עבודות סמינריון מוכנות

מבוא המוטיבציה לקריאה של ילדים מובילה אותם לקרוא יותר ולהבין יותר את שקראו. גורמים כמסוגלות עצמית, מוטיבציה פנימית (סקרנות, אתגר) וחיצונית (ציון, הכרה בילד כקורא), סיבות חברתיות (להקריא בפני אחרים) ועוד מרכיבים את המוטיבציה לקריאה וקובעים באיזו מידה הילד ייהנה מקריאה וירצה לקרוא; עם זאת, למרות חשיבותה של המוטיבציה בקריאה, לא נערכו עדיין מחקרים רבים להערכת מרכיבי המוטיבציה  וקיימת מחלוקת אודות הגדרתה Wigfield, Guthrie, Tonks & Prencevich, 2004; Conradi, Gee Jang &) (McKenna, 2014. המחקר הנוכחי מנסה לבחון את ההבדלים במוטיבציה לקריאה בין  ילדים המתקשים ברכישת הקריאה וכאלה שאינם מתקשים בכיתה א’. מחקרים כאלה נערכו בדרך כלל בכיתות גבוהות יותר, לאחר רכישת הקריאה ולא כבר בשלבי רכישתה Wigfield and Guthrie, 1997;) (Wigfield et al., 2004; Firth, Frydenberg, Steeg & Bond, 2013. לשם כך נתייחס תחילה לתהליך הקריאה, נגדיר גורמים המשתתפים בתהליך זה ונבחן מהם המרכיבים בהגדרת המוטיבציה לקריאה של וויגפילד ואחרים (Wigfield et al., 2004), עליה מתבסס המחקר הנוכחי.     תוכן: מבוא-1 פרק 1: סקירת ספרות-1 1.1 עיבוד שפה כתובה-2 1.2 מרכיבי הקריאה-3 1.3 מוטיבציה ללמידה-5 1.3.1 תיאוריית הערך-ובקרה של רגשות-הישג-6 1.3.2 רגשות ומוטיבציה-8 1.3.3 עניין ומוטיבציה-10 1.4 מוטיבציה לקריאה-11 1.4.1 מוטיבציה לקריאה בגן ובכיתות היסוד-12 1.5 קשיי קריאה-12 1.6 שאלת והשערת המחקר-15 פרק 2: השיטה-15 פרק 3: ממצאים-16 דיון-20 ביבליוגרפיה-I נספחים-V נספח 1: שאלון המחקר-V נספח 2: טבלאות סטטיסטיות-XVI תרשימים וטבלאות: תרשים 1-2 טבלה 1-16 טבלה 2-17

מבוא             מוסד הפטיציות בעולם המוסלמי התפתח מתוך תפיסת “המאזאלים” (Mazalim) המבוססת על תפיסתם העצמית של הנביא (מוחמד) והח’ליפים המוקדמים כשליטים ושופטים. ככל שהקהילה המוסלמית גדלה, נוצר הצורך בהעברת סמכויות משפטיות לקאדים שמונו לשם כך. עם התפתחות של חוקי השריעה, שבמרכזם עמד הקאדי, הפכו חכמי הדת (Ulama) לבעלי סמכות משפטית והיוו יריבים לשליטים מוסלמים בעניינים משפטיים. לפי כך, החל מהמאה ה-8 ניתן למצוא עדויות על ח’ליפים מבית עבאס, כגון אל מחדי, שהחלו במתן אוזן קשבת לפטיציות במסגרת של מאזאלים וארגנו כינוסים תחת השגחתו של וזיר.             