עבודות אקדמיות

תקציר שנת ההוראה הראשונה נתפסת כאחת התקופות המורכבות ביותר במהלך הקריירה של מורים. המורים הנקלטים במערכת בפעם הראשונה מלווים במערך מובנה של מנגנוני תמיכה והערכה, מתוך שאיפה שיצליחו לפתח דפוסה עבודה פרופסיונאליים הנשענים על מודעות עצמית ומקצועיות. במקרים רבים מגלים המורים הטריים שעולם ההוראה והמערכת החינוכית שונים באופן ניכר מאלו שהצטיירו בדמיונם וכי המציאות מורכבת הרבה יותר. (גביש ופרידמן, 2007; סטרהובסקי, מרבך והרץ- לזרוביץ, 2002). מחקר זה שואף לעסוק בתהליך קליטת מורים מתחילים מנקודת מבטם של מנהלי בתי- הספר, תוך בחינת תהליך ההתמחות שעוברים מורים חדשים ומתוך שאיפה שתוצאות המחקר יסייעו בבניית תכניות קליטה מיטביות על ידי מנהלי בתי הספר, האחראים הראשיים על קליטת מורים חדשים במערכת החינוך. תכנית ההתמחות מתקיימת בארץ מאז שנת תש”ס  (2000) ומטרתה להקל על המורה המתחיל בכניסתו למערכת החינוך ולמוסד הבית- ספרי. תהליך הכשרת המורה המתחיל הוא תלת שנתי וכולל את שנת ההתמחות, שהיא השנה הראשונה בה מקבל המורה המתחיל תמיכה צמודה והערכה מקצועית ובסופה מקבל רישיון הוראה. תהליך ההכשרה כולל שנתיים נוספות בהן מקבל המורה המתחיל ליווי מקצועי, ובסופן של שנתיים אלו מתאפשר לו להיכנס לקביעות במקצוע ההוראה. תקופת ההתמחות האינטנסיבית מעלה על פני השטח את מורכבות מקצוע ההוראה בהיבטים מקצועיים ואישיים כגון: הוראת תחומי דעת,  הבנת צורכי התלמידים,  הנהגת הכיתה,  ביצוע משימות הערכה, עבודה עם הורים, הבנת בית הספר כארגון ועוד.  בנוסף, במהלך תקופה זו מתמודד המורה עם קשיים רבים  כמו חוסר ניסיון בהכרת תכניות הלימודים ודרכי הוראתן. למנהל בית הספר ישנו תפקיד מרכזי, ואולי אף מכריע, בהצלחת קליטתו של המתמחה במערכת החינוך. הספרות המקצועית בנושא מראה שהשתלבות מוצלחת של המתמחה בשנת ההוראה

מבוא   עבודה מהווה חלק בלתי נפרד מחייהם של מרבית האנשים הבוגרים בעולם. בגיל הבגרות האדם נדרש לחיים עצמאיים, כלומר לפרנס את עצמו, ובאותה עת רבים מתחילים לבנות משפחות. בספרה של גלין (1988ׂ) מוגדר המונח קרירה כמונח נפוץ אשר נעשה בו שימוש על בסיס יומי. התפתחות הקרירה תופסת חלק נכבד במעשיהם, שיקוליהם ושאיפותיהם של מרבית האוכלוסייה, כאשר הקריירה הופכת להיות חלק מזהותם האישית. הר וקרמר הגדירו את המושג קרירה כמסלול חייו של הפרט, הכולל את העיסוקים, ההתנסויות והבחירות המקצועיות הרלוונטיות להתפתחותו של אדם זה כעובד (Herr& Cramer, 1988). במילון אבן שושן (2003) מוגדרת קריירה כדרכו של אדם לקראת הצלחות חיצוניות, השגת רווחים או כבוד בפעולה מסוימת, מקצוע, מעמד בעבודה. על פי הגדרות אחרות קרירה מתוארת כמעמד בחברה ובעבודה, או קרירה כמקצוע; קרירה כמסלול חייו של הפרט, מהלכיו הצלחותיו והשגיו (מילון עברי שלם, 1971). הגישה הראשונה רחבה מאוד ומציגה את הקרירה כרצף אירועים בחיי הפרט, מעבר למקצוע או משרה מסוימת (גלין, 1988). במובן הרחב של המילה, קרירה היא למעשה דרך חיים המתועלת בדרך כלל להשגת יעדים תעסוקתיים כגון: הצלחה, שכר,יוקרה וקידום (להט, 1998). הגישה השנייה צרה הרבה יותר וגם היא רואה את הקרירה כרצף אירועים וכהתפתחות בתוך משרה מסוימת. המשותף לגישות אלו הוא תפיסתה של הקרירה כתהליך ורצף אירועים הקשורים לעבודתו של הפרט (גלין, 1988). התפתחות הקרירה מושפעת בין היתר ממרכיבים חיצוניים הכוללים אקלים ארגוני, הזדמנויות תפקודיות ויחסי עבודה; מרכיבים אישיים כמו ערכים, הישגים, השכלה, מצב משפחתי ושאיפות. שאיפתו של האדם לצורך בפרנסה והגעה למימוש עצמי היא טבעית לחלוטין, אך יתכן שבעתיד יתפתחו סוגים חדשים של עובדים בשוק העבודה אשר יראו

