עבודות אקדמיות

מבוא ארגון הבריאות העולמי הכריז על השמנה כעל המגפה של המאה ה-21, ואכן בעיית ההשמנה צמחה למימדים אדירים בעשרות השנים האחרונות. ההשמנה זכתה לכינוי מגפה בעקבות העובדה כי מעבר לבעיה האסתטית שנלווה להשמנה מלוות לה בעיות רציניות הרבה יותר. בישראל כ- 40 אחוז מהאוכלוסייה סובלת מעודף משקל. לא רק זאת, בעולם ההשמנה נחשבת למגיפה של ממש. יש הבדל רב בין הרצון של גברים ונשים לעשות דיאטה הרוב הגדול של הנשים באות למטרה של ירידה במשקל, אבל גם לצורך ליווי תזונתי במטרה שישפר את איכות החיים. נשים רבות מרגישות שהרגלי האכילה שלהן לא נכונים. זה מתבטא בעייפות אחרי אוכל, בנפיחות, בעיות בבדיקות הדם כמו כולסטרול גבוה, מחסור בברזל ועוד הירידה במשקל יכולה להיות של 3-4 קילו ולא של 10 קילו אבל השינוי בהרגלי האכילה חשוב לא פחות. הירידה במשקל מעוררת תחושה חיובית ומעלה את המוטיבציה אולם, לא תמיד הכול מושלם וגם במהלך הירידה במשקל והדיאטה, בפרט אצל נשים עלולים להתעורר קשיים. השינויים ההורמונאליים משפיעים גם על הדיאטה, והירידה המיוחלת במשקל יכולה פשוט להיתקע פתאום  זו אחת הסיבות שאין לראות בדיאטה או בירידה משקל יעד מרכזי אלא תוצאה נלוות לאימוץ אורח חיים בריא יותר הכולל גם הקניית הרגלי תזונה נכונים ובריאים. בנוסף לכך, חשוב לזכור כי הירידה במשקל איננה ירידה עקבית בקו ליניארי אחיד ,גרף הירידה במשקל הוא מורכב ומדורג יותר וכולל עצירות קצרות. באופן טבעי, לאחר ירידה מסוימת במשקל, עובר הגוף תהליך של איזון ושל הסתגלות למשקל החדש. בשלב זה לא מתרחשת ירידה נוספת במשקל גם אם בפועל הקפדנו מאוד על דיאטה נכונה ועל תפריט מאוזן. התקופה בה המשקל איננו זז

מבוא בחרתי לכתוב עבודה בנושא זה בשל החשיבות הרבה וההשפעה שיש להמלצות אנליסטים על ההחלטות של המשקיעים הפרטיים, שאינם מעודכנים באופן תדיר בנעשה בשוק ההון. המלצות אנליסטים הם אחד הכלים החשובים עבור המשקיעים השונים לצורך קבלת החלטות על פעילות במניה זו או אחרת. ההמלצות של האנליסטים יכולים להיות חיוביות או שליליות והן בדרך כוללות גם את מחיר היעד של המניות. להמלצות האנליסטים אמורה להיות השפעה גדולה שכן במידה והציבור הפעיל בשוק ההון מסתמך על ההמלצות האלו אז נצפה כי בהתאם להמלצה מחיר המניה ירד או יעלה. את העבודה מתחילה עם סקירת ספרות על מחקרים אקדמיים שבדקו את השפעת על המלצות אנליסטים בהיבטים שונים – איך נראית המלצת אנליסטים, ההשפעות של מחירי היעד לעומת ההשפעות של ההמלצות האיכותיות (קנה, החזק, מכור), ההשפעות ארוכות טווח לעומת קצרות טווח ועוד. לאחר מכן נעשה ניסיון למצוא עדויות להשפעות של המלצות אנליסטים על מניות שונות בבורסה