מוסד הפטיציות לא פסח גם על האימפריה הממלוכית, כמו בכל העולם המוסלמי בימי הביניים, לנתינים ניתנה הזכות להגיש פטיציות לשליט או לפקידיו. מוסד הפטיציות היה כלי חשוב לעשיית צדק. ברמה התיאורטית, מוסד זה היווה סיבה לקיומו של השלטון. כמו כן, לסולטן הייתה פונקציה משפטית חשובה באמצעות מתן אוזן קשבת לנתיניו. מוסד הפטיציות תרם לצמצום העוולות בממלכה, והיה כה ממוסד ומקושר לסמכויותיו של שליט עד שגרם להפיכתו לבית משפט מלכותי לצדק עם הליכים ידועים וקבועים. מטרת המחקר היא לבדוק ולבחון את מוסד הפטיציות בממלכה הממלוכית במצרים והשפעתו על החברה המקומית תוך התייחסות להתפתחותו בעולם המוסלמי. במוקד המחקר עומדת השאלה: כיצד השפיע מוסד הפטיציות בממלכה הממלוכית במצרים על החברה במצרים ? השערת המחקר גורסת שמתן אוזן קשבת באמצעות הפטיציות תרם  רבות ליצירת לגיטימציה של שליטים ממלוכים בקרב החברה המקומית וצמצם רבות את המתחים בין הציבור לבין השלטון. על מנת לענות על שאלת המחקר, המחקר חולק ל-3 פרקים: פרק א’ כולל בתוכו סקירה של התפתחות היסטורית של מוסד הפטיציות בעולם המוסלמי; פרק ב’ יתאר את המוסד הפטיציות

מבוא המשבר העולמי של 2008, גרר משבר בשוק אשראי אגרות החוב הקונצרניות בישראל  שהתבטא בירידה חדה ביכולת לפירעון חובות של חברות רבות במשק הישראלי ואז חלו עליות חדות בתשואות לפדיון של אג”ח שהנפיקו חברות רבות, גם כאלו שיכלו לצלוח את המשבר. אכן, מחקרם של רוטנברג וזילזרברג (2009) מצא שבין השנים 2003-2007, ערב פרוץ המשבר, החברות הגדולות, הרווחיות ובעלות הסיכון הנמוך, הנפיקו אגרות חוב בבורסה לניירות-ערך בתל אביב. אמנם גם חברות עסקיות קטנות שלקחו אשראי בנקאי ובעלות סיכון גבוה ניצלו את הגאות בשוק ההון ואת שעורי הצמיחה הגבוהים במשק בשנים אלו בכדי להנפיק אגרות חוב בבורסה לניירות-ערך בתל אביב, אולם, בשל משקלן הנמוך יחסית בסך הנפקות אגרות החוב, השפעתן על הסיכון הכולל בתיק האשראי הבנקאי מועטה. שורשי משבר אגרות החוב הקונצרניות נעוצים בדרך בה השחקנים בשוק התייחסו למימון חברות באמצעות אגרות חוב אשר הונפקו מ 2005 ועד פרוץ המשבר: שוק האשראי החוץ בנקאי גדל במהירות מבלי שפותחו במקביל כלים לניהול סיכוני אשראי וללא פרקטיקה של גביית חובות בעייתיים כשצריך.  עם פרוץ המשבר, החלו ניסיונות להגיע להסדרי חוב פרטניים,  על בסיס תשתית משפטית-עסקית כזו שלא תיפגע בתחרות במשק ומבלי שהגופים המוסדיים[1] שהינם רוב המחזיקים של אג”ח קונצרניות, ייחשפו למידע פנים של החברות עימן הם דנים על הסדרי חוב, ושתאפשר תנאים להקלה על גביית החוב המקורי על ידי פריסתו, הפחתתו או החלפתו בחוב חדש בתמורה לפיצוי מצד החברה המנפיקה,  כל זאת, במטרה למנוע קריסה של חברות ובעקבותיהם נזקים למשק. (טמקין וחבריו, 2009). החברה הראשונה, שביקשה הסדר חוב, הייתה אפריקה ישראל, אשר בקיץ 2009 במסגרת הדיווח הרבעוני שלה הודיעה ש”חובת הזהירות ומידת האחריות מחייבת

