עבודות סמינריון מוכנות

מבוא החברה החרדית מהווה גוף הומוגני ומתבדל בחברה הישראלית, החרדים הם בעלי דרך חיים שונה משאר האוכלוסיה, הם מקיימים באדיקות את מצוות התורה ומרבים בתפילות, כמו כן הם כמעט ואינם משתתפים בצבא. כבר ב 1948 נחתם הסכם בין ראשי הישיבות בירושלים לבין ההגנה לפיו בחורי הישיבות לא יגויסו לצבא.  בהמשך חלו שינויים ועדכונים מסוימים בחוק והבסיס כיום לגיוס בחורי הישיבות הוא חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986 המגדיר את נושא “תורתו אמונתו” ולפיו תנאי הפטור. נושא נוסף הוא הקצבה המשולמת ללומדים בישיבות אשר ממנה הם מתפרנסים. מבלי להיכנס לפרטים שהם מחוץ לגבולות העבודה אומר רק שהחרדים נבדלים משאר האוכלוסייה בלבושם, במראה החיצוני שלהם, במקומות המגורים, באופי החיים, באופן הפרנסה ובשירות בצבא. בנוסף דרישותיהם הנוגעות לשמירת השבת, לגיור ולנושאים נוספים מתקבלות על ידי חלק גדול מהאוכלוסייה ככפייה דתית שהם מצליחים בה תודות לעוצמתם הפוליטית. נוצרה עוינות בין חלקי הציבור, בעיקר עוינות של כלל הציבור כלפי החרדים. זה נושא חשוב שפוגע בחברה הישראלית. התקווה היא שהשימוש ברשתות החברתיות יביא את ערכי העולם המערבי אל החרדים ויעזור ליצירת קירוב בחברה. מסיבה זו נושא השימוש באינטרנט וברשתות החברתיות על ידי החרדים הוא חשוב. שאלת המחקר: “באיזה אופן משתמשת החברה החרדית בישראל באינטרנט?” הנחת המחקר היא שקיים שימוש נרחב של החרדים באינטרנט אולם גם שם הם שומרים במידה רבה (ואולי מופרזת) על אופיים הבדלני. עבודה זו תהיה איכותנית, ראשית בכוונתנו לכתוב סקר ספרות ובמסגרתו נחפש מידע על השימוש של החרדים באינטרנט, בהמשך בהתבסס על דברי המומחים ייכתב שאלון שישמש לראיונות מונחים למחצה במסגרתם נראיין מספר חרדים כדי להבין את דרך ראייתם את המצב. על סמך

מבוא סוגיית דרישה לשוויון הזדמנויות לנשים החלה  רשמית עוד במאה ה-19, עם התארגנות של נשים – “פמיניסטיות” – נגד הפלייתן בתחומים רבים. התיאוריה הפמיניסטית בוחנת את המעמד של נשים וגברים בחברה, במטרה להשתמש בידע זה לשם שיפור חייהן של הנשים. כיום עדיין קיימים אי-שוויון, הפליה ודיכוי נגד נשים, במיוחד בהקשר הפטריארכלי והכלכלי. כיון שכך, פמיניסטיות ממשיכות לעשות מאמצים רבים על מנת להשיג שוויון מגדרי  (Crossman, 2016). הפמיניזם שינה חיי נשים רבות במובן של אפשרויות השכלה, תעסוקה, העצמה נשית וחוקים. למעשה, המטרות הפמיניסטיות היו פשוטות: להרשות לנשים את חירותן, הזדמנויות שוות, ושליטה על חייהן(שם). בעקבות פעילותן של הפמיניסטיות, צבאות המערב נפתחו לקליטת נשים לתוך שורותיהם. בעבר, מרבית צבאות בעולם גייסו בגיוס חובה רק גברים. כיום בעולם המערבי מקובל לחשוב על הנשים כשוות (או לפחות ראויות לשיויון שיש לפעול כדי ליישמו, הכוונה לפעולות של הממשל, ארגוני נשים, ארגוני גברים, מוסדות, חברות פרטיות וכו’)מדובר בשיווין מלא בין הגברים לנשים. הפעילות בכיוון זה