עבודות אקדמיות

מבוא ‘זיכרון היסטורי’ או ‘מיתוס’ הינו מאמץ פילוסופי-מדעי לתאר את המהלכים המעצבים את ההיסטוריה והתרבות של עם.[1] הציונות, כתנועה שקמה על בסיסה של הדת היהודית והזיכרון הלאומי היהודי, אם קיים, הייתה רוויה מיתוסים מתחילתה. לחלקם הייתה המטרה של להפוך את יהודי העולם לעם אחד, בעל היסטוריה אחת, ולחלקם המטרה ליצור תרבות יהודית חדשה, ליצור כלים שיעזרו להגשים את החזון הציוני- הקמת המדינה היהודית. עם הקמת המדינה, מיתוסים אלה הפכו למיתוסים מעצבים של הזהות הישראלית והישראלים עצמם. שני היסודות הבסיסיים עליהם עמדה הציונות הם היהדות ומפעל העלייה וההתיישבות. לכשהומרה הציונות מתנועה למדינה, יסודות אלו המשיכו להיות דומיננטיים והפכו לשני ערכים מקודשים- ממשלות ישראל לאורך השנים עסקו בעידוד עלייה וכן גם עיגנו את האופי היהודי של המדינה באופיה, סמליה וחוקיה של המדינה. עליית שנות התשעים מברה”מ לשעבר אתגרה שני יסודות אלה, ותפיסות החברה הישראלית לגביהם. אחוז הלא יהודים הגבוה בעלייה יצר סתירה בין האינטרסים והציף את השאלה של בעייתיות עליה לא יהודית. הציונות, בנתה מיתוסים ואידיאות- עולם אוטופי יהודי אותו רצתה לבנות. בין המיתוסים- האדם החדש, ההקרבה למען המולדת, היהדות כבסיס התנועה, העלייה וההתיישבות. בעבודתי זו בחברתי להתמקד בעליית שנות התשעים ולבחון כיצד עלייה זו מאתגרת את המיתוסים הציוניים וכיצד היא משתלבת עימם כיום כשציונות מתורגמת לישראליות. שאלה נוספת בה אתמקד היא שאלה הנובעת מהשאלה הראשונה- היות ועליית שנות התשעים מאופיינת באחוזים גבוהים של עלייה לא יהודית, כיצד אי יהדותם של חלק מהעולים מתיישבת עם אותם מיתוסים ציוניים וישראליים. במסגרת העבודה אציג את חוק השבות, המעניק זכות עלייה רחבה גם ללא יהודים, את עליית שנות התשעים עצמה, ואבחן את השאלות החברתיות ושאלות

מבוא סיפור עקידת יצחק נחשב לאחד השיאים של אמנות הסיפור המקראי. בתימצות רב הוא מציג דילמה קיומית בעלת עוצמה רלוונטית בכל עת ולכל תרבות. הטקסט המאופק, המתעלם מתיאורי רקע, מחשבות ורגשות, מתאר סיטואציה שכמעט אין דומה לה בסיפורת המקראית והכללית. הסיפור נוגע בלב ליבן של שאלות המעסיקות את המין האנושי מקדמת דנא, שאלות של אמונה,   אמונה בכורח להבדיל בין טוב לרע, אמונה בצידוק הדין או להבדיל, בהסתר פנים. הקונפליקט בין הצו האלוהי לרגש האנושי של אהבת אב לבנו, הוא עמוד התווך הדרמטי של הסיפור. אברהם אבי אמונת היחיד ואבי האומה, הוא סימבול לאין ספור מיתוסים שנהיו לאבני יסוד של ההגות והתרבות האנושית. לשונו הרזה של הטקסט איפשרה לציירים, משוררים, סופרים ופילוסופים רבים, לדרוש בכתוב ולפרשו לפי הגיונם, סביבתם ונוף תרבותם. חז”ל הפליגו בדמיונם והפכו את גיבורי העלילה לבשר ודם, חיים, מתלבטים, מתריסים. הנצרות והאיסלאם מצאו אף הן שלל רב בסיפור, יצקו אותו לתוך תכני אמונתם והעניקו לו חיות חדשה משלהן. גם התרבות המודרנית, שהשילה