עבודות אקדמיות

תקציר מאז ראשית שנות השמונים הולכת וגוברת התעניינותם של חוקרי ההתנהגות הארגונית בתופעת המחויבות הארגונית אשר מוגדרת לרוב כתוצר עבודה בארגון ביחד עם תוצרי עבודה נוספים, כגון: שביעות רצון ושחיקה. חשיבותה של המחויבות הארגונית בכך שהיא מבטאת את  המידה שבה הפרט מעורב ומזדהה עם הארגון בו הוא עובד ועד כמה הוא מעוניין להישאר בו. המחויבות ארגונית יכולה להתבטא בהזדהות עם הארגון, תחושת שייכות ואחריות, מעורבות בנעשה בארגן ונכונות לתרום להצלחת הארגון נכונות להישאר ולא לעזוב, נכונות לפעילויות התנדבותיות, מעורבות ואחריות בהיבטים ארגוניים ועוד. מחויבות ארגונית נמצאה לאורך מחקרים רבים בקשר ישיר עם מוטיבציה, שביעות רצון, אמון, שחיקה ומשתנים נוספים. ככל שחברי הארגון מרגישים מחויבים יותר לארגון ולעבודתם, כך מסוגל הארגון להתמודד ביתר הצלחה עם יעדיו ועם אתגרים שמציבה לו הסביבה. במהלך השנים נבדקו מאפיינים, השלכות וגורמיה של מחויבותו של עובד לארגון בכמה דרכים. מטרת העבודה הנוכחית הייתה בחינת הנושא באופן כללי ובאופן ספציפי, ניתוח הנושא מחויבות ארגונית בארגון המעניק שירות ללקוחות, כדוגמת מוסד אקדמי המעניק שירות לסטודנטים מידי יום. העבודה עוסקת באופן בו עובדות במדור תואר ראשון חוות את המחויבות בארגונן ומה עלול להגביר ולהפחית את המחויבות שלהן למקום עבודתן בהתאם לאופי עבודתן.   העבודה כללה סקירת ספרות אשר התבססה על ספרים וכתבי עת וכן, ראיונות אשר נערכו עם מזכירות פקולטות וותיקות במדור לימודי הסמכה- תואר ראשון. ממצאי המחקר מצביעים על כך כי בארגונים גדולים ובארגונים שירותיים בפרט, עובדים המזדהים עם ערכי הארגון ובעלי מוטיבציה לעבודתם, מחויבותם לארגון גדולה יותר, גם אם ישנן פרקטיקות העשויות לערער את הקשר שבין העובד לארגון, כגון: אי יכולת להתקדם בתפקיד.   תוכן עניינים 1.

מבוא עבודה זו תחקור את השפעתם של מחנות הפליטים בלבנון על גיבוש הלאומיות הפלסטינית, ותבחן האם תנאי החיים במחנות אלה, המגורים בצפיפות, הניכור של הממשלה הלבנונית והעימותים מול קבוצות אתניות אחרות בלבנון סייעו לגיבושה של הלאומיות הפלסטינית. שאלת המחקר תבחן – האם החיים במחנות הפליטים בלבנון השפיעו על גיבושה של הלאומיות הפלסטינית, ומהי תרומתם של אותם מחנות פליטים ליצירתה של אותה לאומיות. לאורך ההיסטוריה הפלסטינית התקיים מתח מתמיד בין הלאומיות הפאן ערבית ובין הלאומיות המקומית הפלסטינית. בעבודה זו אבקש להראות כיצד החיים במחנות הפליטים בלבנון הובילו את הפלסטינים לבחירה בלאומיות הפרטיקולרית הפלסטינית. אני סבורה כי שאלה זו נושאת חשיבות רבה שכן היא תסייע בידינו להתחקות אחר שורשי הלאומיות הפלסטינית. אני משערת כי עבודה זו תעלה כי לאומיות זו נצרבה, בין היתר, באמצעות החיים במחנות הפליטים בלבנון והולידה את הארגון הלאומיי הפלסטיניים ואת הזהות הלאומית. המחקר יתבסס על הגישה האיכותנית ויאסוף עובדות ונתונים העשויים להרחיב את הידע הקיים במחקר על אודות התופעה הנחקרת, מבחינת התיאור או ההסבר שלה. תהליך העבודה יכלול ניתוח תוכן של המקורות הנבחרים, וניתוח קטעי עיתונות, בהתייחס לנקודות הרלוונטיות לנושא הנחקר. בסיכום יובאו עיקרי המבוא, הממצאים מהמחקר האישי והמסקנות שיעלו מהדיון.   