עבודות אקדמיות

מבוא בעבודה זו ברצוני לבדוק את תהליך הגיוס ומיון העובדים בחברת פרטנר תקשורת בע”מ ORANGE בסניף רגבה. בכל ארגון גדול שיש בו תחלופה או גיוס עובדים חדשים לעבודה בתדירות גבוהה, צריכה להיות התאמה בשני צירים מרכזיים הקשורים בעניין, הראשון הוא התאמת צורכי ודרישות הארגון לבין מגוון הכישורים שיש למועמד לתפקיד, והשני הוא התאמה בין התרבות הארגונית, כפי שהיא משתקפת באקלים הארגוני, לבין הצרכים הבסיסיים של הפרט, כפי שהם באים לידי ביטוי בציפיות שלו מהתפקיד. (שטרואבר, 2002). מקרה החקר בעבודה יהיה חברת פרטנר תקשורת בע”מ, “פרטנר” היא חברת תקשורת סלולארית, המספקת שירותים ויישומים באמצעות הטכנולוגיות המתקדמות בעולםUMT/GSM/GPRS –  תחת המותג orange. החברה מציעה מגוון רחב של שירותים סלולאריים, שירותי נתונים ותוכן, ומספקת פתרונות תקשורת מתקדמים, בין השאר, שימוש מנויים בשירותים המתקדמים ברחבי העולם באמצעות הסכמי נדידה בינלאומיים. בעלת השליטה העיקרית היא “האצ’יסון טלקום”. ( http://www.orange.co.il/he-il/general/business_card_2_A3/) לנושא בחירת עובד חדש לחברה יכולה להיות השפעה גדולה על החברה המעסיקה, על החברה לבחור את העובדים המוכשרים ביותר ולמיין אותם לתפקידים התואמים את כישוריהם. בעבודה זו אבדוק את כול התהליך של הגיוס ומיון העובדים בחברת פרטנר החל מרגע הגשת קורות החיים של העובד, סדרך מבחני המיון ועד תחילת העבודה. בנוסף אבחן אתת דרכי או אמצעי הגיוס שחברת פרטנר משתמשת בהם לצורך גיוס ומיון עובדיה. העבודה מורכבת מחמישה פרקים, הפרק הראשון הוא פרק סקירת הספרות, אשר יעסוק בשני הנושאים המרכזיים של העבודה והם גיוס ומיון עובדים בארגון. פרק שני- הצגת מקרה החקר שהוא חברת פרטנר, רקע על החברה, שיטות הגיוס והמיון הנפוצות בחברה. פרק שלוש- הצגת וניתוח תוצאות המחקר. פרק ארבע- דיון ובפרק האחרון הסיכום והמסקנות.

תקציר העבודה בחנה מודלים ותיאוריות שונות המתייחסות לגיוס כח אדם נכון בעולם ובמיוחד בישראל והשפעתן על אופן העסקת העובדים במפעל ביכורי שדה ותחושת המחויבות של העובדים אליו. השיטה הייתה בדיקת  תהליכי גיוס העובדים והעסקתם במפעל שעוסק ברכישה, עיבוד, אחסון, שיווק ושינוע של פירות וירקות בישראל. המצב במפעל נבדק אמפירי באמצעות חלוקת שאלונים ואיסוף התשובות וניתוח סטטיסטי של התשובות. במפעל כ 70 עובדים. במדגם השתתפו 63. 5 מנהלים יהודים (ו-ס יהודים בדרג לא ניהולי) ו 55 עובדים מוסלמים בדרג לא ניהולי ו 3 מנהלים ערבים. ספרו של שטאובר דרושים, תהליכי גיוס ומיון של עובדים בישראל היה מרכזי. התברר שעובדי המפעל חשים שביעות רצון מתהליך גיוסם למפעל אבל יש נתון ממתן שזה הדת שלהם. נתון שני של מעמד במפעל נמצא לא משמעותי. בנוסף קיימנו שני ראיונות עומק ויצא שהם חופפים לסטטיסטיקות. נמצא שזה מפעל שבו “יהודים מנהלים מוסלמים”. אתר החברה  http://www.bikurey.co.il/  כתוב עברית בלי ערבית בכלל. לא דף בית, לא דרושים. רוב העובדים ערבים. אבל ככה עשו. לכן לא מפתיע שהערבים במפעל חשו אפליה וזה השפיע על תחושת השייכות שלהם למפעל. לא הצלחנו להיפגש עם מהל כח האדם. בדף “מי אנחנו” נהוג לציין את שמו של המנכ”ל ומספר פרטים עליו וכן הסמנכ”לים ובהם סמנכ”ל כח אדם. זה לא קיים בדף הנזכר. לא ברור בכלל התהליך מכיוון ההנהלה אומרת. לא קיבלנו תשובות אלא רק התחמקויות. המסקנה שלנו, תהליכי גיוס כח האדם של החברה אינם סבירים מבחינת אפלייה לאומית ואין בהם שקיפות נדרשת. יש גם תסכול על רקע לאומי , מבחינת מנהלים ועובדים נמצא שאין הבדל משמעותי בתחושה כנראה בגלל שכולם סובלים מההנהלה הקשוחה.