תקציר מטרת המחקר הנוכחי היא לתאר את תופעת שינוי הקריירה בקרב נשים בגיל המעבר. במחקר זה, אתמקד בנשים בגילאי ארבעים ומעלה, אשר ביצעו שינוי ועברו מקריירה ראשונה לקריירה שנייה.   מחקר זה בוחן את מניעיהן של הנשים לביצוע השינוי, ואת חוויותיהן של נשים אלו בעת תהליך ביצוע השינוי ולאחריו. המחקר בוחן את הקשיים הכרוכים בתהליך השינוי, את גורמי התמיכה, ואת השלכותיו של תהליך השינוי על הנשים ועל בני משפחתן. בנוסף, אבחן מהי השפעת גיל המעבר על תהליך שינוי הקריירה. רואיינו ארבע נשים באמצעות ראיון עומק חצי מובנה, אשר נדגמו בשיטת כדור שלג. מתוך ממצאי המחקר עולה כי בגיל המעבר האישה מבצעת תהליך חשיבתי שבו היא בוחנת את עשייתה עד לנקודת זמן זו מול רצונותיה מטרותיה שאיפותיה וחלומותיה. מרבית המרואיינות תופסות את הסיבה לביצוע השינוי כמניע פנימי, הקשור במימוש עצמי מחד גיסא, ובתחושות שליליות הקשורות בקריירה הראשונה שלהם  מאידך גיסא. כמו כן, עולה כי מרבית הנשים ציינו מכשולים פנימיים שעמדו בפניהן במשך תהליך השינוי כאשר המכשול הפנימי הבולט ביותר הינו החשש והפחד מתוצאות התהליך. המכשול החיצוני הבולט ביותר עליו דיווחו היה הקושי הכלכלי שליווה את תהליך השינוי. עוד עולה מן המחקר הנוכחי כי בני משפחתה של האישה מהווים חלק בלתי נפרד מהתהליך, והינם מושפעים ממנו במידה רבה. מרבית הנשים ציינו כי התמיכה ניתנה להם על ידי בני משפחתן. ממצא נוסף הינו כי כל המרואיינות ציינו את השפעת גיל המעבר על הרצון לעשות שינוי, ואף תפסו את גילן כיתרון משמעותי לביצועו. לבסוף, כל המרואיינות תפסו את השלכות השינוי כחיוביות, הן במישור האישי והן במישור המשפחתי.   תוכן עניינים תקציר עמוד 3 מבוא עמוד

מבוא בשנים האחרונות, אנו ערים לניסיון לצמצום הפערים ואי השוויון במערכת החינוך בין המגזר היהודי לבין המגזר הערבי. עם זאת, אנו עדיין עדים לקשיים רבים בקרב המגזר הערבי בבואו ללמוד את השפה העברית כשפה שנייה. נשאלת השאלה מהם אותם גורמים אשר משפיעים על רכישת השפה העברית כשפה שנייה. האם אלו גורמים חברתיים, תרבותיים, כלכליים  או שמא גורמים פוליטיים. הצעת מחקר זו באה לבדוק האם חשיפה גבוהה יותר לשפה העברית, הניבה הישגים גבוהים יותר בקרב התלמידים.     תוכן עניינים מבוא 1 סקירת ספרות 1 מערכת החינוך בישראל 1 מערכת החינוך הערבית בישראל 1 רכישת שפה שנייה 2 רכישת עברית כשפה שנייה בקרב ערבי ישראל 3 גורמים משפחתיים 4 מצב סוציו אקונומי 4 הכשרת מורים 5 גורמים חברתיים 5 השערת המחקר 6 מתודולוגיה 7 אוכלוסיית המחקר 7 כלי המחקר 7 משתני המחקר 7 מערך המחקר 7 מהלך המחקר 7 שיטת הניתוח 7 רשימת מקורות 8  