מבוא מישל פוקו (1926-1984) היה ועודנו אחד התיאורטיקנים החשובים בתחום התיאוריה הביקורתית. עיקר עבודתו ומחקריו נוגעים במושגים של עוצמה, ידע ושיח (מילס, 2005).  הוא בחן את יחסי העוצמה שהיו בסיס להיווצרותן של הפילוסופיה, ההיסטוריה, הפוליטיקה והספרות המערביות, ותרם רבות להתפתחות הגישה הביקורתית כלפי המערכות התרבותיות, הכלכליות, החברתיות והפוליטיות. עבודותיו משמשות מקור לשדות מחקר חשובים כגון תכנון ערים, רפואה, קרימינולוגיה, חינוך, ניהול ועוד (סבירסקי, 2005). לפוקו היתה השפעה ניכרת על המחקר והכתבים הפוסט-סטרוקטורליסטיים, פוסט מודרניים, פמיניסטיים, פוסט-מרקסיסטיים ופוסט-קולוניאליסטיים (מילס, 2005), והוא תרם להבנת התופעה של עיצוב האדם כסובייקט בעולם המערבי (סבירסקי, 2005). עבודותו התיאורטית היתה מאתגרת ושוברת מוסכמות וככזו היא עוררה ועדיין מעוררת ענין רב, ביקורת וויכוחים סוערים (מילס, 2005). במאמרו “הסובייקט והעוצמה”, מישל פוקו מדגיש כי הנושא המרכזי בעבודתו הוא הסובייקט, ולא העוצמה עצמה. הוא טוען כי האדם, כסובייקט במערכות של ייצור והערכה, קיים באופן מובנה בתוך רשת של יחסי כוח. פוקו טוען להגדרה רחבה יותר של עוצמה, וטוען כי היא אינה מרוכזת בגופים או מוסדות ספציפיים אלא נפוצה באינטראקציות יומיומיות. אינטראקציות אלה מתבטאות בין זוגות שונים כמו גברים ונשים, הורים וילדים, רופאים ומטופלים, ופקידים ואזרחים, (Foucault, 2000). נקודת המבט של פוקו מחייבת לראות את העוצמה כרשת של יחסים ולא כנכס המוחזק בידי עילית. שינוי זה בהבנה מחייב להכיר בכך שהעוצמה מוטמעת בחילופים היומיומיים השגרתיים בין פרטים. כתוצאה מכך, כדי להבין כיצד פרטים הופכים לסובייקטים, יש לנתח את דינמיקות הכוח הללו בהקשרן היומיומי, (Foucault, 2000). במרכז הטיעון של פוקו עומד מושג ההתנגדות. הוא מציע שבחינת העוצמה דרך הפריזמה של אסטרטגיות התנגדות חושפת את המאבקים נגד ניסיונות להגדיר או לנרמל פרטים.

תקציר מנהלים   מזור רובוטיקה בע”מ, עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מכשירים רפואיים חדשניים, לתמיכה בפרוצדורות כירורגיות בתחום האורטופדיה והנוירוכירורגיה המאפשר סביבה ניתוחית בטוחה יותר למטופלים, למנתחים ולצוות בית החולים.החברה נוסדה בשנת 2001 ופיתחה את המוצר – Renaissance מערכת הנחיה ומיקום רובוטית, המתוכננת לסייע למנתחים אורתופדים ונוירוכירורגים בהכוונה מדויקת של כלים ניתוחיים, בהתאם לתכנון מסלול קדם ניתוח ממוחשב בעזרת CT- ומבוסס הדמיה. במאי 2013 החלו ניירות הערך של החברה להיסחר ב-NASDAQ, בתוך כך רשומה כעת מזור רובוטיקה כחברה דואלית. אסטרטגיית החברה אסטרטגיית המוצר החברה רואה כליבת עסקיה את פיתוחם של מערכות לניווט ומיקום תוך- ניתוחי מדויק, המתבסס על שימוש בטכנולוגיות של רובוטיקה מיניאטורית והדמיה תלת ממדית. החברה רואה בתחום עמוד השדרה כתחום העיקרי בו היא תפתח את עסקיה ותמקד את מאמציה השיווקיים. אסטרטגיית השיווק והמכירות –  פעילות השיווק והמכירות של החברה מבוצעת באפיקי מכירה ישירים, באמצעות נציגי החברה בארה”ב, בגרמניה, שוויץ ואוסטריה.  