מעליה את שלשלאות הדוגמה הדתית, גילתה פנים רבות בסיפור העקידה. אברהם ויצחק נהיו לגיבורים אוניברסליים שסיפורם משמש מקור השראה כמעט אין סופי לאינטרפטציות שבמרכזן דיון על מהות קיומו של האל וצביונה המשתנה של האמונה. סיפור העקידה היה סיפור חי ואקטואלי לאורך כל שנות קיומה של התרבות היהודית. מוטיבים כ’קידוש השם’, רדיפות על רקע אמונה, כפירה מול דבקות בדבר השם, היו נחלתם של יהודים כמעט בכל זמן לאורך ההיסטוריה. הדילמות הללו נהיו אקטואליות עוד יותר משלהי המאה ה-19, עם התעצמותה של תנועת ההשכלה, עלייתה של התחייה הציונית, מאבק הדמים על ישוב ארץ ישראל והשואה. הציווי של ‘לך

מבוא  יצירה ויסוד של מושג עקרת בית מושלמת היה ללא ספק אחד מעיקרי ההתפתחות של החברה הפוסט מודרנית של יפן ושל מבנים חברתיים עם תחילתו של התיעוש ומודרניזציה השתנו תפקידים ביתיים בכל הנוגע לתרומה שכל אחד מביא לכלכת הבית. גברים שדאגו לפרנסת המשפחה נעדרו מהבית, דבר שהשפיע על השתתפותם במטלות הבית. Jurkey, 2002)  ).משכורות באזורים עירוניים היו די גבוהים על מנת שרק אחד מבני המשפחה יעבוד מחוץ לבית. התפתחויות אלה השאירו נשים לבד בבית כאחראיות בלעדיות על ניהול ביתי. אישה הוגדרה כעקרת בית במשרה מלאה כאשתו של גבר עירוני עובד ושיש להם שני ילדים. היא דמות המטפלת בכל נושאים הקשורים לניהול משק בית., ואילו גבר נהיה המפרנס היחיד במשפחה. עקרות בית מהוות היבט חשוב בתרבות פטריארכלית של יפן. בתרבות זו גבר נמצא בשליטה ואילו אישה בתפקיד היותר נמוך והתומך. גבר היודע שביתו מסודר. וילדיו מקבלים חינוך טוב מהאם, יכול להקדיש את כל זמנו לעבודה. מושג ” עקרות בית” נוצר בתהליך המודרניזציה ותיעוש והגדילה את ההפרדה בין תחום ביתי וציבורי. מודרניזציה סימנה את תחילתו של שינוי בתפקידי הבית והציבור. אישה הוגדרה כעקרת בית במשרה מלאה כאשתו של גבר עירוני עובד ושיש להם שני ילדים. היא דמות המטפלת בכל נושאים הקשורים לניהול משק בית., ואילו גבר נהיה המפרנס היחיד במשפחה. עקרות בית מהוות היבט חשוב בתרבות פטריארכלית של יפן. בתרבות זו גבר נמצא בשליטה ואילו אישה בתפקיד היותר נמוך והתומך. גבר היודע שביתו מסודר. וילדיו מקבלים חינוך טוב מהאם, יכול להקדיש את כל זמנו לעבודה. נשות יפן עברו שינויים רבים ב-15 שנים אחרונות ,שינויים  אלה הפכו את הנשים למגזר דינמי באוכלוסייה שמחזיק

מבוא         הרפובליקה האיסלמית האיראנית הוקמה בשנת 1979 במהפכה שהנהיג אייטולה רוחאללה מוסאווי חומייני, ומבוססת על מערכת ממשל של חוקה וחוקים איסלמיים “מקיפים ושלמים” – מזור לכל החוליים הסוציואקונומיים והפוליטיים של איראן והעולם (האיסלאמי) כולו. מערכת ממשל דומה להפליא, למעט הבדלים קלים בדגשים, היתה החזון של פדאיאן איסלאם (Jamiyyat-i Fadayn-i Islam), “חבר נאמני האיסלאם“, ארגון שהחל לפעול באמצע שנות ה-40 במאה הקודמת. ההשפעה הבריטית והרוסית באיראן במאות 18 ו-19, כיבוש