הישראלית. במסגרת הניתוח הסטטיסטי נבחרו מניות עם המלצות קניה והמלצות מחירה ונעשתה בדיקה לתגובת המניה. הבדיקה בוצעה בשתי צורות – רגרסיית OLS עם משתני דמי המציינים את יום ההמלצה וניתוח אירוע גרפי עם חלונות זמן. התוצאות שהתקבלו לא היו חד משמעיות בניתוח ה-OLS, אולם בניתוח הגרפי התקבלו תוצאות המראות השפעות חיוביות של המלצות אנליסטים חיוביות ולהיפך. מבחינה אישית, עיקר האתגר בעבודה זו היה מבחינתי החלק האמפירי שעסק באיסוף הנתונים, עיבודם, ניתוחם והצגתם. אף על פי שבמבט ראשון הדברים נראו מורכבים וברמה מדיי גבוהה, שמחתי לראות כי עלה בידי להשיג את המטרות שהצבתי לעצמי בעבודה זו. המרכיב הקשה ביותר בחלק העבודה האמפירי הוא עיבוד הנתונים בניתוח הגרפי, שכן היה צורך

תקציר הנושא של חיזוי מחירי המניות נתפס מאז ומועלם כסוגיה האקטואלית ביותר בקרב שוקי ההון ברחבי העולם. עשרות אלפי אנליסטים מגבשים מידי יום ביומו הערכות סובייקטיביות לגבי תנודת מחירי ניירות ערך מתוך מטרה לספק לציבור המשקיעים תשואה עודפת. יחד עם זאת, מחקרים שנערכו בעבר מצביעים על הצלחה חלקית בחיזוי המלצות אנליסטים ועל שיקולים נוספים המשפיעים על גיבוש חוות דעתם. מטרת עבודת המחקר הנוכחית היא לבחון את הקשר בין חוות דעתם של אנליסטים לבין ערך המניה כאשר שאלת המחקר המרכזית לעבודה זו היא האם המלצת אנליסטים משפיעה על התשואה העודפת של המניה ? הרציונאל שעומד בבסיס המחקר הנוכחי היה כי האנליסטים מונעים משלל של גורמים שאינם אובייקטיבים בהמלצותיהם וכי לחוות דעתם ישנה השפעה על מחזורי המסחר ככלל, ועל ערך המניה בפרט. השערת המחקר שנבדקה היא כי המלצת קנייה של אנליסטים מובילה לתשואה עודפת גבוהה בחלון זמן (60 יום) סביב אירוע ההמלצה. כלי המחקר שסייע לי לבחון סוגיה זו הינו מחקר ניסויי במתכונת של ניתוח אירועים (Event Studies) בישראל בין השנים 2007-2013. מדגם הנתונים מבוסס על 30 חברות ציבוריות בישראל המרכיבות מדדי מניות שונים כגון ת”א 25, 75, 100. מעבר לכך, מדגם זה הינו רב סקטוריאלי והחברות שנדגמו הינן חמשת החברות הגדולות במדדי ענפים שונים בבורסה בתל אביב, כגון: מדד הבלוטק, בנקים, נדל”ן 15,ביטוח, תקשורת וחיפושי נפט וגז. הממצאים העיקריים שעלו במחקר מראים כי לחוות דעתם והמלצותיהם של האנליסטים ישנה השפעה על ערך המניה ועל תנודות מחזור המסחר. באופן ספציפי יותר, ראיתי כי המלצת קנייה של אנליסטים מובילה לתשואה עודפת גבוהה בפרק הזמן של שלושים הימים שלאחר פרסום ההמלצה וזאת ביחס לתשואה