בשאר השווקים באירופה וכן באסיה החברה פועלת באמצעות מפיצים.החברה פועלת ליצירת שיתוף פעולה עם בתי החולים שרכשו את המערכת שלה לצורך מיסוד מערך שיווק, פירסום והעלאת מודעות בסביבת הפעולה של הלקוחות . מניית החברה רשמה זינוק של 312% בבורסה בתל אביב בשנה האחרונה, כאשר רישום החברה למסחר בנאסד”ק בסוף אוקטובר היה אחת הסיבות המרכזיות לכך. המערכות שהחברה מפתחת  נמכרות לפי מחיר של כ־700 אלף דולר ליחידה, והיא מקבלת הכנסות שוטפות הן משירות והן מרכיבים  מתכלים. ברבעון הראשון של 2014 החברה קיבלה התחייבויות רכישה של 4 מערכות ההכנסות בשנת 2013 הסתכמו ב-69 מיליון ש”ח –גידול של – 52% בהשוואה לשנת 2012 .במהלך שנת 2013 נמכרו 23 מערכות ברחבי העולם,  סך המערכות

מבוא סוגיית אכיפתן ‫של נורמות, המגלמות ערכי מוסר בשיטת המשפט הפלילי בישראל, מהווה נדבך עתיק לתפיסה הפלילית הכללית. הסוגיה דנן נגזרת ‫מיסוד הקשר שבין מוסר למשפט, ככל שניתן למצוא מסגרת אחידה למושג “מוסר”. כשלעצמו מהווה הוא כר נרחב להוגים מתחומי הפילוסופיה במשפט, חברה, חינוך וכיוצא באלה, הגם שמ‫יוחסות להם משמעויות ‫שונות. ‫כן נמצא שונות מושגית אף בבחינת ההקשר שבין מוסר לבין אחרים כגון “הוגנות”, “הגינות”, “צדק” “שוויון” ובבחינת הקשר שבין ‫המשפט לבין “מזל”. בהדבק הדברים, נמצא בספרות ובהלכות רלוונטיות, התחבטות בשאלת היקף ההתערבות המבוקשת, או אף רצויה, של ‫החברה בהתנהלות הפרט. שאלה זו ניתן לחלק לשני מסגרות קוטביות: האחת, דוגלת בעקרון הצמצום להתערבות החברה בהתנהגותו של הפרט, וכי אין לחברה זכות עקרונית להפוך התנהגות מסוימת לעבירה, רק משום ‫שאותה התנהגות נחשבת בלתי מוסרית בעיני רוב בני אותה חברה. הגישה השניה דוגלת בעקרון המרחיב את התערבות החברה כאמור, תוך לגיטימציה לכלי הפלילי, לצורך אכיפת ערכי המוסר המקובלים בה, תחת החשש שלולא כן, אבני היסוד לקיום החברה תקרוסנה.   לכאורה, נראה שהמפגש בין מזל ובין משפט אינו טבעי ואף מנוגד להגיון. מזל מבטא רעיון אתיאיסטי לפיו נגזר ‫מראש על האדם, בידי כוח עליון, מבלי שיהא לאדם אפשרות פיזית להשפיע. מנגד, ה‫משפט מיוסד על עולם התבונה בו האדם נוטל גורלו בידיו ונושא באחריות להתנהלותו. לפיכך, למשפט מוקנה תפקיד מרכזי וכפול בעולם: האחד, לכוון את ההתנהגות של האדם, והשני מטיל עליו אחריות בגין התנהלותו, אם סוטה ממה שהמשפט מכוון. אם כן, תפיסת מציאות, ‫המושתתת על מזל, ניצבת בסתירה מוחלטת לתפיסת המשפט, שכן מה טעם לכוון את ‫התנהגות האדם אם אינו מסוגל לשלוט בה.  