איראן במלחמת העולם השניה על-ידי בנות הברית, מעורבותן בפוליטיקה האיראנית, התאגדות גושים מדינתיים אסטרטגיים, כלי משחק של המעצמות הגדולות על רקע המלחמה הקרה, ניסיונות חוזרים ונשנים לגזול את משאבי האומה, תוך החלשתה ושיעבודה – כל אלו עוררו שנאה עמוקה. מאז סוף המאה ה-19, ובפרט בעידן שושלת שאות רזא, היו מוסדות הדת תחת מתקפה כבדה של המשטר, אבד חלק נכבד מכוחם אנשי הדת השיעים, בייחוד במערכות החינוך והמשפט, ובה בעת נמתחה ביקורת על היסודות התיאורתיים של האיסלאם על-ידי אינטלקטואלים, הן מארקסיסטיים והן אלו שהושפעו מהמערב, ובעיקר ההיסטוריון האיראני, אחמד קאסראווי (Ahmed Kassravi). האידיאולוגיה החומייניסטית, והחשיבה הפדאיאנית, צפו בדאגה בשקיעה של הקהילות האיסלאמיות במאות השנים החולפות, שבאה לידי ביטוי בתבוסות צבאיות, העדר הגדרה עצמית פוליטית, פיגור כלכלי, מדעי וטכנולוגי, ומעל הכל – שליטה מערבית על קהילות מוסלמיות הקהילה המוסלמית כולה מאמינה בכך שהאל הוא שממנה את שליחיו, אך השיעים מאמינים כי לאחר מות הנביא מוחמד, מונו תריסר אימאמים על-ידי האל, בדומה לנביא עצמו (צאצאים לשושלתו) – שנחשבים טהורים, חפים מטעויות, ומייצגים את האמת, כך שחובה לציית להן באופן מוחלט. אחד עשר הראשונים מתו, בעוד שהאחרון, מוחמד אל-מהאדי (Muhammad al-Mahdi),

מבוא: אישה התלוננה נגד בעלה בגין אלימות כחלק מהליך גירושין, בעצת עורכי דינה, על מנת לנצל את הליכי המשפט לרעה. במקרה, בבית המשותף הייתה מצלמה שהותקנה בעבר על מנת להגן על ביתם מפני פורצים. המשטרה הוציאה את ההקלטה יחד כאשר עצרה את הבעל לקריאתה של אשתו. מההקלטות עלה כי “לא דובים ולא יער”. המדובר בתלונת שווא שהוגשה, אך הבעל שנעצר לשעות ספורות, הוא איש קרירה, אדם חשוב ומוכר בקהילה. לכן, אפילו שמדובר במעצר שווא, הקלון בטח לא יימחק כל כך מהר. מצד אחד, ניתן כמובן להגיש תובענה נזיקית נגד האישה בגין רשלנות ושאר העוולות המנויות בפקודת הנזיקין, [נוסח חדש]. מנגד, ישנו כלי מאוד פשוט שניתן לעשות בו שימוש, שנראה כי הוא איננו מוכר דיו בפסיקה וגם איננו שגור דיו בקרב עורכי הדין העוסקים בפלילים. הכלי הוא סעיף 38 לחוק סדר הדין הפלילי, [סמכויות אכיפה ומעצרים], התשנ”ו- 1996, (להלן: “חוק המעצרים”) לשם נוחות תוצג לשונו במלואה: (א) נעצר אדם ושוחרר בלא שהוגש נגדו כתב אישום, ומצא בית המשפט שלא היה יסוד למעצר, או שראה נסיבות אחרות המצדיקות פיצוי האדם, רשאי הוא לצוות כי אוצר המדינה ישלם לו פיצוי על מעצרו והוצאות הגנתו בסכום שיקבע בית המשפט. (ב) נעצר אדם ושוחרר, ומצא בית המשפט שהמעצר היה עקב תלונת סרק שהוגשה שלא בתום לב, רשאי בית המשפט לחייב את המתלונן, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון טענותיו לענין זה, לשלם, למי שנעצר, פיצוי על מעצרו והוצאות הגנתו, בסכום שיקבע בית המשפט. (ג) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות – (1) לענין ההליכים בבקשה לפיצוי לפי סעיף זה, בין לפני