מבוא התלמידים בחינוך המיוחד נחלקים לאוכלוסיות שונות, בעלות קשיים ספציפיים, אבל רבים מהם עלולים לסבול משילוב לקויות המטשטש את ההבדלים בין, לדוגמה, תלמיד עם ADHD לתלמיד עם הפרעות התנהגות או לתלמיד עם לקויות למידה הבא מסביבה שאינה מטפחת מאוד. מעבר לכך, ישנם קשיים המשותפים לתלמידים רבים, בין אם הם גרים בביתם או במסגרת מחוץ לו, בין אם הוא לומד במסגרת נפרדת או משולב בחינוך הרגיל: קשיים בויסות עצמי, חוסר עצמאות, הערכה עצמית נמוכה, קשיים חברתיים עד דחייה ובידוד. המרכזים לחינוך ימי מהווים מסגרת חינוכית ייחודית ותלמידים ממסגרות שונות של החינוך  המיוחד משתלבים בפעילותם. מטרת עבודה זו היא לנסות ולבחון האם השתתפות בפעילות במרכזים לחינוך ימי יכולה לסייע לתלמידים מהחינוך המיוחד להתמודד טוב יותר עם הקשיים המשותפים לפניהם הם ניצבים (מעבר לקשיים המיידיים הנובעים מהלקויות עצמן).     תוכן מבוא-1 החינוך המיוחד בישראל-1 מסגרות נפרדות של החינוך המיוחד-1 מאפייני החינוך המיוחד-2 תלמידי החינוך המיוחד בפנימיות-3 אוכלוסיות בחינוך המיוחד-4 שיתוק מוחין-5 הפרעת קשב וריכוז-6 ליקויי למידה-7 הפרעות התנהגות-9 קשיי ילדים בחיוך המיוחד-9 קשיי ויסות-9 חוסר עצמאות-11 פגיעה בהערכה העצמית-12 דחייה חברתית ובדידות-12 החינוך הימי בישראל-13 המטרות החברתיות וההתנהגותיות של החינוך הימי-13 יתרונות החינוך הימי לילדים עם צרכים מיוחדים-13 השערות המחקר-14 השיטה-14 אוכלוסיית המחקר-14 ממצאי המחקר-15 דיון- 16

 מבוא  מאז שנות ה- 90 נעשתה ההפרטה של תעשיות ושירותים ציבוריים לתופעה כלל עולמית. הגדרה מקובלת להפרטה היא “תהליך שעל-פיו ייצור מוצרים ושירותים מוצא מהמגזר הממשלתי במשק. דבר זה נעשה בדרכים שונות, ממכירה פומבית של מניות של מפעל שהיה בעבר בבעלות הממשלה ועד לשימוש בעסקים פרטיים כדי לבצע עבודה ממשלתית לפי חוזה” . משרד האוצר, משרד התחבורה והנהלת רכבת ישראל מובילים מזה זמן מהלכים להפרטת הרכבת. למהלכי הפרטה אלו נלווים ניסיונות ליצור פגיעה רוחבית ומתמשכת ביכולתה של המערכת הקיימת לקיים את עצמה באופן מיטבי.  מהלכי ההפרטה דומים למודל ההפרטה הבריטי מלפני כ – 15 שנים, שנכשל כישלון חרוץ.  ועד עובדי הרכבת הגיב בחודשים האחרונים לניסיונות ההפרטה בעיצומים ובשביתות, וכתוצאה מכך נגרמה פגיעה קשה לציבור הנוסעים  (פורטוגלי  2011, 207-209). תחבורה ציבורית אינה מוצר רגיל הנמכר בשווקים הפועלים לפי היגיון כלכלי מצומצם ואסור לנהוג בה כך. תחבורה ציבורית נמנית עם השירותים הציבוריים שהמדינה מספקת לאזרחיה, ושאמור לפעול לפי היגיון כלכלי רחב יותר. מתוך היגיון זה, ייתכן שכדאי להפעיל קווים באופן ובצורה שאינם מביאים את התמורה המרבית לרכבת, אך מגדילים את התמורה הכלכלית חברתית הרחבה יותר. בשנת 2010 משרד התחבורה החל להפיץ טיוטת הצעת חוק המציעה לפתוח לתחרות