(13/04/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

סמינריון מחאה בעידן האינטרנט

מבוא

המחאה החברתית שטלטלה את מדינת ישראל בקיץ האחרון נגעה לשאלות קיומיות המטרידות רבים מאזרחי ישראל כיום הקשורות לרוב בסוגיות טריוויאליות יום-יומיות כדוגמת: מזון, ביגוד, דיור וכמובן – חינוך, המהווה סעיף חשוב בכלכלתה של כל משפחה. מחאה זו נגעה בעיקר למעמד הביניים, שם השכר אינו שכר מינימום, אך עדיין אין מדובר בהכנסה המאפשרת קיום בכבוד בעיקר נוכח יוקר המחייה והיעדר שוויון חברתי וכלכלי כאחד.

המחאה החברתית שנקראה גם “מחאת האוהלים” נתנה איזושהי תחושה שמדובר בדור אחר של מהפיכה עם ניחוח מחאתי אחר. אולם התחושה בדיעבד היא דווקא אחרת. חרף היווצרותם של כלי מחאה חדשים, וירטואליים, נדמה כי אווירת “הסקנדל או פסטיבל” שמילאה את רחובות חיפה ותל-אביב, היא זו שהעמיקה את ההבנה כי דבר אינו יכול להחליף את היציאה לרחובות ואת ההפגנה הקלאסית הישנה והטובה על-מנת להשמיע את קולם של המוחים, נפגעי אי-השוויון וחוסר הצדק החברתי.

יש שחשבו שמאפייני המחאה החברתית החדשה מקורם באמצעיה ובחדשנותה הטכנולוגית. בשימוש באינטרנט ככלי חדשני אך קלאסי למחאה חברתית המאפשר להביע את קולות המחאה אף מבלי לצאת מהבית.

ברם, לא בזו הייתה חדשנותה של המחאה החברתית של הקיץ האחרון. המוחים לא הסתפקו בהקלקות ובהצבעות באתרי האינטרנט השונים, גם לא בכתיבת סטאטוסים ברשתות החברתיות ובראשן ה-Face book. אלה יצאו לרחובות אך מי מהם שעשו כן לא היו הפעם בני השכבות החלשות בלבד, אלא דווקא אלה המשתייכים לשכבות הביניים ובזה הייתה בעצם חדשנותה של מחאת האוהלים של הקיץ האחרון.

לאחר עשרות שנים שבהן הייתה המחאה החברתית בישראל נחלתן של השכבות החלשות, באה הפעם המחאה מעמוד השדרה החברתי. מאות משפחות שבראשן עומדים אב ואם העובדים בעבודה קשה ועוסקים במקצועות החיוניים לקיומה של החברה ולעתידה, יצאו לרחובות והפגינו במטרה להפגין את מחאתם על כך שמרבית האפשרויות הכלכליות חסומות בפניהם והם אינם יכולים להתפתח וליהנות ממעוף פיננסי חרף עבודתם הקשה במשלח ידם.

ואולם, תנועת המחאה לא עמדה בחלל ריק. מחד גיסא, הרי שבמשך שנים, נמנעו ממשלות ישראל לדורותיהן, בין אם היו אלה ממשלות ימין, שמאל או מרכז, מלעסוק בשאלות של מדינה ורווחה. מאידך גיסא, עובר העולם המערבי השבע והבטוח טלטלה שסופה אינו ידוע לכל.

ואולם, חשוב לציין כי חרף אווירת החדשנות המלווה את המחאה של מעמד הביניים בעת האחרונה, הרי שהמחאה החברתית לכשעצמה כמו גם הדרישה לצדק חברתי אינה בבחינת דבר חדש לעם ישראל ולמדינת ישראל ואלו מלוות אותה עוד משזו הייתה בחיתוליה.

התבוננות מפורטת בתמונת המצב הכלכלי החברתי בשנותיה הראשונות של המדינה מגלה את שורשי יחסי הדיכוי הכלכלי בין האשכנזים למזרחים בישראל. הצדקות ליחסים אלה נתנו הן גישת “המודרניזציה” באקדמיה והן גישת קליטת העלייה הרשמית, שדגלה במבנה מעמדי אתני והצדיקה אותו בצידוקים תרבותיים. הגישות האלה הולידו גם מיתוסים בצורת סיסמאות פשטניות כמו: “כולנו היינו במעברה”, או “היו ימים קשים ולכולם היה קשה”, או “היה שוויון בין כולם, אבל המזרחים נתקעו כי היו חסרי השכלה ועצלנים”, או הגרועה מכולם: “מי שרצה הצליח”. מיתוסים אלה לא היו בבחינת יש מאין, אלא גובשו על ידי מעצבי דעת הקהל והמדיניות החברתית (שלום-שטרית, 2004).

