עבודות סמינריון מוכנות

תצלומי פליטים מסוריה באירופה כאמצעי לניתוח עמדות ותפיסות כלפי אוכלוסייה זו בקרב סטודנטים לחינוך בישראל תוכן מבוא. 1 סקירת ספרות. 3 פרק מתודולוגיה. 12 ממצאים ודיון 16 מקורות. 29 נספחים. 31 תקציר המחקר הנוכחי בחן עמדות ותפיסות של סטודנטים לחינוך בישראל ביחס לסוגיית הפליטים באירופה. בשנת 2011 החלה מלחמת אזרחים בסוריה אשר הובילה להפיכתם של מיליוני אזרחים סורים למחפשי מקלט ופליטים. מדינות שונות באירופה נדרשו לקלוט את מחפשי המקלט ונוצר שיח בינלאומי לגבי הסוגיה שנוצרה. המחקר מתמקד בשתי פרספקטיבות אשר נובעות ממאפייניהם של הנבדקים. ראשית היותם של הנבדקים אנשים העוסקים בחינוך ושנית היותם יהודים אזרחי מדינת ישראל אשר מתמודדת בעצמה עם פליטים ממדינות אפריקה. המתודולוגיה המרכזית המחקר היא: photo-elicitation, לנבדקים הוצגו תשעה תצלומים תקשורתיים של פליטים סורים באירופה ובאמצעות שאלון חצי מובנה התבקשו להתייחס אליהם. ממצאי המחקר מעידים על קיומו של קונפליקט בין תפיסתם התיאורטית של הנבדקים את מטרותיו וחשיבותו של חינוך לערכים לקבלת האחר ולעזרה לזולת, אל מול חשש ופחד מהאחר אשר מונע מסטריאוטיפים ועמדות תקשורתיות שאינן בהכרח מבוססות על התנסות אישית. המשתתפים במחקר הביעו חוסר נוחות ביחס לאופן הטיפול בפליטים בישראל, זאת ביחס לצפייה שמדינת ישראל תהווה דוגמא לקליטת פליטים בעקבות אירועי השואה. בנוסף נראה כי הנבדקים מביעים קושי בהתמודדות עם “ידע קשה” שנגלה בתצלומים השונים וחושף את מציאות חייהם של מחפשי המקלט. תחושה זו מובילה להימנעות ובריחה מהתמקדות בתצלומים אלה ומתן תשומת לב למימדים חיוביים שוליים בתצלומים. עלה מתוך הממצאים כי היעדר ידע וחוסר מעורבות בנושא הפליטים מוביל לעמדות מנוגדות לגבי היחס שיש להעניק לאוכלוסיה זו באירופה ובישראל, ולכן  גם לאמביוולנטיות בעמדות האישיות לגבי הסוגיה. מבוא פליט

מבוא תרבות האיסלם שלא כפי שהיא מצטיירת היום ידעה ימי זוהר ונאורות והעניקה לעולם תרומה גדולה ורחבה בתחומי מדע רבים, שונים ומגוונים כמו גם בתחומי האמנות אשר התביעו את חותמם עד לימינו אנו. האסלאם כבר בראשיתו ראה ערך עליון בכל הקשור לנתינה לזולת ודאגה לחלש בחברה. הזכאת והצאדאקה הינם מעין שני מנגנוני רווחה המתקיים ופועלים במשך הדורות על סמך הלגיטימציה הדתית. שני המנגנונים הללו מהווים ומקור ובסיס להתפתחות המחשבה הסוציאלית חברתית והתייחסות לעוני בחברה המוסלמית בעיקר בתקופת ימי הביניים אשר התאפיינה בתמורות כלכליות, חברתיות ופוליטיות. עבודה זו תבקש לבחון את השפעתם של שני הציווים הדתיים הללו על המחשבה, האמונה, התפיסה הדתית והחברתית בחברה האסלאמית בימי הביניים. סקירת הספרות מלמדת על אמונה ועשייה הנשענת על לגיטימציה דתית תגמולים ועונשים המצפים לאלו הנותנים ולאלו הנמנעים מהנתינה. החלק הראשון בעבודה יבקש לתת סקירה על תרבות האיסלם, השפעת כיבושה על עמים ומדינות בעולם ובעיקר את אופי תרומת האיסלם בתחומי התרבות, מדע והאומנות. החלק השני של העבודה יבקש לבחון את מהות הזכאת והצאדקה. סוגיית העוני בחברה האסלאמית – האם צריך שייתפס כחטא או כאידיאל רוחני דתי. החלק השלישי בעבודה יציג את השפעת הזכאת והצאדקה וכיצד היא באה לידי ביטוי בחשיבה ובעשייה בעיקר בפיתוח מנגנוני רווחה חברתיים בתחומי החינוך, רפואה, סעד סוציאלי ועוד. סיכומה של העבודה מלמדת אותנו על חברה מוסלמית נאורה שתרומתה מהווה בסיס משמעותי להרבה מושגי ידע, יופי ואסטתיקה ובעיקר חשיבה סוציאלית מתקדמת כבר בתקופת ימי הביניים.   