עבודות אקדמיות

מבוא תקשורת ההמונים נתפסת כשחקן מרכזי בעיצוב פני החברה בכך שהיא משעתקת ומאשרת  ערכים ונורמות, מעניקה משמעויות והקשר לתכנים שונים שעולים לדיון בה, משמרת ומייצרת סדרים חברתיים ופועלת בתוך מסגרת תרבותית קיימת (Fiske, 1987, , קארי, 1989, סווידלר, 1989). כחלק מהמבנה החברתי תרבותי במדינה, אופני הייצוג של נושאים חברתיים, קונפליקטים וקבוצות שונות עשוי ללמד לא רק על השיח סביב נושאים חברתיים אלא גם על כוחן של קבוצות שונות, ועל מקומן במארג התרבותי של החברה (,Hoijer, 2011; Avraham &first, 2010). שאלת הייצוג נוגעת בנושאים כמו יחסי רוב-מיעוט, יחסי מרכז פריפריה וגם ביחסים תוך חברתיים, תוך משפחתיים ובין מגדריים (טלמון, 2011). לאור מקומה החשוב של התקשורת והיותה גורם משמעותי בעיצוב פני החברה, מבקשת עבודה זו לבחון את אופן הייצוג של קונפליקט אימהות-קריירה בסדרת בטלוויזיה הפופולרית “עקרות בית נואשות”. ניתוח תוכן איכותני של 10 סצנות יבחן את אופן הייצוג של קונפליקט אימהות קריירה תוך התייחסות לנושאים קרובים כמו ייצוג המשפחה, אימהות ועבודה. בנוסף, יבחן ניתוח תוכן איכותני את ייצוג הקונפליקט וביטוייו בארבעת הדמויות המרכזיות בסדרה. בחינת נושא הייצוג של קונפליקט אימהות-קריירה בסדרה כמקרה בוחן, דרך הפריזמה של עקרות הבית עשויה להאיר על התופעה כולה וללמד על השיח סביב הקונפליקט בחברה האמריקאית, על שינויים שחלו בייצוג אימהות ונושאים כמו משפחה וקריירה ועל הערכים הדומיננטיים שמבנה השיח כולו. מחקר זה מבקש להמשיך מחקרים קודמים שבחנו את אופן הייצוג של קבוצות שונות בחברה האמריקאית ובפרט מחקרים שעסקו בייצוגי נשים, אימהות ומשפחה ומבקש לעמוד על שינויים והיבטים שונים בהקשר זה.   תוכן עניינים מבוא 3 סקירת ספרות 4 מתודולוגיה 13 דיון 25 ביבליוגרפיה 29

מבוא: המושג ג’נדר, פירושו התכונות שהחברה מייחסת לזכר ולנקבה. הג’נדר מטביע את חותמו על כל עולמנו החברתי, מעצב את האופן שבו אנו רואים את עצמנו, מכוון את יחסי הגומלין  (האינטראקציה) שלנו עם אחרים ומשפיע על עבודתנו ועל חיי המשפחה שלנו. תפיסות הג’נדר שונות בתרבויות העולם, אך ישנו דפוס כללי הדומה בין התרבויות השונות, והוא שישנה דרגה פטריארכאלית כלשהי – שבה גברים מעל נשים. לנשים וגברים יש תפקידים מגדריים שנשמרו לאורך ההיסטוריה. גברים מאז ומעולם הוגדרו כראש המשפחה, הם המפרנסים, ולכן הם אחראיים להתנהלות הכלכלית בבית. גברים מוגדרים ככוחניים, אסרטיביים, מנהיגים, שקולים, עצמאיים, בעלי יכולות רציונאליות, עוצמתיים, שאפתניים, שתלטנים, חסרי רגישות, תחרותיים והישגיים, הוא מוגדר כמין החזק. נשים לעומת זאת, מוגדרות כרגישות, דאגניות, מתחשבות, צייתניות, תלותיות, בעלות אינטואציה, משלימות עם המצב, פסיביות, הן