את קווי הרכבת ולהעביר את האחריות על מסילות הרכבת לידי חברה ממשלתית חדשה. הצעת החוק החדשה, צפויה לחולל מהפכה בתחום הרכבות בישראל. בדברי ההסבר להצעת החוק נוצר צורך להכניס גורמים עסקיים לתחום התחבורה המסילתית ולאפשר תחרות בתחום זה. העיקרון המרכזי של הצעת החוק הוא ליצור הפרדה בין ניהול מסילות הרכבת ותחזוקתן ובין הרכבת והציוד הנייד. הצעת החוק מסבירה כי המצב הקיים אינו תקין משום שרכבת

  מבוא  הריצות למרחקים הקצרים (100 ו-200 מטרים) נחשבות לאירוע השיא בכל אולימפיאדה. עשרות אלפי הצופים באיצטדיון ועוד מיליארדי צופים ברחבי העולם המרותקים למסכי הטלוויזיה, עוקבים בדריכות ובמתח אחר ההכנות האחרונות למירוץ. מצלמות הטלוויזיה ממוקמות בכל זווית אפשרית. האצנים עצמם דרוכים על אדני הזינוק, יודעים כי המרחק בין תהילת עולם כזוכים בריצה היוקרתית ביותר, לבין אלמוניות, נמדד בעשיריות השנייה, לפעמים גם במאיות השנייה. בעשורים האחרונים, לאחר שחברות רבות גילו את כוח המשיכה של אצנים מצטיינים, נוסף גם צד כלכלי לריצה. ספורטאי שמחזיק בתואר “האיש המהיר בעולם”, ירוויח מיליוני דולרים בשנה מפירסום, חסויות והופעות בתחרויות ראווה. לפי המגזין הכלכלי “פורבס”, האצן יוסיין בולט, אלוף העולם והאלוף האולימפי בריצות למרחקים קצרים, הרוויח בשנה החולפת מעל 20 מיליון דולר. על הפער הזה של עשיריות או מאיות השנייה מהמקום השני, עובדים האצנים קשה מאוד כל השנה בסידרה של אימונים מפרכים. אבל יש גם גורם שאינו תלוי בהם, שעשוי או עלול לשנות את התוצאה, לטובתם או לרעתם – וזו הרוח הנושבת באיצטדיון בשעת הריצה. לפי החוקים והכללים של התאחדות האתלטיקה הבינלאומית, מהירות הרוח המרבית המותרת היא 2 מטרים בשנייה. מעבר לזה, כל תוצאה שתושג אינה מוכרת רשמית. לצורך זה, מוצב בכל תחרות רשמית מד רוח בצד המסלול. הפער בין רוח גבית המנשבת באיצטדיון במהירות המקסימלית ובין רוח גבית במהירות של אפס מטרים בשנייה, יכול להיות דרמטי ולעשות את כל ההבדל בין המקום הראשון והשני או השלישי.   בעבודה זו אסקור את ההיסטוריה של מדידות הרוח בתחרויות (תקנון שנכנס לתוקף בשלבים בשנת 1936), את ההבדלים בהשפעת הרוח בין הריצות השונות (בריצת 100 מטרים, מהירות הרוח היא

תקציר עבודה זו עוסקת בקשר שבין השכלת הנשים לבין פריון, גיל נישואין ממוצע לאישה ושיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה (כ”א). במסגרת העבודה סקרנו ספרות בינ”ל בנושא, אספנו נתונים מקומיים של מדינת ישראל מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בנק ישראל והמועצה להשכלה גבוהה. מניתוח הנתונים עולה כי אכן ההשכלה משפיעה באופן שלילי ומובהק על פריון נשים בהתאם להשערות המחקר. לא ניתן היה למצוא עדויות תואמות אחרות להשפעת ההשכלה על גיל הנישואין הממוצע ועל שיעור ההשתתפות בכ”א.     