הקדמה עבודה זו עוסקת בקתדראלה המפורסמת נוטר דאם. לצורך כתיבת העבודה קראתי חומר רקע רב ונעזרתי בספרים ובמאמרים שהתפרסמו בכתבי עת. הקתדרלה כאמור מפורסמת ומוכרת עד למאוד ולכן עמד בפני האתגר לנסות ולחדש ולו במעט. ניסיתי לעשות זאת על ידי הגעה  למקורות הסטוריים מתקופת בניית הקתדרלה או בסמוך לכך וכן על ידי חיפוש אזכורים עקיפים ומעניינים בכתבי עת. אני תקווה שמאמצי עלו יפה. תוכן העניינים: 1. הקדמה  4 2. מבוא 5 3. פרק א -רקע היסטורי מדיני ופילוסופי 7 4. פרק ב – התפתחות האדריכלות הגותית- אילוצים ופתרונות 9 5. פרק ג –מאפייני האדריכלות של הקתדראלה 20 6. פרק ד –בניית קתדראלת נוטר דאם 23 7. פרק ה- שחזורים ושינויים בקתדראלת נוטרה דאם  26 8. פרק ו- קתדראלת נוטרה דאם באמנות וספרות 29 9. סיכום 31 10. ביבליוגרפיה 32

מבוא  העבודה הזו תוקדש לפרק חשוב ומרתק בתולדות האוניברסיטה העברית בירושלים: הקמת המחלקה לחינוך (או המחלקה להכשרת מורים בשמה האחר) במסגרת האוניברסיטה, על כל הקשיים והאתגרים שליוו אותה אפתח בסקירה היסטורית קצרה של הקמת האוניברסיטה העברית עצמה, ברבע הראשון של המאה הקודמת, ויתברר לי שגם שם היו לא מעט קשיים הפרק השני והמרכזי יעסוק בנושא העבודה, ובו אסקור את הרקע להקמת המחלקה לחינוך, שהחלה לפעול עשר שנים לאחר פתיחת הלימודים באוניברסיטה. אדון במכלול ההיבטים של ההקמה, באלה שקידמו את הרעיון ובאלה שהתנגדו לו. אבדוק מדוע הייתה התנגדות לעצם ההקמה ואיך התנהלה המחלקה בשנותיה הראשונות על רקע מחסור בכוח הוראה ובתקציבים. כמו כן אביא דוחות שונים של המחלקה ותוכניות לימודים, שמהם ניתן יהיה ללמוד על הדברים שהיו ייחודיים למחלקה הפרק השלישי והאחרון יוקדש לסיפורו של בית-הספר התיכון, שהוקם ביוזמה של המחלקה לחינוך ובצמוד אליה, כדי לשמש ‘מעבדת ניסוי’ לתלמידי ההוראה. חלק גדול מהנתונים בעבודה זו מתבסס על ארכיון האוניברסיטה העברית (גא”ע), המכיל עשרות רבות של מסמכים נדירים בעזרת הסקירה המקפת אבקש לתת תשובה לשאלת המחקר, שהיא: מה היו הקשיים והאתגרים שאיתם התמודדו מייסדי מחלקת החינוך באוניברסיטה העברית וכיצד התגברו עליהם?      תוכן עניינים מבוא  3 פרק 1: האוניברסיטה העברית – ההקמה והשנים הראשונות  4 פרק 2: הרקע להקמת המחלקה לחינוך של האוניברסיטה העברית  6 2.1. הצרכים של מערכת החינוך בארץ-ישראל  6 2.2. חינוך תיכוני כהכנה ללימודים אקדמיים 9 2.3. היענות לציפיות התנועה הציונית ולדרישות הסטודנטים 10 2.4. מחסור בכוח הוראה מקצועי 11 2.5. דוח המחלקה לחינוך לשנת תרצ”ז 12 2.6. ‘יחסי ציבור’ לבוגרי המחלקה  14 2.7. תוכנית הלימודים של המחלקה

