עבודות אקדמיות

מבוא הסיליות מהוות איברונים מיקרוסקופיים בגודלן, אשר לאחרונה פרצו לתודעה והובילו ליצירת נושא חדש ומרתק הכולל מגוון של תסמונות חדשות שלא אובחנו עד כה ולא נמצא להם טיפול. הסיליות הן למעשה שלוחות של ממברנת התא ונראות כאנטנה תאית. הסיליה בעלת יכולת תנועה והיא מאפשרת העברה של נוזלים וחלקיקים קטנים. לעומתה הסיליה חסרת התנועה המאפשרת העברה של סיגנלים תאיים, בינהם סיגנלים כימיים וסנסוריים, משתתפת בתהליכים הורמונליים והתפתחות עוברית. לאור התפקידים הרבים של הסיליה, היא התפתחה כאיברון מורכב ביותר ולכן פגמים ביצירתה מובילים למגוון של תסמונות אנושיות הכוללות פגמים באסימטרית הגוף, השמנה, הפרעות כלייתיות, תסמונות נשימתיות. עבודה זו תתמקד על התפקיד של הסיליות בתסמונות אנושיות תוך דגש על תפקידה ביצירת אסימטריה של ציר הגוף ועל השתתפותה בבקרה של תהליכים תאיים. תוכן עיניינים מהן הסיליות? מבנה ותפקידי הסיליות ההרכב החלבוני והגנטיקה של הסיליה הסיליה כמנגנון העברת סיגנלים המפתח לאסימטריות הגוף אסימטרית הגוף בהתפתחות עוברית תהליך הסיליה ביצירת אסימטריות הגוף: Nodal flow מצבים פתולוגיים בקביעת אסימטרית הגוף situs inversus Primary Ciliary dyskinesia התמונה הקלינית של Primary Ciliary Dyskinesia אופן זיהוי הגנים האחראים למחלה Primary Ciliary Dyskinesia הגישה הדיאגנוסטית אל Primary Ciliary Dyskinesia פתולוגיות נוספות של הסיליה Bardet Biedl syndrome הקשר בין Bardet Biedl syndrome לסיליה תפקידים נוספים של הסיליה הסיליה במחזור התא הסיליה במחלות כליתיות הסיליה והקשר למחלות הסרטן סיכום. ביבליוגרפיה.

מבוא הטכנולוגיה והשפעתה על הדור הצעיר מהווים נושא לדאגה ולשיח ציבורי עוד מתחילת המאה העשרים, עם הופעתו של הקולנוע. חדירת הטלוויזיה לבתים בארצות הברית בשנות החמישים של המאה הקודמת עוררה שיח ציבורי לוהט ושימשה כר נרחב לאלפי מחקרים בנושא השפעת הצפייה באלימות על התנהגות הילדים והנוער. תהליך הגלובליזציה המואץ והפיכתו של המחשב לחלק בלתי נפרד מהחיים הציבו את האינטרנט במרכז השיח הציבורי, החינוכי והטיפולי (סלע-שיוביץ, 2012). עליית קרנו של האינטרנט ושימושו הנרחב בכל תחומי החיים הציתו את עניינם של חוקרים רבים מאסכולות שונות; מחקרים רבים בחנו את הקשר בין טכנולוגיית מידע ותקשורת חדשות לבין אופי והיקף המעורבות בקהילה, יחסים בינאישיים, חיברות והון חברתי, השכלה ולימודים וכן עבודה (Mesch, 2006). על פי מחקר שנערך עבור כנסת ישראל (2012), 51.8% מהאוכלוסיה בישראל מעל גיל 11 מחוברים לאינטרנט, כאשר כ-70% מהאוכלוסיה בגיל 11 ומעלה גולשים באינטרנט בפועל. בקרב ילדים ובני נוער, כ-16% גולשים באינטרנט מטלפון סלולרי. כך, אחת ההמלצות לשמירה על ילדים וניטור של פעילותם באינטרנט, “לשים את המחשב במרחבהציבורי בבית” לא מתקיימת בפועל. מסקר שערך משרד החינוך בסוף שנת 2012 עולה כי 30% מההורים מאפשרים לילדיהם לגלוש באינטרנט ללא מגבלת זמן, כ-86% מההורים אינם מתעניינים בגלישת ילדיהם וכ-31% מהילדים אינם משוחחים עם הוריהם על מעשיהם באינטרנט. מבחינת היקף השימוש של בני נוער באינטרנט ב-40 מדינות באירופה וצפון אמריקה, ישראל ממוקמת במקום השני. הגלישה באינטרנט משמשת בעיקר לצורך תקשורת בין-אישית וקבלת דואר אלקטרוני כאשר בעבור חלק מבני הנוער האינטרנט מהווה תחליף לקיומם של קשרים חברתיים קרובים (סלע-שיוביץ, 2012). בעבודה זו אבקש לבחון כיצד כניסתם של הסמארטפון ועמו הגלישה הבלתי מוגבלת באינטרנט עשויים להשפיע

