עבודות אקדמיות

תקציר במחקר זה נבחנה השפעתן של ספריות חוקיות דיגיטאליות על מכירות של CD. במטרה לענות על השאלה נסקרו מספר מאמרים על מנת להבין את התופעה ולזהות גורמים שמשפיעים גם כן על מכירות ה – CD כדי לבודד אותם מגורמים אחרים ולבחון אותם אחד – אחד. בעזרת ממצאים ומסקנות לעיל נבחנו חנויות מקוונות וספריות דיגיטאליות כגון ITunes ו-Spotify.com. מאמרים אלו סייעו לזהות מגמות כספיות בענף תעשיית המוסיקה ולענות על שאלת מחקר. נמצא כי אחד הגורמים המשמעותיים ביותר שמשפיע לרעה על המכירות הינו מעבר אל הטכנולוגיה חדשה המבוססת על הזרמת נתונים באינטרנט. ראוי לציין כאן שמדובר במהפכה טכנולוגית הדומה למהפכה שהתרחשה בשנת 1990 בעת מעבר ספריות המשתמשים אל ה- CD.   מבוא עידן מודרני בכלל ושני עשורים אחרונים בפרט מאופיינים בהתקדמות טכנולוגית חסרת תקדים. מהפכה זאת מתרחשת לא איפשהו רחוק מאתנו במעבדות או בענפים מסוימים אלא בכל מקום כולל ביתנו. שינוים טכנולוגיים אלה מחייבים את השחקנים בשוק להשתנות ולהסתגל מה שלעיתים משנה את כללי משחק לחלוטין. בעבודה נוכחית נבחנה השפעת האמור לעיל בתעשיית מוסיקה ובפרט השפעת התפתחות פורמטים דיגיטאליים של קבצי מוסיקה יחד עם השיפור במהירות האינטרנט על מכירות תקליטים בחנויות מסורתיות. לצורך כך הגדרתי שאלת מחקר באופן שלהלן: התפתחותן של ספריות מוסיקה דיגיטאליות חוקיות עם מאגרים גדולים של המוסיקה להורדה והשמעה בתשלום חודשי/שנתי כתחלופה לירידה במכירות של תקליטים פיזיים. כלומר, האם אכן שיר שנרכש בחנות מקוונת והורד על המחשב או שיר שנשמע בספריה דיגיטלית מהווה מוצר תחליפי לתקליטור פיזי והוא שווה ערך לו או לפחות קרוב. לצורך כך נבחנו חנויות מקוונות ברשת כגון ITunes, Soundcloud  וכדומה אשר מציעים לצרכן להוריד או

מבוא: הספורט הוא נחלתם של כל בני האדם ללא יוצא מן הכלל. הוא מלהיב, מרתק ומספק רגעי התעלות, אושר ותחושת מצוינות והצלחה. ספורט משמש גם כמדיום נפלא לתקשורת ולשחרור, התומך בפן הגופני והנשי של האישה ותפקידה בחברה (דוידוב, 2012). המסע לקידום נשים בספורט עושה את צעדיו הראשונים, אבל הדרך ארוכה והמכשולים רבים. אין ספק, שבתקופה האחרונה חל שינוי בתודעה הציבורית לכך שדברים צריכים להתנהל אחרת. עם זאת מקבלי ההחלטות עדיין לא הטמיעו לגמרי את הגישה השונה (ניר-טור, 2001). בעבודה זו ברצוני לבדוק את ההשקעה של הספורט בהיבטים השונים והשפעתה של השקעה זו על הישגיהם של הספורטאים. במידה וישנו קשר בין השניים, להבין מדוע זה כך ואיך ניתן לשפר זאת. לכן שאלת המחקר בעבודה זו היא: האם ישנה הלימה בין השקעות בספורט (במתקנים, בקבוצות, ביחידים) לבין הישגי משתמשי הקצה (הספורטאים)?. מקרה בוחן בקרב נשים. ההתמקדות בנשים נובעת מהעובדה שנשים נוטות להיות מופלות לרעה בתחומים רבים. גם בעידן המודרני השואף לשוויון זכויות, נשים עדיין נאבקות על זכויותיהן ועל רצונן להצליח ולממש את עצמן. על מנת להבין