עבודות סמינריון מוכנות

מבוא במדינת ישראל, מהווים הילדים כרבע מאוכלוסיית המדינה. במצב דברים זה, ברי כי הם מהווים נתח מכובד למדי בקרב האוכלוסייה הצרכנית בישראל.  היצרנים והפרסומאים ערים לעובדות אלו ומפנים מאת עיקר התקציבים לפרסום, לפרסומות טלוויזיוניות ככל שהטלוויזיה מהווה את הפלטפורמה היעילה והנגישה ביותר מבחינת המפרסם, שכן, ילד בישראל צופה בה בממוצע כשלוש  שעות ביום. בעבודתי זו, אנסה לעמוד על השתקפותם של הילדות והילדים בפרסומת משודרת. אנתח שלוש פרסומות משודרות לשלושה מוצרי חלב של חברת תנובה, המופנות לקהלי יעד שונים ואבחן את האופן בו מועבר המסר אותו מבקש המפרסם, להעביר לקהל היעד. איני מתיימרת לבקר, בעבודתי זו, או לשפוט בדרך כזו או אחרת, את השימוש שנעשה בילדים לצרכי המדיה הפרסומית, כי אם אך לנסות ולבדוק מהם ייצוגי הילדות והילדים בחברה הישראלית, כפי שאלו משתקפים בפרסומות של חברת תנובה, לשלושה ממוצריה, אשר שודרו ומשודרות בטלוויזיה המסחרית בין השנים 1997-2013. אבקש לבדוק בעבודתי, האם דמותו של הילד עוברת שינויים עם השנים, והשערתי הינה, כי אכן קיים קשר בין המועד בו משודרת הפרסומת לבין האופן בו מוצג הילד. דמות הילד משתנה גם בפרסומות לאותו מוצר, בשנים שונות, ולעניות דעתי, כפי שבוודאי תאשש עבודה זו, הרי שדמותו של הילד תאבד לאורך השנים, את תמימותה ותתאים עצמה להלך רוחו של הילד / הנער בן התקופה בה היא משודרת.     תוכן עניינים 1. מבוא – ע”מ 1. 2. שיווק לילדים ושימוש בילדים לצרכי שיווק – ע”מ 2. 3. מתודולוגיה – ע”מ 8 4. הממצאים – ע”מ 10. 5. דיון – ע”מ 18. 6. סיכום ומסקנות – ע”מ 21. 7. ביביליוגרפיה – ע”מ 22.

תקציר בכל שנה מושמים אלפי ילדים בפנימיות לילדים בסיכון. הילדים סובלים מבעיות בתפקוד המשפחה, הישגים נמוכים בלימודים, תפקוד לימודי וחברתי לקוי, דיכאון, חרדה ותוקפנות. ילדים רבים אובחנו כבעלי הפרעת קשב וריכוז, הפרעות פסיכיאטריות וליקויי למידה. הסיכון בו הם נמצאו נע מאי יכולת ההורים להתפנות אליהם ולצרכיהם ועד סכנה לפגיעה פיזית או מינית, בין אם בתוך המשפחה ובין במהלך שוטטות. כמו כן הם נמצאים בסיכון מוגבר לשימוש בסמים, עבריינות ועיסוק בזנות, מאחר והם מתנתקים ממסגרות לימודים ועבודה. ההשמה בפנימייה יוצרת לילדים שייכות ומסגרת ואמורה להגן עליהם מפני סכנות אלו, אך גם היא לכשעצמה מהווה גורם סיכון: האלימות המהווה תופעה שכיחה בפנימיות היא גורם עיקרי המשפיע על התנהגות הילדים: ככל שחניכים סובלים יותר מאלימות חבריהם, יש להם קשיי התנהגות רבים יותר. ביכולת הצוות לפעול לשיפור האקלים החברתי, על ידי הגברת התמיכה החברתית ותמיכת הצוות; אך כנגד השפעה זו פועלות השפעות מתנגדות: האקלים החברתי מושפע גם מתפיסות סובייקטיביות של הילדים עצמם; שימוש בכוח מצד הצוות כלפי חניך “מסמנן” אותו כקורבן; וכן קיים קושי בחשיפת פגיעה מינית, מאחר והקורבנות נמנעים מלגלות את שאירע מחשש להוקעה חברתית.  