תוכן עניינים 1. מבוא: עמ’ 3 סקירת ספרות 1. לאומיות והמתח בין פאן ערביות ללאומיות פלסטינית: עמ’ 4-5 2. הנכבה וחוויית הפליטות הפלסטינית: עמ’ 6-11 3. היווצרות מחנות הפליטים וההשפעה על הזהות הפלסטינית: עמ’ 12-16 4. מחנות הפליטים בלבנון וההשפעה על הלאומיות: עמ’ 17-25 5. הליך יצירתה של הלאומיות הפלסטינית במדינות ערב: עמ’ 26-31 6. דיון וסיכום: עמ’ 32-34 6.רשימת מקורות: עמ’ 35-36  

מבוא   “הייתי בת שש אותו לילה, כששכבתי במיטתי חמה ונינוחה שרויה בנועם שבין ערות לשינה, וחלומות הילדות הבהירים מרחפים סביבי ברצף מהיר כפיות קסומות. חשתי משהו נע מתחת לשמיכות, כמו יד ענקית, קרה וגסה, ממשש את גופי, כמחפש. בו-בזמן סגרה יד אחרת את פי לבל אצרח, קרה וגסה וגדולה כמו היד הראשונה. הם נשאו אותי לחדר האמבטיה… דומה היה שהעולם נעטף ערפל כהה שמנע ממני לראות… אני רק זוכרת שהייתי מפוחדת ושהם היו רבים, ושמשהו שדמה ללפיתת ברזל אחז בידי ובזרועי ובירכי, עד שלא יכולתי להתנגד ואפילו לזוז. אני זוכרת גם את המגע המקפיא של אריחי חדר האמבטיה מתחת לגופי העירום… וצליל קרצוף שהזכיר לי את הקצב המשחיז את סכינו לפני שהוא שוחט כבש… דמי קפא בעורקי, חשבתי שגנבים פרצו לחדרי וחטפו אותי ממיטתי. הם התכוונו לשסף את גרוני, כמו שתמיד קרה לילדות לא ממושמעות כמוני בסיפורים… לא יכולתי לראות, ואיכשהו נדמה היה לי שהפסקתי גם לנשום. אבל בעיני רוחי ראיתי את הלהב מתקרב אלי יותר ויותר. משום מה לא התקרב לצווארי כפי שציפיתי, אלא לחלק אחר של גופי, אי-שם מתחת לבטני, כאילו תר אחר משהו החבוי בין ירכי. באותו רגע תפסתי שירכי פושקו לרווחה, ושתי רגלי מורחקות בכוח זו מזו… ואז, לפתע, צנח הלהב המתכתי החד אל בין ירכי ושם קטע פיסת בשר מגופי. צרחתי מכאב למרות היד ההדוקה שאטמה את פי… לא ידעתי מה חתכו מגופי ולא ניסיתי לגלות, רק בכיתי וקראתי לאימי לעזרה. אבל הזעזוע הקשה מכל היה כשהסתכלתי סביבי ומצאתי אותה עומדת לצידי… בקרב כל הזרים האלה, מדברת אליהם ומחייכת אליהם, כאילו לא נטלו זה

מבוא בעבודה זו אציג ואסביר בפרק הראשון ובפרק השני את נושא האמנות למניעת כפל מס ואסקור אמנות מס בהן קשורה מדינת ישראל עם מדינות אחרות. בפרק השלישי והרביעי אתמקד באמנה למניעת כפל המס בין ישראל לארה”ב, ועדת רבינוביץ’ ובמיסוי ריווחי הון. בחלק האחרון אחווה דעתי לגבי האמנה שבין ישראל לארה”ב, יתרונותיה, חסרונותיה והאם היא נותנת מענה סביר למטרות שלשמן נחתמה.   