עבודות סמינריון מוכנות

תקציר מנהלים שופרסל התאגדה ונרשמה בישראל בשנת .1957 מניות החברה נסחרות בבורסה החל משנת 1980. מניית החברה נכללת במדד תל-אביב 75 ובמדד תל-דיב. כמו-כן אגרות החוב של החברה נכללות במדד תל-בונד 20. החברה פועלת בשני תחומי פעילות: תחום הקמעונאות – פעילות הליבה תחום הנדל”ן החברה הינה בעלת רשת הסופרמרקטים הגדולה והמובילה בישראל מבחינת היקף מכירותיה. עיסוקה העיקרי של הקבוצה הוא בשיווק קמעונאי בתחום המזון. החברה מנהלת ומפתחת את עסקיה במטרה להציע מגוון רחב של מוצרים ומותגים ברמת איכות גבוהה, במחיר תחרותי,  בדגש על חדשנות, ובהתאמה לצורכיהם של כלל הצרכנים.   מכירות החברה בשנת 2013 הסתכמו בכ- 11,909 מיליון ש”ח (בהשוואה לכ- 11,571 מיליון ש”ח בשנת 2012 (ונכון ליום 31 בדצמבר 2013 הפעילה החברה 281 סניפים )בהשוואה     ל- 274 סניפים בסוף שנת  .(2012נכון ליום 31 בדצמבר 2013 שטח הסניפים הכולל שהפעילה החברה הינו כ- 558 אלפי מ”ר )בהשוואה לכ- 560 אלפי מ”ר בסוף שנת .(2012 מספר העובדים בחברה הסתכם בכ- 13,228 עובדים  (בהשוואה לכ-  12,300עובדים בסוף שנת 2012 ( ומספר המשרות בחברה הסתכם בכ-  11,600(בהשוואה לכ- 10,650 בסוף שנת  .(2012   אסטרטגיית החברה מבוססת על עוצמותיה של הקבוצה, בהן: היותה הרשת הקמעונאית המובילה בישראל, פריסה ארצית רחבה הן במרכזי הערים והן מחוץ להן, יכולת אספקה עצמאית של סחורות לסניפי החברה באמצעות המרכז הלוגיסטי של החברה וחוסן פיננסי.     תוכן עניינים תקציר מנהלים-3 תיאור תחומי פעילות החברה- 4 – 6 הסביבה הכלכלית-7 – 8 לקוחות-9 תחרות -9 – 11 המודל העסקי-12 מבקר פנים- 12 מדיניות חלוקת דיבידנד-12 בכירים ובעלי עניין בחברה- 13 – 14 דוח דירקטוריון החברה וניתוח התוצאות הכספיות- 15

מבוא הסמינריון נכתב בנושא: המדינה הרנטירית והאופן בו ההכנסות מרנטה משפיעות על יחסי השבטיות במדינות המפרץ הפרסי בדגש על ערב הסעודית, שהיא הגדולה והמשפיעה ביותר מבין מדינות המפרץ. בנוסף ערב הסעודית היא בירת האסלאם השיעי, עם הערים המרכזיות מכה ואל מדינה אליהן עולים ברגל מיליוני מאמינים מרחבי העולם. בשנים האחרונות לאור מצבורי הגז העצומים שהתגלו לחופי מדינת ישראל, נהיינו מעצמה אזורית בתחום משאבי האנרגיה זה ומסקרן אותי באופן אישי כיצד הדבר ישפיע על המצב הפנימי בתוך המדינה מבחינת יחסי חברה, כלכלה וסביבה וכן ביחסי חוץ מול המדינות השכנות שלנו. על מנת לבחון את ההשפעות הללו, פניתי לחקור את ערב הסעודית במטרה לזהות את האופן בו השפיעו גילויי הנפט והגז על המדיניות הפנימית שלהן וכיצד משפיע הנפט על מארג החיים שלהן. לצורך כך התמקדתי בערב הסעודית כמייצגת מרכזית של מדינה רנטירית אשר במקביל למודרניזציה שעברה הצליחה לשמר על מסורת של שבטיות ולקיים בתוכה מדינת הלכה, למרות ואולי נכון יותר לומר בזכות ההכנסות מרנטה. העבודה תציג את ההגדרות למושג מדינה רנטירית, לאחר מכן יוצגו מאפיינים של המדינה הרנטירית במפרץ הפרסי ובהמשך תוצג שושלת המלוכה של ערב הסעודית והמקרים המרכזיים בהיסטוריה של ערב הסעודית בתקופת שלטונם על מנת להמחיש בצורה המיטבית את האופן בו משפיעה ההכנסה מרנטה על התפתחות החברה השבטית מסורתית בערב הסעודית. במקביל, תערך בחינה של מחירי הנפט העולמיים, עליהם משפיעה ערב הסעודית באופן ישיר, וכך למעשה ניתן יהיה לבחון עד כמה משפיעים מחירי הנפט העולמיים על מהלכים פנימיים בתוך ערב הסעודית ונוכל לענות על השאלה : האם ובאיזו מידה ערב הסעודית עונה על הגדרות “המדינה הרנטירית” כפי שהן מוצגות בפרק