מבוא עבודת הגמר הנוכחית מבקשת להציג את נושא ההעברה הנגדית כפי שהיא מתבטאת בטיפול בקבוצת פסיכודרמה עם ילדות בגילאי 9-12 המובחנות עם הפרעות קשר וריכוז ברמה נמוכה. הפרק  הראשון יוקדש להסבר אודות פסיכודרמה והטיפול בילדים עם הפרעות קשר וריכוז ברמה נמוכה בעזרת פסיכודרמה. בפרק השני תוצג סקירת ספרות בקשר לנושא ההעברה הנגדית- ובמיוחד בזמן טיפול בפסיכודרמה. בפרק זה ייסקרו גם ההבדלים בתופעת ההעברה הנגדית בין טיפול פרטני לטיפול קבוצתי. הפרק השלישי יציג את תיאורי המקרה שהוליכו אותי לכתוב אודות העברה נגדית בזמן הטיפול. המקרים יפורטו- תוך שמירת חיסיון המשתתפים- ואציג דוגמאות מהעבודה המעשית. בפרק הרביעי – פרק הדיון והממצאים – אדון בנושא  ההעברה הנגדית תוך התבססות בממצאים שעלו בעקבות העבודה . במשך שנים, לאחר שפרויד הציג את המונח “העברה נגדית”  (1926/2002 ) וראה את התופעה כאבן נגף בטיפול, הועלו נקודות מבט שונות וחלקן היו מנוגדות לדעות של פרויד. מטפלים אחרים שאלו אם “הסטריליות” של המטפל היא בכלל אפשרית או אמיתית ובהדרגה התפיסה הייתה כי ההתמקדות בהעברה נגדית מאפשרת למידה אודות המטופל בדרך שאיננה אפשרית בשום צורה אחרת (ברמן, 1986 ). כיום מקובלת הדעה שככל שהמטפל מודע יותר להעברה –נגדית כך הטיפול  יהיה יעיל יותר (בולאס, 2000 ). עם זאת, ההתייחסות להעברה נגדית בספרות המקצועית איננה מקיפה כמו נושאים אחרים הקשורים לטיפול באמנות – אשר הפסיכודרמה היא אחד מהאגפים שלו. כאן אנסה לחקור את תופעת ההעברה הנגדית שחוויתי בזמן העבודה המעשית עם קבוצת ילדות בגילאים 9-12 המאובחנות כבעלות הפרעת קשב וריכוז ברמה נמוכה.     תוכן העניינים : הקדמה/ מבוא 2 פרק ראשון: פסיכודרמה 3 א. מהי פסיכודרמה קלאסית3 ב. פסיכודרמה

תקציר עבודה זו מטרתה להבין כיצד מועברות סמכויות מהבנק המרכזי במדינה המצטרפת לאיחוד האירופי אל הבנק המרכזי האירופי ומהם ההשלכות של צעד מסוג זה. לצורך כך, יש להבין את מאפייני המערכת המוניטארית אליה מצטרפות המדינות החדשות ואותה הם מאמצים כחלק ממדיניות הבנק המרכזי האירופי. הרעיון הוא שלכל המדינות החברות יש אותה מדיניות מוניטארית, כלומר, אותה ריבית בסיסית, קצרת המועד. כמו כן, כל שוני בשערי הריבית בין לווים שונים נובע רק מההבדלים בסיכון האשראי של המדינות-חברות. שער החליפין נשמר תמיד קבוע בין המדינות החברות, ואותו שער ריבית כלפי מטבעות חוץ-יורו, גם כאשר לפי צרכי המדינה הבודדת היה צורך בשינוי שער מטבע או שער ריבית. בעבודה זו אשתמש בשיטת ניתוח תוכן איכותני. על ידי שימוש במאמרים, ואתרי אינטרנט שונים אשר מסבירים ומנתחים את סוגיית המעבר של מדינה חדשה המצטרפת לאיחוד המוניטארי של האיחוד האירופי בדגש על הבנק המרכזי האירופי.   המסקנות והתובנות שלי הן שכאשר מדינה היא עצמאית בניהול המדיניות המוניטארית, היא יכולה להגיב למשל למצבים של ירידה בביקושים על ידי הורדת שער הריבית, ועל ידי כך גם לתמרץ  את הפעילות הכלכלית והתעסוקה. אולם,  הבנק המרכזי האירופי – ECB  בנוי כך שהוא מוכרח לנהל מדיניות מוניטארית על פי הממוצע של מצב הביקושים בגוש המדינות. כלומר, שער הריבית שיקבע הוא גבוה מדי עבור מדינות שבהן יש אבטלה ונמוך מדי במדינות שבהן השכר עולה במהירות. כך, הן מאבדות בהדרגה את כושר התחרות ויוצרות גירעונות מסחריים. מעבר לכך, תהליך ההצטרפות למדיניות המוניטרית של הבנק המרכזי פירושה אובדן כלי המדיניות המוניטרית העצמאית שהיה למדינה המצטרפת. המדינות השותפות אינן יכולות עוד לקבוע שערי ריבית ושערי חליפין באופן