מוגדרות המין היפה והחלש. תפקידיהם של הגברים והנשים מוגדרים לפי התכונות שלהם. הגברים מזוהים עם תפקידים לוגיסטיים הקשורים להנהלה, כספים וכלכלה, ואילו נשים מותאמות לתפקידים יותר טיפוליים: כמו גננות, עובדות סוציאליות ועוד. חלוקה מגדרית משפיעה גם על חלוקת התפקידים בבית. נשים אחראיות לתחזוקה השוטפת של הבית: ניקיון, שטיפת כלים, ובישול וכן לגידול הילדים ואילו גברים אחראיים לאחזקת הבית: תיקונים במכשירי חשמל, בעיות בחיבור של המים, טלפון חשמל וכו’. גברים נוטים להישאר שעות נוספות יותר מנשים ולכן זמן הנוכחות שלהם בבית נמוך יותר משל נשים. עם הזמן, חלו שינויים בתפיסה לגבי חלוקת התפקידים ולגבי שוויון בחלוקת התפקידים לטובת נשים, אך התהליך ליצירת שוויון הינו תהליך איטי, הדורש המשך התעקשות מצד נשים וגורמים פמיניסטיים, הפועלים לטובת שוויון ולטובת חלוקה מגדרית הוגנת. גברים ונשים בוחרים לעבוד במקצועות שנחשבים כמקצועות של המין

.מבוא מחלת הסרטן, היא מצב, אשר, יכול לשחוק מאד את תחושת היכולת האישית של האדם. תחושת היכולת או החוסן הנפשי, מושתתת על הרגלי אמונות וערכים. לתהליך זה , של שחיקה וכרסום ביכולת הנפשית, תורם גם, היחס של הסביבה לחולי סרטן, שגם הוא מושתת על מערך של אמונות, שהתקבעו במשך הזמן, בהתייחס למחלה ולמי שחולה בה. לתיאטרון יכול להיות חלק משמעותי בשינוי מערך אמונות  לא רק של של החולה עצמה,  אלא גם של הקהילה בה היא חיה. Anna (2012), אומרת, שמחזאי מוביל את הקהל לשינוי של רפוי, דרך שלושה שלבים קריטיים: אבחון המחלה ותסמיניה, זיהוי גורמי המחלה ומציאת רפואה. יתכן שהדבר נעשה עי שינוי מערך האמונות של החולה שאינן משרתות אותה,  כפי שמצינת Green, (2006) במאמרה: ” Narratives and Cancer Communication” . היא מפרטת, שצפייה במחזה  מסייעת ליצור שינוי במערך האמונות של  החולה שאינן משרתות אותה  להניע אותה לפעולה,  ע”י שינוי נאראטיב- אותו  סיפור פנימי  המעוגן בתבנית  האמונות של האדם. במאמר משנת (2010), בודקים  Olalekan, Kayode, Husseini, את  השאלה, האם  התיאטרון שהוא מדיום המעביר תכנים של ייצוג וטקסטים לקהל,  יכול להשפיע על  חברות ותרבויות שלמות מבחינת הפנמת ערכים ואמונות . הם מסבירים כי השפעתו של התיאטרון על הקהל מבוססת על קיומם של חמשת החושים אשר להם חשוף הקהל הצופה בתמונות שוות במחזה. תוך כדי הפעלה של חושים אלו, הצופים מפנימים ערכים ואמונות, הקשורים לתבנית של הקהילה החברתית בה הם חיים, מבחינה חברתית תרבותית, כלכלית ופוליטית. עד היום, הומחזו שני מחזות  בתיאטרון הנוגעים למחלת הסרטן: “סוף טוב” ו”חוג הסרטן”. עד היום, לא נעשה מחקר שבדק מה קורה לנשים החולות במחלת הסרטן, הצופות