תוכן עניינים מבוא   -3- תרומת האיסלאם לעולם-האומנויות והמדעים באיסלאם  -4- אומנות האיסלם  -7- האדריכלות הדתית  -8- מנגנוני הרווחה באיסלאם- בימי הביניים -10- היחס לעוני ולעשיית כסף

מבוא תג מחיר? לא מה שחשבתם – גלגולו של משפט מפתח משמעותו הפשוטה ביותר של משפט המפתח “תג מחיר” היא תווית לסימון מוצרים העומדים למכירה ומטרתה היא הצגת המחיר. אולם, למונח זה במרוצת הזמן יוחסו משמעויות נוספות אשר להן קשר הדוק לשיח החברתי, פוליטי והצבאי במדינת ישראל. בעקבות זאת, המשמעות האינטואיטיבית והנפוצה ביותר למושג “תג מחיר” בישראל היא כינוי לפעולות בלתי חוקיות שמבצעים פעילי ימין רדיקלי יהודים, שמגיעים לרוב מהתנחלויות שונות בשטחי ישראל. במסגרת פעולות אלו מרססים הפעילים גרפיטי של כתובות שנאה כנגד ערביי ישראל. כגון: “ערבי טוב הוא ערבי מת”, “דם יהודי אינו הפקר”, “יהודים להתעורר להפסיק להתבולל”, “די לצווים המנהליים”, “ערבים החוצה”, “מוחמד חזיר” “ערבים אויבים”, “לכו לאויב” וכו’. עבודה זו מבקשת לבחון את השימוש במשפט המפתח “תג מחיר” בגלגוליו ומשמעויותיו השונות, תוך התייחסות לשלושה מודלים שעלו בעת איסוף הנתונים למחקר. המודל הראשון שעלה הוא המודל הפוליטי, אשר עוסק במשמעותו הנפוצה ביותר של משפט המפתח “תג מחיר” – פעולות שנאה שנעשות על ידי יהודים או ערבים אחד כלפי השני. לכן בבחינת הממצאים בחנתי את היחס לפעולות אלו משני צדדי המטבע הפוליטיים. המודל השני שעלה, הוא המודל הביקורתי אשר עוסק במשמעותו הביקורתית של השימוש במשפט המפתח “תג מחיר”. מחד מדובר על הביקורת הרבה שיש על פעולות תג המחיר בישראל מכל צדדי המפה ובעיקר מצד ארגון “תג מאיר” אשר הוקם כנגד פעולות תג מחיר. מאידך, מדובר בתג מחיר כתמחור לחיי אדם – כמו למשל כאשר מדובר על חילופי מחבלים בתמורה לחיילים חטופים או מתים ועל הביקורת שזה מעורר בקרב הציבור הישראלי. המודל השלישי שעלה הוא המודל הצרכני, שעוסק במשמעותו הפשוטה

הקדמה ומבוא בנימין זאב תאודור הרצל (להלן: “הרצל“) נולד בתאריך 8 במאי 1860, בבודפשט הונגריה. הפתגם האייקוני “אם תרצו אין זו אגדה” מהווה סמל עד היום. ניתן לומר “שאני מאמין” של הרצל הוא הקמת המנגנון הארגוני של תנועת הציונות. המדובר באדם אחד שקם הצהיר, כתב, הלך ממקום למקום ודיבר עם מנהיגים מכל העולם והציג את החזון הלאומי ליהודים בדגש על אם תרצו יהיה לכם בית לאומי. מותו בטרם עת של הרצל מהווה אירוע טראומתי  גדול לתנועה הציונית. במחקר דנן אבחן את המשפט “אם תרצו אין זו אגדה” בכמה הביטים בשיח הישראלי. תולדות חייו של הרצל- הרצל גדל ולמד משפטים בווינה, היה חבר ב”אגודת הסטודנטים”, ושם נתקל באנטישמיות בפעם הראשונה. כך במהלך טקס השכבה לאחד היוצרים באוניברסיטה, שהיה ממוצא גרמני , נאמר הספד אנטישמי ואף לאחר ההספד נשמעו קריאות גזעניות נגד היהודים, החליט הרצל לפרוש מחבר הסטודנטים. בהמשך עבר לפריז, שם שימש כעיתונאי שהיה צריך לסקור את פרשת דרייפוס- יהודי שנחשד כמרגל וכל פריז שמתיימרת להיות “בירת זכויות האדם”, צעקה כמחאה “מוות ליהודים”. יצוין כי לבסוף דרייפוס יצא חף מפשע. הרצל היה מזועזע מהמקרים אלו והחליט לעזוב את פעילותו כעיתונאי וחבר בארגונים שונים והחל לכתוב את הספר “מדינת היהודים”. באותו רגע הבין הרצל שאין שחר ואין עתיד ליהודים באירופה, הם עם אחד ולכן צריכים מדינה משלהם. היהודים צריכים להגשים את המשאלה העתיקה “בשנה הבאה בירושלים הבנויה”. הרצל החל במסע שכנועים ואיסוף תומכים לתנועה הציונית למטרת הגשמת החזון “הקמת מדינה ליהודים”.. כך בקונגרס הציוני הראשון, שהתקיים בשנת 1897 בבאזל (שבו הייתה אפשרות הצבעה לכל החברה לרבות לנשים), הקים הרצל את התנועה הציונית.

 מבוא מדינת ישראל אשר הגדירה עצמה הלכה למעשה החל משנות הקמתה כמדינת רווחה אשר מחויבת לדאוג לכל אזרחיה להכנסה וקיום מינימאלי מחויבת מבחינה חוקית, על פי חוקיה שלה לדאוג להכנסה לכל אזרחיה, ולאפשר להם את היכולת להתקיים בכבוד גם אם אין בכוחם לאפשר זאת לעצמם. אציין רק כי בעשורים האחרונים מדינת ישראל הולכת בכיוון שונה לגמרי ומתנערת הלכה למעשה מהיותה מדינת רווחה. עם זאת, במדינת ישראל מספר רב של חוקים ביניהם חוקי יסוד, תקנות, תקנות משנה וכו’ אשר מהווים את הבסיס החוקי לזכות להכנסה מינימאלית וקיום בסיסי. ראשית, הזכות להכנסה וקיום מינימאלי מעוגנת באמנה לזכויות חברתיות אשר אליה ישראל הצטרפה אליה בשנת 1991 [1]. מבחינה חוקית[2] החוק בישראל מגדיר ומגן על זכויותיהם של מעוטי היכולת במגוון של חוקים, תקנות ותקנות משנה דוגמת הנחות בארנונה, השלמת הכנסה  וכדומה. הזכות לקיום מינימאלי מוכרת בפסיקת בית המשפט כחלק מהזכות לכבוד האדם. הזכות לתנאי קיום אנושיים הוכרה כחלק מהזכות החוקתית לכבוד האדם, המעוגנת בחוק היסוד: “כבודו של האדם כולל בחובו הגנה על מינימום הקיום האנושי. אדם המתגורר בחוצות ואין לו דיור, הוא אדם שכבודו נפגע. אדם הרעב ללחם הוא אדם שכבודו נפגע. אדם שאין לו גישה לטיפול רפואי אלמנטארי הוא אדם שכבודו כאדם נפגע, אדם הנאלץ לחיות בתנאים חומריים משפילים הוא אדם שכבודו כאדם נפגע”[3] . מבחינה סוציאלית-רווחתית, מדינת ישראל היא בין המדינות המובילות במערב בנושא תשלומי העברה, כלומר תשלומים אשר מועברים לאוכלוסייה דוגמת דמי אבטלה[4], הבטחת הכנסה[5], קצבאות ילדים[6] וכו’. בסביבות 28% מהתקציב השנתי מוקצים למטרה זו. התקציב הוא הביטוי המובהק ביותר לאופן החוקי בו מובטחת הזכות לקיום מינימאלי שכן התקציב בוא הביטוי