את התמונה הכוללת של מצבן של הנשים הספורטאיות ואת ההשקעה שהן מקבלות, אבדוק בסקירת הספרות את הנושאים הבאים: ראשית אבחן את הספורט המקצועי בישראל. בפרק זה אפרט את יתרונותיו של הספורט ואת חסרונותיו ואת סוגי הספורטאים השונים. בפרק השני אפרט את ההשקעה הכלכלית בספורט, כלומר את תפיסת הספורט בקרב הישראלים וכיצד זה השפיע על התמיכה בספורט. בנוסף, אפרט את ההשקעה הכלכלית בספורט ובמבני הספורט. בפרק השלישי, ארחיב בכל הנוגע להישגים בספורט בישראל ואת הסיבות להישגים הנמוכים בספורט הישראלי. בפרק הרביעי של סקירת הספרות אתמקד בנשים. בפרק

תמצית מנהלים העבודה בוחנת את כדאיות פיתוחו של מימשק שירות חדש לצרכן רשתות המזון הקמעונאיות בישראל – הסניפומַפ. המדובר במפת התמצאות של הלקוח בסניף, באמצעותה הוא מאתר את מיקומו של כל מוצר שאותו בחר לקנות באופן מקוון דרך אתר האינטרנט של הרשת. לאחר בחירת המוצרים המפה תסמן לו את המיקום המדויק של המוצר על המדפים, ובכך תחסוך לו זמן שיטוט יקר, קנייה לא מבוקרת, ומאמץ גופני מיותר (חשוב במיוחד לצרכנים בעלי מגבלות גופניות שונות). בעבודה זו נבחנת סביבת רשתות המזון בישראל, תוך דגש על התחרותיות הגבוהה השוררת כיום בין שתי הרשתות הגדולות (שופרסל והריבוע הכחול) לבין שתי הבינוניות (רמי לוי ויינות ביתן). נבחנות נקודות העוצמה והחולשה של המוצר המוצע, ההזדמנויות והאיומים, ההשלכות והאתגרים העומדים בפניו. מוצגת מדיניות המוצר, תימחורו, הפצתו ופרסומו, ונערך ניתוח פיננסי בסיסי לצורך ניתוח הכדאיות שבפיתוחו ושיווקו. התוצאות שהתקבלו מורות חד-משמעית על הצורך במוצר, על הכדאיות הכלכלית הרבה הטמונה בו ליזם, על הכדאיות התדמיתית והמכירתית שיש בו עבור הרשתות – כל זאת בתנאי שוק שכרגע הוא נעדר מתחרים ורווי תחרות עזה.   תוכן העניינים מבוא  1 1. ניתוח 2 1.1 סביבה חיצונית 2 1.1.1 הלקוחות 5 1.1.2 מתחרים ישירים 7 1.2 נקודות חוזקה וחולשה של המוצר המוצע 8 1.2.1 נקודות חוזקה 8 1.2.2 נקודות חולשה 9 1.3 ניתוח הזדמנויות ואיומים 9 1.3.1 הזדמנויות 9 1.3.2 איומים 11 1.3.2.1 ניתוח על פי מציינים אסטרטגיים 12 1.4 השלכות ואתגרים 14 2. אסטרטגיה 15 2.1 אסטרטגיות בסיסיות 15 2.1.1 מטרות כלליות 15 2.1.1.1 הגדרת מהות המיזם 15 2.1.1.2 יעדים 15 2.1.1.3 שוק המטרה 15 2.1.2 פילוח 16 2.1.3 בידול 16

מבוא אליה סולימאן הוא במאי ממוצא פלסטיני אשר נולד בנצרת וחי באירופה ובארה”ב. בסרטיו מציג הבמאי סיטואציות אבסורדיות ומגוחכות הלקוחות מחיי היומיום של הפלסטינים בנצרת, ברמאללה, בירושלים ובכל רחבי פלסטין. סולימאן עצמו איננו מתגורר בארץ כבר שנים רבות, אך הביקורים בבית הוריו בנצרת היוו את ההשראה לסרטיו. בזכות הריחוק הפיזי מסוגל סולימאן להציג את הסיטואציה הפוליטית בהומור ובגרוטסקיות המזכירות לעתים את ז’אק טאטי ובאסטר קיטון (Shilina Conte, 2013, 4). דבשי (2006, 148) טוען כי ישנו “ריחוק קינטי המאפיין את כל סרטיו