עבודות סמינריון מוכנות

תקציר אופק חדש” ו”עוז לתמורה” הינן רפורמות מערכתיות שהונהגו בשנת תשס”ח בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים בישראל (אופק חדש) ובתיכונים (עוז לתמורה), ונועדו להקיף היבטים רבים בחיים בית הספר. רפורמה המכתיבה שינויים מדרג השלטון מובילה שינויים מלמעלה למטה- מוכתבים מראש. בכדי שיצליחו להיטמע במערך החינוך הם זקוקים לתיווך בין מפתחי התיאוריה לפועלים בשטח. על התיווך אמון מערך הפיקוח המקצועי. הפיקוח בישראל מתחלק לשבעה סקטורים: פיקוח גנים, יסודי, תיכון, דתי, ערבי, חינוך מיוחד וחינוך התיישבותי. תפקידו לא השתנה מאז הגדרתו ב-1956 ועדכונו ב-1996: ייצוג משרד החינוך והתרבות בפני המנהלים, לשמש גורם מתווך בין משרד החינוך לקהילה, לפקח על ביצוע מדיניות משרד החינוך בשטח  ולבקר את השיטות הפדגוגיות המופעלות בבתי הספר, להעריך ולתת משוב על איכות, ארגון והצלחת בתי הספר ולבסוף- לדאוג להשתלמויות והדרכת מורים, מנהלים ועוד (Bogler,2014; Spanneut, Tobin & Ayers,  2010). המפקחים מגיעים לתפקידם אחרי שנים של ניסיון שטח, הם בקיאים בגישות פדגוגיות מגוונות, והם אנשי המפתח בהנהגת רפורמות. הבעייתיות בעניין נובעת מעצם כך שהרפורמות מובילות חידושים בתחום החינוך, ואילו המפקחים רובם סיימו את הכשרתם המקצועית לפני שנים רבות, והגישות אותן למדו אינן מתאימות למציאות העכשווית (Spanneut et al.,2010). לאור הרפורמות במערכת החינוך, ביקש מחקר זה לבדוק מהן העמדות והתפיסות של המפקחים ביחס לתהליך פיתוחם המקצועי בתקופה של רפורמות ושינויים בבתי הספר שבאחריותם. מחקר זה נערך  בשיטות מחקר איכותניות המאפשרות לנהל מחקר “פתוח” שבא להבין, להכיר וללמוד את השדה הקיים. התקיימו ראיונות חצי- מובנים עם 3 מפקחות העובדות במשרד החינוך ובמהלך תפקידן הובילו רפורמה כזו או אחרת. ממצאי המחקר מעלים כי קיים פער בין הכשרת המפקחים לתפקידם בפועל, אם כי

הקדמה בעקבות הזוועות שעברו היהודים במלחמת העולם השנייה תחת ידיהם של הנאצים, עלתה השאלה מדוע נמנעו היהודים מלנקום במקרבנים שלהם.  מעט מאד מעשי נקמה מצד היהודים התרחשו בפועל, וכמעט ולא מופיעים מחקרים על הנושא. למעט מקרה מפורסם אחד שיצא לפועל בראשותו של אבא קובנר, לא ידוע על מעשי נקמה מאורגנים או ספונטניים. העובדה שבפועל כמעט ולא התרחשו מקרי נקמה לא מנעה מהקולנוע לעסוק רבות בנושא. מהקולנוע הישראלי המקומי ועד הקולנוע ההוליוודי מופיעים סרטים שהנושא שלהם הוא נקמה יהודית בנאצים. מכיוון שמקרים כאלה לא התרחשו במציאות, סרטים אלה מציגים פנטזיות של נקמה, בקנה מידה רחב, שבו המלחמה מסתיימת מוקדם יותר בעקבות נקמה יהודית מוצלחת, או צר יותר, שבו פושע נאצי בכיר מובא למשפט בישראל. בעבודה זו אשווה בין שני סרטים הוליוודיים העוסקים בנקמה ובין שני סרטים ישראליים באותו הנושא. באמצעות ההשוואה הזו נבחן את הגישות השונות של יוצרים ישראליים ואמריקאיים כלפי   יהודים וגרמנים ויחסי הכוחות ביניהם. נבחן כל סרט ממספר היבטים וננסה לנתח כיצד בונה כל במאי את הנקמה בדרכו ובהתאם למדינה ולתרבות שממנה הוא מגיע. הקולנוע הוא מקום שבו יש מקום לטשטוש הגבולות בין המציאות לבין הדמיון, ולכן בעוד שבפועל נקמה יהודית כמעט ולא התרחשה, על מסך הקולנוע היא מהווה נושא מרכזי בכמה סרטים. בגלל הפער המשמעותי הזה שבין מציאות לדמיון הדיון בנושא הנקמה בנאצים בעקבות מלחמת העולם השנייה בקולנוע נשזר בנושא הקולנוע כהיסטוריה. השאלה האם ניתן לראות בסרטי הנקמה הללו סרטים היסטוריים, למרות ששלושה מתוך הארבעה (פרט למבצע ואלקירי) עוסקים בנקמה שלא התרחשה במציאות עולה מניתוח ארבעת הסרטים. במבוא אתייחס לשאלת הקולנוע כהיסטוריה על פי התפיסות שמציעים זנד (2002),