מבוא המחאה החברתית שטלטלה את מדינת ישראל בקיץ האחרון נגעה לשאלות קיומיות המטרידות רבים מאזרחי ישראל כיום הקשורות לרוב בסוגיות טריוויאליות יום-יומיות כדוגמת: מזון, ביגוד, דיור וכמובן – חינוך, המהווה סעיף חשוב בכלכלתה של כל משפחה. מחאה זו נגעה בעיקר למעמד הביניים, שם השכר אינו שכר מינימום, אך עדיין אין מדובר בהכנסה המאפשרת קיום בכבוד בעיקר נוכח יוקר המחייה והיעדר שוויון חברתי וכלכלי כאחד. המחאה החברתית שנקראה גם “מחאת האוהלים” נתנה איזושהי תחושה שמדובר בדור אחר של מהפיכה עם ניחוח מחאתי אחר. אולם התחושה בדיעבד היא דווקא אחרת. חרף היווצרותם של כלי מחאה חדשים, וירטואליים, נדמה כי אווירת “הסקנדל או פסטיבל” שמילאה את רחובות חיפה ותל-אביב, היא זו שהעמיקה את ההבנה כי דבר אינו יכול להחליף את היציאה לרחובות ואת ההפגנה הקלאסית הישנה והטובה על-מנת להשמיע את קולם של המוחים, נפגעי אי-השוויון וחוסר הצדק החברתי. יש שחשבו שמאפייני המחאה החברתית החדשה מקורם באמצעיה ובחדשנותה הטכנולוגית. בשימוש באינטרנט ככלי חדשני אך קלאסי למחאה חברתית המאפשר להביע את קולות המחאה אף מבלי לצאת מהבית. ברם, לא בזו הייתה חדשנותה של המחאה החברתית של הקיץ האחרון. המוחים לא הסתפקו בהקלקות ובהצבעות באתרי האינטרנט השונים, גם לא בכתיבת סטאטוסים ברשתות החברתיות ובראשן ה-Face book. אלה יצאו לרחובות אך מי מהם שעשו כן לא היו הפעם בני השכבות החלשות בלבד, אלא דווקא אלה המשתייכים לשכבות הביניים ובזה הייתה בעצם חדשנותה של מחאת האוהלים של הקיץ האחרון. לאחר עשרות שנים שבהן הייתה המחאה החברתית בישראל נחלתן של השכבות החלשות, באה הפעם המחאה מעמוד השדרה החברתי. מאות משפחות שבראשן עומדים אב ואם העובדים בעבודה קשה ועוסקים במקצועות

תקציר מאז ראשית שנות השמונים הולכת וגוברת התעניינותם של חוקרי ההתנהגות הארגונית בתופעת המחויבות הארגונית אשר מוגדרת לרוב כתוצר עבודה בארגון ביחד עם תוצרי עבודה נוספים, כגון: שביעות רצון ושחיקה. חשיבותה של המחויבות הארגונית בכך שהיא מבטאת את  המידה שבה הפרט מעורב ומזדהה עם הארגון בו הוא עובד ועד כמה הוא מעוניין להישאר בו. המחויבות ארגונית יכולה להתבטא בהזדהות עם הארגון, תחושת שייכות ואחריות, מעורבות בנעשה בארגן ונכונות לתרום להצלחת הארגון נכונות להישאר ולא לעזוב, נכונות לפעילויות התנדבותיות, מעורבות ואחריות בהיבטים ארגוניים ועוד. מחויבות ארגונית נמצאה לאורך מחקרים רבים בקשר ישיר עם מוטיבציה, שביעות רצון, אמון, שחיקה ומשתנים נוספים. ככל שחברי הארגון מרגישים מחויבים יותר לארגון ולעבודתם, כך מסוגל הארגון להתמודד ביתר הצלחה עם יעדיו ועם אתגרים שמציבה לו הסביבה. במהלך השנים נבדקו מאפיינים, השלכות