של סולימאן” הנובע מהעובדה שבתקופת האינתיפאדה סולימאן כבר חי בארה”ב ולכן הוא אמנם מזדהה עם הצער והכאב של עמו אך לא חווה אותם על בשרו. בניגוד לבמאים פלסטינים אחרים המחוברים לאדמת פלסטין ומתייחסים אליה כאל ביתם, סולימאן איננו רואה בפלסטין את המקום שאליו הוא מעוניין לחזור. חמיד נפיסי טבע את המושג “קולנוע עם מבטא” כאשר הכוונה היא לקולנוע ייחודי הנובע מהעירוב בין כמה זהויות כתוצאה משהייה במקום המסמל גבול. תודעת הגבולות הזו יוצאת כנגד הבינאריות וההפרדה הברורה ומציגה טשטוש זהויות. הטשטוש הזה יוצר מרחב שלישי שהוא איננו מקום מסוים וגם לא ההיפך ממנו, אלא מקום חדש הנובע מהעירוב של שני המקומות (Shilina Conte, 2013, 5). בהקשר הזה טוענת בן צבי מורד (2012, 4) כי סולימאן מצליח לאחוז בשתי נקודות מבט בו בזמן: גם להיות מתבונן מהצד וגם לאחוז בנקודת המבט של הקולוניאליסט. סולימאן מפרק בסרטיו את הנרטיב הישראלי והמערבי של סיפור ישראל / פלסטין ומוציא מהדימויים הישראלים המוכרים דימויים חדשים המציגים את התרבות הישראלית ואת המחשבה המערבית בצורה מגוחכת. סולימאן הוא במאי פוסט מודרני מכיוון שהוא מערער על עצם

מבוא מדינת ישראל קלטה למעלה ממיליון עולים מברית המועצות לשעבר, מאז 1989 והם מהווים כיום קרוב ל- 15% מאוכלוסיית ישראל (לשם, 2009). למרות היותה מדינה קולטת עליה, התברר כי פעמים רבות נתקלו בני נוער עולי חבר המדינות העצמאיות (חמ”ע) בניתוק חברתי ואף בפגיעות על רקע שונותם. לנוכח חשיבות קבוצת השווים בתקופת ההתבגרות Newman, Lohman &) (Newman, 2007  בולטת חשיבות ההסתגלות לתרבות ולחברה החדשה; ומכאן שאלת המחקר: כיצד השתלבו תלמידי- תיכון, עולי חבר המדינות העצמאיות (ברית המועצות, לשעבר) מבחינה חברתית בקבוצת השווים ? באמצעות מחקר עיוני, סקירת ספרות, נבחנה  ההשתלבות החברתית של בני הנוער הללו, כפי שהיא מתבטאת בהעדפה לבני ארץ המוצא או ארץ היעד; נשירה גלויה וסמויה; התנהגויות סיכון;  סיום לימודיהם בתיכון והתגייסותם לצה”ל.   תוכן מבוא 1 פרק 1: עליה 1 הגירה ורב תרבותיות 1 גיל ההתבגרות וההגירה- באופן כללי ובקרב יוצאי חבר המדינות העצמאיות 6 2.1 גיבוש הזהות בתקופת ההתבגרות 7 2.2. תפיסת הזהות של מתבגרים עולים 8 פרק 2: חברת השווים בגיל ההתבגרות 9 2.1 יחסים עם בני נוער אחרים- חשיבות קבוצת השווים בגיל ההתבגרות 10 2.2 דחייה חברתית בגיל ההתבגרות 13 פרק 3: השתלבות חברתית של בני נוער עולים 14             3.1 פעילות גומלין חברתית בבית הספר 14             3.2 משתנים הקשורים למערכות היחסים של בני הנוער 16 3.2.1 ציפיות מחבר, חברות וסטריאוטיפים הדדיים 16                         3.2.2 פעילות פנאי והשתתפות בחינוך הבלתי פורמלי 17                         3.2.3שייכות ופנאי- שוטטות לעומת חברות בפרויקטים חברתיים ובתנועות נוער 18 3.3 השירות בצה”ל 22 סיכום ודיון 24 ממצאים ומסקנות 27 דיון 28 ביבליוגרפיה I