עם המעבר הגלובלי משיטת מס טריטוריאלית לשיטת מס לשיטת מס פרסונאלית נמצא הכרח לשיטת מס בה נישום לא ישלם כפל מס לשני מקורות שונים. לשם כך משמשות אמנות כפל מס, תרומתן היא בכך שנישום אינו מעביר עסקיו או עבודתו או בוחר שלא להעביר עסקיו או עבודתו אך ורק משיקולי מס. אמנות כפל מס הן הסכמים בינלאומיים הנחתמים לרוב, בין שתי מדינות, במטרה לקבוע הסדרי מס מוסכמים לגבי פעילות כלכלית שיש לה זיקה לשתי המדינות. אמנות אלה מהוות בסיס חשוב לשיתוף פעולה כלכלי בין המדינות, כמו ניהול פעולות של יבוא וייצוא, ניוד עובדים ונותני שירותים, ביצוע השקעות בינלאומיות ועוד. אמנות אלה חלות על תושבי המדינה שהם צד לאמנה. עפ”י סעיף 196 לפקודת מס הכנסה – מרגע שהודיע שר האוצר בצו, כי הסכם למניעת כפל מס עם מדינה אחרת הוא בר תוקף, הופך ההסכם לחלק מהדין הפנימי של מדינת ישראל. הסעיף קובע, כי יהיה תוקף להסכם לעניין מס הכנסה, על אף האמור בכל חיקוק אחר הקיים בדין הישראלי הפנימי. זאת כדי להבטיח את החלת הוראות האמנה, למרות ולעיתים בסתירה להוראות פקודת מס הכנסה, חוק מס שבח מקרקעין ושאר חוקי המס. מדינת ישראל חתומה עם מדינות רבות על אמנות למניעת כפל מס.

מבוא עבודה זו תעסוק בנושא חשוב בשיח האקדמי בישראל ובעולם. שאלת המחקר כיצד בא לידי ביטוי במשפט הישראלי ובמשפט העולם מיסוי עסקאות באינטרנט? השימוש הגובר והולך באינטרנט לצרכים מסחריים הינו רק חלק מתהליך שלם של גלובליזציה, במסגרתו הופך העולם בהדרגה למיקשה עיסקית אחת ומחיצות גיאוגרפיות מאבדות מחשיבותן. הזרזים העיקריים של תהליך זה היו ועודם הקמת “גושי מסחר” גדולים, כמו השוק האירופי המשותף[1], התפתחותן של חברות רב-לאומיות וביטולם הכמעט מוחלט של חוקי פיקוח על מטבע חוץ במדינות רבות, תהליך לו אנו עדים בימים אלו ממש גם בישראל[2]. מגמה זו מאפשרת לגופים עיסקיים למקם עצמם במדינות שונות בעולם, ולקיים פעילות עיסקית בינלאומית ביתר קלות, וללא חסמים כלכליים ומינהלתיים שהיו קיימים בעבר הלא רחוק[3]. האינטרנט הינו אחד הגורמים הטכנולוגיים המתקדמים ביותר התורם לתהליך הגלובליזציה, והוא פותח בפני עולם העסקים מגוון כמעט בלתי נדלה של אפשרויות[4]. השימוש באינטרנט מאפשר לחברות ובתי עסק לפרסם, לשווק ולמכור מוצרים ושירותים בדרכים חדשות. מגבלות תקשורת מונעות כיום העברה אפקטיבית של סוגים שונים של מידע באופן דיגיטלי. עם זאת, התחזית היא, שבעתיד הלא רחוק ועם התפתחות הטכנולוגיה ניתן יהיה להעביר במהירות וביעילות רבה יותר סרטים, תקליטורים, ואף ספרים באופן דיגיטלי. ההון הדרוש לצורך השימוש באינטרנט לצרכי מסחר הינו, בדרך כלל, נמוך. נוסף על כך, שימוש זה לרוב איננו מחייב העסקת גורמי ביניים כגון מתווכים, בנקים ומוסדות פיננסיים למיניהם, בין ספק המוצר או השירות לבין הלקוח הסופי. הגישה לאמצעי זה של מסחר בינלאומי נפתחת אפוא גם בפני חברות קטנות. בארה”ב, למשל, נפוצה תופעה במסגרתה אנשים פרטיים פותחים ומפעילים אתרי אינטרנט מבתיהם. הקלות בה ניתן לפתוח “אתרי בית” אלו מאפשרת כמעט