מבוא ביכולתה של התקשורת לעצב את דעתו של הקהל. המחקר הנוכחי מתמקד בהשפעת התקשורת על עמדות הקהל כלפי מיעוט אתני בחברה. מהספרות המדעית עולה כי התקשורת יוצרת מציאות, שאינה בהכרח המציאות האובייקטיבית. טענה זו מבוססת היטב על מחקרים קודמים אשר הראו שוב ושוב כי ניתן להשפיע על עמדותיו של הקהל באמצעות אופן הצגה של תכנים (לאור ואחרים, 2006; Branton & Dunaway, 2009; Chong, & Druckman, 2007b). המחקר הנוכחי מתמקד בבחינה של אופן הסיקור של קהילת יהודים יוצאי אתיופיה. קיים מגוון רחב של גישות תיאורטיות אשר מסבירות כיצד התקשורת עשויה להשפיע על דעת הקהל. המחקר הנוכחי מתמקד בבחינה של קביעת סדר היום הציבורי על ידי התקשורת וכן במסגור התקשורתי של מיעוטים בחברה. תיאוריית קביעת סדר היום מתארת כיצד התקשורת יוצרת את סדר יומו של הקהל בכך שמבליטה תכנים מסוימים יותר לעומת אחרים (מקומבס ושו, 1972). תהליך יצירת המציאות המדומה מתרחש תוך כדי השפעת התקשורת על הקוגניציה של הקהל, מה שגורם לגיבוש מאולץ של עמדה זו או אחרת (מקומבס ושו, 1972). כלומר, קהל הצופים חווה את המציאות המעוצבת על פי התכנים המסוקרים על ידי התקשורת, שבונה את סדר יומם סביב אירועים המובלטים פחות או יותר. עיצוב האג’נדה סביב קבוצות של מיעוט אתני בחברה ניתן לראות כהצמדה של מסרים שליליים לזיכרון, שנזכרים טוב יותר לעומת מסרים חיוביים (Branton & Dunaway, 2009). על פי תיאוריית המסגור, דרך הצגת התכנים משפיעה על אופן קליטת המידע בקרב הקהל. כמו כן, מסגור תקשורתי מתייחס לעיצוב המציאות על ידי הבלטה של אירועים מסוימים (Chong, & Druckman, 2007b). להשפעת המסגור ישנם גורמים מתערבים. למשל, ישנה חשיבות בכמות המסגרות המתחרות

מבוא בעבודה זו אבדוק ייצוגי ערבים ויהודים בחמישה ספרי נוער ישראליים, כאשר המטרה היא לבחון את השינויים בייצוגים אלו לאורך ציר זמן- מלפני הקמת קום המדינה ועד העשור הראשון של שנות האלפיים. לצורך כך בחרתי חמישה ספרים, רובם נודעים למדי. הבחירה בספרים מוכרים נועדה לצורך התמקדות בספרים שדיברו אל קהל רב, ומכאן שתפסו משהו מרוח התקופה. הספרים אותם אבחן בעבודה הם: “החופש הגדול או תעלומת הארגזים” (נחום גוטמן, 1946) ו”שביל קליפות התפוזים” (נחום גוטמן, 1958), “חסמבה בפשיטה בתעלת סואץ” (יגאל מוסינזון, 1970), “הפיצוץ ברחוב אהלן ” (דניאלה כרמי, 1985) ו- “הבריחה אל שומקום” (אורה מורג, 2004). הבחירה בספרים אלו, נובעת מהצורך להתמקד בספרים המייצגים בצורה כלשהי את הסכסוך הערבי-יהודי, תוך התייחסות לתקופות שונות לאורך עשורי המדינה; “החופש הגדול או תעלומת הארגזים” נכתב מעט לפני קום המדינה, “שביל קליפות התפוזים” אחרי עשור למדינה, “חסמבה בפשיטה בתעלת סואץ” נכתב בתקופה לאחר מלחמת ששת הימים והאופוריה של לפני מלחמת יום כיפור, “הפיצוץ ברחוב אהלן” שנים