מבוא “אני מתקשה להשתחרר מאותה סיטואציה שבה כולנו נכנסנו לרכב ובכינו לאחר שבני ספג בגן קריאות “איזה ילד שחור מגעיל”. הסברתי לו שגם השוקולד שחור. אני מפחד משתיקת הרוב הדומם, שבגללה בני יירש את הזרוּת שבי” (דני אדינו אבבה/ שוקולד מריר –net  Y, 10.2.2012) ב-21 במרץ 2013 ארגון האומות המאוחדות הכריז על יום המאבק הבינלאומי באפליה גזעית, וקרא לקהילה הבינלאומית לציין יום זה. יום זה הוא אחד הוותיקים שבימים הבין-לאומיים אשר ארגון האומות המאוחדות מציין אותם. הוא הוכרז בשנת 1966 בעקבות אירוע טראגי, שזעזע עמוקות את מצפון העולם: טבח הילדים – תלמידי בית-הספר, שהפגינו נגד חוקי האפרטהייד – בידי המשטר הגזעני של דרום אפריקה שפעל באותם שנים[1]. המושג גזענות במדינת ישראל אינו מושג תיאורטי, למרות שהחברה במדינת ישראל מגוונת מאד ומורכבת ממגזרים ומיעוטים רבים, נראה שקיומה של שונות רבה בחברה הישראלית אינו בהכרח תורם לשיח פלורליסטי וסובלני בין הקבוצות השונות אלא לעיתים דווקא מעמיק את המתח ואת גילויי הגזענות בין המגזרים השונים. בעבודה זו בחרתי להתמקד בתופעת הגזענות הקיימת בחברה הישראלית כלפי אזרחי ישראל היהודים ממוצא אתיופי. בתקופה האחרונה קיבלו הביטויים של גזענות גלויה כלפי האתיופים ביטוי בשורה של אירועים אשר ‘הכריחו’ אותי לכתוב על נושא זה. מאחר ולא קיימים נתונים רשמיים בנוגע לעמדות כלל הציבור ביחס ליוצאי אתיופיה, המקור המרכזי ממנו ניתן ללמוד על יחס החברה הישראלית ליוצאי אתיופיה הוא מאמצעי התקשורת. בשנה ובכלל בשנים האחרונות סוקרו בהרחבה באמצעי התקשורת השונים תופעות של גילויי גזענות ואפליה כנגד האתיופים. רציתי להאמין כי מקרים אלו הם בבחינת יוצאים מן הכלל, אך התבדיתי – יש להתייחס אליהם במלוא החומרה. בעמודים הבאים אציג