מבוא המיעוט הערבי מהווה כ-20% מאוכלוסיית (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2016[1]). מדינת ישראל מוגדרת כמדינה יהודית ודמוקרטית[2]. ככל אזרח במדינה, אמורים ערבי ישראל להיות בעלי זכויות דמוקרטיות הכוללות את הזכות לבחור ולהיבחר, חופש תנועה ועוד.  בהקשר הדמוגרפי הזה חשוב להבין שהערבים היו רוב בשטח שהוגדר אח”כ כמדינת ישראל,  אבל ב29 בנובמבר 1947 החליט האו”ם על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל[3]. מידית פרצה מלחמת השחרור. לפני המלחמה שני שלישים מתושבי השטח שמוגדר כיום כישראל היו ערבים, ואחריה עקב בריחת הערבים נוצר מצב הפוך בו שני שליש מהתושבים היו יהודים[4]. ברור שמצב זה גרם לרגשות מרירות אצל הערבים. יש לציין שעל פי המכון למחקרי ביטחון  [5]שערך סקר בעולם הערבי בין ינואר ליולי 2014 ונמצא כי 87% מהערבים שהשתתפו בסקר מסרבים להכיר בקיומה של מדינת ישראל, התוצאה הנמוכה ביותר נמצאה במצרים (71%) והגבוהה באלג’יר (98%). ברש”פ 90% מהציבור הפלשתיני  מסרב להכיר בישראל. המשתתפים הצביעו על מספר סיבות בגללן הם לא מוכנים להכיר בישראל: מדינה כובשת (23.4%), גזענית (12.2%), עוינות לערבים (11.5%), פגיעה בזכויות הפלסטינים (7.5%), גירוש פלסטינים (5.5%) וסיבות דתיות (4.9%). 77% רואים בסוגיה הפלסטינית סוגיה כלל-ערבית. הסקר הזה מבטא תחושה הדדית לא טובה. לא רק במובן המקומי, אלא אפילו במונחים עולמיים. זה דבר מרכזי, לכן הערבים נתפסים כעוינים את המדינה (וזה מתקבל בסקר). מי שעוין עלול להזיק במצב של מלחמה. לרגל, לפגוע וכדומה. זה דבר שלילי מבחינת נטיית הרוב לשמור על זכויות הערבים בזמן מלחמה. יש לציין שבקום המדינה הערבים נתפסו כסיכון בטחוני, הוחל עליהם ממשל צבאי)אתר הסתדרות המורים)[6]והם שוחררו מהחובה לשרת בצה”ל, וחלק מאדמותיהם הופקעו במטרה לממש אידאלים ציוניים של פיתוח והתיישבות

מבוא פנימיות רבות ברחבי הארץ נותנות שירות לכלל המגזרים ולמגוון גילאים, החל מילדים בגיל הרך ועד למתבגרים. ניתן לומר כי תלמידי פנימיות נמצאים שם לא בכדי, ישנן סיבות רבות המאלצות את ההורים לשלחם מהבית, החל ממצב סוציו אקונומי רעוע וכלה בגילוי אלימות במשפחה. אולי בשל הרקע ממנו מגיעים החניכים, ישנה תופעה הרווחת בפנימיות והיא תופעת האלימות המקושרת בעיקר לבני נוער, שחווים גם כך קשיי התבגרות נורמטיביים אך מתמודדים עם אתגרים נוספים במסגרת זו כגון מרחק ממשפחתם וחיים במסגרת שברוב המקרים לא בחרו להיות בה. בעבודה זו נתמקד בהתמודדות עם גילויי אלימות בקרב בני נוער במסגרת הפנימייה. על פי הלמ”ס, נכון לשנת 2017 לומדים בפנימיות של משרד החינוך בכיתות ט-יב’ כ21,000 תלמידים. מדובר במספר רב של צעירים שהצלחתם משמעותית למדינה במובן הכלכלי, באמצעות כניסה עתידית לשוק העבודה ובמובן החברתי המדגיש את