תקציר בעשורים האחרונים ניכרת עלייה בשיעור הקשישים באוכלוסייתן של מדינות מפותחות ומדינות מתפתחות. אנשים חיים היום הרבה יותר שנים, ובאופן כללי גם בריאים יותר. עם זאת, ישנה הסכמה על כך שזקנה כרוכה בירידה בבריאות ובתפקוד, ומי שמאריך ימים מתנסה במחלות לסוגיהן ובאבדנים שונים. הארכת תוחלת החיים יוצרת לפיכך, צרכים חדשים ומציבה אתגרים ברמת החברה, ברמת המשפחה וברמת היחיד. אחד האתגרים המרכזיים הוא השאלה, איך לשמר איכות חיים בשנים מאוחרות וכיצד לסייע לקשיש להזדקן בצורה מוצלחת. התפתחות האדם הינה תופעה רב ממדית המתרחשת ברמה הביולוגית, הפסיכולוגית והחברתית. בעבודתי  אתמקד בשלב ההזדקנות והתבסס על תיאוריות המדגישות את חלקם הפעיל של האדם וסביבתו בעיצוב  חייו בכלל ושלב הזקנה בפרט. מטרת עבודתי הינה לבחון את תפקידו של הזקן עצמו וסביבתו בעיצוב עתידו ומהלך חייו בשנותיו המאוחרות. חוקרים רבים הדגישו את החשיבות של קיום רשת תמיכה חברתית לקשישים החשובה במיוחד עבור מצב בריאותם הגופנית והנפשית. הם טוענים שלעת זקנה רוב הצרכים של הקשישים מסופקים במסגרת זאת. קשישים זקוקים לתמיכה חברתית כדי לתפקד, להסתדר ולהתמודד. מחסור בתמיכה חברתית בקרב קשישים יכול לגרום להתמודדות חברתית ונפשית לקויה, שימוש מוטעה בשירותים חברתיים, מצב בריאות ירוד, מורל נמוך ובהרבה מקרים תחושות דיכאון. נמצא גם שרמת התמיכה שקשישים מקבלים ואיכותה משפיעים השפעה ישירה על רווחתם הנפשית והחברתית. עבודתי פותחת בסקירה ספרותית של מחקרים מתחומי דעת שונים החוקרים את נושא הזקנה וההזדקנות ברבדים השונים ולאורך השנים  ואציג תיאוריות עיקריות בחקר הזקנה. בנוסף אבחן את הקשר בין זקנה והבדלי מגדר ואף התייחס למושג זקנה מוצלחת. בפרק הראשון אבחן את תהליך ההזדקנות ואראה את חשיבותו תוך הצגתם של מאפיינים דמוגרפים ואחרים של הזדקנות

 מבוא נושא עבודתי הוא סדנאות היזע בעולם העבודה. נושא זה הינו בעל חשיבות מוסרית בימינו כך שבתקופתנו, למרות רעיונות דמוקרטיים של שוויון וכבוד, עדיין אנו נחשפים לתופעות שליליות של ניצול עובדים בתנאי עבודה מחפירים הפוגעים בכבודם כבני אדם. אחד השיקולים לבחירה בנושא הוא הרצון להגביר את המודעות החברתית לתופעה זו שאינה צודקת ואינה מכבדת את בני האדם הנאלצים לעבוד בסדנאות יזע הפוגעות בכבודן ובחירותם כבני אדם במדינה דמוקרטית.   שאלת המחקר בעבודתי היא: האם הנהגת סדנאות יזע הינה מוסרית? על מנת לבחון את השאלה לעיל אבחון את השאלה המחקרית משתי נקודות מבט שונות: הן של המעסיק והן של המועסק.  העבודה תתבסס על ניתוחה של ספרות מחקרית בנושא לעיל וכן בשימוש במודלים שלמדנו בקורס, וכל זאת על מנת להשיב לשאלת המחקר לעיל. מבנה העבודה יחולק למספר חלקים עיקריים: ראשית, יוצג רקע תיאורטי אודות סדנאות יזע בארץ ובעולם, לאחר מכן יתבצע ניתוח לפי תחליפי מוסר כאשר אתמקד בשלושה תחליפי מוסר שנלמדו בקורס: מנגנון השוק, הארגון העסקי, והחוק. בשלב הבא של העבודה יתבצע דיון מוסרי לפי מודל שלושת השלבים  ולאחר מכן יוצגו המלצות יישומיות וכן סיכום ומסקנות לעבודה כולה.   תוכן עניינים מבוא עמ’ 2 פרק 1: רקע תיאורטי עמ’ 2 פרק 2: ניתוח לפי תחליפי מוסר עמ’ 4 פרק 3: דיון מוסרי עמ’ 6 פרק 4: המלצות יישומיות עמ’ 10 סיכום ומסקנות עמ’ 11 ביבליוגרפיה עמ’ 12

