עבודות סמינריון מוכנות

תקציר העבודה הנוכחית שואפת לבחון את יחסי הגומלין בין החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי בישראל, כפי שהם מיוצגים  בתנועות הנוער בחברה הישראלית בכלל ובחברה הערבית בפרט. שמידע ורומי (2007) מציינות בספרן את הקושי במציאת הגדרה חד משמעית המקובלת על רוב החוקרים באשר לתחום החינוך הבלתי פורמאלי. Labelle (1981, בתוך שמידע ורומי, 2007) מציע הבחנה בין שלוש דרכי חינוך, ומגדיר את החינוך הבלתי פורמאלי כ”מערכת פעילויות חינוכיות מתוכננות המתקיימות שלא בשעות הלימודים ובדרך כלל מחוץ לבית הספר” (עמ’ 12). סילברמן- קלר (2007) קוראת לסוג זה של ארגון “מערכות עוקפות”, כלומר ארגונים חינוכיים העוסקים בחינוך אידיאולוגי במסגרת הפעילות החברתית של בתי הספר אך גם מחוץ להם. מתוך כלל המסגרות הפועלות בתחום החינוך הבלתי פורמאלי, תנועת נוער הינה ארגון בלתי פורמאלי של צעירים למען צעירים, שיש לה אני מאמין מוגדר ואשר חבריה באים אליה מתוך בחירה (שפירא ואחרים, 2003). תנועות הנוער מהוות מרכיב מרכזי במסגרות חינוך בלתי- פורמאלי, כאשר בישראל פועלות כ- 15 תנועות נוער ארציות, בהן חברים 300,000 בני נוער.  הערכת מנהל חברה ונוער היא כי בתנועת הצופים הערבים חברים כ- 4800 בני נוער בקירוב, 3% מסך בני הנוער החברים בתנועות נוער בישראל (מנהל חברה ונוער, 2009). בין ההבדלים בין החינוך הפורמאלי לבלתי פורמאלי ניתן לציין כי החינוך הבלתי פורמאלי אינו מבוסס על תכניות לימודים קבועות, מערכת בחינוך והוראה על ידי מורים מקצועיים. הוא נחשב לתהליך למידה הנמשך לאורך החיים, כשהוא מבוסס על מצבים משתנים, וההוראה בו נתפסת כמשא ומתן בין המדריך לחניכיו (זמיר ולסרי- רוש, 2013). לצד גישות תיאורטיות המבקשות לגשר בין מושג החינוך הפורמאלי והבלתי- פורמאלי, או לנתח אותם כשתי מערכות

מבוא מבין הקהילות היהודיות בתפוצות מדינות ערב, יהדות מרוקו נחשבת לאחת מהקהילות הגדולות והבולטות, יהודי מרוקו מצד אחד שימשו חלק פעיל בחיי היום יום בחברה המרוקאית, הם לקחו חלק במסחר תפסו תפקיד מפתח בארמון המלך ובענפי השלטון השונים, הם זכו לשטחים מחייה חופשיים ולזכויות הגנה מהמלך. אך למרות זכויות אלו בסופו של דבר היהודים בחרו ערב הקמת מדינת ישראל לעזוב את מרוקו ולעלות למדינת ישראל, זאת למרות שבמקרים מסוים העלייה עלתה להם ברמתם הסוציו אקונומית לעומת החברה המרוקאית. עבודה זו תבחן את יחסי היהודים מוסלמים במרוקו במאה ה-19, הבדיקה תיערך ברובה לפני תחילת הסכם ההגנה של מרוקו עם צרפת שבעצם ביסס את הקולוניאליזם הצרפתי על מרוקו עד שנת 1956. במסגרת עבודה זו אציג כי מאפיינה המוסלמים של מרוקו מונעים ממנה לקבל בצורה מלאה את היהודים המתגוררים בה, זאת למרות שיהודים רבים התגוררו במדינה עוד לפני שהניצנים הראשונים של האסלאם פרחו במדינה. מאפיינים מוסלמים אלו, שהשתלבו בתשתית השלטון במדינה, הניעו לאורך השנים נורמות של יחס כלפי היהודים של תושבים לא שווים, כלומר תושבים שחיים במדינה אך בסופו של דבר נתונים לחסדיו של המלך. זוהי זכותו של המלך להזיז את היהודים משכונה אחת לאחרת או לאפשר להם לעסוק בתחום מסוים ובאחרים לא. בסופו של דבר היהודים במרוקו היו תלויים במידה רבה בחסדו של המלך ורצונו לאפשר להם או לא לקחת חלק פעיל בחברה. אופי השלטון במרוקו הינו ייחודי למרוקו, אופי זה משמש הסבר נוסף למאפיינים המוסלמים של המדינה ובנוסף אליהם אציג את ההשפעות של אופי שלטון זה על חייהם של היהודים במדינה. כמו כן הקוראן מהווה נדבך חשוב להסדרת חיי היום יום