מבוא עבודה זו עוסקת בהבנת המנגנונים שהביאו לשינויים במעמד האישה. אנו עדים לכך שהנשים כיום הם חכמות יותר מבעבר, עובדות יותר מבעבר, מתחתנות בגיל מאוחר יותר ויולדות פחות ילדים מבעבר. שינויים אלו אינם תרבותיים בלבד והם נובעים מסיבות שונות ביניהן סיבות חברתיות, טכנולוגיות וחוקיות. הנושא חשוב לנו מאוד כנשים החיות בחברה שמנוהלת ברובה על ידי גברים. אנו רוצות לקבל ידע והבנה של המנגנונים שהביאו את מעמדן של הנשים למקום בו הוא נמצא כיום מבחינת שוק העבודה. מטרת העבודה היא לבחון את הספרות האקדמית שקיימת בנושאו ולחפש עדויות אמפיריות לתופעות המתועדות בספרות האקדמית. בסקירת הספרות נראה כי נגישות של אמצעי מניעה לכלל אוכלוסיית הנשים תרמה רבות לתכנון המשפחה והביאה לירידה בפריון של נשים(Goldin & Katz, 2000). כמו כן, בספרות האקדמית קיימות עדויות לכך שנשים עדיין מופלות לרעה הן בקבלה לעבודה (Bang & Basu, 2012)  והן בשכר שהן מקבלות (Shahrabani, 2007). באופן יותר מפורש אנו נבחן באמצעות כלים סטטיסטיים את ההשפעה של ההשכלה על השתלבות הנשים בשוק העבודה, פריון נשים וגיל הנישואין הממוצע. מגבלות המחקר במקרה זה הן רבות שכן אין מאגרי מידע זמינים המכילים מידע

תוכן עניינים: 1.תקציר-1 2. מבוא-2 3. סקירת ספרות-.3-8 3.א. גיל ההתבגרות-3-4 3.ב. מיניות-4-6 3.ג. תקשורת הורים מתבגרים-6-7 3.ד. התנהגות מינית ורמת דתיות-7-8 4. שיטה-8-19 4.א. אוכלוסיית המחקר-9 4.ב. כלי המחקר-9 4.ג. הליך-9-10 4.ד. שיטת ניתוח הנתונים-10-11 5. ממצאים-11-19 6.דיון-20-22 6.א. מגבלות המחקר-21-22 6.ב. המלצות-22 6.ג. ביבליוגרפיה-23-24

מבוא מכל הנושאים שעמדו על סדר היום הפוליטי בישראל, זכויות הלהט”ב (לסביות, הומואים, טרנסג’נדרים וביסקסואלים) מעולם לא שיחקו תפקיד משמעותי. הבחירות לכנסת ה20 של שנת 2015 סימנו את השינוי של השיח, כאשר המחלוקות העזות בעניין זה תפסו מקום בקמפיין הבחירות של המפלגות, כולל השתתפות פעילה של כל המפלגות הגדולות. להערכתי, תמיכה בזכויות הלהט”ב יכולה להיתפס כאינדיקטור בזירה הפוליטית הישראלית עבור אימוץ פתרונות מתונים יותר כלפי הסכסוך הישראלי-הפלסטיני. בשנים האחרונות, הדיון על זכויות הלהט”ב בסביבה הפוליטית בישראל נע לעבר קונצנזוס, ונהפך לנושא משמעותי ומרכזי יותר על סדר היום הלאומי. בהמשך לתהליך שהחל בשנות השמונים המאוחרות, השנים האחרונות הראו התקדמות בהגנה על זכויות ההומואים והלסביות בישראל באמצעות התדיינות משפטית בשילוב עם חקיקה. התמיכה לשיח הלהט”ב מהליכוד, שלטון