עבודות סמינריון מוכנות

מבוא  בעשורים האחרונים, מאמצת החברה הישראלית אידיאולוגיה רב-תרבותית, ומתיימרת להעניק שוויון לקבוצות בתוכה שהן בעלות תרבויות ודתות שונות כאשר הגדולה שבהן היא קבוצת בני הדת היהודית. הספקטרום הרב תרבותי נובע בעיקר מתהליכי מערביות שהחדירו ערכים מודרניים-ליברליים ושיח זכויות חדש שהולך ומתפתח בארץ ובעולם כולו. הדיון ברב תרבותיות בישראל עולה נוכח הגדרתה של המדינה במגילת העצמאות כמדינת העם היהודי ובחוק יסוד כבוד האדם וחירותו כמדינה יהודית ודמוקרטית. מחד מתיימרת מדינת ישראל לאמץ ערכים ליברליים, שואפת לשוויון בין אזרחיה ומתנגדת לאפליה על רקע דת גזע ומין. מאידך אימצה  מדינת ישראל אידיאולוגיה רב-תרבותיות המאפשרת לקבוצות לדבוק במורשתן התרבותית, כגון הדת היהודית, אשר מאופיינות בחלקן בשוביניזם קשה וקיצוני. מכאן נובעת התנגשות בלתי נמנעת בין ערכים ליברלים לזכות הקבוצות השונות לדבוק במנהגיהן הלא-ליברליים כגון אפליית נשים בתחומים שונים. מעיניים פמיניסטיות, הנשים בארץ נמצאות לא אחת במצב שההגנה על זכויותיהן נעשית בעייתית ויוצרת קונפליקט אמיתי. בעבודה זו אבחן את התנגשות הערכים הליברליים אליהם שואפת מדינת ישראל אל מול זכותה של קבוצה לדבוק בפרקטיקה מפלה וזאת בשם ערכיה ואמונתה. בתחילת העבודה אעסוק במתן רקע תיאורטי בנושא הזכות לתרבות, מהי רב-תרבותיות, החיבור בין רב תרבותיות וערכי הליברליזם ובתוך כך בביקורת התפיסה הפמיניסטית. לאחר מכן אסקור את בג”ץ רגן כמקרה בוחן לעמדות הנ”ל, כיצד הן באות לידי ביטוי בפסק הדין עצמו ומהי דעתם מלומדים שונים בנושא. ולבסוף אנסה להביא הצעה לפתרון ראוי לבחינת מקרים דומים, בהתבסס על הכלים של הגישות השונות.     תוכן עניינים א. מבוא- 3 ב. הזכות לתרבות- 4-5 ג. רב-תרבותיות מהי?- 6-7 ד. הדילמה הרב-תרבותיות במדינה ליברלית- 8-9 ה. רב תרבותיות ליברלית ופמיניזם- 10-13 ו.

תוכן עניינים  1. תקציר- 8 2. מבוא 9 .2.1 תיאור נושא הפרויקט 4 2.2 המבנה העקרוני של המתקן המתוכנן 4 2.3 אופן פעולה של המתקן המתוכנן 4 3. מטרות הפרויקט 5 3.1 מטרות כלליות 5 3.2 מטרות ממוקדות 5 3.3 דרישות פונקציונאליות 5 4. סקירה טכנולוגית 6 3.1. כללי 6 3.2. חיישנים 6 3.3. אקטואטורים 6 3.4. רכיבים לבקרה 6 4. חלופות לפתרון 7 4.1. חלופה 1 7 4.2. חלופה 2 7 4.3. חלופה 3 7 4.4. שוואת החלופות ובחירת קונספט מועדף 7 5. תיאור התכן של הפתרון הנבחר 8 5.1. עיקרון פעולה 8 5.2. תכן מכאני 8 5.3. תכן חשמלי 8 5.4. בקרה 8 5.5. תוכנה 8 6. חישובים 9 6.1. חישוב מקדם ביטחון 9 6.2. חישוב עומסים בהתקן 10 6.3. חישוב גלגלי שיניים 10