היא רחבה ומשמעותית אבל אי אפשר להגיד שהעבודה הסתיימה. יש בעיות שהן עדיין בלתי פתורות, כמו למשל התייחסות מיטבית לנושאי הריון ואימהות ונושאים נוספים. כמו כן עולים מידי פעם נושאים נוספים שאחד מהם הוא שירות נשים בצבאות. בעבר היה מקובל שנשים לא משרתות בצבאות, בעת האחרונה, אפשר להגיד בחצי השני של המאה ה20 הגישה הזו השתנתה. (Cornelsen, 2005) ככלל התפיסה המקובלת בעולם הדמוקרטי הנאור תומכת בהעצמת נשים בחברה בדרכים שונות, כמו הסברה, חקיקה ואכיפת החוקים, שינוי נורמות התייחסות ודיבור כלפי נשים, ייעוץ ומתן פתרונות למצבים שונים, מתוך מטרה ליצור שינוי חברתי כללי. התפיסה השיוויונית פעלה בכיוון הזה והחלו לגייס נשים בצבאות

מבוא בימים אלה מתעורר בכנסת, ברשויות צה”ל וברבנות הצבאית ביתר-שאת הוויכוח בעניין שילוב שוויוני של נשים, הומוסקסואלים ולסביות בצה”ל. ההשקפה, שנשים הן נחותות לעומת גברים, כוללת את כל הדתות והאמונות מתוך פירוש מעוות של דברי האלוהים. דעה רווחת זו סיפקה הצדקה לדיכוי נשים בעולם. כיון שכך, נמנע מהן  מלקחת חלק שווה לגברים בהתנהלות החיים ובחוקים פוליטיים וחברתיים (Carter, 2013). סוגיית דרישה לשוויון הזדמנויות לנשים החלה  רשמית עוד במאה ה-19, עם התארגנות של נשים – “פמיניסטיות” – נגד הפלייתן בתחומים רבים. התיאוריה הפמיניסטית בוחנת את המעמד של נשים וגברים בחברה, במטרה להשתמש בידע זה לשם שיפור חייהן של הנשים. כיום עדיין קיימים אי-שוויון, הפליה ודיכוי נגד נשים, במיוחד בהקשר הפטריארכלי והכלכלי. כיון שכך, פמיניסטיות ממשיכות לעשות מאמצים רבים על מנת להשיג שוויון מגדרי  (Crossman, 2016). הפמיניזם שינה חיי נשים רבות במובן של אפשרויות השכלה, תעסוקה, העצמה נשית וחוקים. למעשה, המטרות הפמיניסטיות היו פשוטות: להרשות לנשים את חירותן, הזדמנויות שוות, ושליטה על חייהן (Napikoski, 2016). בעקבות פעילותן של הפמיניסטיות, צבאות המערב נפתחו לקליטת נשים לתוך שורותיהם. בעבר, מרבית צבאות בעולם גייסו בגיוס חובה רק גברים. ישראל היא מקרה ייחודי בכל הקשור לצבא ומגדר, כיוון שהיא המדינה היחידה המגייסת נשים בגיוס חובה. צה”ל מהווה סוכן-חיברות חשוב ומרכזי במדינת ישראל, גיוס החובה מציב את הצבא ככור-היתוך עבור קבוצות שונות באוכלוסייה הישראלית ומשפיע באופן מעשי ומשמעותי על חייו של הפרט מבחינת עיצוב ערכים ונורמות חברתיים וכלכליים (בריק, 2014). מאז 1949, שנה שבה נחקק “חוק שירות הביטחון”, ומאוחר יותר – “חוק שירות הביטחון [נוסח משולב] 1986”, שירות נשים מבטא תפיסה ערכית, לפיה הצבא הוא “צבא העם”