מבוא בעבודה זו אדון בדפוסי העבודה של נשים שהיא סוגיה רחבה תוך התמקדות בהשכלה ובהשפעתה על מעורבות הנשים בשוק העבודה. כיום בעקבות עליה במודעות הציבור לזכויות האישה הוסרו חלק מהמחסומים החברתיים והתרבותיים המגבילים נשים בשוק העבודה בכללותו. עם זאת, כוח העבודה הנשי אינו עשוי מקשה אחת. העלייה בהשתתפות הנשים בשוק העבודה לא חלה באופן אחיד בכול קבוצות האוכלוסייה וגם אופן ההשתתפות, שעות העבודה, סוגי המקצועות וכמובן השכר משתנים מאוד בין הקבוצות. האם רמת המעורבות בשוק העבודה משתנה בקרב נשים בעלות רמות השכלה שונות? לאורך השנים מתברר כי גם בקרב הנשים כפי שאירע בכלל כוח העבודה התגבר אי השוויון. מאז ומעולם מילאו נשים את התפקידים החשובים כל כך לקיומם של בית ומשפחה, שהפכו מובנים מאליהם, עד שהם נקראו “העבודות השקופות”: ניקיון, טיפול בילדים, כביסה, בישול – כל אלה עבודות שלא מקבלים עבורן הערכה או תגמול. לפי מדד האו”ם, שכר הוגן לקניית שירותים שמספקת אם בתפקידי הבית מגיע לכ-10,000 ₪. לא רק שאנחנו לא מקבלות שכר על העבודה שאנחנו עושות בבית שלנו, אלא שגם אם נעסוק בעבודות הנתפסות “נשיות” מחוץ לבית לא נגיע לשכר זה. עבודות ה”צוארון הורוד” הן תחומי עיסוק המאויישים ברובן ע”י נשים (כמו הוראה או סיעוד), שבהן השכר נמוך בממוצע לעומת תחומי עיסוק המאויישים ברובם ע”י גברים. בעבר לא היתה לנשים זכות בחירה או רשות להכנס לאוניברסיטה. נשים היום משכילות יותר מבכל תקופה אחרת, ובכל זאת, מרוויחות פחות. היה נדמה שהפמיניזם הליברלי כבר השיג עבורנו את השיוויון בין נשים לגברים. נשים רבות בישראל בוחרות ללדת בגיל מבוגר יחסית, אחרי שהספיקו ללמוד, לטייל, ולפתח קריירה בטרם נולדו הילדים. הזהות האימהית

תקציר מנהלים ערך החברה המהוון עומד על 284,867 אלפי ₪ תיאור החברה טיב טעם הולדינגס 1 בע”מ עוסקת ב 2- מגזרי פעילות: תחום הקמעונאות ותחום ייצור,ייבוא ושיווק מוצרי מזון. החברה עוסקת בשני תחומים עיקריים: א – תחום הקמעונאות: בתחום זה מפעילה החברה באמצעות חברת הבת טיב טעם רשתות בע”מ רשת מרכולים המונה 30 סניפים ברחבי הארץ ב – תחום ייצור, יבוא ושיווק מוצרי מזון: בתחום זה עוסקת החברה, באמצעות מעדני מזרע תעשיות מזון בע”מ, ישרקו שיווק מותגי מזון בינלאומיים בע”מ ובאמצעות סנפיר ים, בייבוא, בשיווק ובמכירת מגוון מוצרים תיאור הענף בשנים 2007-2013 צמח שוק המזון הקמעונאי בישראל בקצב – ממוצע של כ 5%- לשנה. מדד מחירי המזון עלה בקצב שנתי ממוצע של כ 4.0% – באותם שנים, זאת לעומת קצב עליית מדד המחירים לצרכן הכללי שעלה בקצב ממוצע של 2.8% בלבד. היתרונות התחרותיים של החברה החברה משווקת מוצרים לא כשרים ובכך פועלת בפלח שוק ייחודי ומבודל, בנוסף שעות פעילותה ארוכות מחברות קמעונאיות אחרות לרבות עבודה בשבתות לחברת טיב טעם קיים רוחב חפיר רחב מאחר שחברות גדולות כמו שופרסל, מגה ורמי לוי לא יוכלו להתחרות בה, מאחר שהפלח שוק הדתי יפסיק לרכוש אצלם במידה והם ימכרו מוצרים לא כשרים . נתח שוק נתח השוק של טיב טעם עומד על 3% שווקי היעד שווקי היעד הם הציבור הפרטי בישראל כאשר החברה מתמקדת בקהלי מטרה מוגדרים כגון קהל רגיש למחיר, יוצאי חבר העמים וכו’. החברה ורשתות הדומו מפעילות כל אחת מועדון לקוחות. מועדון הלקוחות של טיב טעם רשתות מונה כ- 180,000 חברי מועדון פעילים.     תוכן עניינים תוכן עניינים- 2 תקציר מנהלים-