מבוא: בבואנו לפתח ולשווק מוצר חדש עומדים בפנינו אתגרים רבים. אתגרים אלו מלווים בחסר בהירות ואי וודאות באשר להצלחת פיתוחו של המוצר וכן בהצלחת שיווקו. על מנת לפתור בעיות אלו עלינו לתכנן בקפידה את המהלך השיווקי החל מהתהליך הראשוני של פיתוח המוצר ועד לתהליך השיווק הסופי ויציאתו של המוצר לשוק.   בעבודה זו אציג תהליך של תכנון ראשוני בסיסי למוצר חדש המשווק בישראל בשם – ג’וס פלאס קומפליט השייך לחברת ג’וס פלאס. בתהליך זה אבצע אינטגרציה בין התאוריה להלכה למעשה, תוך בחינת הנפשות הפועלות בחברה ברמה השיווקית. לשם כך ביצעתי ראיון אישי עם מנהלת שיווק בחברת ג’וס פלאס ישראל אשר האירה את עיניי במספר נושאים הנוגעים לתהליך השיווקי הפנימי של החברה.   שלבי התכנון הראשוני מהווים את “התנ”ך של המוצר המשווק” ויש לראות בשלבים אלו כצעד ראשוני בשיווקו של המוצר. כאשר אנו בוחנים את האלמנטים השונים המשפיעים על הצלחתו של מוצר, אנו רואים לנגד עינינו את הסיכונים, ההזדמנויות, פילוח שוק המטרה והאסטרטגיה השיווקית. כל אלו יתוקצרו בעבודה זו ויתבססו על רקע תאורתי הנלקח ממאמרים אקדמאיים.   בסיומה של עבודה זו, ביצעתי סיכום קצר והבעתי את דעתי האישית על יכולת הצלחתו של המוצר החדש במדינת ישראל. כל זאת לאור ניתוח המאמרים והשלכותיהם על החומר המקצועי עליו מתבססת העבודה. בסופה של עבודה זו ניתן יהיה לחזות את הצלחתו של המוצר וליישר מבט לעתיד תוך בחינת הצלחתו העתידית של המוצר.         תוכן עניינים: 1. מבוא 1 2. סקירת ספרות: 2.1. NEW PRODUCT DEVELOPMENT 2 2.2. INTEGRATION AND NEW PRODUCT DEVELOPMENT SUCCESS: THE ROLE OF FORMAL AND INFORMAL CONTROLS  3 2.3.

תקציר אופק חדש” ו”עוז לתמורה” הינן רפורמות מערכתיות שהונהגו בשנת תשס”ח בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים בישראל (אופק חדש) ובתיכונים (עוז לתמורה), ונועדו להקיף היבטים רבים בחיים בית הספר. רפורמה המכתיבה שינויים מדרג השלטון מובילה שינויים מלמעלה למטה- מוכתבים מראש. בכדי שיצליחו להיטמע במערך החינוך הם זקוקים לתיווך בין מפתחי התיאוריה לפועלים בשטח. על התיווך אמון מערך הפיקוח המקצועי. הפיקוח בישראל מתחלק לשבעה סקטורים: פיקוח גנים, יסודי, תיכון, דתי, ערבי, חינוך מיוחד וחינוך התיישבותי. תפקידו לא השתנה מאז הגדרתו ב-1956 ועדכונו ב-1996: ייצוג משרד החינוך והתרבות בפני המנהלים, לשמש גורם מתווך בין משרד החינוך לקהילה, לפקח על ביצוע מדיניות משרד החינוך בשטח  ולבקר את השיטות הפדגוגיות המופעלות בבתי הספר, להעריך ולתת משוב על איכות, ארגון והצלחת בתי הספר ולבסוף- לדאוג להשתלמויות והדרכת מורים, מנהלים ועוד (Bogler,2014; Spanneut, Tobin & Ayers,  2010). המפקחים מגיעים לתפקידם אחרי שנים של ניסיון שטח, הם בקיאים בגישות פדגוגיות מגוונות, והם אנשי המפתח בהנהגת רפורמות. הבעייתיות