התערותם ההדרגתית בחברה, מחוץ לגבולות הפנימייה (הלמ”ס, 2017). בעבודה זו נדון בהרחבה בהשלכות של תופעת האלימות על בני הנוער השוהים בפנימייה, תוך התייחסות לאלה המתנהגים באלימות ולאלה שסופגים אותה כאחד. פנימייה כמוסד חינוכי, אמורה להיות מקום בטוח ולענות על צרכיהם של המתבגרים והיא למעשה אינה יכולה לפעול לקידום הנוער שנמצא בה כאשר ישנם גילויי אלימות ותוקפנות שתורמים לתחושת חוסר אונים ופחד תהומי. בנוסף, עבור צעירים רבים הפנימייה מהווה מפלט אחרון המונע מהם התדרדרות לחיי בטלה ופשע ועל כך יש לשמור והרחקת חניך ספציפי מהפנימייה צריכה להיות מפלט אחרון, כאשר כל אפשרויות הטיפול בו מומשו עד תום ולעיתים הנהלות הפנימיות נזהרות מידי ומשאירות חניכים אלימים לתקוף כמעט כראות עיניהם (ניסים וכהן, 2012). המאבק באלימות הוא נושא חשוב שיש לטפל בו בצורה

מבוא “לפעמים אתה חושב שעליך להיות מושלם שאסור לך לעשות שגיאות. בתקופות כאלה אתה מטיל על עצמך לחץ כבד כל כך, והייתי רוצה שתבין שאתה רק בן אדם – כמו כולם, שמסוגל להגיע להישגים נפלאים אבל אינו יכול להיות מושלם. אז בבקשה עשה את המיטב ותבין שדי בכך. אל תשווה את עצמך לאף אחד אחר הסתפק בלהיות האדם הנפלא ביחיד והמיוחד שאתה הינך”. סוזן פוליס שוץ המונח “לקות למידה” הוא מונח כללי, המתייחס לקבוצה הטרוגנית של הפרעות, הבאות לידי ביטוי בקשיים משמעותיים ברכישת מיומנויות הקשב, הדיבור, הקריאה, הכתיבה או המתמטיקה ובשימוש בהם (זרחין, 2005). ישנם אנשים הסובלים מלקויי למידה ובכל זאת מצליחים להתמודד עם הדרישות הלימודיות ואף להגיע לתארים מתקדמים. מטרתו של המחקר הנוכחי לגלות מהו המפתח להצלחה זו, או במלים אחרות לבדוק האם קיים קשר בין קבלת קשיי הלמידה ההכרה בקיומם וההתמודדות איתם לבין היכולת להגיע להישגים לימודיים מרשימים ולקבלת תואר אקדמי, (אבן צור, 2006). המחקר משתמש בשיטת המחקר האיכותנית. הוא מתבסס על ניתוח של שלושה ראיונות שנערכו עם סטודנטים לקויי למידה, שלומדים לקראת תארים מתקדמים או סיימו אותם בהצלחה. המחקר הנוכחי יעסוק בעולמם הפנימי של אנשים לקויי למידה. יבחן כיצד תופסים אנשים אלה את החוויה הלימודית עוד משלבי ילדותם, אלו משמעויות הם מעניקים ללקות הלמידה, באילו קשיים נתקלו במהלך הלימודים וכיצד הם חווים את התמודדותם עם הקשיים. כמו כן יבדוק המחקר איך רואים המרואיינים את מקורות התמיכה העומדים לרשותם. המחקר בא לבדוק את הקשר בין קבלת קשיי הלמידה וההתמודדות איתם לבין היכולת להגיע להישגים לימודיים מרשימים וקבלת תואר אקדמי. ההנחה בבסיס המחקר היא, כי ככל שהאדם מקבל את