מבוא הפסיפס (מוזאיקה) הוא צורת עיטור עתיקה ואמנות בפני עצמה. ככלל, מדובר באסופה של אבנים קטנות הצבועות בצבעים שונים כאשר יחדיו הן יוצרות תמונה גדולה. עד כדי כך השתרש הפסיפס בהסטוריה האנושית, שהמילה “פסיפס” משמשת כיום בשפה המודרנית כהתייחסות לאסופה של פריטים קטנים היוצרים ביחד מארג שלם ותמונה אחת. בתי הכנסת הראשונים הוקמו בתקופת בית שני, ולאחר חורבן בית המקדש השני הם הפכו למרכז הכובד של החיים היהודיים בארץ ישראל ובתפוצות. חורבן בית שני ומעבר מרכז החיים היהודיים מירושלים וסביבותיה לגליל בשנת 70 לספירה היוו נקודת מפנה בתולדות האמנות והארכיטקטורה היהודיים. בעוד בתקופת בית שני האמנות היהודית שעיטרה את בתי הכנסת היתה נטולת סימבוליות ואייקונים, ונטתה להיות מאד מפורשת, הרי שעם המעבר לגליל והיציאה מה”בועה” היהודית בירושלים, האמנות נפתחה להשפעות מן הסביבה, בכלל זה שימוש בסמלים ומוטיבים שאינם יהודיים. בעבודה זו אבקש לבחון את אמנות הפסיפס בעת העתיקה בארץ ישראל כפי שהיא משתקפת מעיטורים בבתי כנסת במרחבי ארץ ישראל וסביבתה. ראשית, אסקור את הפסיפס, הטכניקה העומדת מאחוריו, השימוש בו כאלמנט דקורטיבי והשימושים שנעשו בו במהלך ההסטוריה. לאחר מכן אסקור פסיפסים בבתי כנסת עתיקים בישראל. בפרק שלאחר מכן אתייחס ספציפית למוטיבים ולתוכן של הפסיפסים, תוך התייחסות לאייקונים יהודיים וכן למוטיבים שאינם מן היהדות. לסיכום, אתייחס למידע העולה מסקירת הפסיפסים ומה ניתן ללמוד מהם על האמנות הדקורטיבית של העת העתיקה כפי שמשתקף מעיטורי בתי כנסת.     תוכן עניינים מבוא – 2 1. הפסיפס – 4 1.1 הפסיפס כלי אמנותי – 4 1.2 הפסיפס באמנות היהודית – 5 2. פסיפסים בבתי כנסת עתיקים בישראל – 7 2.1 קישוטים בבתי כנסת עתיקים בארץ

 מבוא המכון על שם דניאל זיו הוקם ב 1934 בעיר רחובות בפלסטינה ביזמתו של חיים ויצמן כמכון מחקר, ולא כמוסד אקדמי העוסק בהשכלה גבוהה, במטרה לחקור תהליכים כימיים, (בעיקר בתחום של כימיה אורגנית) אשר יהוו בסיס לתעשייה כימית בארץ ישראל. המכון מומן על ידי ידידיו הבריטים מלונדון, ישראל ורבקה זיו, לשם הנצחת זכרו של בנם, דניאל זיו, שנפטר בגיל צעיר. בשנים הראשונות ויצמן פעל לאיתור עשרה מדענים שיעבדו במכון, וכן פעל לגיוס כספים ואמצעים לפעילותו. המכון נוהל בראשיתו על ידי פרופסור ארנסט דוד ברגמן. לקראת יום הולדתו ה-70 של ויצמן שחל בנובמבר 1944 הוחלט כי המכון יעמוד בבסיסו של ארגון מדעי רחב היקף שייקרא בהסכמת משפחת זיו, “מכון ויצמן למדע”. פעילים ציוניים מארצות הברית גייסו כספים שיאפשרו הרחבה משמעותית של המכון. בשנת 1946 הונחה אבן הפינה למכון החדש, והחלו עבודות הבנייה, ואילו מכון זיו, בראשותו של פרופסור ברגמן, הפך לאחת מחמש המחלקות של המכון החדש. (קירש, 2014, עמ’ 8-9) (מקור מספר A25-2536, 1944, יוצג בהמשך המבוא) בעבודה זו חקרנו את האנשים ואת הפעילות המדעית של מכון זיו בין השנים 1934-1944. הצגנו את תחומי המחקר במכון שהתמקדו בתחומי הכימיה ואת המדענים כמו גם  קולגות בארץ ובעולם. מקורות המידע של העבודה התבססו על מסמכים מהגנזך של מכון וייצמן שברחובות. המסמכים אורגנו בעבודה לפי שנים, באופן כרונולוגי, ובכל שנה ניסינו לחלק את המסמכים לפי נושאי עניין. כמו כן בתחילת כל פרק של שנה, כתבנו תקציר עם דגשים לגבי המסמכים ומה שמתואר בהם וכן תמצית של עיקר הנושאים במסמכים. כחלק מהמבוא ובכדי לתת רקע טוב לפעילות שתתואר במכתבים/מסמכים שבין 1934-1944, בחרנו לצטט ממקור מספר A25-2536