על מנת להתמודד עם מכשולים אלו וקשיי הילדים, נדרשים מהמדריכים ניסיון, הכשרה מקצועית וגיבוי; אך לרוב, המדריכים הם צעירים וחסרי ניסיון, שכרם נמוך, הם אינם עוברים מסלול של הכשרה מקצועית וחונכות בטרם תחילת עבודתם. בשל חוסר ניסיונם והיעדר השכלה מתאימה, הם מתקשים להתמודד עם הלחץ הרב בהדרכה, הדורש עמידה במטלות מרובות והתחלופה בקרבם רבה- בניגוד לצורך של החניכים בדמויות יציבות המסוגלות להכילם. כדי להבין טוב יותר את קשייהם ונקודות החוזק של המדריכים בחן המחקר הנוכחי  כיצד תופסים מדריכים

מבוא מטרת עבודה זו היא לבדוק את יעילות הפרסום בפייסבוק. רשת הפייסבוק הפכה להיות לשם דבר בעולם ומשמשת גולשים רבים ככלי להעברת מסרים, שמירה על קשר בין בני משפחה, התעדכנות בחדשות וככלי שיח לגיטימי ורלוונטי. היקף השימוש ברשת הפייסבוק הולך וגדל באופן מתמיד כפי שנראה בסקירת הספרות ועל כן המפרסמים רואים את רשת הפייסבוק ככלי פרסומי מין המניין. נשאלת עם כן השאלה מהי יעילות הפרסום בפייסבוק, ועד כמה משתלם לפרסם בפייסבוק. האם הפייסבוק יעילה יותר מאמצעי פרסום אחרים כמו מנועי החיפוש של גוגל? קצרה היריעה מלענות על כל השאלות האלו בעבודה זו ועל כן תחת השאלה אודות השפעת הפרסום בפייסבוק על החלטות הקניה של הצרכנים אבקש לבדוק את השפעות הבאות: 1. האם מין המשתמש משפיע על החלטת הקניה 2. האם כמות החברים שיש למשתמש בפייסבוק משפיע על החלטת הקניה 3. האם היקף השימוש של המשתמש בפייסבוק משפיע על החלטת הקניה 4. האם לסימוני לייק של חברים קרובים ורחוקי יש השפעה על החלטת הקניה על מנת לענות על שאלה זו בוצע סקר אינטרנטי בקרב הגולשים ברשת הפייסבוק, במסגרתו נבחנו השערות המחקר. תוצאות המחקר נותחו באמצעות רגרסיות אקונומטריות. הממצאים מראים כי אין השפעה של מין המשתמש וכמות חבריו על החלטת הקניה לעומת היקף השימוש וסימוני הלייקים שנמצאו כמובהקים. המסקנה היא ככל שהמשתמש נמצא יותר ברשת הפייסבוק, ההשפעה של המוצר גבוהה יותר. כמו כן, לסימון לייקים של חברים קרובים ורחוקים השפעה חיובית על החלטת הקניה.   תוכן עניינים 1. מבוא 3 2. סקירת ספרות 4 2.1. רשתות חברתיות 4 2.2. רשת Facebook בישראל 4 2.3. הרגלי השימוש בפייסבוק 6 2.4. ההשפעה של תקשורת