הגנה חוקתית – הזכות לשיוויון מבוא השוויון הוא אחד מערכי היסוד של כל מדינה מתוקנת. וערך יסוד לכל חברה דמוקרטית. אפשר לומר כי השוויון, יותר מכל ערך אחר, הוא המכנה המשותף, אם לא הבסיס, לכל זכויות היסוד של האדם ולכל שאר הערכים שביסוד הדמוקרטיה. יש האומרים כי השוויון הוא אינו עוד ערך בין ערכי יסוד של חברה מתוקנת אלא הוא בעצם התכלית של חברה כזאת. הזכות לשוויון משמעה שוויון בזכויות ובחובות בחברה, ללא הבחנה בין גזע, מין גיל, שפה, לאום, דת, נטייה מינית, השקפה פוליטית, אידיאולוגיה ועילות אפליה פסולות אחרות. הצורך בשוויון הוא הכרחי לחברה ולהסכמה החברתית שעליה היא בנויה, שכן הזהות העצמית וכבוד האדם נפגעים כאשר אנשים חשים כי הם מופלים שלא בצדק. עקרון השוויון, כזכות יסוד של האדם, זכה להכרה חלקית בשטח בו עתידה לקום מדינת ישראל כבר בסעיף השני של כתב המנדט הבריטי: “The Mandatory shall be responsible…and also for safeguarding the civil and religious rights of all the inhabitants of Palestine, irrespective of race and religion.” עיקרון השוויון נזכר בסעיף 4 בהחלטת החלוקה של עצרת האומות המאוחדות (החלטה 181) מיום כ”ט בנובמבר 1947, אשר חייבה את המדינה לחוקק חוקה המבטיחה בין השאר שוויון זכויות לכל אדם והאוסרת אפליה מטעמי גזע, דת, לשון או מין. לזכות לשוויון במדינה דמוקרטית שני היבטים עיקריים, שהם שוויון בחקיקה ושוויון באכיפת החוקים שנחקקו. כלומר, באחריות המדינה לחוקק חוקים שיקבעו יחס שווה לכל אדם ללא התייחסות לגורמים בלתי רלוונטיים כגון גזע, דת, השקפה פוליטית או אידיאולוגיה. אכיפה שוויונית של החוק הינה באחריות רשויות השלטון שחובתם לדאוג שהחוק בא לידי ביטוי הלכה למעשה. ישראל

מבוא והצגת הנושא נושא העסקת העובדים באמצעות חברות מיקור חוץ שנוי במחלוקת . מחד לשיטת מיקור חוץ קיימים מתנגדים רבים, אשר טוענים כי העסקת עובדי מיקור חוץ פוגעות בזכ ויות העובדים, יוצרת בידול לא רצוי בתוך הארגון ואף גורם לניצול העובדים. מאידך קיימות דעות אחרות , אשר טוענות כי חברות מיקור חוץ מהוות “קרש קפיצה” עבור עובדים מוכשרים, עוזרות להם להיחשף למשרות אטרקטיביות ודואגות למקומות עבודה חלופיים במקרה של סיום הפרויקט או קיצוצים בחברה. עבודה עיונית זו סוקרת תופעת מיקור חוץ בשוק העבודה הישראלי ודנה בהיבטים המוסריים של התופעה. העבודה מתמקדת בנושא העסקת עובדי מיקור חוץ בשוק העבודה הישראלי , ולפיכך סקירת הספרות אינה תדונה בסוגיית העברת מקומות היצור מן השוק המקומי לשווקים הבינלאומיים. חלק הראשון של העבודה מתמקד בהגדרות של שיטת מיקור חוץ , מציג את הנתונים הכללים של התופעה במשק הישראלי ודן בגורמים שונים, אשר הובילו לשינויים בהסדרי ההעסקה בשוק העבודה הישראלי ותרמו ליישום של שיטת מיקור חוץ בארץ. העבודה בוחנת היבטים חוקיים של השיטה תוך התייחסות ליכולותיו ומגבלותיו של הריסון הממשלתי בכל הנוגע להעסקת עובדי מיקור חוץ במשק הישראלי. העבודה בוחנת את השלכותיה המוסריות של שיטת מיקור חוץ ובודקת את יתרונותיה ואת