כוחה הרב של המחאה החברתית הוא רב ובמרוצת ההיסטוריה ניתנו לכך קבלות ואישורים לא מעטים. המהפכות הגדולות שחנכו את העידן המודרני — המרד הגדול (1660-1640) והמהפכה ‘המפוארת’ (1688) באנגליה, המהפכה האמריקנית (1776-1761 ) בקירוב, והמהפכה הצרפתית –
(1799-1789) ואותם אירועים שהפיצו את המסר המהפכני ברחבי העולם: המהפכות האירופיות של שנת 1848 הקומונה הפריסאית (1871-1870) ומעל לכול המהפכה הרוסית (1918-1917) והסינית – (1948-1911) הייתה להם השפעה עמוקה על דימוין העצמי של החברות המודרניות. תופעות אלה עיצבו מערכת סמלים ודימויים מהפכניים, אשר נעשו חלק בלתי נפרד של החשיבה הפוליטית והאידיאולוגית של העולם המודרני (אייזנשטדט, 1984).

 

תוכן עניינים:

מבוא עמ’ 3-4
פרק 1: קווים לדמותה של המחאה החברתית בישראל עמ’ 5-8
פרק 2: אינטרנט ומחאה חברתית עמ’ 9-11
פרק 3: מחאה והחברה האזרחית עמ’ 12-13
פרק 4: הון חברתי-ייעודו וחשיבותו עמ’ 13-14
פרק 5: הרשתות החברתיות ככוח חברתי חדש עמ’ 15-17
פרק 6: הרשת החברתית כמבודדת עמ’ 18-20
פרק 7: דיון ומסקנות עמ’ 21
בבליוגרפיה עמ’ 22-24

 

מידע נוסף

מספר עמודים

22

מקורות בעברית

10

מקורות באנגלית

13

אין עדיין ביקורות.

היה הראשון לכתוב ביקורת על “סמינריון מחאה בעידן האינטרנט”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מבוא

המחאה החברתית שטלטלה את מדינת ישראל בקיץ האחרון נגעה לשאלות קיומיות המטרידות רבים מאזרחי ישראל כיום הקשורות לרוב בסוגיות טריוויאליות יום-יומיות כדוגמת: מזון, ביגוד, דיור וכמובן – חינוך, המהווה סעיף חשוב בכלכלתה של כל משפחה. מחאה זו נגעה בעיקר למעמד הביניים, שם השכר אינו שכר מינימום, אך עדיין אין מדובר בהכנסה המאפשרת קיום בכבוד בעיקר נוכח יוקר המחייה והיעדר שוויון חברתי וכלכלי כאחד.

המחאה החברתית שנקראה גם “מחאת האוהלים” נתנה איזושהי תחושה שמדובר בדור אחר של מהפיכה עם ניחוח מחאתי אחר. אולם התחושה בדיעבד היא דווקא אחרת. חרף היווצרותם של כלי מחאה חדשים, וירטואליים, נדמה כי אווירת “הסקנדל או פסטיבל” שמילאה את רחובות חיפה ותל-אביב, היא זו שהעמיקה את ההבנה כי דבר אינו יכול להחליף את היציאה לרחובות ואת ההפגנה הקלאסית הישנה והטובה על-מנת להשמיע את קולם של המוחים, נפגעי אי-השוויון וחוסר הצדק החברתי.

יש שחשבו שמאפייני המחאה החברתית החדשה מקורם באמצעיה ובחדשנותה הטכנולוגית. בשימוש באינטרנט ככלי חדשני אך קלאסי למחאה חברתית המאפשר להביע את קולות המחאה אף מבלי לצאת מהבית.

ברם, לא בזו הייתה חדשנותה של המחאה החברתית של הקיץ האחרון. המוחים לא הסתפקו בהקלקות ובהצבעות באתרי האינטרנט השונים, גם לא בכתיבת סטאטוסים ברשתות החברתיות ובראשן ה-Face book. אלה יצאו לרחובות אך מי מהם שעשו כן לא היו הפעם בני השכבות החלשות בלבד, אלא דווקא אלה המשתייכים לשכבות הביניים ובזה הייתה בעצם חדשנותה של מחאת האוהלים של הקיץ האחרון.