מבוא המסורת המיסטית היהודית העתיקה והעשירה וביטוייה הספרותיים המרשימים הסיפורי התנ”ך, בספרות חז”ל, בספרות ההיכלות, בשירה ובהגות של ימי הביניים, בקבלה על כל שלוחותיה ובחסידות מצאה את המשכה בשירה העברית של המאה ה-20, אף על פי שברובה נכתבה על ידי משוררים ומשוררות שניהלו אוח חיים חילוני. משיכה זו למיסטיקה בקרב היוצרים הישראלים החילונים והדחף לתת לה ביטוי ביצירותיהם הספרותיות היא טבעית למדי שיש לה מקבילות בספרות העולם מחד גיסא, ומאידך גיסא תוצאה של השפעות תרבותיות, פנימיות וחיצוניות, ולראיה – הספרות העברית החדשה במאה ה-19 הייתה רחוקה ממיסטיקה. חוויה מיסטית ביסודה הינה אוניברסאלית, דומה להפליא במאפיינים הרגשיים ובתמונות היסוד שהיא מתוארת בהן. ספרות עברית מיסטית חדשה הינה המשכה בן ימינו של היצירה המיסטית היהודית העתיקה, גם אם אלה שכתבו אותה הם חילוניים. לאורך ההיסטוריה, המיסטיקה היהודית ספגה השפעות חיצוניות – הלניסטיות – גנוסטיות, מוסלמיות ונוצריות. על הספרות היהודית החדשה השפיע גם ההקשר התרבותי המודרני, והוא משתלב בה יחד עם חותם המקורות היהודיים. על הספרות היהודית החדשה השפיע גם ההקשר התרבותי המודרני, והוא משתלב בה יחד עם חותם המקורות היהודיים. שלושה יסודות מאפיינים את החוויה המיסטית היהודית: התאחדות האדם עם קדושה אלוהית או כיסופים אליה – מצב המכונה בחסידות “דבקות”; האקסטאזה – תחושה עזה של זעזוע והתלהבות עד כדי אבדן חושים; תיאור ההתנסות המיסטית כהתגלות של חזון או מראות מוחשיים מדהימים ומענגים כמו אור, אש, צורות מעגליות, לובן וזהב. כל אלה, המושפעים על ידי התרבות המודרנית, הציונות  ורוחות חדשות הנושבות בחצרות החסידות,  מופיעים בשירה העברית המיסטית של המאה ה-20. ההבדל החשוב בין מיסטיקה המסורת לשירה המודרנית הוא תפיסת הקדושה לא במונחי אלוהה,

מבוא הוועד הישראלי לאונסק”ו הקים בשנת 2008 צוות חשיבה לבחינת שימור המורשת הערבית הבנויה בישראל בראשותו של פרופ’ ראסם ח’מאיסי. כך הגדיר אונסק”ו מורשת בנויה: “מכלול הפעילות האנושית שיצרה יד אדם בקהילתו תוך התייחסות למרחב והיא בעלת ערך תרבותי, היסטורי, ארכיטקטוני ופיזי וקיים צורך לשמר אותה לדורות הבאים כביטוי של אותה חברה אנושית ותרומתה לציוויליזאציה”[1]. תרבות היא מכלול רחב של הערכים, של האמונות ושל תפיסות העולם כפי שהן באות לידי ביטוי בהתנהגותם של בני האדם, כגון סמלים, טקסים, ידע, מיתוסים, אמונות, נורמות, אידיאולוגיות, טכנולוגיות ומוסדות חברתיים. המושג “מורשת תרבותית” הינו שאיפה של קבוצה לפעול לביטוי, לשימור, לטיפוח ולהנחלה מדור לדור של תכנים, סמלים, אירועים, אישים, מוסדות, אתרים ויצירות תרבותיות הנתפסים בעיני האליטות של החברה כמייצגי זהותה הקיבוצית