סמינריון השפעתה של תוכנית המעברים, מהגן לכיתה א’, על שביעות רצון ההורים מביה”ס
תקציר המעבר מגן הילדים לכיתה א’ הינו המעבר המשמעותי הראשון של ילד בתוך מערכת החינוך, והוא מלווה בשינוי פיזי, אישי, קוגניטיבי, רגשי והתנהגותי Alexander & Entwisle, 1988)). ככל שהילד יהיה מוכן יותר למעבר, כך המעבר יהיה מוצלח, חלק וקל, מה שיוביל לרוב לרגשות ציפייה והצלחה במעברים הבאים בחייו. אי-לכך, ישנה חשיבות מרבית ליצירת חוויית מעבר מוצלחת. יתרה מזאת, ישנה חשיבות מכרעת לשיתוף ומעורבות ההורים, המהווים עוגן להצלחת המעבר (בינשטוק, 2004). מחקרים שונים מצאו כי מעורבות ההורים ושביעות רצונם מבית הספר, הינם המפתח להמשך הישרדות הארגון (קרי ביה”ס), והם חיוניים לצורך השגת יתרון תחרותי . מטרת המחקר הייתה לבחון את טיב הקשר בין שני משתנים: שביעות רצון ההורים מביה”ס (המשתנה התלוי) ועמדת ההורים כלפי תוכנית המעברים (המשתנה הבלתי תלוי). השערת המחקר שהנחתה אותי היא שככל שעמדת ההורים, כלפי תוכנית המעברים חיובית יותר , כך עולה שביעות רצונם מבית הספר. המחקר בוסס על הגישה הכמותית, תוך שימוש בטכניקות סטטיסטיות לאיסוף נתונים ועיבודם. המחקר הינו מתאמי – מטרתו לאושש את השערת המחקר וכן את עוצמת הקשר בין המשתנים, מבלי להפעיל השפעה חיצונית. אוכלוסיית המחקר כללה 43 הורים (35 משתתפים פעילים) לילדי כיתות א’ בבית ספר יסודי ממלכתי, בצפון הארץ, אשר השתתפו בתוכנית המעברים. לצורך בדיקת עמדותיהם של ההורים כלפי תוכנית המעברים, פותח שאלון ע”י מנהלת ביה”ס, רכזת המעברים, הגננות המזינות את ילדיהן לביה”ס ואנוכי. השאלון כלל היגדים לגבי תוכנית המעברים וכמו כן, היגדים הקשורים לשביעות רצון ההורים מבית הספר בכלל ומכיתה א’ בפרט. מעיון בממצאי המחקר, ניתן להסיק שככל שעמדת ההורים כלפי תוכנית המעברים הינה חיובית יותר, כך תעלה שביעות רצונם מביה”ס בו