נושא המחקר והרציונל: בשנות ה50 אחרי מלחמת העצמאות הוקמה במדינת ישראל כ 200 מעברות לקלוט את העולים החדשים לישראל הבאים ממדינות מערביות כגון גרמניה ופולין והבאים ממדונות מזרחיות כגון עיראק ותימן ,מרוקו, כל משפחה של המהגרים הראשונים קבלה אוהל לגור פה ולפעמים שתי משפחות היו גרים באותו אוהל, בשניים הראשונות של המעברות לא היא תשתית מים וחשמל, המחקר יתמקד בעולים שגרו במעברות בדגש על העולים ממדינות מזרחיות, אחד הנושאים שסבלו ממנו העולים  הוא נושא  האפליה העדתית ופרט העולים מארצות המזרח ,שהרגישו מהדקה הראשונה שדרכו רגליהם את הארץ בהתנהגות שונה מזו שקבלו העולים מארצות המערב , כגון לא קבלו מענה לכול השאלות להם ועל מה הם צרכים לעשות ולמי לפנות, למרות שהעולים מארצות המערב קיבלו את כל ההסברה שצרכים , לא דברו עם העולים המזרחיים  בשפה שלהם או באופן ישיר אלה דרך רמקולים ובשפה עברית (שהייתה מוזרה להם ).  העולים חוו תנאי מחייה קשים, במיוחד מבחינה כלכלית וחינוכית , בגלל שלשכת העבודה לא הצליחה לספק מקומות עבודה לכל העולים, זה גרם למצבי מחייה קשים, וזה גם השפיע על החינוך, שהיא אחד הנושאים הבוערים והכואבים ביותר בתקופת המעברות, מצבם הכלכלי החמור של רוב המשפחות במעברות לא אפשר להם לשלוח את הילדים שלהם לבתי ספר, ובמקום זה שלחו אותם לעבודה, אחד הנושאים שגם היו בולטים במעברה הוא נושה הזהות, במיוחד לעולים מארצות המזרח והאסלאם, המדינה הכריחו אותם לשנות את השמות שלהם לשימות ישראליות, והכריחו אותם לדבר עברית במקום ערבית ולהפסיק להתנהג כפי התרבות המזרחית ולהתנהג לפי ישראלים. בעבודה זו, בנוסף להתייחסות לנושא הכללי של התייחסות המדינה לעולים מארצות המזרח, יתקיימו גם דיונים וניתוחים