מבוא החינוך המתמטי הוא נושא חשוב מאד, יסודי ובסיסי בלימודי ההנדסה ובכלל בלימודים המדויקים ויש לו חלק מסוים בלימודי כל תלמיד וסטודנט. אבל תלמידים רבים סובלים מחרדה בהקשר למקצוע זה. דיבורים מסוג של “או שיש לך את זה או שאין לך את זה” שמביאים אותם מהר למחשבה שאין להם את זה פוגעים בכל איכות הלימודים שלהם. מדובר על תחושת חשש, פחד וחוסר מסוגלות עצמית שתוצאתה פיחות ביכולתו של התלמיד ובאושרו ובטווח הארוך יותר פגיעה ביכולתו ונוצר מצב של רבים שיכלו להגיע להיות מהנדסים שלהם המדינה והחברה זקוקות מאד אינם מתקדמים בכיוון וחבל. המערכת צריכה למצוא את הדרך לפיתוח היצירתיות המתמטית של התלמידים, (פורת, 2000). בהקשר לכך (גורב, 2012) חקרה את הנושא ובדקה במחקרה את ההבדלים בין הידע המתמטי שמציגים סטודנטים  שלמדו מתמטיקה בסביבה ממוחשבת ונבחנו במתמטיקה בסביבה ממוחשבת,  לבין הידע המתמטי שמציגים סטודנטים הנבחנים בסביבה לא ממוחשבת . ויצא שיש ביטוי מועט ללמידה שנעשתה בסביבה ממוחשבת (גורב, 2012). בתור מורות למתמטיקה אנחנו נתקלות בבעיות של תלמידים רבים הסובלים מחרדת מתמטיקה. זה גורם להישגים נמוכים שלהם במקצוע אבל יש לו גם השלכות שליליות על כל שאר הלימודים שלהם. חשובה לנו סוגיית פיתוח ויישום דרכי הוראה שמטרתה לקדם תלמידים בעלי הישגים לימודיים נמוכים, ותלמידים הרואים את המתמטיקה כנושא יבש ומשעמם ואי אפשר ללמוד ממנו כלום, (פורת, 2000). מתוך ניסיון אישי שמנו לב לכך שלילדים כיום יש התעניינות רבה בטכנולוגיה, במכשירי סמארט פון, במחשבים וברשתות. הם מרגישים בנוח במקום הזה ודווקא שם אפשר לחבר אותם למתמטיקה. יש אפשרות להפעיל נושאים מתמטיים על תשתית טכנולוגית וככה לחבר לכך את התלמידים ולקדם אותם, אסור שבתי

תמצית מנהלים מטרת התוכנית בכוונת היזמים לפתוח שירות Vale לשירות בעלי רכבים, וחברות עסקיות. סך עלות הקמת העסק 79,000  ₪. מטרת התוכנית העסקית להציג את מהות העסק ואת ההזדמנות העסקית לביצועו. זאת, בכדי לגייס 100,000 ₪ כהלוואה לצורך רכישת כלי רכב (קטנועים) ועוד 50,000 ₪ בקו אשראי. תמצית תאור העסק בכוונת היזמים לפתוח שירות ייחודי לבעלי רכבים אשר יחסוך להם זמן והתעסקות עם כלי רכבם בנושאים הבאים: ניקיון, טיפולים שוטפים הדורשים הגעה למוסך. השירות כולל: איסוף והחזרת הרכב ממקום למקום. ניקיון, טיפול, בקרה על רמת השירות הנדרש ללקוח. השירות יחל את פעילותו באזור תל אביב וגוש דן, ובכוונת היזמים להרחיבו לערים נוספות בעתיד. קהל המטרה של העסק מורכב ממחזיקי רכבים בעלי המאפיינים הבאים: רכבים משנת 2010 ואילך. מעמד סוציו-אקונומי – בינוני גבוה. עובדים שזמנם יקר – עובדי הייטק, דרג הנהלה. ניהול העסק יתבצע על ידי היזמים, ניהול החשבונות על ידי משרד הנהלת חשבונות, ניהול הביטוח יבוצע על ידי סוכנות לביטוח, ניסוח הסכמי השירות למול לקוחות עסקיים על ידי משרד עורכי דין. תמצית השירות שירות איסוף רכב הלקוח לטיפול וניקיון, אל מרכז שירותי שטיפה של מכוניות פרטיות, לפי בחירת הלקוח או למרכז שירות עמו עובדת חברת עם הגעתו למרכז ינתן שירות: א. שטיפה חיצונית בלבד. ב. שטיפה פנימית וחיצונית. ג. רחיצה בתוספת שירות מיוחד של פוליש ווקס. שירות איסוף רכב הלקוח לטיפול שוטף ממקום בחירתו למוסך, לפי בחירת הלקוח או למרכז שירות עמו עובדת חברת במוסך ינתנו שירותים: א. טיפול תחזוקתי, טיפול 10,000. ב. תיקונים שונים. * בתום הטיפול במוסך יילקח הרכב לניקוי (הלקוח יכול לבטל שירות זה) . תמצית תאור