בעניין נובעת מעצם כך שהרפורמות מובילות חידושים בתחום החינוך, ואילו המפקחים רובם סיימו את הכשרתם המקצועית לפני שנים רבות, והגישות אותן למדו אינן מתאימות למציאות העכשווית (Spanneut et al.,2010). לאור הרפורמות במערכת החינוך, ביקש מחקר זה לבדוק מהן העמדות והתפיסות של המפקחים ביחס לתהליך פיתוחם המקצועי בתקופה של רפורמות ושינויים בבתי הספר שבאחריותם. מחקר זה נערך  בשיטות מחקר איכותניות המאפשרות לנהל מחקר “פתוח” שבא להבין, להכיר וללמוד את השדה הקיים. התקיימו ראיונות חצי- מובנים עם 3 מפקחות העובדות במשרד החינוך ובמהלך תפקידן הובילו רפורמה כזו או אחרת. ממצאי המחקר מעלים כי קיים פער בין הכשרת המפקחים לתפקידם בפועל, אם כי

הקדמה בעקבות הזוועות שעברו היהודים במלחמת העולם השנייה תחת ידיהם של הנאצים, עלתה השאלה מדוע נמנעו היהודים מלנקום במקרבנים שלהם.  מעט מאד מעשי נקמה מצד היהודים התרחשו בפועל, וכמעט ולא מופיעים מחקרים על הנושא. למעט מקרה מפורסם אחד שיצא לפועל בראשותו של אבא קובנר, לא ידוע על מעשי נקמה מאורגנים או ספונטניים. העובדה שבפועל כמעט ולא התרחשו מקרי נקמה לא מנעה מהקולנוע לעסוק רבות בנושא. מהקולנוע הישראלי המקומי ועד הקולנוע ההוליוודי מופיעים סרטים שהנושא שלהם הוא נקמה יהודית בנאצים. מכיוון שמקרים כאלה לא התרחשו במציאות, סרטים אלה מציגים פנטזיות של נקמה, בקנה מידה רחב, שבו המלחמה מסתיימת מוקדם יותר בעקבות נקמה יהודית מוצלחת, או צר יותר, שבו פושע נאצי בכיר מובא למשפט בישראל. בעבודה זו אשווה בין שני סרטים הוליוודיים העוסקים בנקמה ובין שני סרטים ישראליים באותו הנושא. באמצעות ההשוואה הזו נבחן את הגישות השונות של יוצרים ישראליים ואמריקאיים כלפי   יהודים וגרמנים ויחסי הכוחות ביניהם. נבחן כל סרט ממספר היבטים וננסה לנתח כיצד בונה כל במאי את הנקמה בדרכו ובהתאם למדינה ולתרבות שממנה הוא מגיע. הקולנוע הוא מקום שבו יש מקום לטשטוש הגבולות בין המציאות לבין הדמיון, ולכן בעוד שבפועל נקמה יהודית כמעט ולא התרחשה, על מסך הקולנוע היא מהווה נושא מרכזי בכמה סרטים. בגלל הפער המשמעותי הזה שבין מציאות לדמיון הדיון בנושא הנקמה בנאצים בעקבות מלחמת העולם השנייה בקולנוע נשזר בנושא הקולנוע כהיסטוריה. השאלה האם ניתן לראות בסרטי הנקמה הללו סרטים היסטוריים, למרות ששלושה מתוך הארבעה (פרט למבצע ואלקירי) עוסקים בנקמה שלא התרחשה במציאות עולה מניתוח ארבעת הסרטים. במבוא אתייחס לשאלת הקולנוע כהיסטוריה על פי התפיסות שמציעים זנד (2002),