חסרונותיה הן מזווית הראיה של המעסיק ים והן מזווית הראיה של העובדים. יתרונות וחסרונות של השיטה נבחנו ביחס לתקופת מיתון כלכלי , כאשר מחד העסקת עובדים חיצונים מאפשרת לחברה גמישות ניהולית והתייעלות כלכלית, ומאידך השיטה מבטיחה לעובדי חברות מיקור חוץ סוג של יציבות תעסוקתית ופתרון לאבטלה השוררת בשוק העבודה בתקופת המיתון. חלק השני של העבודה דן בדילמות מוסריות הטמונות בהעסקת עובדי מיקור חוץ , תוך

מבוא בעבודתי זו אני רוצה לחקור את הגורמים שהובילו להיווצרות היחסים הדיפלומטים בין ישראל לגאנה תוך התמקדות בשנים 1957-2000 מבחינה היסטורית, פוליטית וכלכלית. גאנה היא המדינה האפריקאית הראשונה מבין מדינות אפריקה שזכתה בעצמאותה והשתחררה מהקולוניאליזם בשנת 1957, לכן מחקרי מתמקד ספציפית בה.  Gocking  2005)) שאלת המחקר היא: מה היו הגורמים שהובילו ליצירת מערכת היחסים בין ישראל לגאנה ולפירוקה בין השנים 1957-2000?  עבודה זו תעסוק במערכת היחסים שנרקמה בין מדינת גאנה למדינת ישראל מסוף שנות ה- 50, בעת תקופת ירח הדבש היפה שמציגה את ההתפתחות החיובית של מערכת היחסים, תוך התמקדות בהידרדרות מערכת היחסים עקב גורמים פוליטיים וכלכליים בעיקר, ופירוקה של מערכת היחסים בשנת 1973, ובחזרה למערכת יחסים חיובית יותר לקראת שנות ה- 2000. היחסים האלה לא היו מנותקים מהמתרחש באפריקה ובעולם ובמידה רבה התנהלו בדומה למעמדה של ישראל בכל היבשת (אריה 2002). המטרות המרכזיות של עבודה זו הן לבחון את הפיתולים במערכת היחסים בין שתי המדינות, תוך הסתמכות על תיאוריות רלוונטיות ביחב”ל, על מנת לבער את הפערים מבין המדינות מחד, ומאידך להציג את נקודות הדמיון ביניהן, את הרצון של שתיהן לבסס קשר מגורמים שונים, ואת תרומתן לביסוס קשר שהתקיים בין שתי המדינות באותן שנים, על ידי הדגשה של גורמים כלכליים, הומניטריים, היסטוריים ומדיניים בין השנים 1957 ל- 1973 והשנים 1990-2000, ולרבות אזכיר שנים בהן התרחשו אירועים יוצאי דופן, שישפיעו על מערכת היחסים של ישראל וגאנה בעתיד (גוז’נסקי ולינדנשטראוס  2012). מטרה נוספת היא לספק במה למערכת היחסים הספציפית בין גאנה לישראל, כאשר רוב העבודות והמחקרים הקיימים כיום מתייחסים למערכת היחסים בין ישראל לאפריקה כמכלול ואינה נותנת את המקום לכל מדינה בנפרד

תקציר מחקר זה ניסה לבחון את דפוסי השימוש באינטרנט למטרות הכרויות בקרב אוכלוסיית הנכים בעלי נכות פיזית ונפשית. עולמם של הנכים הוא עולם ייחודי ומורכב בעל שוני רב בתחומים רבים מכלל הציבור הרחב. המיצוב הבעייתי של הנכה המבוטא בעמדת נחיתות מובילה אותו לחפש דרכים בהם יוכל להצליח בין היתר בתחום ההיכרויות.  