תמצית מנהלים מטרת התוכנית בכוונת היזמים לפתוח תחנה לשטיפת מכוניות. סך עלות הקמת העסק 245,000  ש”ח. מטרת התוכנית העסקית להציג את מהות העסק ואת ההזדמנות העסקית לביצועו. זאת, בכדי לגייס 140,000 ש”ח   כהלוואה לצורך רכישת ציוד והשקעות הקמה ועוד 30,000 ש”ח בקו אשראי. תמצית תיאור העסק בכוונת היזמים לפתוח תחנה לשטיפת מכוניות הממוקמת סמוך למושב XXX, בלב שטח השיפוט של מועצת ההדרים. התחנה תמוקם במרכז מסחרי הכולל תחנת דלק של חברת XXX, סופר מרקט המשרת את תושבי הסביבה, חנות גדולה לציוד ספורט וקמפינג, ומספר מסעדות: “פיצה שח-מט”, “בורגר’” ובית קפה. תחנת השטיפה תהיה נגישה לנוסעים בכביש חיפה הישן הן בכוון דרום והן לאלה הנוסעים צפונה (במקום רמזור לפנייה ימינה למרכז), וכמו כן, תהיה ויזואלית לנוסעים בכביש. העסק יציע רחיצת מכוניות באמצעות מכונות שטיפה מסוג XXX אשר תיובא מגרמניה. קהלי המטרה של העסק הם בעיקרם בעלי הרכבים באזור כמו גם לקוחות הפוקדים את המרכז המסחרי ותחנת התדלוק בצורה אקראית. במקום יהיה גם משרד המשולב בחנות אשר בו יימכרו אביזרי רכב שונים. תפעולו השוטף של העסק ייעשה על ידי מנהל עבודה ושלושה פועלים מיומנים. שני היזמים בעלי ניסיון עסקי רב ושניהם היו בעבר שותפים בחברות בתחום שטיפת המכוניות. תמצית תיאור המוצרים במקום יוצעו שירותי שטיפה מכוניות פרטיות מסחריות מסוגים שונים. שטיפה חיצונית בלבד. שטיפה פנימית וחיצונית. רחיצה בתוספת שירות מיוחד של פוליש ווקס. אביזרי הרכב שיימכרו במקום כוללים: כיסויים למושבים. אביזרים לניקוי – פוליש, וקס, ג’ילדות ועוד. אביזרים נלווים – מגבים, מראות צד, מגן פגושים ועוד. תמצית תיאור השוק וההזדמנות העסקית שוק הרכב בישראל בשנים האחרונות הוא בעל מספר מאפיינים: מכוניות חדשות

מבוא הנושא המרכזי של העבודה הוא תפילה אישית של הנשים באסלאם בצפון ישראל, הכוונה היא שיבוצע מחקר מעשי בנושא בהשתתפות נשים מוסלמיות מצפון ישראל שמטרתו לבחון את דרך הסתכלותן של הנשים על המוסלמיות על התפילה וחשיבותה עבורן. תפילת הנשים דומה במידה רבה לתפילת הגברים אך יש גם הבדלים. התפילות אינן זהות. האיסלם הוא נושא חשוב מאד אצל הערבים ובאומות אחרות והיום הוא קיים גם במערב (Andani 2016). מדובר בדקך חיים וצורת חשיבה מרכזית בחיי הערבים בעולם והשפעתו רבה גם על צורת החיים מבחינת ההרגלים, הקימה בבוקר, תפילות במשך היום והשינה ועל הרגלי הנישואין ותהליכי החשיבה הרגשיים. הכוונה היא לנסות להבין את מהות התפילה וכך לקשור אותה לרגשות הנשים (Andani 2016). בתור אישה מוסלמית מצפון ישראל שאצלה הדת מרכזית חשוב לי לחקור את הרגשות שהתפילות גורמות לנשים באזור. העבודה הנוכחית מתמקדת בתפילת נשים באסלאם בצפון ישראל. באזור הזה אין בכלל שיעים ולכן אינני כוללת את הנושא של השיעים בעבודה. זוהי עבודה מעשית שתבחן את התחושות של הנשים במהלך התפילה ובמסגרתה יש חלק מעשי הכולל משאלון שיועבר לנשים בצפון והן ישיבו עליו וכאן יהיו ממצאים עליהן אתבסס להסיק מסקנות. תוכן עניינים תפילה אישית של נשים באסלאם. 