מבוא בעבודה זו ברצוני לבדוק את תהליך הגיוס ומיון העובדים בחברת פרטנר תקשורת בע”מ ORANGE בסניף רגבה. בכל ארגון גדול שיש בו תחלופה או גיוס עובדים חדשים לעבודה בתדירות גבוהה, צריכה להיות התאמה בשני צירים מרכזיים הקשורים בעניין, הראשון הוא התאמת צורכי ודרישות הארגון לבין מגוון הכישורים שיש למועמד לתפקיד, והשני הוא התאמה בין התרבות הארגונית, כפי שהיא משתקפת באקלים הארגוני, לבין הצרכים הבסיסיים של הפרט, כפי שהם באים לידי ביטוי בציפיות שלו מהתפקיד. (שטרואבר, 2002). מקרה החקר בעבודה יהיה חברת פרטנר תקשורת בע”מ, “פרטנר” היא חברת תקשורת סלולארית, המספקת שירותים ויישומים באמצעות הטכנולוגיות המתקדמות בעולםUMT/GSM/GPRS –  תחת המותג orange. החברה מציעה מגוון רחב של שירותים סלולאריים, שירותי נתונים ותוכן, ומספקת פתרונות תקשורת מתקדמים, בין השאר, שימוש מנויים בשירותים המתקדמים ברחבי העולם באמצעות הסכמי נדידה בינלאומיים. בעלת השליטה העיקרית היא “האצ’יסון טלקום”. ( http://www.orange.co.il/he-il/general/business_card_2_A3/) לנושא בחירת עובד חדש לחברה יכולה להיות השפעה גדולה על החברה המעסיקה, על החברה לבחור את העובדים המוכשרים ביותר ולמיין אותם לתפקידים התואמים את כישוריהם. בעבודה זו אבדוק את כול התהליך של הגיוס ומיון העובדים בחברת פרטנר החל מרגע הגשת קורות החיים של העובד, סדרך מבחני המיון ועד תחילת העבודה. בנוסף אבחן אתת דרכי או אמצעי הגיוס שחברת פרטנר משתמשת בהם לצורך גיוס ומיון עובדיה. העבודה מורכבת מחמישה פרקים, הפרק הראשון הוא פרק סקירת הספרות, אשר יעסוק בשני הנושאים המרכזיים של העבודה והם גיוס ומיון עובדים בארגון. פרק שני- הצגת מקרה החקר שהוא חברת פרטנר, רקע על החברה, שיטות הגיוס והמיון הנפוצות בחברה. פרק שלוש- הצגת וניתוח תוצאות המחקר. פרק ארבע- דיון ובפרק האחרון הסיכום והמסקנות.

תקציר העבודה בחנה מודלים ותיאוריות שונות המתייחסות לגיוס כח אדם נכון בעולם ובמיוחד בישראל והשפעתן על אופן העסקת העובדים במפעל ביכורי שדה ותחושת המחויבות של העובדים אליו. השיטה הייתה בדיקת  תהליכי גיוס העובדים והעסקתם במפעל שעוסק ברכישה, עיבוד, אחסון, שיווק ושינוע של פירות וירקות בישראל. המצב במפעל נבדק אמפירי באמצעות חלוקת שאלונים ואיסוף התשובות וניתוח סטטיסטי של התשובות. במפעל כ 70 עובדים. במדגם השתתפו 63. 5 מנהלים יהודים (ו-ס יהודים בדרג לא ניהולי) ו 55 עובדים מוסלמים בדרג לא ניהולי ו 3 מנהלים ערבים. ספרו של שטאובר דרושים, תהליכי גיוס ומיון של עובדים בישראל היה מרכזי. התברר שעובדי המפעל חשים שביעות רצון מתהליך גיוסם למפעל אבל יש נתון ממתן שזה הדת שלהם. נתון שני של מעמד במפעל נמצא לא משמעותי. בנוסף קיימנו שני ראיונות עומק ויצא שהם חופפים לסטטיסטיקות. נמצא שזה מפעל שבו “יהודים מנהלים מוסלמים”. אתר החברה  http://www.bikurey.co.il/  כתוב עברית בלי ערבית בכלל. לא דף בית, לא דרושים. רוב העובדים ערבים. אבל ככה עשו. לכן לא מפתיע שהערבים במפעל חשו אפליה וזה השפיע על תחושת השייכות שלהם למפעל. לא הצלחנו להיפגש עם מהל כח האדם. בדף “מי אנחנו” נהוג לציין את שמו של המנכ”ל ומספר פרטים עליו וכן הסמנכ”לים ובהם סמנכ”ל כח אדם. זה לא קיים בדף הנזכר. לא ברור בכלל התהליך מכיוון ההנהלה אומרת. לא קיבלנו תשובות אלא רק התחמקויות. המסקנה שלנו, תהליכי גיוס כח האדם של החברה אינם סבירים מבחינת אפלייה לאומית ואין בהם שקיפות נדרשת. יש גם תסכול על רקע לאומי , מבחינת מנהלים ועובדים נמצא שאין הבדל משמעותי בתחושה כנראה בגלל שכולם סובלים מההנהלה הקשוחה.