  מבוא פסיכולוגיית ספורט כוללת שימוש בטכניקות של פסיכולוגיה חיובית והעצמת יכולת מנטאלית שיש בכוחן יכולת לעזור לאנשים מעבר לתחום הספורטיבי הקלאסי.  תפיסה זאת הניעה חוקרים החל מראשית שנות ה-70  (1973, Morgan) לבחון בשיטתיות את ההשפעה של פעילות גופנית על בריאות הנפש בכלל ואת ההשפעה האנטי-חרדתית של פעילות גופנית בפרט. רוב המחקרים שנעשו דאז בדקו את ההשפעה של אורח חיים ספורטיבי על נבדקים נורמאליים, ורק מיעוטם נערכו על נבדקים קליניים. טיב ההשפעה של פעילות גופנית על המצב הנפשי של האדם הינה רחבה, וכוללת שיפור של המכאניזמים הפסיכולוגיים והפיזיולוגיים. ישנם שני סוגים עיקריים של פעילות גופנית: פעילות אירובית ואנאירובית. הסוג הראשון הראה יעילות רבה יותר בהפחתת סימפטומים של חרדה כאשר רגישותו של האפקט האנטי חרדתי לגורמים כמו סוג האימון, מידת העצימות, משך האימון והתדירות הובילו לניסוח המלצות לאימון אפקטיבי. חשיבותם של מחקרים בתחום מתבטאת בפער בין צרכיי הטיפול של אלה הסובלים מהפרעות חרדה ודיכאון ובין היכולת של מערכת בריאות לספק צורך זה. בהתבסס על האומדנים שנעשו במדינות מערביות כולל ישראל Jacobi, 2004)), ניתן יהיה לקבוע כי בכל שנה נתונה לפחות כ-7% מהאוכלוסייה בישראל סובלים מבעיות והפרעות נפשיות, וכי חלק ניכר מקבוצה זו נזקק לטיפול. זאת כאשר כלל השירותים לבריאות הנפש בישראל אינם יכולים לטפל בכל אוכלוסיית היעד (Levinson, 2007). לפיכך, קיים פער בין הצרכים הטיפוליים נפשיים-פסיכולוגיים של אזרחי ישראל ובין היכולת של שירותי בריאות הנפש לספק צורך זה. עבודה זאת תציג את שלושה מחקרים  אשר בחנו את ההשפעה של פעילות אירובית על הפרעות חרדה ובמיוחד על תסמונת דחק פוסט-טראומטית (Post Traumatic Stress Disorder, PTSD) בקרב ילדים, נוער ומבוגרים. ראשית, מחקרם של Motta,