מבוא מאז 1990 אנו עדים להתפתחות של היחסים הכלכליים, המסחריים והמדיניים בין ישראל למדינות האפריקאיות שמדרום לסהרה. עבודה זו תנתח את התפתחות היחסים בין ישראל למדינות אלו ותבחן על מה מבוססת מערכת יחסים זו. לפיכך שאלת המחקר תהיה – על מה מבוססת מערכת היחסים בין ישראל למדינות דרום הסהרה בשני העשורים האחרונים – מה הם האינטרסים האסטרטגיים העומדים בפיתוח היחסים בין המדינה היהודית ובין מדינות אלה באפריקה – האם יחסים אלה מבטאים קרבה מדינית אידיאולוגית, או אינטרסים מסחריים גרידא? במהלך העבודה אבחן את מכלול האינטרסים בין המדינות ואת התפתחותם של אינטרסים אלה ואנתח את השפעתם של גורמים וארגונים חיצוניים על התפתחות מהלך היחסים. אני סבורה כי הבנתו של נושא זה הינה בעלת חשיבות רבה, מאחר שזהו אינטרס ישראלי אסטרטגי מן המעלה הראשונה לשמר יחסים אלו, והבנה טובה יותר של קשר זה ומה שעומד בבסיסו, עשויים לסייע בהמשכה וחיזוקה של מערכת היחסים הזו. המחקר יתבסס על הגישה האיכותית ויאסוף עובדות ונתונים העשויים להרחיב את הידע הקיים במחקר על אודות התופעה הנחקרת, מבחינת התיאור או ההסבר שלה. תהליך העבודה יכלול ניתוח תוכן של המקורות הנבחרים, בהתייחס לנקודות הרלוונטיות לנושא הנחקר. בסיכום יובאו עיקרי המבוא, הממצאים העיקריים והמסקנות שיעלו מהדיון.     תוכן עניינים מבוא: עמ’ 3 1. תולדות היחסים בין ישראל למדינות דרום הסהרה: עמ’ 4-9 2. האינטרסים של מדינות דרום הסהרה במערכת היחסים: עמ’ 10-12 3. האינטרסים של ישראל במערכת היחסים: עמ’ 13-16 4. עיצוב היחסים וטיבו של הקשר שבין ישראל למדינות דרום הסהרה: עמ’ 17-19 5. דיון וסיכום: עמ’ 20-22 6. רשימת מקורות: עמ’ 22-24

מבוא   לאחר שנים ארוכות שבהן יוצג הדתי בקולנוע הישראלי כדמות נלעגת, גלותית, חלשה, או אתנית בלבד (מזרחית), ניתן לראות החל משנות האלפיים תאוצה עצומה ביצירה הקולנועית והטלוויזיונית שעניינה העולם הדתי והחרדי. סדרות כמו סרוגים ומעורב ירושלמי, מרחק נגיעה ואורים ותומים הפכו לחלק מהפריים-טיים ההגמוני של הטלוויזיה המסחרית, כשבמקביל הקולנוע נוגע גם הוא יותר ויותר בעולמות שבמשך שנים רבות היו בבחינת עולמות רחוקים ואחרים. הבאת ה”אחר” למרכז הבמה הישראלי הוכיח עצמו כפורט על נימים משותפים לחילוניים ודתיים (מכל הסוגים) גם יחד. העובדה ששליש מאזרחי המדינה מגדירים עצמם כמסורתיים עד דתיים ודאי הועילה לכך, אולם גם ההצצה לעולמות שהיו עד לא מכבר בבחינת קהילות אתנוגרפיות רחוקות מההוויה השיינקינאית שמצאה ביטוי על המסך הגדול והקטן (בעיקר בטלוויזיה המסחרית). במקביל, החלה המדינה במתן תמיכה ליצירה שנועדה להציג את קבוצות השוליים ולתמוך ברב-תרבותיות ובדעות שאינן בהכרח מיינסטרימיות. זאת לצד יותר ויותר בתי-ספר דתיים שהחלו מלמדים קולנוע וטלוויזיה. התוצאה היא שפע יצירה, מקצוענית וחובבנית גם יחד. בעבודה זו באתי, לפיכך, לבחון את דימויו של הדתי החדש החל משנות האלפיים, תוך צמצום הבדיקה לקולנוע. בחרתי לצורך כך בשלושה סרטים המייצגים הוויות שונות של העולם הדתי – חוזרים בתשובה, כיפות סרוגות קרביים, נערות מדרשה מורדות – והם בעלי סגנון שונה: דרמה מיסטית, קומדיה קלאסית, דרמה/מותחן/פעולה. שלושתם נוצרו על ידי שלושה יוצרים מרקע שונה: חילוני; דתי-לאומי; דתי לאומי שהתפקר, חזר בתשובה ושב והתפקר. כיצד נראה הדתי החדש, בין אם במאה שערים, בהתנחלות, או בצפת? כיצד הוא מתמודד עם המודרנה כשזו פוגשת את ערכי הדת וציווייה? כיצד הוא מתמרן בין צו מצפונו, יצריו והאוטונומיה שלו לבין הציווי האלוהי ומנהגי