מבוא המיעוט הערבי מהווה כ-20% מאוכלוסיית (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2016[1]). מדינת ישראל מוגדרת כמדינה יהודית ודמוקרטית[2]. ככל אזרח במדינה, אמורים ערבי ישראל להיות בעלי זכויות דמוקרטיות הכוללות את הזכות לבחור ולהיבחר, חופש תנועה ועוד.  בהקשר הדמוגרפי הזה חשוב להבין שהערבים היו רוב בשטח שהוגדר אח”כ כמדינת ישראל,  אבל ב29 בנובמבר 1947 החליט האו”ם על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל[3]. מידית פרצה מלחמת השחרור. לפני המלחמה שני שלישים מתושבי השטח שמוגדר כיום כישראל היו ערבים, ואחריה עקב בריחת הערבים נוצר מצב הפוך בו שני שליש מהתושבים היו יהודים[4]. ברור שמצב זה גרם לרגשות מרירות אצל הערבים. יש לציין שעל פי המכון למחקרי ביטחון  [5]שערך סקר בעולם הערבי בין ינואר ליולי 2014 ונמצא כי 87% מהערבים שהשתתפו בסקר מסרבים להכיר בקיומה של מדינת ישראל, התוצאה הנמוכה ביותר נמצאה במצרים (71%) והגבוהה באלג’יר (98%). ברש”פ 90% מהציבור הפלשתיני  מסרב להכיר בישראל. המשתתפים הצביעו על מספר סיבות בגללן הם לא מוכנים להכיר בישראל: מדינה כובשת (23.4%), גזענית (12.2%), עוינות לערבים (11.5%), פגיעה בזכויות הפלסטינים (7.5%), גירוש פלסטינים (5.5%) וסיבות דתיות (4.9%). 77% רואים בסוגיה הפלסטינית סוגיה כלל-ערבית. הסקר הזה מבטא תחושה הדדית לא טובה. לא רק במובן המקומי, אלא אפילו במונחים עולמיים. זה דבר מרכזי, לכן הערבים נתפסים כעוינים את המדינה (וזה מתקבל בסקר). מי שעוין עלול להזיק במצב של מלחמה. לרגל, לפגוע וכדומה. זה דבר שלילי מבחינת נטיית הרוב לשמור על זכויות הערבים בזמן מלחמה. יש לציין שבקום המדינה הערבים נתפסו כסיכון בטחוני, הוחל עליהם ממשל צבאי)אתר הסתדרות המורים)[6]והם שוחררו מהחובה לשרת בצה”ל, וחלק מאדמותיהם הופקעו במטרה לממש אידאלים ציוניים של פיתוח והתיישבות

מבוא פנימיות רבות ברחבי הארץ נותנות שירות לכלל המגזרים ולמגוון גילאים, החל מילדים בגיל הרך ועד למתבגרים. ניתן לומר כי תלמידי פנימיות נמצאים שם לא בכדי, ישנן סיבות רבות המאלצות את ההורים לשלחם מהבית, החל ממצב סוציו אקונומי רעוע וכלה בגילוי אלימות במשפחה. אולי בשל הרקע ממנו מגיעים החניכים, ישנה תופעה הרווחת בפנימיות והיא תופעת האלימות המקושרת בעיקר לבני נוער, שחווים גם כך קשיי התבגרות נורמטיביים אך מתמודדים עם אתגרים נוספים במסגרת זו כגון מרחק ממשפחתם וחיים במסגרת שברוב המקרים לא בחרו להיות בה. בעבודה זו נתמקד בהתמודדות עם גילויי אלימות בקרב בני נוער במסגרת הפנימייה. על פי הלמ”ס, נכון לשנת 2017 לומדים בפנימיות של משרד החינוך בכיתות ט-יב’ כ21,000 תלמידים. מדובר במספר רב של צעירים