    מבוא “בשלב הראשון אנחנו מאתרים תחום שסובל מהזנחה או מתקצוב חסר, והקרן נכנסת לפעולה באמצעות כספה הפרטי. לאחר שאנחנו מראים שהמודל שלנו אפשרי, אנחנו יוזמים שיתופי פעולה עם עמותות נוספות ובעיקר עם משרדי הממשלה, שמביאים את הכסף הגדול. אנחנו שואפים לשנות תחום שלם ולהגיע להיקפים נרחבים, וזה אפשרי רק באמצעות פעולה בקנה מידה לאומי ותקצוב ממשלתי. לדוגמה, לקחת פרויקט כמו מעון לנערות במצוקה או התמודדות עם ניצול מיני של ילדים, ולהפוך אותו מפרויקט מוגבל גיאוגרפית למודל לאומי. הקרן מנהלת גם שיתופי פעולה ענפים עם המגזר הציבורי והממשלתי, ובכללם רשויות מקומיות, רשויות המדינה, משרדי ממשלה וקרנות ממשלתיות”. הציטוט הנ”ל ניתן על ידי הוברט לוואן, כיום נשיא קרן רש”י, כאשר מדבריו ניתן ללמוד שבעשור האחרון פועלת קרן רש”י על פי מתכונת המכונה “פילנתרופיה יוזמת”(אסביר על כך בפרק השני) כפי שפועלות קרנות רבות מחו”ל בישראל. למעשה, החל משנות ה-90 התפתח בעולם המערבי המתועש סגנון חדש של פילנתרופיה המתבסס על מערך של עקרונות, פרקטיקות ומושגים ארגוניים- ניהוליים השאולים מן המגזר העסקי. אלה אמורים להבטיח יעילות והשגת תשואה גבוהה ביחס להשקעה.הבסיס לפילנתרופיה החדשה הוא דור חדש של פילנתרופים צעירים שצברו את הונם בתעשיית ההייטק בעמק הסיליקון. הם הביאו מנהגים ותפיסות של יזמות מתחום העסקים לתחום השינוי החברתי, הם רואים בפעילות הפילנתרופית השקעה ודורשים תוצאות ברורות עבור השקעתם. התפתחות זו לא פסחה על ישראל, בה גוברת בשנים האחרונות מעורבותם של תורמים עסקיים גדולים. הפילנתרופים החדשים בישראל מסתפקים בדגם הקורפורטיסטי שהיה מקובל עד שנות ה-80, דגם בו הקרנות גייסו כספים לתחומי פעולה שהממשלה החליטה ואישרה אותם, אלא בדומה לעמיתיהם בארה”ב הם מעוניינים בשליטה רבה יותר

מבוא   העסקת מהגרי עבודה, “עובדים זרים”,  תפסה תאוצה רבה בישראל מתחיל שנות התשעים של המאה הקודמת. התקוממות הפלסטינים ביהודה, שומרון ובעזה, שהיוו את מרבית העובדים בענף הבנייה, יצרה מחסור בידיים עובדות בענף זה (עידה, 2012). אחת הסיבות המרכזיות להתנגדות של מדינת ישראל עד אז להעסקת עובדים זרים הייתה החשש שחלק מן העובדים לא יעזוב את הארץ בתום תקופת ההיתר, ישתקע בה באופן קבוע וידרוש מעמד והכרה, תוך איום על צביונה היהודי. חשש זה התבסס על ניסיון בינלאומי מצטבר, בעיקר במדינות מערב אירופה (קליין, 2010). נכון לשנת 2009, שהו בישראל כ-209,000 עובדים זרים לא פלסטינים. את התפתחות תופעות העובדים הזרים בישראל ניתן לחלק לארבע תקופות: מסוף שנות השישים ועד ראשית שנות ה-90, בה עובדים פלסטינים רבים הגיעו לעבודה בשטח ישראל, המחצית הראשונה של שנות התשעים, בהן עלה בהדרגה מספר העובדים הזרים ומספרם של העובדים הפלסטינים פחת, מאמצע שנות התשעים ועד שנת 2002 אשר היו השנים בהן חל הגידול הרב ביותר במספר של העובדים הזרים ובכללם עובדים זרים ללא היתר שהייה, ומשנת 2002 ואילך