מעטות לפני הסכמי אוסלו, ו”הבריחה אל שומקום” בתקופת האינתיפאדה השנייה, לקראת ההתנתקות מעזה, תקופה שהתבטאה בייאוש רב מהסכמי שלום. מובן שמבחר מוגבל שכזה, במסגרתו של מחקרון עיוני בעבודה סמינריונית, לא יוכל לתת אלא תמונה חלקית של ייצוגי ערבים ויהודים בספרות. בחרתי להתייחס לתיאוריית האוריינטליזם של אדוארד סעיד, ולתיאוריית “הקהילה המדומיינת” של אנדרסון בשביל לנתח את הטקסטים הנבחרים.     תוכן מבוא………………………………………………………………………………………………………………………2 אוריינטליזם וקהילה מדומיינת…………………………………………………………………………………….4 פוסט קולוניאליזם……………………………………………………………………………………………………..6 ספרי ילדים בהקשר קולוניאליסטי…………………………………………………………………………………8 ייצוג יהודים וערבים בספרות הילדים העברית בהקשר קולוניאליסטי……………………………………..9 פרק 1- נחום גוטמן…………………………………………………………………………………………………..11 1.1 תעלומת הארגזים או החופש הגדול”………………………………………………………………………..12 1.2 “שביל קליפות התפוזים”………………………………………………………………………………………14 פרק 2- “חסמבה בפשיטה בתעלת סואץ”………………………………………………………………………..16

מבוא במדינת ישראל, מהווים הילדים כרבע מאוכלוסיית המדינה. במצב דברים זה, ברי כי הם מהווים נתח מכובד למדי בקרב האוכלוסייה הצרכנית בישראל.  היצרנים והפרסומאים ערים לעובדות אלו ומפנים מאת עיקר התקציבים לפרסום, לפרסומות טלוויזיוניות ככל שהטלוויזיה מהווה את הפלטפורמה היעילה והנגישה ביותר מבחינת המפרסם, שכן, ילד בישראל צופה בה בממוצע כשלוש  שעות ביום. בעבודתי זו, אנסה לעמוד על השתקפותם של הילדות והילדים בפרסומת משודרת. אנתח שלוש פרסומות משודרות לשלושה מוצרי חלב של חברת תנובה, המופנות לקהלי יעד שונים ואבחן את האופן בו מועבר המסר אותו מבקש המפרסם, להעביר לקהל היעד. איני מתיימרת לבקר, בעבודתי זו, או לשפוט בדרך כזו או אחרת, את השימוש שנעשה בילדים לצרכי המדיה הפרסומית, כי אם אך לנסות ולבדוק מהם ייצוגי הילדות והילדים בחברה הישראלית, כפי שאלו משתקפים בפרסומות של חברת תנובה, לשלושה ממוצריה, אשר שודרו ומשודרות בטלוויזיה המסחרית בין השנים 1997-2013. אבקש לבדוק בעבודתי, האם דמותו של הילד עוברת שינויים עם השנים, והשערתי הינה, כי אכן קיים קשר בין המועד בו משודרת הפרסומת לבין האופן בו מוצג הילד. דמות הילד משתנה גם בפרסומות לאותו מוצר, בשנים שונות, ולעניות דעתי, כפי שבוודאי תאשש עבודה זו, הרי שדמותו של הילד תאבד לאורך השנים, את תמימותה ותתאים עצמה להלך רוחו של הילד / הנער בן התקופה בה היא משודרת.     תוכן עניינים 1. מבוא – ע”מ 1. 2. שיווק לילדים ושימוש בילדים לצרכי שיווק – ע”מ 2. 3. מתודולוגיה – ע”מ 8 4. הממצאים – ע”מ 10. 5. דיון – ע”מ 18. 6. סיכום ומסקנות – ע”מ 21. 7. ביביליוגרפיה – ע”מ 22.