שהצלחתם משמעותית למדינה במובן הכלכלי, באמצעות כניסה עתידית לשוק העבודה ובמובן החברתי המדגיש את התערותם ההדרגתית בחברה, מחוץ לגבולות הפנימייה (הלמ”ס, 2017). בעבודה זו נדון בהרחבה בהשלכות של תופעת האלימות על בני הנוער השוהים בפנימייה, תוך התייחסות לאלה המתנהגים באלימות ולאלה שסופגים אותה כאחד. פנימייה כמוסד חינוכי, אמורה להיות מקום בטוח ולענות על צרכיהם של המתבגרים והיא למעשה אינה יכולה לפעול לקידום הנוער שנמצא בה כאשר ישנם גילויי אלימות ותוקפנות שתורמים לתחושת חוסר אונים ופחד תהומי. בנוסף, עבור צעירים רבים הפנימייה מהווה מפלט אחרון המונע מהם התדרדרות לחיי בטלה ופשע ועל כך יש לשמור והרחקת חניך ספציפי מהפנימייה צריכה להיות מפלט אחרון, כאשר כל אפשרויות הטיפול בו מומשו עד תום ולעיתים הנהלות הפנימיות נזהרות מידי ומשאירות חניכים אלימים לתקוף כמעט כראות עיניהם (ניסים וכהן, 2012). המאבק באלימות הוא נושא חשוב שיש לטפל בו בצורה

מבוא “לפעמים אתה חושב שעליך להיות מושלם שאסור לך לעשות שגיאות. בתקופות כאלה אתה מטיל על עצמך לחץ כבד כל כך, והייתי רוצה שתבין שאתה רק בן אדם – כמו כולם, שמסוגל להגיע להישגים נפלאים אבל אינו יכול להיות מושלם. אז בבקשה עשה את המיטב ותבין שדי בכך. אל תשווה את עצמך לאף אחד אחר הסתפק בלהיות האדם הנפלא ביחיד והמיוחד שאתה הינך”. סוזן פוליס שוץ המונח “לקות למידה” הוא מונח כללי, המתייחס לקבוצה הטרוגנית של הפרעות, הבאות לידי ביטוי בקשיים משמעותיים ברכישת מיומנויות הקשב, הדיבור, הקריאה, הכתיבה או המתמטיקה ובשימוש בהם (זרחין, 2005). ישנם אנשים הסובלים מלקויי למידה ובכל זאת מצליחים להתמודד עם הדרישות הלימודיות ואף להגיע לתארים מתקדמים. מטרתו של המחקר הנוכחי לגלות מהו המפתח להצלחה זו, או במלים אחרות לבדוק האם קיים קשר בין קבלת קשיי הלמידה ההכרה בקיומם וההתמודדות איתם לבין היכולת להגיע להישגים לימודיים מרשימים ולקבלת תואר אקדמי, (אבן צור, 2006). המחקר משתמש בשיטת המחקר האיכותנית. הוא מתבסס על ניתוח של שלושה ראיונות שנערכו עם סטודנטים לקויי למידה, שלומדים לקראת תארים מתקדמים או סיימו אותם בהצלחה. המחקר הנוכחי יעסוק בעולמם הפנימי של אנשים לקויי למידה. יבחן כיצד תופסים אנשים אלה את החוויה הלימודית עוד משלבי ילדותם, אלו משמעויות הם מעניקים ללקות הלמידה, באילו קשיים נתקלו במהלך הלימודים וכיצד הם חווים את התמודדותם עם הקשיים. כמו כן יבדוק המחקר איך רואים המרואיינים את מקורות התמיכה העומדים לרשותם. המחקר בא לבדוק את הקשר בין קבלת קשיי הלמידה וההתמודדות איתם לבין היכולת להגיע להישגים לימודיים מרשימים וקבלת תואר אקדמי. ההנחה בבסיס המחקר היא, כי ככל שהאדם מקבל את