בה החלה המדינה לפעול באופן ממשי לצמצום מספרם של העובדים הזרים בישראל. תופעת העובדים הזרים היא תופעה מורכבת בעלת השפעות חיוביות ושליליות על המדינה בה הם מועסקים. מהגרי עבודה רבים מגיעים ממדינות עניות ולא מפותחות, ומטרתם היא להשתכר ולהתפרנס, פעמים רבות במטרה לשלוח כסף למשפחתם אשר נותרה במדינת המקור. בישראל היחס לעובדים הזרים במקרים רבים כולל גילויי גזענות, תנאי העסקה גרועים וניצול על ידי המעסיקים. עקב הפגיעה הנגרמת לשוק העבודה המקומי בעקבות העסקת עובדים זרים, יחסי האיגודים המקצועיים לעובדים הזרים הם לרוב אמביוולנטיים, כאשר מצד אחד איגודים

מבוא שאלת הזהות שלנו, היהודים החיים בישראל בשנת 2013, עולה מידי פעם לדיונים. כשכותבים באינטרנט “מיהו יהודי” או “מיהו ציוני” עולים מאמרים רבים ועכשוויים, מה שמבהיר שהשאלה עדיין אקטואלית. הסופר א.ב. יהושע כתב לאחרונה בעיתון “הארץ”: “לאחר קום המדינה פנה דוד בן גוריון אל כ–60 חכמי ישראל – דתיים וחילונים, רבנים, פילוסופים, פרופסורים, מנהיגים בארץ ובתפוצות – וביקש מהם תשובה לשאלה מיהו יהודי. התשובות היו רבות ומגוונות, אבל אחת מהן זכורה לי היטב – תשובתו של ש”י עגנון: אדוני ראש הממשלה, כתב הסופר, משוך ידך מן השאלה הזאת כי רק תלך ותסתבך בה. צדק עגנון, אזהרתו מפני הסתבכות תקפה עד עצם היום הזה, אבל מה יעשה ראש ממשלה שבממשלתו משרד פנים שצריך להנפיק תעודות אזרח – או לא להנפיקן – על פי חוק? אין ברירה אלא להגדיר מיהו יהודי ולהתמודד עם הסוגיה הסבוכה הזאת, כי יש תועלת בליבונה לקראת השלב הבא הממתין לנו – ההגדרה מיהו ישראלי ומהי הישראליות.” (יהושע, א.ב., 2013). יהושע מוסיף שאם נחפש באנציקלופדיה העברית את הערך “יהודי”, ניווכח שבאנציקלופדיה, שנערכה על ידי מלומד דתי, פרופ’ ישעיהו לייבוביץ, לא קיים הערך “יהודי”. בכרך י”ט, עמוד 222, כתוב כך: יהודי – עיין ערך ישראל, עַם. באנציקלופדיה העברית היהדות אינה מוגדרת כדת. בזהות היהודית החילונית בתיווכו של המפעל הציוני גלום מגוון רחב של דעות. בזרמים הקיצוניים יש מי שהתנתקו מהיהדות כדי להיות ציונים ויש מי שהתנתקו מהציונות כדי להיות יהודים. לדוגמא, תנועת “הכנענים” (שלשיא גדולתה הגיעה בימי קום המדינה), שאפה למחוק את תקופת ההיסטוריה שהעם היהודי היה בגלות ולהתעלם מכל התמורות שחלו בעם היהודי. הם ראו בנו את ממשיכי

   מבוא מעטות הפעמים בהן בתי המשפט בישראל התמודדו עם סוגיות הנוגעות לזהות מינית ומגדר בהקשר של עבירות מין והמשפט הפלילי. פיינים הפסיכולוגיים והחברתיים המגדירים אותנו כגברים או נשים. זהות המגדר, היא תפיסתו העצמית של אדם והדרך בה נתפס ע”י אחרים כגבר/אישה. כשאנו תופסים אדם כגבר או כאישה, מתלוות לכך ציפיות תרבותיות מקובלות המהוות את תפקיד המגדר. ציפיות אלה בעיקרן לגבי האופן שבו אנו חושבים שראוי שיתנהגו ויראו גברים ונשים. אנו מצפים מבני אדם שזהות המגדר שלהם תהיה קבועה ואחידה, בינארית. התנהגות שאינה עולה בקנה אחד עם נורמה זו, נחשבת לא אחת בגיבוי המדע והמשפט, כסטייה מוסרית ו/או הפרעה נפשית. למעשה חן אלקובי הורשעה בעבירות מעשה מגונה , התחזות לאדם אחר , ובניסיון לאינוס בהסכמה שהושגה במרמה . בעבודה זו החלטתי להתחקות אחר פס”ד אלקובי, עובדתיו , הכרעותיו והאם וממה הוא הושפע . מהן התפיסות שלנו כחברה בכל הנוגע לסוגיית הטרנסג’דרים בכלל וליחסים המיניים בכלל.  