1 ראשי פרקים. 2 מבוא. 3 דת האיסלם. 4 חמשת עמודי האסלאם. 6 1]  השהאדה (עדות) 6 2] הצלאה – התפילה. 7 3] צדקה  (נתינת צדקה) 8 4] הצום. 8 5] עלייה לרגל. 9 תפילה אישית באסלאם. 12 הדרת נשים על פי האסלאם. 13 התפילה כגורם מקרב של הנשים לקהילה. 14 מתודולוגיה. 15 קבוצת המחקר. 15 הליך המחקר. 15 הממצאים. 15 ניתוח הממצאים. 16 דיון. 17

מבוא ישנם היבטים רגשיים וחברתיים המשפיעים על הדימוי העצמי ותפיסת העצמי של ליקויי למידה. מחקרים שונים מצביעים על כך שלבעלי לקויות למידה ישנו סיכון גבוה להתפתחות בעיות פסיכולוגיות וחברתיות וכי בעלי לקויות למידה סובלים מרמות גבוהות של חרדה, דיכאון או הפרעות התנהגותיות ובמקביל הערכה עצמית נמוכה ובידוד חברתי (דופי, אלנר ולוי, 2004). הדימוי העצמי הנמוך של בעלי לקויות הלמידה גורר עימו לעתים בעיות התנהגות, בעיות לימודיות ורגשות של תסכול וכישלון אישי. כל אלו עשויים להוביל בין היתר, להתנהגות עבריינית. בעבודה זו אני מעוניינת לבחון האם ישנו הבדל בתפיסת הדימוי העצמי של נערים לקויי למידה עם התנהגות עבריינית לעומת תפיסת הדימוי העצמי של נערים לקויי למידה ללא התנהגות עבריינית. שאלה זו תיבדק באמצעות סקירת ספרות תיאורטית ובאמצעות מחקר כמותי שיבדוק את הנושא.. בסקירה התיאורטית אתייחס לשאלות- מהם ליקויי למידה, מהן  היבטיה הרגשיים, החברתיים והמשפחתיים, מהו דימוי עצמי ומהם הגורמים המשפיעים עליו, מהי התנהגות עבריינית, מה הקשר לליקויי למידה וכיצד היא באה לידי ביטוי בתלמידים בעליי לקות. במחקר המעשי תיבדק שאלת המחקר באמצעות מדגם של 60 נערים בעלי לקויות למידה הלומדים בקריית שמונה – 30 מהנערים עם מאפייני התנהגות עבריינית, עם או בלי תיקים פליליים, ו- 30 נערים ללא התנהגות עבריינית. כל הנערים המשתתפים במדגם התבקשו למלא 2 שאלונים – שאלון פרטים דמוגרפים שבוחן משתנים דמוגרפיים כלליים ושאלון דימוי עצמי.   תוכן עניינים                                                                                

תקציר מטפלים שחשופים לסבל אנושי, לחולי, לאבדן ולטראומה, מתמודדים עם מגוון לחצים שהצטברותם יכולה להוביל לתופעה המכונה “תשישות החמלה” (compassion fatigue). בהתחשב בהשלכותיה השליליות על איכות הטיפול ועל רווחתו של המטפל, חשוב לזהות את אפיוניה של שחיקת החמלה ואת גורמי הסיכון להתפתחותה. (sheppard. 