מבוא שריר ההמסטרינג הינו שריר מורכב ומשמעותי מאד בפעולת הכפיפה והפשיטה של הברך. פעולה זו אנו עושים מבלי משים כמעט כל רגע, הן בהליכה, במיוחד בריצה. לא צריך להיות ספורטאים על מנת להרגיש את חשיבותו של שריר זה. בכל זאת, ספורטאים מקצועיים העושים שעות על גבי שעות במגרש הכדורגל ובאימונים, הינם קבוצת סיכון משמעותית מתוך האוכלוסייה. אולם, פציעה זו אינה בלתי נמנעת. מחקרים רבים בארץ ובעולם התפרסמו סביב נושא זה, תוך כדי שהם מגלים מידע רב לגבי גורמי הסיכון, ובאמצעות ממצאים אלו נותנים לרופאים ומאמנים את הכלים הנכונים למניעת פציעות אלו ולטיפול בהם לאחר שכבר אירעו. בעבודתי זו אסקור את סוגי פציעות הספורט הקיימות והגורמים להן, בדגש על פציעת שריר ההמסטרינג בקרב שחקני כדורגל. בנוסף לכך, אציג את הדרכים למניעה ואת הדרכים לטיפול. שמירה על שריר הירך האחורי, ההמסטרינג, הינה משמעותית יותר. וכבר בימי קדם הבינו את החשיבות של שריר זה, וכשרצו לשמור על עבדים למען לא יברחו או להעניש עבריינים היו חותכים להם את מיתרי שריר ההמסטרינג. מה שלמעשה היה משבית את פעולתם לעולמים. על כן, יש חשיבות רבה להבין את המבנה ואופן הפעולה של שריר ההמסטרינג ולהבין את האופן הנכון לאימונו ולשיפור החוזק והגמישות שלו ושל שרירים אחרים המשפיעים על פעולתו. מה שכמובן יתרום באופן כללי לכך כי נשמע פחות על פציעות חמורות של שחקני כדורגל בפרט, ושל אנשים מן השורה אשר אינם יודעים לאזן את השימוש בשרירי הגפיים התחתונות בפרט.

 מבוא בעבודה זו נבחן את השפעת הפרסום בפייסבוק על התנהגות צרכנים, ובאופן כללי – עד כמה הפרסום בפייסבוק יעיל. שאלת המחקר בה נדון היא האם הפרסום בפייסבוק מביא לשינוי בהתנהגות צרכנים? המשתנה התלוי הוא: התנהגות הצרכנים. המשתנה הבלתי תלוי הוא: הפרסום בפייסבוק. השערות המחקר של עבודה זו  הם: גברים רוכשים פחות מוצרים מאשר נשים בעקבות הפרסום בפייסבוק משתמשים שפרסומות מעצבנות אותם יקנו פחות בעקבות השימוש בפייסבוק משתמשים מבוגרים ירכשו יותר בעקבות הפרסום בפייסבוק משתמשים שהם חובבי קניות ירכשו יותר כתוצאה מהפרסום בפייסבוק את ההשערות נבחן באמצעות סקר קצר על השימוש והפרסום בפייסבוק. השיטה בה נסיק מסקנות היא באמצעות רגרסיות אקונומטריות מסוג OLS  ו-לוגיט. לא נמצאו ממצאים סטטיסטיים התומכים בהשערות 1 ו-2, ואילו השערות 3 ו-4 אומתו באמצעות מובהקות סטטיסטית של רגרסיות OLS.   תוכן עניינים: 1 מבוא 3 2 רקע כללי 4 2.1 חשיבות הנושא 4 2.2 הרשתות החברתיות ופייסבוק 4 2.3 הפרסום בפייסבוק 6 3 הפרסום בפייסבוק כמשנה את התנהגות הצרכן 7 3.1 נשים ופרסום בפייסבוק: 9 3.2 פרסומות בפייסבוק ומבוגרים: 9 3.3 פרסומות וחווית המשתמש: 10 3.4 פייסבוק וחובבי קניות 11 3.5 סיכום והשערות המחקר 11 4 שיטות המחקר 13 5 ממצאי הסקר 15 5.1 סטטיסטיקה תיאורית 15 6 בחינת השערות המחקר באמצעות רגרסיות 17 7 סיכום ומסקנות 19 8 ביבליוגרפיה: 20 9 נספחים 24 9.1 שאלון 24 9.2 תוצאות הרגרסיות 25  