מבוא נושא הילדוּת והילדים בפרסומות עולה לא אחת בהקשרים של “שטיפת המוח” של הילדים ה”תמימים” בנוגע למוצרי צריכה והשימוש בהם כמנוף לחץ על ההורים לרכישת מוצרים אלה. עם זאת, נושא ייצוגם של הילדים והילדות בפרסומות כמעט שאינו מוצא ביטוי בספרות המחקרית. לפיכך, מצאתי לנכון לבחון נושא זה דרך פן אחד שלו – תשדירי הבטיחות בדרכים של עמותת אור ירוק ששודרו בטלוויזיה המסחרית הישראלית בשנים 2008-9. התייחסות לילדים בתשדירי בטיחות בדרכים קיימת גם בתשדירים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, אולם בעבודה זו אתייחס רק לתשדירים שהופקו על ידי אור ירוק, כולם בני כחצי דקה, במטרה לייצר בסיס אחיד לבדיקה. הילד המופיע בפרסומות עבר כברת דרך ארוכה משחר ימיו של הפרסום לילדים בעיתונות הכתובה, עבור בטלוויזיה וכלה בעידן “המדיה החדשה” (אינטרנט, סלולר, אייפד). לפיכך, בחלקה הראשון של עבודה זו אתייחס לילדים ולמדיה בעידן הדיגיטלי, ולאחר מכן אבחן את ייצוג הילדים בתקשורת, כפי שהוא עולה ממחקרים שונים בעולם. ייצוג זה ייבדק גם מול משקלו במשפחה החדשה, תוך בחינת תפקידו של הילד בה ביחס להוריו. מול ייצוג זה ייבחן בחלקה השני של העבודה ייצוגם של הילדים והילדוּת בתשדירי הפרסומות לבטיחות בדרכים של אור ירוק. בחינה זו תיעשה דרך שישה תשדירים, תוך ניתוחם האיכותני וקידודם. בחלקה האחרון של העבודה אבחן את הממצאים שעלו מניתוח תשדירים אלה מול הממצאים המחקריים שעלו עד היום ביחס לייצוג הילדים והילדוּת בפרסומות טלוויזיה. בפרק הסיכום והמסקנות אביא את השגותי ביחס להמשך מחקר נדרש בנושא זה.     תוכן העניינים מבוא – 2 1. סקירת ספרות – 3 1.1 ילדים ומדיה בעידן הדיגיטלי – 3 1.2 ייצוג הילדים בתקשורת – 5