לאחר עשרות שנים שבהן הייתה המחאה החברתית בישראל נחלתן של השכבות החלשות, באה הפעם המחאה מעמוד השדרה החברתי. מאות משפחות שבראשן עומדים אב ואם העובדים בעבודה קשה ועוסקים במקצועות החיוניים לקיומה של החברה ולעתידה, יצאו לרחובות והפגינו במטרה להפגין את מחאתם על כך שמרבית האפשרויות הכלכליות חסומות בפניהם והם אינם יכולים להתפתח וליהנות ממעוף פיננסי חרף עבודתם הקשה במשלח ידם.

ואולם, תנועת המחאה לא עמדה בחלל ריק. מחד גיסא, הרי שבמשך שנים, נמנעו ממשלות ישראל לדורותיהן, בין אם היו אלה ממשלות ימין, שמאל או מרכז, מלעסוק בשאלות של מדינה ורווחה. מאידך גיסא, עובר העולם המערבי השבע והבטוח טלטלה שסופה אינו ידוע לכל.

ואולם, חשוב לציין כי חרף אווירת החדשנות המלווה את המחאה של מעמד הביניים בעת האחרונה, הרי שהמחאה החברתית לכשעצמה כמו גם הדרישה לצדק חברתי אינה בבחינת דבר חדש לעם ישראל ולמדינת ישראל ואלו מלוות אותה עוד משזו הייתה בחיתוליה.

התבוננות מפורטת בתמונת המצב הכלכלי החברתי בשנותיה הראשונות של המדינה מגלה את שורשי יחסי הדיכוי הכלכלי בין האשכנזים למזרחים בישראל. הצדקות ליחסים אלה נתנו הן גישת “המודרניזציה” באקדמיה והן גישת קליטת העלייה הרשמית, שדגלה במבנה מעמדי אתני והצדיקה אותו בצידוקים תרבותיים. הגישות האלה הולידו גם מיתוסים בצורת סיסמאות פשטניות כמו: “כולנו היינו במעברה”, או “היו ימים קשים ולכולם היה קשה”, או “היה שוויון בין כולם, אבל המזרחים נתקעו כי היו חסרי השכלה ועצלנים”, או הגרועה מכולם: “מי שרצה הצליח”. מיתוסים אלה לא היו בבחינת יש מאין, אלא גובשו על ידי מעצבי דעת הקהל והמדיניות החברתית (שלום-שטרית, 2004).

כוחה הרב של המחאה החברתית הוא רב ובמרוצת ההיסטוריה ניתנו לכך קבלות ואישורים לא מעטים. המהפכות הגדולות שחנכו את העידן המודרני — המרד הגדול (1660-1640) והמהפכה ‘המפוארת’ (1688) באנגליה, המהפכה האמריקנית (1776-1761 ) בקירוב, והמהפכה הצרפתית –
(1799-1789) ואותם אירועים שהפיצו את המסר המהפכני ברחבי העולם: המהפכות האירופיות של שנת 1848 הקומונה הפריסאית (1871-1870) ומעל לכול המהפכה הרוסית (1918-1917) והסינית – (1948-1911) הייתה להם השפעה עמוקה על דימוין העצמי של החברות המודרניות. תופעות אלה עיצבו מערכת סמלים ודימויים מהפכניים, אשר נעשו חלק בלתי נפרד של החשיבה הפוליטית והאידיאולוגית של העולם המודרני (אייזנשטדט, 1984).

 

תוכן עניינים:

מבוא עמ’ 3-4
פרק 1: קווים לדמותה של המחאה החברתית בישראל עמ’ 5-8
פרק 2: אינטרנט ומחאה חברתית עמ’ 9-11
פרק 3: מחאה והחברה האזרחית עמ’ 12-13
פרק 4: הון חברתי-ייעודו וחשיבותו עמ’ 13-14
פרק 5: הרשתות החברתיות ככוח חברתי חדש עמ’ 15-17
פרק 6: הרשת החברתית כמבודדת עמ’ 18-20
פרק 7: דיון ומסקנות עמ’ 21
בבליוגרפיה עמ’ 22-24

 

299.00 

סמינריון מחאה בעידן האינטרנט

מידע נוסף

מספר עמודים

22

מקורות בעברית

10

מקורות באנגלית

13

סמינריון מחאה בעידן האינטרנט

מידע נוסף

מספר עמודים

22

מקורות בעברית

10

מקורות באנגלית

13

299.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.