מבוא רעידות אדמה מתרחשות כל יום, כאשר, ברוב המקרים הן חלשות ולא גורמות לנזקים, אולם, אחת לכמה שנים מתרחשת רעידת אדמה הרסנית שגורמת להרס רב ולנפגעים רבים. בעבודה זו אתמקד ברעידת האדמה במגניטודה 7.2 שהתרחשה ב 17 בינואר 1995 בעיר קובה שביפן, שכונתה ביפן: רעידת האדמה הגדולה בהאנשין-אווג’י. לפני הרעידה עיר הנמל קובה הייתה מרכז עירוני ל 1.5 מיליון איש, ולערים שכנות ברצועה צרה ומאוכלסת מאד הממוקמת בין הרי רוקו למפרץ אוסקה. רעידה זו הייתה הרסנית, הן מבחינת נזק לנפש אך בעיקר בשל ההרס והנזק העצומים לתשתיות ולרכוש.  ברעידת האדמה נהרגו מעל 6,300 איש, אלפים נפצעו, וכחמישית מתוך 1.5 מיליון התושבים בקובה נותרו ללא קורת גג. הערכת הנזק לרכוש עלתה על 100 מיליארד דולר. כמו כן, נמל קובה כמעט נסגר לגמרי. הפרעה מסיבית כזו לנמל מרכזי במדינה מפותחת טרם התרחשה קודם לכם. רעידת אדמה בעוצמה וחומרה כמו בקובה לא קרתה קודם לכן באזור עירוני מודרני ומתועש. העיר מוכת האסון, הצליחה להתאושש להיבנות ולהשתקם מהר מאד, הרבה מעבר למצופה, וחזרה להיות עיר נמל מרכזית ומשגשגת ביפן. בפרק הראשון בעבודה, אקדים ואתאר את תופעת הטבע של רעידת אדמה, אציג את התיאוריה של טקטוניקת הלוחות לרעידת אדמה, פרמטרים המאפיינים את הרעידה ובפרט מגניטודה והגלים הסיסמיים, וגורמי הגברה (של עוצמתה ולכן של הנזק מהרעידה) הקשורים בתשתית פני השטח. הפרק השני מתמקד בעיר קובה, מיקומה על “טבעת האש”, ומאפייניה כעיר נמל מודרנית ומשגשגת. בפרק השלישי, אדון באירוע רעידת האדמה בקובה מבחינת היבטים גיאולוגיים ומנגנון הרעידה המוצע. הפרק הרביעי יתאר את בפירוט את הנזקים בנפש, למבנים ולתשתיות העירוניות השונות (כבישים מהירים, רכבות, מפעלי מים/ביוב, אספקת גז, 

מבוא סופיות, נתפסה לרוב על ידי חוקרים כזרם אשר נותן דגש לממד הפנימי, מיסטי, או פסיכו-רוחני של האסלאם. לעומת זאת, יש המאמינים כי סופיות היא מחוץ לאסלאם. סייד חוסיין נאסר, אחד החוקרים החשובים ביותר של האסלאם טען כי סופיות היא פשוט שם לממד הפנימי או אזוטרי של האסלאם. הסופים מאמינים שהם מתרגלים אחסאן (שלמות של פולחן) כפי שנחשף על ידי גבריאל למוחמד: “פולחן ולשרת אללה כפי שאתה רואה אותו ובזמן שאתה רואה אותו עדיין לא באמת הוא רואה אותך”. הסופים רואים את עצמם כתומכים מקוריים האמיתיים של הטופס המקורי הטהור הזה של האסלאם. מקור השם “סופים” נובע כנראה משתי מילים בערבית “ספא”(Safa) שמשמעותה טוהר או מהמילה “סוף” (Suf) שמשמעותה צמר אשר היו המאמינים הסופים לובשים בגדי צמר בכדי לקבל סיגופים שיעזרו להם להתקרב לאל. הסופי מאמין לא כמו המוסלמים שניתן להתקרב לאל גם בעולם הזה ולא רק בגן עדן. עוד מימי קדמת-דנא ברחבי העולם  השתמשו בצמחים מקומיים לצורך טיפול במחלות מאז ימי הפרה-היסטוריה. המקום הראשון שהחוקרים המודרנים קבעו כי שם יש סיבה מוצדקת לשימוש במצחי מרפא בעבר הוא בצרפת בציורי קיר. בעבודה זו נחקור את הזרם הסופי ואת פעולותיו כלפי חולים במחלות פיזיות ובמחלות נפשיות. בנוסף לכך ניתן דגש על סוגים שונים של צמחי מרפא אשר השתמשו בהם חלק מסיבות היסטוריות שעשען הנביא מוחמד וחלק כנראה מלימוד גוף האדם ברבות הימים. המחקר יתבסס על הגישה האיכותנית ויאסוף עובדות ונתונים העשויים להרחיב את הידע הקיים במחקר על אודות התופעה הנחקרת, מבחינת התיאור או ההסבר שלה. תהליך העבודה יכלול ניתוח תוכן של מקורות נבחרים, בהתייחס לנקודות הרלוונטיות לנושא הנחקר. בסיכום יובאו עיקרי