מבוא ההליך הפלילי ייבחן מול החיכוך בין הרצון להגיע לחקר האמת ופענוח פשיעה אל מול שמירה על זכויות היסוד של החשוד/עצור. עסקינן בסוגיה רבת חשיבות ובעלת קו אפור ועמום, שכן שמירה על שני האינטרסים הנ”ל באופן מובהק טומנת בחובה קשיים רבים (ויש שיגידו שהדבר אינו אפשרי כלל וכלל). במקרים רבים בית המשפט מתקן את העוול של רשויות האכיפה והפרקליטות, ומזכה נאשמים עקב פגמים ומחדלים מהותיים בחקירה ובתביעה, אולם הדבר הזה מהווה בבחינת “אקמול למלחמה בסרטן”.  לעיתים רבות, במהלך החקירה נשללת חירותו של החשוד, נעשה חיפוש בגופו, החשוד אינו יכול להיוועץ עם עו”ד באופן מידי, חוסר ידוע של החשוד/הנאשם מהן נסיבות החקירה, השפלה ופגיעה בכבודו בצורה זו או אחרת. אומנם, לחשוד העומד תחת חקירה עומדת חזקת החפות, עם זאת חזקה זו נעלמת לעיתים מעיניהם של החוקרים ורשויות האכיפה כך שכל עניינים הוא לסגור את התיק הפלילי מהר ככל הניתן, מבלי להתחשב בזכויותיו הבסיסיות של החשוד. זאת ועוד, בהליך החקירה נפגע חופש התנועה של הנחקר וחירותו נשללת, קל וחומר כאשר מדובר בחקירה במהלך מעצרו של החשוד.   חקיקתו של “חוק המעצרים” הביאה עמה ציפייה רבה, שיישומו של החוק יהיה ברוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. נראה שחוק המעצרים החדש כפוף מבחינה חיצונית (בדומה לכל חוק במדינת ישראל לחוקי יסוד המהווים את התשתית  לחקיקה  ופסיקה במדינת ישראל., וכך גם חוקים דומים שעוסקים בחיפוש בנוגע לחשוד, וניהול הליכי חקירה (כבפי שיובהר להלן).   אין לשכוח שאחת ממטרותיו של חוק המעצרים וחוקים נוספים היא לאפשר למשטרה ובתי המשפט וליתר הגורמים האחראים על אכיפת החוק לבצע את תפקידיהם.  ברור  שבאופן טבעי מתקיים מתח בין האחראים על אכיפת

כדורגל וגלובליזציה טשטוש הלאומיות באהדה לקבוצות כדורגל ראשי פרקים תקציר. 3 מבוא. 4 פרק א’: סקירת ספרות. 6 פרק ב’: פרופיל האוהד הישראלי – רקע היסטורי 21 פרק ג’: הקשר שבין גלובליזציה ודפוסי אהדה. 26 פרק ד’: מחקר אמפירי 37 פרק ה’: סיכום ומסקנות. 46 פרק ו’: דיון 48 ביבליוגרפיה. 50 נספח 1 – השאלון 55   תקציר כדורגל, האופיום להמונים, עוצב לאורך 150 שנים האחרונות בהשפעת ,תהליכי כלכלה, פוליטיים ותרבותיים. מהתחלה הכדורגל היה יותר מסתם משחק. עד אמצע המאה ה-19 הייתה המשיכה של הכדורגל תלויה למצבים היסטוריים מקומיים: הכדורגל היה מוכר באותה התקופה באנגליה ומדינות קשורות אליה, והמשחק היה מוגבל לחצרות כנסיות ומפעלים. כל זה השתנה עם היוצרות איחוד הכדורגל האנגלי ב-1863, אנגליה הכירה בהפיכת המשחק העממי לספורט קבוצתי-תחרותי ולמעשה בכuח התרבותי של המשחק. ההשפעה של המשחק היא דו-כיוונית: גם המשחק עצמו מושפע מפוליטיקות פנימיות וחיצוניות, והוא גם משפיע עליהן. ברמה הלאומית מוצאים השפעות של תהליכים חברתיים וכלכליים  של הכדורגל. Nash, 2000, Gibbons and Lusted, 2007, בדקו את תופעה מ-15 השנים האחרונות של הגעת אוהדים סינים למשחקי ריאל מדריד בספרד , ואוהדים מושבעים מסקנדינביה שמעדיפים לעקוב אחר ליברפול באנגליה מאשר הקבוצות המקומיות שלהם.  