תקציר בכל שנה מושמים אלפי ילדים בפנימיות לילדים בסיכון. הילדים סובלים מבעיות בתפקוד המשפחה, הישגים נמוכים בלימודים, תפקוד לימודי וחברתי לקוי, דיכאון, חרדה ותוקפנות. ילדים רבים אובחנו כבעלי הפרעת קשב וריכוז, הפרעות פסיכיאטריות וליקויי למידה. הסיכון בו הם נמצאו נע מאי יכולת ההורים להתפנות אליהם ולצרכיהם ועד סכנה לפגיעה פיזית או מינית, בין אם בתוך המשפחה ובין במהלך שוטטות. כמו כן הם נמצאים בסיכון מוגבר לשימוש בסמים, עבריינות ועיסוק בזנות, מאחר והם מתנתקים ממסגרות לימודים ועבודה. ההשמה בפנימייה יוצרת לילדים שייכות ומסגרת ואמורה להגן עליהם מפני סכנות אלו, אך גם היא לכשעצמה מהווה גורם סיכון: האלימות המהווה תופעה שכיחה בפנימיות היא גורם עיקרי המשפיע על התנהגות הילדים: ככל שחניכים סובלים יותר מאלימות חבריהם, יש להם קשיי התנהגות רבים יותר. ביכולת הצוות לפעול לשיפור האקלים החברתי, על ידי הגברת התמיכה החברתית ותמיכת הצוות; אך כנגד השפעה זו פועלות השפעות מתנגדות: האקלים החברתי מושפע גם מתפיסות סובייקטיביות של הילדים עצמם; שימוש בכוח מצד הצוות כלפי חניך “מסמנן” אותו כקורבן; וכן קיים קושי בחשיפת פגיעה מינית, מאחר והקורבנות נמנעים מלגלות את שאירע מחשש להוקעה חברתית.  על מנת להתמודד עם מכשולים אלו וקשיי הילדים, נדרשים מהמדריכים ניסיון, הכשרה מקצועית וגיבוי; אך לרוב, המדריכים הם צעירים וחסרי ניסיון, שכרם נמוך, הם אינם עוברים מסלול של הכשרה מקצועית וחונכות בטרם תחילת עבודתם. בשל חוסר ניסיונם והיעדר השכלה מתאימה, הם מתקשים להתמודד עם הלחץ הרב בהדרכה, הדורש עמידה במטלות מרובות והתחלופה בקרבם רבה- בניגוד לצורך של החניכים בדמויות יציבות המסוגלות להכילם. כדי להבין טוב יותר את קשייהם ונקודות החוזק של המדריכים בחן המחקר הנוכחי  כיצד תופסים מדריכים

מבוא מטרת עבודה זו היא לבדוק את יעילות הפרסום בפייסבוק. רשת הפייסבוק הפכה להיות לשם דבר בעולם ומשמשת גולשים רבים ככלי להעברת מסרים, שמירה על קשר בין בני משפחה, התעדכנות בחדשות וככלי שיח לגיטימי ורלוונטי. היקף השימוש ברשת הפייסבוק הולך וגדל באופן מתמיד כפי שנראה בסקירת הספרות ועל כן המפרסמים רואים את רשת הפייסבוק ככלי פרסומי מין המניין. נשאלת עם כן השאלה מהי יעילות הפרסום בפייסבוק, ועד כמה משתלם לפרסם בפייסבוק. האם הפייסבוק יעילה יותר מאמצעי פרסום אחרים כמו מנועי החיפוש של גוגל? קצרה היריעה מלענות על כל השאלות האלו בעבודה זו ועל כן תחת השאלה אודות השפעת הפרסום בפייסבוק על החלטות הקניה של הצרכנים אבקש לבדוק את השפעות הבאות: 1. האם מין המשתמש משפיע על החלטת הקניה 2. האם כמות החברים שיש למשתמש בפייסבוק משפיע על החלטת הקניה 3. האם היקף השימוש של המשתמש בפייסבוק משפיע על החלטת הקניה 4. האם לסימוני לייק של חברים קרובים ורחוקי יש השפעה על החלטת הקניה על מנת לענות על שאלה זו בוצע סקר אינטרנטי בקרב הגולשים ברשת הפייסבוק, במסגרתו נבחנו השערות המחקר. תוצאות המחקר נותחו באמצעות רגרסיות אקונומטריות. הממצאים מראים כי אין השפעה של מין המשתמש וכמות חבריו על החלטת הקניה לעומת היקף השימוש וסימוני הלייקים שנמצאו כמובהקים. המסקנה היא ככל שהמשתמש נמצא יותר ברשת הפייסבוק, ההשפעה של המוצר גבוהה יותר. כמו כן, לסימון לייקים של חברים קרובים ורחוקים השפעה חיובית על החלטת הקניה.   תוכן עניינים 1. מבוא 3 2. סקירת ספרות 4 2.1. רשתות חברתיות 4 2.2. רשת Facebook בישראל 4 2.3. הרגלי השימוש בפייסבוק 6 2.4. ההשפעה של תקשורת