מבוא אין בעולם חברה דמוקרטית, מתקדמת ומכבדת זכויות אדם, שמאפשרת שימוש בכוח ובאלימות כדרך ליישוב סכסוכים, ככלי לעיצוב התנהגות, או כאמצעי לפריקת כעסים או תסכולים. אין זה אומר שאין בחברות כאלה ביטויים קשים של אלימות ביחסים בין בני-אדם. אך הם זוכים לגינוי ולתגובה עונשית ובוודאי שלא להסכמה או ללגיטימציה. גם כשמדובר בילדים יש כיום הסכמה מלאה, לפחות בחברות דמוקרטיות, שאין לקבל, להשלים, או להסכים עם ניצול, פגיעה או התעללות בהם, גם לא כאשר אלה מתרחשים בתוך המשפחה. טובת הילד, הגנה על שלום הילד ואף זכויות הילד, הפכו למושגי יסוד מקובלים מבחינה משפטית וחברתית כאחד. עם זאת, מתברר, שגם היום, וגם בחברות מתקדמות, יש עדיין בידול של הילדים משאר הקבוצות בחברה, וכבודם כאדם וזכותם לשלמות גופם אינם מובנים מאליהם. באמצעות שימוש בשמות שונים כמו “ענישה גופנית”, “מכה חינוכית”, “שימוש בכוח סביר”, מקבלת הפגיעה בילד לגיטימציה ונימוקים שונים לחשיבותה, לנחיצותה, ליעילותה ולכשרותה. התעללות בילדים בתוך המשפחה לסוגיה השונים- פיזית, מינית ונפשית- הייתה קיימת מאז ומעולם ובשנים האחרונות עלתה על סדר היום הציבורי, במלוא בולטותה וחריפותה. לאורך השנים, חל שינוי רציני בהתייחסותם של המחוקק ושל בתי-המשפט לנפגעי עבירה ככלל, ובפרט כשמדובר בעבירות המבוצעות בתוך המשפחה וביתר שאת כשמדובר בפגיעה בקטינים. בשנת 1989 נחקקה חובת הדיווח על עבירות אלימות, הזנחה והתעללות בילדים וסיימה במידה מסוימת, תקופה ארוכה של התכחשות לקיומה של תופעת התעללות בילדים בישראל. חובה זו נחקקה בקול תרועה גדול בעקבות אירוע טראגי שטלטל את המדינה.הוחלט להטיל את החובה לא רק על אנשי מקצוע (כמו בהרבה מדינות בעולם) אלא גם על כלל הציבור. כל הנוגעים בדבר היו אופטימיים וצפנו לחובת הדיווח עתיד מזהיר. האומנם?

 מבוא עבודה זו תעסוק בהשוואה בין מבצע “רותם” ב-1960 לבין הנסיבות והאירועים שהביאו לפריצת מלחמת ששת הימים ב-1967. מטרתה של עבודה זו הינה לבחון מדוע, למרות הדמיון הרב בנסיבות ובאירועים הפוליטיים-צבאיים שהביאו לפרוץ “משבר רותם” ומלחמת ששת הימים (הסלמה במתיחות ובפעילות הצבאית בגבול הישראלי-סורי, התרעה סובייטית למצרים כי ישראל מתכננת לכאורה לתקוף את סוריה, וריכוז כוחות מצריים ובעקבות זה ריכוז כוחות ישראליים בגבול המשותף בין ישראל למצרים), לא הסתיים “מבצע רותם” במלחמה ואילו המשבר והמתיחות של לפני מלחמת ששת הימים הביאו לפריצתה של המלחמה. לכן, שאלת המחקר אותה יבדוק מחקר זה הינה – מהו השוני בנסיבות המדיניות, הצבאיות והפוליטיות בישראל ובקע”ם אשר הביאו לכך ש”מבצע רותם” יסתיים ללא מלחמה ואילו תקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים הסתיימה בפריצת מלחמה? השערתי היא שדפוסי התנהגות וטעויות בקבלת החלטות של ההנהגה הפוליטית והצבאית, בתוספת של נסיבות מדיניות ופוליטיות הביאו לתוצאה כה שונה במערך נסיבות כה דומה. לשם הניתוח המחקרי אשתמש במאמרים ומחקרים שניתחו את שני המאורעות המדוברים, ואבקש לעמוד על הסיבות והמניעים להשתלשלות האירועים בטרם פרוץ מלחמת ששת הימים ובמבצע רותם שלא הבשיל לכלל מלחמה.     תוכן עניינים מבוא: עמ’ 3 1. ששת הימים – נסיבות פרוץ המלחמה: עמ’ 4-8 2. מגרש המשחקים המדיני ותפקידן של המעצמות: עמ’ 9-19 3. מלחמת ששת הימים הזירה הפנימית: עמ’ 20-22 4. פרשת רותם – מחדל מודיעיני ואיפוק מדיני: עמ’ 23-27 5. דיון וסיכום: עמ’ 28-31 6. רשימת מקורות: עמ’ 32