מבוא החוק מטיל על האדם בחברה, בנסיבות שונות, סוגים שונים של אחריות: אחריות פלילית, אחריות חוזית, אחריות מעין חוזית ואחריות נזיקית. האחריות הפלילית קיימת במקום שאדם עבר עבירה כנגד החברה, נגד “המדינה” ותגובת החוק משמשת כאמצעי להגנת הציבור. האחריות החוזית קיימת במקום שאדם נתן הבטחה לזולתו או במקום שמצויה הסכמה בין המתקשרים בחוזה וחוק החוזים נועד לשמירת אינטרס הפרט בדבר ביצועה של ההבטחה או ההסכמה. האחריות המעין חוזית קיימת במקום שאדם התעשר שלא כדין או נהנה שלא כדין על חשבון התובע, עקרון הצדק החברתי מנחה את שיקול הדעת. האחריות הנזיקית, אמנם בעלת מקורות משותפים לשלושת סוגי האחריות הללו, אך נבדלת מהם, בכך שמטרתה הינה השבת המצב לקדמותו. החיים המודרניים טומנים בחובם נזקים רבים הנגרמים לפרט בגין פעילות של זולתו.פעילויות של בני אדם, החיים בחברה אחת גוררות התנגשויות גוברות והולכות בין הפרטים. פקודת הנזיקין באה על מנת לפצות את נזקי הנפגע מהתנהגות זולתו. מטרת פקודת הנזיקין הינה לפצות את הניזוק על פגיעה באינטרס מוגן. הפקודה מיועדת למקם את הנזק, תוך התחשבות בכלל הציבור. הקטגוריות של הרשלנות לעולם אינן סגורות, לעולם אינן נוקשות ולעולם אינן שוקטות על השמרים, אלא נקבעות הן בהתאם לתחושת המוסר והצדק החברתי הסוציאלי וצורכי החברה המשתנים. בתי המשפט חותרים ללא הפסק למציאת פשרה בין שני אינטרסים נוגדים: דרישת התובע להגנה מפני נזק מחד, ומאידך האינטרס של הנתבע שלא להיות מוגבל במימוש תפקידו ושאיפותיו. ההחלה הנכונה של החוק מחייבת את שקילת האינטרסים המנוגדים במאזניים של ערך חברתי, בדרך שתצמצם את ההתנגשות בין הפרטים ותגביר את טובת הציבור. אשפוזו הכפוי של חולה הנפש פוגע פגיעה חמורה בחירויות ובזכויות היסוד שלו,

מבוא בשנים האחרונות, עולה שיעורם של נשים וגברים מהמגזר החרדי בשוק העבודה הישראלי, דבר שבא במקביל לעלייה דרמטית בפנייתם של חרדים לקבלת הכשרה מקצועית ואקדמית. לאור העובדה כי השתתפותם של חרדים בשוק העבודה היא נמוכה יחסית לנתונים הכללים בארץ, ניתן להבין כי שיעורם של נשים חרדיות הינו מצופה להיות נמוך אף יותר, וזאת מסיבות שונות תלויות מצב סוציו-אקונומי ותלויות נורמות וערכים תרבותיים. אדגיש בעבודה זו את אחת הסיבות העיקריות, המסתכמת בכך כי מרביתן של משפחות חרדיות הן משפחות מרובות ילדים, לכן מוטלת על האישה החרדית אחריות יותר גדולה כלפי ילדיה, מה שדורש ממנה מאמצים רבים, והשקעה יותר גבוהה מאשר ההשקעה הנדרשת מאישה לא חרדית שגם נשואה ועובדת. בעבודה זו, אבחון את אוכלוסיית הנשים החרדיות העובדות, והדגש יושם על נשים נשואות, על מידת התמודדותן עם חיי העבודה והמשפחה, ועל שביעות רצונן מעבודתן. שביעות רצון בעבודה היא המאפיין העיקרי שמצביע על רווחתם הנפשית של עובדים. בתעסוקה היום שואפים באופן מתמיד להעלאת האפקטיביות בעבודה, ולשיפור הביצועים, דבר אשר מקושר עם גורמים שונים המאפיינים רווחה נפשית, כמו מוטיבציה, תחושת שייכות לארגון, תחושת הצלחה, מימוש עצמי או שביעות רצון. במחקר זה, הנני מתכוונת לבחון את האלמנט האחרון. בנוסף לכך, ארצה לבדוק את הקשר בין שביעות רצונן בעבודה לבין מרכזיות משפחה ומרכזיות העבודה בחייה של אישה חרדית, שהיא אימא ועובדת. כאישה המשתייכת לאוכלוסייה זו, המזדהה עם נשים ואימהות שבה, וכסטודנטית ששואפת לבנות זהות מקצועית וקריירה, אני מעוניינת לחקור צדדי חיים הנוגעים לחייה של כל אישה המפרנסת את ביתה, אך במיוחד ארצה לחקור את מאפייניהם של חיי נשים חרדיות, כיוון שאני רואה אותן כשונות מאוכלוסיות נשיות של