וגורמיה של מחויבותו של עובד לארגון בכמה דרכים. מטרת העבודה הנוכחית הייתה בחינת הנושא באופן כללי ובאופן ספציפי, ניתוח הנושא מחויבות ארגונית בארגון המעניק שירות ללקוחות, כדוגמת מוסד אקדמי המעניק שירות לסטודנטים מידי יום. העבודה עוסקת באופן בו עובדות במדור תואר ראשון חוות את המחויבות בארגונן ומה עלול להגביר ולהפחית את המחויבות שלהן למקום עבודתן בהתאם לאופי עבודתן.   העבודה כללה סקירת ספרות אשר התבססה על ספרים וכתבי עת וכן, ראיונות אשר נערכו עם מזכירות פקולטות וותיקות במדור לימודי הסמכה- תואר ראשון. ממצאי המחקר מצביעים על כך כי בארגונים גדולים ובארגונים שירותיים בפרט, עובדים המזדהים עם ערכי הארגון ובעלי מוטיבציה לעבודתם, מחויבותם לארגון גדולה יותר, גם אם ישנן פרקטיקות העשויות לערער את הקשר שבין העובד לארגון, כגון: אי יכולת להתקדם בתפקיד.   תוכן עניינים 1.

מבוא עבודה זו תחקור את השפעתם של מחנות הפליטים בלבנון על גיבוש הלאומיות הפלסטינית, ותבחן האם תנאי החיים במחנות אלה, המגורים בצפיפות, הניכור של הממשלה הלבנונית והעימותים מול קבוצות אתניות אחרות בלבנון סייעו לגיבושה של הלאומיות הפלסטינית. שאלת המחקר תבחן – האם החיים במחנות הפליטים בלבנון השפיעו על גיבושה של הלאומיות הפלסטינית, ומהי תרומתם של אותם מחנות פליטים ליצירתה של אותה לאומיות. לאורך ההיסטוריה הפלסטינית התקיים מתח מתמיד בין הלאומיות הפאן ערבית ובין הלאומיות המקומית הפלסטינית. בעבודה זו אבקש להראות כיצד החיים במחנות הפליטים בלבנון הובילו את הפלסטינים לבחירה בלאומיות הפרטיקולרית הפלסטינית. אני סבורה כי שאלה זו נושאת חשיבות רבה שכן היא תסייע בידינו להתחקות אחר שורשי הלאומיות הפלסטינית. אני משערת כי עבודה זו תעלה כי לאומיות זו נצרבה, בין היתר, באמצעות החיים במחנות הפליטים בלבנון והולידה את הארגון הלאומיי הפלסטיניים ואת הזהות הלאומית. המחקר יתבסס על הגישה האיכותנית ויאסוף עובדות ונתונים העשויים להרחיב את הידע הקיים במחקר על אודות התופעה הנחקרת, מבחינת התיאור או ההסבר שלה. תהליך העבודה יכלול ניתוח תוכן של המקורות הנבחרים, וניתוח קטעי עיתונות, בהתייחס לנקודות הרלוונטיות לנושא הנחקר. בסיכום יובאו עיקרי המבוא, הממצאים מהמחקר האישי והמסקנות שיעלו מהדיון.   תוכן עניינים 1. מבוא: עמ’ 3 סקירת ספרות 1. לאומיות והמתח בין פאן ערביות ללאומיות פלסטינית: עמ’ 4-5 2. הנכבה וחוויית הפליטות הפלסטינית: עמ’ 6-11 3. היווצרות מחנות הפליטים וההשפעה על הזהות הפלסטינית: עמ’ 12-16 4. מחנות הפליטים בלבנון וההשפעה על הלאומיות: עמ’ 17-25 5. הליך יצירתה של הלאומיות הפלסטינית במדינות ערב: עמ’ 26-31 6. דיון וסיכום: עמ’ 32-34 6.רשימת מקורות: עמ’ 35-36