  מבוא פסיכולוגיית ספורט כוללת שימוש בטכניקות של פסיכולוגיה חיובית והעצמת יכולת מנטאלית שיש בכוחן יכולת לעזור לאנשים מעבר לתחום הספורטיבי הקלאסי.  תפיסה זאת הניעה חוקרים החל מראשית שנות ה-70  (1973, Morgan) לבחון בשיטתיות את ההשפעה של פעילות גופנית על בריאות הנפש בכלל ואת ההשפעה האנטי-חרדתית של פעילות גופנית בפרט. רוב המחקרים שנעשו דאז בדקו את ההשפעה של אורח חיים ספורטיבי על נבדקים נורמאליים, ורק מיעוטם נערכו על נבדקים קליניים. טיב ההשפעה של פעילות גופנית על המצב הנפשי של האדם הינה רחבה, וכוללת שיפור של המכאניזמים הפסיכולוגיים והפיזיולוגיים. ישנם שני סוגים עיקריים של פעילות גופנית: פעילות אירובית ואנאירובית. הסוג הראשון הראה יעילות רבה יותר בהפחתת סימפטומים של חרדה כאשר רגישותו של האפקט האנטי חרדתי לגורמים כמו סוג האימון, מידת העצימות, משך האימון והתדירות הובילו לניסוח המלצות לאימון אפקטיבי. חשיבותם של מחקרים בתחום מתבטאת בפער בין צרכיי הטיפול של אלה הסובלים מהפרעות חרדה ודיכאון ובין היכולת של מערכת בריאות לספק צורך זה. בהתבסס על האומדנים שנעשו במדינות מערביות כולל ישראל Jacobi, 2004)), ניתן יהיה לקבוע כי בכל שנה נתונה לפחות כ-7% מהאוכלוסייה בישראל סובלים מבעיות והפרעות נפשיות, וכי חלק ניכר מקבוצה זו נזקק לטיפול. זאת כאשר כלל השירותים לבריאות הנפש בישראל אינם יכולים לטפל בכל אוכלוסיית היעד (Levinson, 2007). לפיכך, קיים פער בין הצרכים הטיפוליים נפשיים-פסיכולוגיים של אזרחי ישראל ובין היכולת של שירותי בריאות הנפש לספק צורך זה. עבודה זאת תציג את שלושה מחקרים  אשר בחנו את ההשפעה של פעילות אירובית על הפרעות חרדה ובמיוחד על תסמונת דחק פוסט-טראומטית (Post Traumatic Stress Disorder, PTSD) בקרב ילדים, נוער ומבוגרים. ראשית, מחקרם של Motta,

מבוא שריר ההמסטרינג הינו שריר מורכב ומשמעותי מאד בפעולת הכפיפה והפשיטה של הברך. פעולה זו אנו עושים מבלי משים כמעט כל רגע, הן בהליכה, במיוחד בריצה. לא צריך להיות ספורטאים על מנת להרגיש את חשיבותו של שריר זה. בכל זאת, ספורטאים מקצועיים העושים שעות על גבי שעות במגרש הכדורגל ובאימונים, הינם קבוצת סיכון משמעותית מתוך האוכלוסייה. אולם, פציעה זו אינה בלתי נמנעת. מחקרים רבים בארץ ובעולם התפרסמו סביב נושא זה, תוך כדי שהם מגלים מידע רב לגבי גורמי הסיכון, ובאמצעות ממצאים אלו נותנים לרופאים ומאמנים את הכלים הנכונים למניעת פציעות אלו ולטיפול בהם לאחר שכבר אירעו. בעבודתי זו אסקור את סוגי פציעות הספורט הקיימות והגורמים להן, בדגש על פציעת שריר ההמסטרינג בקרב שחקני כדורגל. בנוסף לכך, אציג את הדרכים למניעה ואת הדרכים לטיפול. שמירה על שריר הירך האחורי, ההמסטרינג, הינה משמעותית יותר. וכבר בימי קדם הבינו את החשיבות של שריר זה, וכשרצו לשמור על עבדים למען לא יברחו או להעניש עבריינים היו חותכים להם את מיתרי שריר ההמסטרינג. מה שלמעשה היה משבית את פעולתם לעולמים. על כן, יש חשיבות רבה להבין את המבנה ואופן הפעולה של שריר ההמסטרינג ולהבין את האופן הנכון לאימונו ולשיפור החוזק והגמישות שלו ושל שרירים אחרים המשפיעים על פעולתו. מה שכמובן יתרום באופן כללי לכך כי נשמע פחות על פציעות חמורות של שחקני כדורגל בפרט, ושל אנשים מן השורה אשר אינם יודעים לאזן את השימוש בשרירי הגפיים התחתונות בפרט.