מבוא העבודה תעסוק בדמות האישה הערביה שחוצה גבולות בקולנוע הישראלי בסרטים : “למה שופתק” 2012 בבימויו של אנמרי ג’אקיר. “הכלה הסורית” (ערן ריקליס, 2004), “עסאש” (תאופיק אבו ואיל, 2005) ו”לא פה לא שם” (מסד הנתונים הקולנועיים IMDb, 2021) המוטיבציה האישית שלי לעסוק במחקר זה נובעת מהיותי אישה ערביה הגדלה בחברה ישראלית. בפניי, כמו בפני כמעט כל אישה ערביה מוצבים גבולות על בסיס יומי, על ידי החברה והמשפחה. אישה ערביה החיה בחברה הישראלית, חיה בקונפליקט תמידי בנוגע לחציית גבולות אלה. (Totry-Jubran, 2021) אמנם יש לה אפשרות לחצות את הגבולות אך זה סיכון שהיא לוקחת על עצמה, שכן חצייה זו לא תמיד מקובלת על ידי החברה הערבית. אישית, חציית הגבולות הללו גורמת לי להרגשה של חופש במובן מסוים, עצמאות והעצמה נשית ומשום כך, בחרתי דווקא בנושא זה, אפשר לאמר, באופן טבעי. (חרובי, קוש-זוהר, 2017)   שאלת מחקר: האם וכיצד הייצוג של האישה חוצה גבולות לאומיים ותרבותיים בסרטים נבחרים ומבטא העצמת האישה הערבייה בחברה הישראלית ? בחרתי להתמקד בסרטים אלו משום שהאשה מוצגת כדמות ראשית ובכל סרט ישנו ייצוג אחר שלה, של דעותיה ומעמדה. בסרט “הכלה הסורית” מונה עומדת מפני בחירה האם לחצות את הגבול המדיני בין ישראל וסוריה בכדי להתחתן, גבול שאין דרך חזרה ממנו. הדילמה שלה היא אם לא לראות את משפחתה שוב או להישאר בישראל כאישה ערביה רווקה בת 25, דבר שלא מקובל בתרבות. בנוסף לגבול המדיני קיימים גם גבולות נפשיים ורגשיים בסרט שגם הם נחצים על ידי מונה ואחותה. בסרט “עטאש” המציאות נראית על גבולית, המשפחה חיה במקום נטוש לאחר שעזבה את אום אלפחם, עזיבה שנבעה מתקיפה מינית שעברה

מבוא תקשורת ההמונים נתפסת כשחקן מרכזי בעיצוב פני החברה בכך שהיא משעתקת ומאשרת  ערכים ונורמות, מעניקה משמעויות והקשר לתכנים שונים שעולים לדיון בה, משמרת ומייצרת סדרים חברתיים ופועלת בתוך מסגרת תרבותית קיימת (Fiske, 1987, , קארי, 1989, סווידלר, 1989). כחלק מהמבנה החברתי תרבותי במדינה, אופני הייצוג של נושאים חברתיים, קונפליקטים וקבוצות שונות עשוי ללמד לא רק על השיח סביב נושאים חברתיים אלא גם על כוחן של קבוצות שונות, ועל מקומן במארג התרבותי של החברה (,Hoijer, 2011; Avraham &first, 2010). שאלת הייצוג נוגעת בנושאים כמו יחסי רוב-מיעוט, יחסי מרכז פריפריה וגם ביחסים תוך חברתיים, תוך משפחתיים ובין מגדריים (טלמון, 2011). לאור מקומה החשוב של התקשורת והיותה גורם משמעותי בעיצוב פני החברה, מבקשת עבודה זו לבחון את אופן הייצוג של קונפליקט אימהות-קריירה בסדרת בטלוויזיה הפופולרית “עקרות בית נואשות”. ניתוח תוכן איכותני של 10 סצנות יבחן את אופן הייצוג של קונפליקט אימהות קריירה תוך התייחסות לנושאים קרובים כמו ייצוג המשפחה, אימהות ועבודה. בנוסף, יבחן ניתוח תוכן איכותני את ייצוג הקונפליקט וביטוייו בארבעת הדמויות המרכזיות בסדרה. בחינת נושא הייצוג של קונפליקט אימהות-קריירה בסדרה כמקרה בוחן, דרך הפריזמה של עקרות הבית עשויה להאיר על התופעה כולה וללמד על השיח סביב הקונפליקט בחברה האמריקאית, על שינויים שחלו בייצוג אימהות ונושאים כמו משפחה וקריירה ועל הערכים הדומיננטיים שמבנה השיח כולו. מחקר זה מבקש להמשיך מחקרים קודמים שבחנו את אופן הייצוג של קבוצות שונות בחברה האמריקאית ובפרט מחקרים שעסקו בייצוגי נשים, אימהות ומשפחה ומבקש לעמוד על שינויים והיבטים שונים בהקשר זה.   תוכן עניינים מבוא 3 סקירת ספרות 4 מתודולוגיה 13 דיון 25 ביבליוגרפיה 29