מבוא  בעשורים האחרונים, מאמצת החברה הישראלית אידיאולוגיה רב-תרבותית, ומתיימרת להעניק שוויון לקבוצות בתוכה שהן בעלות תרבויות ודתות שונות כאשר הגדולה שבהן היא קבוצת בני הדת היהודית. הספקטרום הרב תרבותי נובע בעיקר מתהליכי מערביות שהחדירו ערכים מודרניים-ליברליים ושיח זכויות חדש שהולך ומתפתח בארץ ובעולם כולו. הדיון ברב תרבותיות בישראל עולה נוכח הגדרתה של המדינה במגילת העצמאות כמדינת העם היהודי ובחוק יסוד כבוד האדם וחירותו כמדינה יהודית ודמוקרטית. מחד מתיימרת מדינת ישראל לאמץ ערכים ליברליים, שואפת לשוויון בין אזרחיה ומתנגדת לאפליה על רקע דת גזע ומין. מאידך אימצה  מדינת ישראל אידיאולוגיה רב-תרבותיות המאפשרת לקבוצות לדבוק במורשתן התרבותית, כגון הדת היהודית, אשר מאופיינות בחלקן בשוביניזם קשה וקיצוני. מכאן נובעת התנגשות בלתי נמנעת בין ערכים ליברלים לזכות הקבוצות השונות לדבוק במנהגיהן הלא-ליברליים כגון אפליית נשים בתחומים שונים. מעיניים פמיניסטיות, הנשים בארץ נמצאות לא אחת במצב שההגנה על זכויותיהן נעשית בעייתית ויוצרת קונפליקט אמיתי. בעבודה זו אבחן את התנגשות הערכים הליברליים אליהם שואפת מדינת ישראל אל מול זכותה של קבוצה לדבוק בפרקטיקה מפלה וזאת בשם ערכיה ואמונתה. בתחילת העבודה אעסוק במתן רקע תיאורטי בנושא הזכות לתרבות, מהי רב-תרבותיות, החיבור בין רב תרבותיות וערכי הליברליזם ובתוך כך בביקורת התפיסה הפמיניסטית. לאחר מכן אסקור את בג”ץ רגן כמקרה בוחן לעמדות הנ”ל, כיצד הן באות לידי ביטוי בפסק הדין עצמו ומהי דעתם מלומדים שונים בנושא. ולבסוף אנסה להביא הצעה לפתרון ראוי לבחינת מקרים דומים, בהתבסס על הכלים של הגישות השונות.     תוכן עניינים א. מבוא- 3 ב. הזכות לתרבות- 4-5 ג. רב-תרבותיות מהי?- 6-7 ד. הדילמה הרב-תרבותיות במדינה ליברלית- 8-9 ה. רב תרבותיות ליברלית ופמיניזם- 10-13 ו.

תוכן עניינים  1. תקציר- 8 2. מבוא 9 .2.1 תיאור נושא הפרויקט 4 2.2 המבנה העקרוני של המתקן המתוכנן 4 2.3 אופן פעולה של המתקן המתוכנן 4 3. מטרות הפרויקט 5 3.1 מטרות כלליות 5 3.2 מטרות ממוקדות 5 3.3 דרישות פונקציונאליות 5 4. סקירה טכנולוגית 6 3.1. כללי 6 3.2. חיישנים 6 3.3. אקטואטורים 6 3.4. רכיבים לבקרה 6 4. חלופות לפתרון 7 4.1. חלופה 1 7 4.2. חלופה 2 7 4.3. חלופה 3 7 4.4. שוואת החלופות ובחירת קונספט מועדף 7 5. תיאור התכן של הפתרון הנבחר 8 5.1. עיקרון פעולה 8 5.2. תכן מכאני 8 5.3. תכן חשמלי 8 5.4. בקרה 8 5.5. תוכנה 8 6. חישובים 9 6.1. חישוב מקדם ביטחון 9 6.2. חישוב עומסים בהתקן 10 6.3. חישוב גלגלי שיניים 10