מבוא והקדמה המשפחה במובנה המוכר והידוע עוברת טרנספורמציה גדולה. כיום יותר ויותר נראים דפוסים שונים בצורת המשפחה המסורתית המוכרת. מצב זה מעלה לפני השטח את בעיותיה של המשפחה ברמה הסויציולוגית ואת בעיותיה של כל משפחה בפרט ברמה הפסיכולוגית והבין אישית. מערכות היחסים המוסרתיות אינן קיימות עוד ויש הבניה של מערכות חדשות בתוך המשפחה. כיום יותר ויותר זוגות ומשפחות פונות לעזרה ופונות לטיפול משפחתי. בעבודה זו הוחלט להתמקד בטיפול משפחתי ממוקד רגש, בשילוב עם מודל חקר המוח ומודל הסליחה. שילוב זה יוצר תכנית התערבות משמעותית אשר יכולה להביא לשינוי רחב היקף בתוך המשפחה ובכך להביא לפתרון הדילמות המשפחתיות. טיפול תרפויטי נכון יכול להביא לתוצאות טובות שבהם חברי המשפחה יכולים לשנות דפוסים בעיתיים, לשבור מעגלים הרסניים אצל חברי המשפחה וכן לשנות את ההתנהגויות, מחשבות, רגשות, מוטיבציות ועוד אצל אל כל אחד מחברי המשפחה בפרט. עבודה זו תציג מקרה טיפולי של ח’ וב’, זוג עם שני ילדים, אשר שרויים במצב קונפליקטואלי ונמצאים שלב אחד לפני גירושין. הזוג הגיע לטיפול על מנת לפתור את המעגל הבעייתי שבו הוא נמצא ואשר נגרם כתוצאה מחשדותיה של ח’ בכך שב’ בוגד בה. התכנית הטיפולית המוצעת בעבודה זו תוצג בשלושה שלבים: שלב ההבניה מחדש- השלב הראשון, שלב הכסא הריק- השלב השני ושלב הסליחה- השלב השלישי. בעבודה זו נלקח בחשבון, כי טיפול במשפחה בכלל בוחבריה בפרט, הינו הליך ארוך טווח שמטרתו להביא לתוצאות ארוכות טווח, כל שלב המתואר בעבודה זו, מתאר תהליך ודרך פעולה שמטרתם להביא לפתרון הקונפליקט ולשבור את המעגל ההרסני לאורך זמן וכן הטיפול הינו טיפול עמוק, על מנת שיביא לתוצאות אמיתיות.   תוכן עניינים מבוא והקדמה

מבוא תהליך התהוות ה”עצמי” בקרב פרטים מתחיל למעשה מהרגע שאנו נולדים ועד מותנו, כשהתקופה הקריטית ביותר במשך ההליך הזה הוא בגילאי הילדות . בשלב זה, הפרטים  מתחילים לגבש זהות משלהם. במהלך לימודי התואר בסוציולוגיה- אנתרופולוגיה, חקרתי את נושא בני הנוער אך העבודה השאירה סימני שאלה רבים. נושא זה משך את תשומת ליבי במיוחד מכיוון שעבדתי תקופה ארוכה בגלידרייה, בה נחשפתי לדפוסי התנהגות מסוימים בקרב ילדים ובני נוער, נורמות חוזרות בהתנהגותם ואף קודי לבוש מקובלים עבורם. בהמשך לימודי התואר, נחשפתי לחשיבות הרבה של גיל הילדות- התעצבות הפרט מתהווה באותם שנים, וכן האופן בו מגדלים את הילדים משפיע עליהם רבות בעתידם כבוגרים. זאת בהתאם לספרות הקיימת המצביעה כי גילאי הילדות הם קריטיים עבור כל פרט באשר הוא. על כן, החלטתי להמשיך ולחקור נושא זהה תוך כדי שימת המוקד במחקר על פרקטיקות גידול ילדים, ולטעמי, אחד השדות בו הדבר בא לידי ביטוי הוא בגן הילדים.   תוכן עניינים מבוא עמוד 3 פרק 1: סקירת ספרות עמוד 4-8 פרק 2: מתודולוגיה עמוד 9 פרק 3: ממצאים עמוד 10-14 פרק 4: דיון. עמוד 15-17 סיכום עמוד 18 רשימה ביבליוגראפית עמוד 19-20