מבוא: המושג ג’נדר, פירושו התכונות שהחברה מייחסת לזכר ולנקבה. הג’נדר מטביע את חותמו על כל עולמנו החברתי, מעצב את האופן שבו אנו רואים את עצמנו, מכוון את יחסי הגומלין  (האינטראקציה) שלנו עם אחרים ומשפיע על עבודתנו ועל חיי המשפחה שלנו. תפיסות הג’נדר שונות בתרבויות העולם, אך ישנו דפוס כללי הדומה בין התרבויות השונות, והוא שישנה דרגה פטריארכאלית כלשהי – שבה גברים מעל נשים. לנשים וגברים יש תפקידים מגדריים שנשמרו לאורך ההיסטוריה. גברים מאז ומעולם הוגדרו כראש המשפחה, הם המפרנסים, ולכן הם אחראיים להתנהלות הכלכלית בבית. גברים מוגדרים ככוחניים, אסרטיביים, מנהיגים, שקולים, עצמאיים, בעלי יכולות רציונאליות, עוצמתיים, שאפתניים, שתלטנים, חסרי רגישות, תחרותיים והישגיים, הוא מוגדר כמין החזק. נשים לעומת זאת, מוגדרות כרגישות, דאגניות, מתחשבות, צייתניות, תלותיות, בעלות אינטואציה, משלימות עם המצב, פסיביות, הן מוגדרות המין היפה והחלש. תפקידיהם של הגברים והנשים מוגדרים לפי התכונות שלהם. הגברים מזוהים עם תפקידים לוגיסטיים הקשורים להנהלה, כספים וכלכלה, ואילו נשים מותאמות לתפקידים יותר טיפוליים: כמו גננות, עובדות סוציאליות ועוד. חלוקה מגדרית משפיעה גם על חלוקת התפקידים בבית. נשים אחראיות לתחזוקה השוטפת של הבית: ניקיון, שטיפת כלים, ובישול וכן לגידול הילדים ואילו גברים אחראיים לאחזקת הבית: תיקונים במכשירי חשמל, בעיות בחיבור של המים, טלפון חשמל וכו’. גברים נוטים להישאר שעות נוספות יותר מנשים ולכן זמן הנוכחות שלהם בבית נמוך יותר משל נשים. עם הזמן, חלו שינויים בתפיסה לגבי חלוקת התפקידים ולגבי שוויון בחלוקת התפקידים לטובת נשים, אך התהליך ליצירת שוויון הינו תהליך איטי, הדורש המשך התעקשות מצד נשים וגורמים פמיניסטיים, הפועלים לטובת שוויון ולטובת חלוקה מגדרית הוגנת. גברים ונשים בוחרים לעבוד במקצועות שנחשבים כמקצועות של המין

.מבוא מחלת הסרטן, היא מצב, אשר, יכול לשחוק מאד את תחושת היכולת האישית של האדם. תחושת היכולת או החוסן הנפשי, מושתתת על הרגלי אמונות וערכים. לתהליך זה , של שחיקה וכרסום ביכולת הנפשית, תורם גם, היחס של הסביבה לחולי סרטן, שגם הוא מושתת על מערך של אמונות, שהתקבעו במשך הזמן, בהתייחס למחלה ולמי שחולה בה. לתיאטרון יכול להיות חלק משמעותי בשינוי מערך אמונות  לא רק של של החולה עצמה,  אלא גם של הקהילה בה היא חיה. Anna (2012), אומרת, שמחזאי מוביל את הקהל לשינוי של רפוי, דרך שלושה שלבים קריטיים: אבחון המחלה ותסמיניה, זיהוי גורמי המחלה ומציאת רפואה. יתכן שהדבר נעשה עי שינוי מערך האמונות של החולה שאינן משרתות אותה,  כפי שמצינת Green, (2006) במאמרה: ” Narratives and Cancer Communication” . היא מפרטת, שצפייה במחזה  מסייעת ליצור שינוי במערך האמונות של  החולה שאינן משרתות אותה  להניע אותה לפעולה,  ע”י שינוי נאראטיב- אותו  סיפור פנימי  המעוגן בתבנית  האמונות של האדם. במאמר משנת (2010), בודקים  Olalekan, Kayode, Husseini, את  השאלה, האם  התיאטרון שהוא מדיום המעביר תכנים של ייצוג וטקסטים לקהל,  יכול להשפיע על  חברות ותרבויות שלמות מבחינת הפנמת ערכים ואמונות . הם מסבירים כי השפעתו של התיאטרון על הקהל מבוססת על קיומם של חמשת החושים אשר להם חשוף הקהל הצופה בתמונות שוות במחזה. תוך כדי הפעלה של חושים אלו, הצופים מפנימים ערכים ואמונות, הקשורים לתבנית של הקהילה החברתית בה הם חיים, מבחינה חברתית תרבותית, כלכלית ופוליטית. עד היום, הומחזו שני מחזות  בתיאטרון הנוגעים למחלת הסרטן: “סוף טוב” ו”חוג הסרטן”. עד היום, לא נעשה מחקר שבדק מה קורה לנשים החולות במחלת הסרטן, הצופות