אני סבורה כי מלכתחילה ההגדרה לטרנסג’דרים ולהומוסקסואליים היא שונה , נוכח העובדה שהיחס לזהות המגדרית היא שונה, ולפיכך חובת הגילוי אינה רלוונטית. קביעת המין או המגדר של אדם לצרכים משפטיים הינה שאלה מורכבת במיוחד כאשר עסקינן באנשים שאינם מתנהלים לפי הזהות המגדרית המצופה מהם. המונח טרנסג’נדר משמש בצורה רחבה כמונח כיסוי כולל לתיאור אנשים החוצים בצורה זו או אחרת את גבולות המין והמגדר, אף אם לא עברו ניתוח רפואי לשינוי מינם הספרות  והפסיקה מציעות מבחנים שונים המגדירים את גבולות העבירה בכל הנוגע למיהות העושה, האם מבחנים אלה ניתנים ליישום. יש לציין כי לא התעמקתי ובחנתי את ההשוואות השונות בפרשיות של התחזות לאומית והאם קיים דמיון

מבוא  בחרתי למקד עבודה זו בחקר מקרה של תלמיד אחד, תוך שימת הדגש על דרכי התמודדותם של הוריו ובני משפחתו מחד גיסא ודרכי התמודדותם של מוריו מאידך גיסא. סוגית שילוב התלמידים הלוקים בתסמונת חוסר קשב, ריכוז והיפראקטיביות ADHD- Hyperactivity Disorder)  Deficit Attention), מהווה אחת הסוגיות החשובות בחינוך  בכלל ובתחום החינוך המיוחד בפרט. בעבודתי אבחן את  אופני ודרכי ההתמודדות שנוקטים בני משפחתו ומוריו.   אין ספק שאוכלוסיית התלמידים הלוקים ב- ADHD היא אחת האוכלוסיות שמעסיקה אנשי חינוך רבים בכלל ובתחום החינוך המיוחד באופן מיוחד. התלמידים הנמנים על קטגוריה זו מהווים אתגר למערכת החינוכית בכל הרמות, החל מרמת תכנון לימודים ההולמים אוכלוסייה זו, דרך השמת תלמידים הלוקים ב- ADHD במסגרות המותאמת לצרכיהם וכלה בטיפול שנדרשים ההורים והמורים לעשות בבית ובשדה החינוך מדי יום ביומו ובאופן מתמיד ועקבי. בעבודה זו אבדוק את דפוסי ההתמודדות של הוריו, בני משפחתו ומוריו  של אותו תלמיד ואנסה לאתר אסטרטגיות, שיטות ודרכי התמודדות ייחודיות של ההורים ובני המשפחה מחד ומוריו מאידך. כמו כן אבדוק האם יש קורלציה בין דרכי ההתמודדות של המורים ובני משפחתו של תלמיד ה- ADHD.   הספרות המקצועית מדגישה שוב ושוב שעקביות והתמדה בתהליך חינוכם של התלמידים בעלי הלקויות השונות,  על אחת  כמה וכמה כאשר מדובר בתלמידים הלוקים ב- ADHD , הוא תנאי הכרחי ורב חשיבות להצלחת התהליך. מכאן נשאלת השאלה,  האם קיימת התאמה ודמיון בין דרכי ההתמודדות של ההורים ובני משפחתו של תלמיד הלוקה ב- ADHD לבין דרכי ההתמודדות של מוריו? שאלה זו היא למעשה שאלת המחקר בעבודה זו ותהווה את הציר המרכזי בבדיקת הסוגיה הנידונה.   הרציונאל המחקרי המונח בבסיס עבודה זו טמון