מבוא נוסח התלמוד חקר נוסח התלמוד ועמידה על נוסחאותיו במקורן העסיק רבות את חוקרי התלמוד. כתבי היד הרבים שהתגלו במאה וחמישים השנים האחרונות תרמו רבות לבירור נוסח התלמוד. סוגיות רבות סתומות נתבהרו על ידי עיון בגירסתם הקדומה בכתב היד, ואף חלק מדברי הראשונים על הש”ס זכו להתברר לנוכח גירסה אחרת שכנראה הייתה לפניהם. אמנם, בירור הנוסח אינו דבר של מה בכך. אכן, לעיתים אנו נתקלים במקרה בו בחלק מהספרים הנוסח ברור ובספרים מעטים השתבש הנוסח ואינו מובן עוד ואנו יכולים להתחקות אחר מקור השיבוש, אם מפני דימיון בין האותיות, אם מפני דילוג על מילה, או בגלל דילוג שורה כויוצא בזה טעויות העתקה שנעשו על ידי הסופר. אולם מחקר הנוסח העלה מקרים רבים שבהם אין הסבר מניח את הדעת לשינוי הגירסה, וגם אין עדים נאמנים על הנוסח אלא מקצת כתבי היד גורסים כך ומקצת כתבי היד גורסים אחרת ואלה מכחישים את אלה. יתירה מזאת, חוקרי הנוסח הירבו לחפש כתבי יד טובים ומהימנים בהם נפלו מעט שיבושים ועל פיהם להתקין נוסח הקרוב במידת האפשר לנוסח המקורי, אולם דא עקא – כתב יד שנמצא טוב בסוגיא אחת, נמצא חסר בסוגיא אחרת. הדברים קשים – מדוע סופר שבראשונה הקפיד להעתיק היטב, התרשל בהעתקתו בסוגיא אחרת? כדי להתגבר על בעיה זו נצטרך לשאול שאלה המערערת את כל מלאכת חקירת הנוסח – וכי היה לתלמוד אי פעם נוסח אחד? הרי התלמוד מורכב משלבי עריכה שונים שנעשו בדורות שונים ויתכן וריבוי העורכים הוביל ל”ריבוי תלמודים”, והבדלי הנוסח בכתבי היד אין מקורם בשיבוש שנפל בחלקם אלא כל אחד מהם מקורו ב”ורסיה” אחרת של התלמוד. אכן, אפשטייןכבר עמד על

מבוא גדרה הייתה המושבה השביעית שהוקמה בתקופת העלייה הראשונה. ייחודה במייסדיה, חברי תנועת ביל”ו (ראשי תיבות של בית יעקב לכו ונלכה). שלא כמקימי שאר המושבות, היו הביל”ויים מייסדי גדרה צעירים חילוניים ורווקים, חסרי כל הון עצמי ובעלי רעיונות שיתופיים. גרעינם מנה סטודנטים ותלמידי תיכון מחרקוב, שראו עצמם כחלוץ לחברה לאומית סוציאליסטית ייחודית בארץ ישראל.   ארבע שנים התעכב בינוי הקבע של המושבה, והתאפשר רק אחרי שנת 1888, עת התקבלו רישיונות בנייה ונחפרה באר בעזרת הברון רוטשילד ובמימונו. בתריסר השנים הבאות הוקמו לאורך רחוב המושבה צריפי מגורים ובתי קבע. אורגנה אספקת מים וניטעו כרמים. רוב הביל”ויים הקימו משפחות, ומתיישבים חדשים הצטרפו.   ועדיין הייתה גדרה מושבה קטנה ומבודדת, שסבלה מהתנכלויות הפלאחים השכנים…על חייהם העיבו סכסוכים עם תושבי הכפרים הערביים השכנים, שהגיעו בשיאם לכמה מקרי התנפלות על המושבה; הקשה והמתמשך שבהם, היה בסוף 1888, אז באו לעזרתם גם מתיישבים מעקרון ומראשון לציון. בנוסף לכל צרותיהם נתקלו תושבי גדרה בערביי קטרה שגילו כלפיהם עוינות רבה. על כל ניסיון של הקמת מבנים במושבה מיהרו ערביי קטרה לדווח לשלטונות בעזה, והללו מיהרו להגיע ולעצור את הבנייה. איסורים אלה הכבידו מאוד על ההיאחזות במקום.   על המחסור והתנכלות השכנים הערבים ניתן ללמוד גם בתיאור הבא מיומנו של לייבוביץ: “ויהי כי התפוגגה התלהבותנו ותגבר עלינו יד הייאוש וניפול בעיני עצמנו. ולשכנינו הערבים חוש טבעי חד לחוש מה חברו, וכמו יריחו מצב רוחו של האדם, וניפול גם בעיניהם. ויהי תחת אשר כיבדונו מאוד וייראו מפנינו מבראשונה, עתה החלו מתקלסים בנו, מתעללים בנו ומקניטים אותנו בכל אשר מצאה ידם באומרם, אך עוזבים הם האנשים האלה ואין דואג להם. והדבר הזה