2015) בסקירת ספרות זו נבחן את ההבדלים בין מושגים שונים בספרות המקצועית, כגון ​מושג השחיקה והמושג של ​טראומטיזציה משנית, ונסקור את המחקרים על גורמי פגיעות לשחיקת החמלה, כולל גורמים הקשורים למטפל, גורמים הקשורים למטופלים וגורמים הקשורים לתפקיד ולארגון. (Knobloch Coetzee, 2010) ​​מסקירת הספרות של המאמרים בתחום עולה, כי חשוב להכיר בפגיעותן של אוכלוסיות מסוימות של מטפלים, כגון מטפלים ללא הכשרה מקצועית ומהגרי עבודה. ​חשוב להבין את הקשיים הנובעים מפערי שפה ותרבות ומהעדר מערכות תמיכה, בפרט לאור התופעה המתרחבת של העסקתם של מהגרי עבודה בטיפול בזקנים​​. הספרות מציינת את חשיבות התמיכה במטפל ואת אחריותם של מוסדות וארגונים להעמיד לרשות המטפל משאבים מתאימים, כגון הכשרה, ליווי והדרכה מקצועית. מופנה זרקור אל סוגיות ספציפיות הנוגעות לטיפול בזקנים ובבני משפחה, ואל הצורך במחקר על שחיקת החמלה בטיפולים ארוכי טווח ועל הצרכים המגוונים של מטפלים באוכלוסיות שונות, כגון הסובלים ​מדמנציה ומקשיי תקשורת וחולים הנוטים למות. (Sheppard , 2015) נסכם בהמלצות מעשיות ובתיאור תכנית רב-ממדית שבמוקדה יצירת תנאים לטיפוח תהליכי רענון והתחדשות בקרב מטפלים (caregiver regeneration). התוכנית כוללת עבודה על העמקת חמלה וחמלה עצמית, חיבור אל מקורות משמעות ​​ופיתוח חוסן של מטפלים. לצד העדויות מן השטח להשלכות החיוביות של תכניות כגון אלה, נחוץ מחקר שיטתי להערכת יעילותן ולבחינה אמפירית של האסטרטגיות השונות למניעת שחיקת החמלה ולטיפוח חוסן בקבוצות שונות של מטפלים. תוכן העניינים

מבוא הדמוקרטיה היא שיטת ממשל הקיימת עוד מימי אתונה האתיקה, מדובר ברעיון אך גם  כתופעה היסטורית ופוליטית ממשית. בעבודה זו נתייחס לנושאים של ריבונות העם, הפרדת רשויות, עליונות החוק, שלטון הרב מהזווית של הרקע לתהליכים. נתרכז בנושאי החוקה, האם אמנם היא קיימת בישראל ומה השלכות הנושא בעבר וכיום.  בנושא הזה אמר השופט אהרון ברק[1], שבישראל התרחשה “מהפכה חוקתית”[2] עם חקיקת חוקי-היסוד ב-1992. זאת טענה שנרצה לבדוק אותה. (הערה זה קשור לשאלת המחקר שתהיה בהמשך של הפרק הזה). כלומר השופט ברק טען שהמהפכה החוקתית בישראל קרתה בשנת 1992 עם חקיקת שני חוקי יסוד. חוק כבוד האדם וחירותו(ראה נספח) וחוק חופש העיסוק(ראה נספח). שני החוקים האלה מספקים, או לפחות מחזקים בצורה משמעותית את יסודות הדמוקרטיה בישראל. יש כאן הגנה על זכויות הפרט ברמה מערבית. חיזוק גדול מאד לכוחו של בית המשפט  ולכן מתייחסים בישראל וגם בעולם לישראל כמדינה דמוקרטית ומפותחת שבה בית המשפט יכול להגן על המיעוט מפני עריצות הרוב. הכוונה היא שהיות ופרלמנט הישראלי (הכנסת) 120 מושבים, הרי שנדרש רוב של 61 כדי לקיים קואליציה ולהרכיב ממשלה. מבחינתנו מה שחשוב הוא הכנסת עצמה שמחוקקת חוקים ברוב של 61 קולות ומעלה. אם כך יוצא שרוב של 61, יש באפשרותו לחוקק חוקים שלחלוטין אינם מקובלים על המיעוט. 51% מהאוכלוסייה יכולים לרמוס בכנסת את 49% הנותרים בחוקים שנויים במחלוקת עמוקה. יתכנו מצבים בהם חוקים אלה הינם בעייתיים מבחינות מסוימות למשל.  דוגמא לכך היא נושא הטלת המס על הדירה השלישית[3] (וראה גם בנספח) אשר בית המשפט ראה אותה כפגיעה באותם אנשים שרכשו דירות על מנת להתבסס על דמי השכירות שלהן לצרכי הפנסיה שלהם, או לצורך