מבוא בעבודה זו החוקרת תבחן את העסקתם של הערבים בשוק התעסוקה בישראל ותבחן את סוגיית קיומה של אפליה בשוק תעסוקה זה כלפי המיעוט הערבי. מערכת יחסי העבודה היא מסגרת מושגית או מעין מודל מחשבתי, המסייע בידינו להבין את הגורמים העיקריים המשפיעים והמעצבים את דפוסי פעילויות הגומלין שבין הצדדים המשתתפים במערכת. מערכת יחסי העבודה עברה שינויים ניכרים ומשמעותיים בעשור האחרון כאשר חלה עלייה במאפיינים של השיטה הכלכלית-חברתית הניאו ליברלית בישראל שהביאה לצמצום מעורבות המדינה בשוק העבודה. החוקרת תבחן את מערכת יחסי העבודה הנוגעת להעסקתם של עובדים ערבים ואת השפעותיהם של השינויים בשוק העבודה על העסקתם של עובדים ערבים. שאלת המחקר שתבחן החוקרת – האם קיימת אפליה בשוק התעסוקה הישראלי כלפי עובדים ערבים ומהן הסיבות לאפליה, במידה שקיימת. החוקרת תסקור את מצבו של שוק התעסוקה בכלל, על האוכלוסיות החלשות הפועלות בו, תוך התמקדות באוכלוסייה הערבית, החוקרת תציג את מצבם של העובדים הערביים בשוק התעסוקה ותפרט את החקיקה בנושא ואת השינויים והמגמות שחלו בתחום זה. לבסוף, החוקרת תנתח את השפעתם של החקיקה והשינויים בשוק התעסוקה על העיקרון של שוויון ההזדמנויות למיעוט הערבי בישראל. החוקרת תשער כי בהסתמך על הנתונים והמאמרים, אכן יעלה כי העובדים הערביים סובלים מאפליה בשוק התעסוקה הישראלית, וכי יימצא קשר חיובי בין אפליה לבין תעסוקה נמוכה ואיכותית פחות של הערבים. החוקרת סבורה כי לנושא זה חשיבות רבה באשר לשילובה של האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל, ולהפיכתה לחלק אינטגראלי של החברה הישראלית. המחקר יתבסס על הגישה האיכותית ויאסוף עובדות ונתונים העשויים להרחיב את הידע הקיים במחקר על אודות התופעה הנחקרת, מבחינת התיאור או ההסבר שלה. תהליך העבודה יכלול ניתוח תוכן של המקורות

מבוא ַויִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם (בראשית, א, כ”ז, ב). שוויון הוא ערך עליון, כל אדם נולד שווה ובמדינת ישראל כל אדם שווה בפני החוק והחוק שווה בפני כולם. האומנם? לשוויון נגזרות רבות מגוונות ושונות. אחד מענפי השוויון הוא ענף דיני העבודה, ממנו ישנם עלים, העלה בו אעסוק בעבודה זו, הוא השוויון בין נשים וגברים במקום העבודה. כבר מראשית ימיה, עסקה מדינת ישראל בקיומה, אך בד בבד פעלה על מנת ליצור חיי חברה שוויוניים ושפויים. כבר במגילת העצמאות, נכתב כי מדינת ישראל […] תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין”.עם זאת, כמו בכל תחום, לעולם כמעט לא ניתן לנחול הצלחה של מאה אחוזים, במיוחד בתחום שוויון ההזדמנויות בעבודה בישראל ישנם אלמנטים המקשים על קיומו של שוויון אמיתי בין גברים ונשים בכלל, ובפרט בתחום דיני העבודה. מצד אחד קיימים אלמנטים פיזים של לידה, ופטריכאלים של חופשת לידה בה נשים מוצאות את עצמן מנותקות משוק העבודה לתקופה לא קצרה. מנגד, ישנם גם אלמנטים תחיקתיים, המהווים תקרת זכוכית לנשים. חלקם אף מהווים תנאי סף, המדיר נשים בכללותן. ראשית, בישראל אין הפרדה ברורה בין דת למדינה, הדת במובנים מסוימים שולטת על לא מעט מוסדות שלטון ומתווה (או משמשת כאבן בוחן) את מדיניותם של מוסדות שונים. לדוגמא, בישראל נישואין וגירושין יעשו ע”י בית הדין הרבני.משמעותה של קביעה זו היא בהכרח הקטנתה של האישה והפיכתה לתלויה במוסדות דתיים לצורך קבלת גט. לא ארחיב נוגע למשמעויות הרכושיות של הכלל, אך הדת (וכל דת) ידועה באפליה בוטה כלפי נשים. בישראל, לאישה קיימת אפשרות לצאת לחופשת