הימין, הופיעה בעקבות קבוצת “הגאווה בליכוד” בקיץ 2011, קבוצה זו סימנה אוזן חדשה בתוך חוגיי הימין הישראליים, ופיזרה את ההזדהות של תמיכה בזכויות להט”ב במפלגות השמאל. למרות שזכויות הלהט”ב, כנושאים סביבתיים או כצדק חברתי אינן קשורות ישירות לסכסוך הפלסטיני, טענתי היא שקבלת ההומוסקסואלים והדיון בדרך להשגת את שוויון זכויות לקהילת הלהט”ב יהפכו לסמל של ‘כשרון תרבותי’ ויכולות לשקף את הגישות הפוליטיות השונות בסכסוך. באופן יותר ספציפי שאלת המחקר שלי הינה שזכויות להט”ב יכולות לשמש כסמן לאימוץ דעות מתונות יותר בתהליך המדיני עם הפלסטינים. על מנת לבחון את טענתי, אתחיל עם תיאור קצר של ההיסטוריה של תנועת הלהט”ב בישראל משנות ה90, תוך כדי התמקדות על תהליך הליברליזציה בחברה הישראלית דרך הישגי חקיקה משפטיים שהפכו את קהילת הלהט”ב למעמד האליטה בשנים האחרונות ושילוב מלא של חברי קהילת הלהט”ב בחברה הישראלית העכשווית בתרבות, בצבא, במדע, בחינוך, במגזר העסקי

תמצית מטרת העבודה היא לנסות להבין האם וכיצד חשיפה לכסף משפיעה על רמת המוסר. בתחילה אציג את הטיעון המרכזי של (2013), .Kouchaki et al, לפיו, באמצעות מסגרת החלטה עסקית מספיק רמז לכסף בכדי להוביל לתוצאות לא מוסריות. מאחר וסטודנטים לכלכלה חשופים מאד לכל הנושא של כסף ולתיאוריות כלכליות אשר מתמקדות באינטרס עצמי למקסימום רווחים, אדגים בעזרת שלושת המחקרים הבאים:  (2006)Vohs et al., ,      (1981) Marwell & Ames, ו- (2011) Wang et al., , אשר נערכו בהשתתפות סטודנטים לכלכלה מארה”ב, שהחינוך של תלמידי כלכלה ומנהל עסקים בעצם מקדם תאוות בצע, דרך התמקדות באינטרס העצמי וחוסר שיתוף פעולה עם הסביבה. הניסויים במחקרים שאציג הם מגוונים, ביניהם שאלונים, משחק הדיקטאטור, משחקי טובת הציבור ועוד. במחקר האחרון שאציג, (2013)  Chen et al.,שבוצע  על סטודנטים סינים, ביניהם סטודנטים לכלכלה, באוניברסיטה בסין אנסה להדגים השפעות תרבותיות של נוכחות כסף על כוונות לא אתיות. לבסוף אסכם את הממצאים והשלכותיהם  ואציע רעיונות להתמודדות ושיפור המצב.   תוכן א. מבוא 3 ב. רואים ירוק: חשיפה בלבד לכסף מפעילה מסגרת החלטה עסקית ותוצאות לא מוסריות. 5 1. הקדמה 5 2. מסגרת החלטה, מוסר וקשרים חברתיים 5 3. הניסויים 6 ניסוי 1 – השפעה של הטרמת כסף על כוונות לא אתיות 6 ניסוי 2 – הטרמת כסף כגורם להפעלת מסגרת החלטה עסקית 7 ניסוי 3 – האם מסגור החלטה הוא המתווך בקשר שבין חשיפה לכסף לתוצאות הלא אתיות שבאות בעקבות חשיפה זו. 7 ניסוי 4 – בדיקת מנגנון מסגרת החלטה עסקית בנוסף להסברים חילופיים 8 4. דיון 10 ג. השפעת לימודי כלכלה על תאוות בצע ועל אינטרס עצמי לעומת שיתוף פעולה