במסגרת השלב הראשוני של המחקר נקראו מאמרים המציגים את עולם ההיכרויות המקוונות, עולמם של הנכים, ודפוסי השימוש שמבצעים הנכים באינטרנט. בשלב השני נערכו 8 ראיונות עם אנשים המתמודדים עם נכות פיזית או נפשית ונשאלו שאלות הנוגעות למידת השימוש באתרי היכרויות, ההתרשמות מהאתרים, ותיאור המשתמשים באתר. ממצאי הראיונות הצביעו על דילמות וחששות רבים הנובעים מהעובדה שהמשתמשים שמים את המגבלה במרכז ולא בוטחים באמינות האדם שמעבר למסך. המשתמשים מוצאים טכניקות להפחתת החששות בין היתר דרך שימוש באתר פחות מאיים בשם לאב דווקא המותאם לנכים. ממצא זה תואם את המאמרים העוסקים בטכניקות להפחתת החששות בהיכרויות באינטרנט. כמו כן, מצאתי במסגרת הראיונות כי הממצאים המתארים את תחושת התסכול של הנכים תואמים למאמרים הדנים בעולמם של הנכים המציגים תמונה עגומה המקטבת אותם משאר החברה ומובילה אותם לריחוק והטלת ספקות באדם הנמצא מעבר למסך המחשב.   ראשי פרקים היכרויות לנכים באינטרנט 1 ראשי פרקים 2 תקציר 3 סקירת ספרותית 4 הכרויות באינטרנט 9 קשיי בעלי המוגבלויות בישראל בשימוש ברשתות 11 החלק המעשי 12 שאלת המחקר : 12 שיטת המחקר : 12 הצגת ממצאים 14 סיכום פרק הממצאים 22 דיון 24 ביבליוגרפיה 26 נספחים 28 שאלות לראיון 28 ראיונות 30 תמלול ראיון – 1 30 תמלול ראיון – 2 34 תמלול ראיון – 3 39 תמלול

מבוא שאלה חשובה היא כיצד נראית חברה שבה יכולת החיים נקנית בכסף ובשווה כסף – ומאידך, כיצד נראית  חברה שבה מגביל הציבור את חופש הקניין, ומונע את הזכות לחיים מאנשים שידם משגת לדאוג לעצמם, בשם רעיונות תיאורטיים של צדק ומוסר? בעשרות השנים האחרונות התחדש והשתכלל תחום רפואי חדש, שלאורך ההיסטוריה היה נדמה כמדע בדיוני – תחום השתלת האברים. תחום זה פתח אופק חדש של תקווה בפני חולים שנחשבו תמיד לסופניים, ו ִאפשר להחליף אברים חיוניים שאינם פועלים כראוי באברים חדשים ותקינים. אמנם, גם המדע הבדיוני הזה מוגבל עדיין בחוקי המציאות והביולוגיה, והמדע החדש על כל שכלוליו והתפתחויותיו טרם הצליח לגדל אברים מלאכותיים. היוצא מכך הוא, שכל אבר מושתל צריך להילקח מגופו של אדם אחר. בעניין זה מחולקים מקרי התרומות לשניים: סוג אחד הוא התרומות מן המת, על ידי נטילת אברים שעדיין מתפקדים סמוך לרגע המוות. המקרה הנפוץ הוא זה של מוות מוחי של אנשים צעירים יחסית, כאשר שאר מערכות הגוף עדיין מתפקדות ומוחזקות על ידי מכונות. מצב זה מאפשר ליטול אברים חיוניים רבים שמצבם טוב – לב, ריאות, לבלב, כבד, כליות ועוד – ולהשתילם בגוף החולים הזקוקים להם. הסוג השני הוא תרומות מן החי, דהיינו נטילת אבר מגופו של אדם חי ובריא לשם השתלטו באדם אחר. במסגרת עבודה זו אין כוונה להתייחס למקרים של ‘קצירת אברים’ ורציחה לשם תעשיית ההשתלה, אלא להשתלות המקובלות, הנעשות בהסכמה ובלי לסכן את התורם. התרומות הנפוצות מן החי הן של כליה  אחת מתוך שתי כליותיו של האדם, וכן תרומת אונה מן הכבד (תרומות של חומרים ביולוגיים מתחדשים – שיער, דם, זרע וכיוצא בהם – אף