והחיוניים לה כבסיס לסולידריות פנימית. בכל חברה ישנן תרבויות משנה ועוד בחברה הטרוגנית כמו החברה הערבית בישראל, המורכבת מקבוצות המשתייכות לדתות שונות, לצורות התיישבות שונות ולחברות שבטיות ושבטיות־למחצה רבות[2]. עז א-דין אל־קסאם, (1882-1935), יליד סוריה, היה אימאם ופעיל פוליטי, ובסוף שנות העשרים החל לקדם את העמדה שלפיה יש להתכונן למאבק צבאי בשלטון הבריטי בארץ ישראל ובמפעל הציוני. בראשית שנות השלושים ארגן אל־קסאם קבוצה של תומכים שעסקה בפעילות אלימה באזור הגליל התחתון ובצפון השומרון. לאחר מותו ב 1935- בקרב יריות עם יחידה בריטית, נעשה אל־קסאם סמל, ותומכיו השתתפו ב”מרד הערבי” בשנים 1936 –1939[3]. לדמותו ההיסטורית של עז א-דין אל קסאם נודעת חשיבות ניכרת בהוויה הביטחונית הנוכחית במדינת ישראל, וזאת בשל היחס הסמלי והאופרטיבי המיוחס על ידי הפלשתינים. דמותו משמשת מופת והשראה לפלשתינים  מהזרם האסלאמי הלוחמני מתנועות החמאס והג’יהאד האסלאמי. משנות התשעים זכה אל קסאם

מבוא בחרנו לחקור את חווית ההסבה של המורה לתפקיד היועץ. הנושא עלה בראשנו עקב העובדה, כי אנו נמצאות בעיצומו של תהליך ההסבה מהוראה לייעוץ ושמנו לב לתהליכים שאנו עוברות ולשינוי הגישה שלנו כלפי היועצות שאיתן עבדנו, לפני כניסתנו לתחום. הרגשנו שאנו מתחילות לראות את הפעולות, ההחלטות והבחירות באור אחר. מבינות יותר, ביקורתיות פחות ועניין אותנו מאוד להמשיך להעמיק ולבדוק את התהליך שעוברים המורים שהופכים ליועצים. בנוסף, עניין אותנו איך מורות אחרות העוברות את התהליך חשות וחוות אותו. אנו כמורות, חשות שלמרות שאנו לומדות במשך פרק זמן קצר יחסית, אנו עוברות תהליך המשפיע על נקודת המבט שלנו לגבי המערכת הבית ספרית על מגוון היבטיה. בפרספקטיבה האישית, אנו חשות שאנו עוברות טלטלה נפשית, הנובעת מתהליך בחינה וחקירה עצמית. בדיקת הערכים, הרגשות והיכולות האישיות שלנו אל מול דרישות התפקיד. לאחרונה נערך מחקר כמותני הבוחן את המניעים לבחירה בייעוץ החינוכי כמקצוע והשפעת השחיקה ממקצוע ההוראה על הבחירה (מ.רוטברגר 2011). במחקר זה עולים מספר נושאים מעניינים: נראה, כי הבחירה בייעוץ חינוכי כמקצוע מתרחשת, בממוצע, בגילאי אמצע החיים. המורים המכשירים את עצמם לייעוץ, בחרו ללמוד מקצוע זה בעיקר מתוך רצון להתחדשות עצמית. בנוסף, רוב הפונים ללימודי הייעוץ היו רוצים לעסוק במקצוע הפסיכולוגיה. רמז לכך ניתן למצוא גם במחקרן של ארהרד ופישמן (2004). ההמלצה העיקרית של המחקר “המניעים לבחירה בייעוץ החינוכי כמקצוע והשפעת השחיקה ממקצוע ההוראה על הבחירה” (מ.רוטברגר 2011) היא, לערוך מחקר במתודולוגיה איכותנית אשר יכלול ראיונות עומק עם הסטודנטים הנמצאים בשלב של ההכשרה לייעוץ החינוכי ולומדים במגוון מכללות. אימצנו את המלצות המחקר ובחרנו לחקור את הנושא בעזרת המחקר האיכותני. מטרת המחקר, לבחון פנים נוספות הקשורות