את החידוש היחסי הזה בדפוסי האהדה בכדורגל – משחק שתחילתו בקבוצות מקומיות בשכונות, מפעלים ואיגודים מקומיים קטנים, ומכאן גם דפוסי אהדה מקומיים – משייך מחקר הספורט לתהליכי גלובליזציה עולמיים. העבודה שבוצעה היא אמפירית. נבדקו התנודות בזירת הכדורגל המקומית בישראל באותו הקשר עולמי: זאת אומרת, האם אוהדי מכבי תל אביב, הפועל תל אביב ובית”ר ירושלים הושפעו מהמצב הגלובאלי בעולם ועד כמה, והאם ניתן לזהות שינוי בדפוסי אהדה

מבוא עבודה זו מבקשת לבחון ולנתח מהם שימושי הטרור באינטרנט, כיצד ארגוני טרור משתמשים בו, לאיזה שימושים ובאילו דרכים. מחקר זה חשוב ומעניין מאחר והאינטרנט הוא דבר מאוד מרכזי וחלק חשוב מחיי היום יום של החברה ודרך האינטרנט ניתן לרכוש מוצרים, למכור, להעביר תכנים מסוימים, לשווקם ולהכיר עולמות שונים, אך עם זאת בידיים הלא נכונות האינטרנט יכול להוות סכנה, על ידי השבתת אתרים, חשיפת קונספירציות, ביצוע פיגועים במקומות הומי אדם ועוד. את שאלת המחקר אנתח באמצעות מאמרים ואתרים באינטרנט. כמו כן אחקור מי הם ארגוני הטרור ומהי המטרה והאידיאולוגיה אליה שואף כל ארגון, כמו כן מה תוכן אתרי האינטרנט שבנה הארגון, על מה מושתתים ערכיו, תפיסת העולם והאידיאולוגיה עליו מתבסס. בעזרת אתרי אגרוני הטרור יתאפשר להבין כיצד הם מושכים אליהם את אוהדי הארגון, איך הם מתמודדים עם המתנגדים ואויביהם, השלטונות והממשל וכמובן השימושים של ארגוני הטרור באינטרנט, כיצד הם משתמשים ברשת האינטרנט המבוזרת, לאילו מטרות, איך בעזרתה הם מפחידים וזורעים פחד ואימה בקרב ההמון ואיך מקדמים פעולות טרור דרכה.     תוכן עניינים מבוא-עמוד 3 אינטרנט-עמוד 4 טרור-עמוד 5-6 מי הם ארגוני הטרור באינטרנט- עמוד 6-8 שימוש ארגוני הטרור באינטרנט-עמוד 9-13

מבוא: בתחילת שנת 2009 החל בישראל מבצע צבאי בשם “עופרת יצוקה”. כמו בכל מבצע או מלחמה סופגת כלכלת המדינה הפסדים רבים הבאים לידי ביטוי בפגיעה קשה במערכות העסקיות. אחד הענפים העיקריים שהושפעו ממערכה זו הוא ענף התיירות. ענף התיירות חווה בעבר מלחמות ומערכות רבות, כאשר בכל מערכה באופן עקבי, הוא סופג הפסדים רבים שלאחריו הוא משתקם לאיטו וחוזר לקצב גידול שהולך וגובר. עבודה זו באה לבחון כיצד חברה בודדת בתוך המערכת העסקית בענף התיירות, חוותה את המשבר הכלכלי שבא בעקבות המבצע הצבאי. החברה שעליה נבחרה עבודה זו היא “קשרי תעופה”, והשאלה שאנו באים לבחון היא: כיצד מושפעת קשרי תעופה מהמצב הביטחוני בישראל ביחס לענף התיירות ? על מנת לענות על שאלה זו, נדרש לבחון את מצבה של חברת “קשרי תעופה” בעולם העסקי בו היא מתנהלת ולהשוותה אל מול ענף התיירות. בתחילתה של עבודה זו, אנו עורכים סקירה קצרה על ענף התיירות בישראל ומציינים מספר אבני דרך אשר נותנים מעט מושג על מצב הענף בעת מלחמה ובעת שיגרה. לאחר בחינת מצב הענף, עולה הצורך להעמיק בחברת “קשרי תעופה” ולשם כך מוצגים מספר נתונים מהדו”חות הכספיים של החברה אשר יעידו על מגמות החברה הן בעיתות מלחמה והן בעת שיגרה. כאשר אנו בוחנים מצב של חברה מסוימת אל מול הענף בו היא נמצאת, נדרש מאיתנו לאמת את התוצאה אל מול גורם שלישי נוסף. הגורם אותו בחרנו בעבודה זו, היא חברת איסתא, המהווה את אחת החברות המובילות במשק הישראלי בענף התיירות. הבחירה בחברת איסתא נובעת מגודלה של החברה והשפעתה הניכרת על ענף התיירות בישראל. לאחר שבחנו את המגמות הכלכליות בעת מלחמה ובעת שיגרה בחברת

מבוא באופן מסורתי, האמנות נתפסת כמדיום המעביר מסר של יופי. התלמיד בבית הספר אמור לצייר וליצור לפי סטנדרטים המוכתבים, במטרה ללמדו לייצג את העולם באופן פיגורטיבי: קרקע למטה, שמיים מעל, פרופורציות ופרספקטיבה, צבעוניות וכיוצא באלה. כאשר אותו תלמיד גדל ומגיע לתיכון, למגמת אמנות או למכללה, הוא נדרש לפעול לפי סטנדרטים שונים: עתה הוא נדרש ליצור באופן מעניין, לחדש, להיות מקורי. המסורת בה עליו להשתלב אינה עוד הפיגורטיבי אלא המופשט. עם זאת, ההשכלה הראשונית משפיעה על כולם” אמנות עוסקת, כחלק מתחום הדיון שלה, ביפה. במקביל, קובעת החברה מיהו יפה. מסרים חברתיים לגבי יופי מוקנים כחלק מתהליך הסוציאליזציה, מהינקות: הטוב הוא יפה והיפה- טוב. הרע- מכוער תמיד. מיהו הרע? השחור, הערבי, היהודי, הבורגני או הקומוניסט- בהתאם לקביעה החברתית. יש כאן סתירה: מצד אחד יש קריטריונים ליופי. מצד שני: היופי תלוי, יחסי, סובייקטיבי או תלוי חברה, או תלוי תרבות. איך ייתכן שאותו דבר יהיה אובייקטיבי וסובייקטיבי בו זמנית? איך מזוהה הטוב עם היפה- מעבר לכל החברות והתרבויות? איך יכול היופי להיות שונה בין חברות ובכל זאת שיהיו לו קריטריונים קבועים? איך קובעת החברה מהו ערך היופי שלה וכיצד היא מבצעת את הסוציאליזציה אליו? עבודה זאת מנסה להשיב על שאלות אלו או לפחות, להראות חלק מהתשובות האפשריות. עם זאת, נתמקד בשאלות העיקריות: כיצד משמשת האמנות בחברות שונות להעברת מסר היופי וכיצד מסר זה משתנה בהתאם לשינויים חברתיים ומדיניים בתקופות שונות.   תוכן מבוא – 1 האם קיים יופי אוניברסאלי? – 1 הדיון ביופי בפילוסופיה המערבית: האם היופי אובייקטיבי או סובייקטיבי?1 קהילות ויופי: הדיון ביופי בסוציולוגיה – 7 האם יש תפקיד ליופי באמנות? – 10