מבוא   פרשנות המילים בעבודה זו תיעשה עפ”י המתודה של הלר משה אשר הובאה ע”י כהן חיים  (Cohen, C. 1989). המתודה אומרת שיש להתחיל בהיבט הסמנטי של המילה וכשלב שני לבחון את האטימולוגיה שלה. עבודה זו תתייחס לתקבולת (אם תימצא), לתפוצות הבין-דיאלקטיות שלה, תבוצע השוואה אטימולוגית, תיבדק היתכנות שיבושים טקסטואליים, הימצאות של  הומונים או של פוליסמיה, תיעשה התייחסות לקרי וכתיב ולאפשרות של גלוסה. הפרשנות תיעזר בבלשני ימי הביניים מתוך “מקראות גדולות”, בפרשני התק’ המודרנית, בחקר המקרא המודרני וכן במספר מילונים. מכיוון שכל המילים שייחקרו בעבודה זו נמצאות בקטע אחד בן 14 פסוקים, תיחקר הסוגה הספרותית בה המילים מופיעות והרובד שלהן, ההשערות לגביי זמן כתיבת הקטע ואפילו השערות בנוגע לשפה בה הוא נכתב במקור –   עוד לפני הניתוח הפרטני.   הקטע שבו מדובר הוא מספר איוב. ספר איוב נמנה על ספרי הכתובים ונחשב לאחד מספרי החוכמה במקרא. ברוב ספרי המקרא ספר איוב מופיע ביחד עם תהלים ומשלי ולפני חמש המגילות. ספרות זאת עוסקת בשאלות קיומיות הנוגעות לחיי האדם, ואילו ספר איוב עוסק בעיקר בשאלת הסבל האנושי. במרכז הספר עומדת דמותו של איוב, אדם צדיק וישר. אבל השטן ‘מתערב’ עם אלוהים, שאם יפגע האל בבני משפחתו של איוב, בחוסנו הכלכלי ובבריאותו, יפסיק איוב להיות צדיק. האל פוגע באיוב החף מכל פשע. רוב הספר מורכב משיחות וויכוחים של איוב עם רעיו שבאים לנחם אותו. חלקים אלה של הספר כתובים בלשון פיוטית מורכבת, ויש בהם מוטיבים מיתיים.   מעגל הנתונים ההסטוריים עניינו הרקע החברתי, התרבותי והטכנולוגי של היצירה לכן, קודם לדיון על ספר איוב יש לקבוע את זמן חיבורו (הופמן, י. 1995). יש בעלי

מבוא האנטישמיות (אנטי הגזע השמי) הייתה מאז ומעולם בידי קבוצות ועמים אמצעי לפגוע ביהודים באשר הם יהודים וכללה תופעות של  שנאה והתנגדות ליהודים. העם היהודי, נתפס כמקור הרע בעולם בלי קשר למצבם הכלכלי או הגזעי, ושאיפתם להשתלט על הכלכלה העולמית. המושג “אנטישמיות” הינו מושג מודרני המייחד את העת החדשה. תפיסתה של התנועה הציונית וההסבר כי האנטישמיות הינה תופעה מרכזית וחמורה בחיי העם היהודי וכי תוצאותיה עלולות להיות אסון, הייתה תפיסה זו דעת מיעוט בחברה הכללית כמו גם בחברה היהודית. עד שלהי המאה ה- 19 לבשה האנטישמיות פנים רבות ובאה על רקעים שונים, דתיים, כלכליים, חברתיים ומעמדיים. בכל צורות הביטוי של האנטישמיות עלה הסטריאוטיפ היהודי השלילי על צידוקיו השונים. בתקופה ההלניסטית ניסו להצדיקו על ידי המצאת הוכחות לליקוייה ומגבלותיה של היהדות המונותיאיסטית, בימי הביניים התבססו הטיעונים על אידיאל של רצח האל בידי היהודים כמו גם על דמותו העושקת והגוזלת של היהודי ובעת החדשה התבססו הטיעונים על המישור הכלכלי חברתי מתוך ניסיון להוכיח את טפילותו הכלכלית והחברתית של היהודי ובמישור האידיאולוגי, כאשר בעלי אידיאולוגיות שונות ניסו לעשות הון פוליטי וחברתי על יד הכפשת היהודים ויצירת שעיר לעזאזל שיאפשר בעבורם את אהדת דעת הקהל. בנוסף לשנאת היהודים בסוף המאה ה- 19 האנטישמיות באה לידי ביטוי במישור המדעי כאשר הובאו הנחות ביולוגיות המוכיחות לכאורה את השוני הגזעי של היהודים מבני החברה האירופית. ההתפתחות הגזענית בהגות האנטישמית צברה תאוצה החל משלהי המאה ה- 19 ועד ליישומה המזוויע בדמות “הפתרון הסופי” של המשטר הנאצי במלחמת העולם השנייה. אנטישמיות אפשר היה כבר לראות בחלקי אירופה השונים במהלך המאה ה19. בצרפת למשל, הרוזן יוסף ארתור דה גובינו, פרסם