עבודות אקדמיות

תמצית מנהלים מטרת התוכנית בכוונת היזמים לפתוח תחנה לשטיפת מכוניות. סך עלות הקמת העסק 245,000  ש”ח. מטרת התוכנית העסקית להציג את מהות העסק ואת ההזדמנות העסקית לביצועו. זאת, בכדי לגייס 140,000 ש”ח   כהלוואה לצורך רכישת ציוד והשקעות הקמה ועוד 30,000 ש”ח בקו אשראי. תמצית תיאור העסק בכוונת היזמים לפתוח תחנה לשטיפת מכוניות הממוקמת סמוך למושב XXX, בלב שטח השיפוט של מועצת ההדרים. התחנה תמוקם במרכז מסחרי הכולל תחנת דלק של חברת XXX, סופר מרקט המשרת את תושבי הסביבה, חנות גדולה לציוד ספורט וקמפינג, ומספר מסעדות: “פיצה שח-מט”, “בורגר’” ובית קפה. תחנת השטיפה תהיה נגישה לנוסעים בכביש חיפה הישן הן בכוון דרום והן לאלה הנוסעים צפונה (במקום רמזור לפנייה ימינה למרכז), וכמו כן, תהיה ויזואלית לנוסעים בכביש. העסק יציע רחיצת מכוניות באמצעות מכונות שטיפה מסוג XXX אשר תיובא מגרמניה. קהלי המטרה של העסק הם בעיקרם בעלי הרכבים באזור כמו גם לקוחות הפוקדים את המרכז המסחרי ותחנת התדלוק בצורה אקראית. במקום יהיה גם משרד המשולב בחנות אשר בו יימכרו אביזרי רכב שונים. תפעולו השוטף של העסק ייעשה על ידי מנהל עבודה ושלושה פועלים מיומנים. שני היזמים בעלי ניסיון עסקי רב ושניהם היו בעבר שותפים בחברות בתחום שטיפת המכוניות. תמצית תיאור המוצרים במקום יוצעו שירותי שטיפה מכוניות פרטיות מסחריות מסוגים שונים. שטיפה חיצונית בלבד. שטיפה פנימית וחיצונית. רחיצה בתוספת שירות מיוחד של פוליש ווקס. אביזרי הרכב שיימכרו במקום כוללים: כיסויים למושבים. אביזרים לניקוי – פוליש, וקס, ג’ילדות ועוד. אביזרים נלווים – מגבים, מראות צד, מגן פגושים ועוד. תמצית תיאור השוק וההזדמנות העסקית שוק הרכב בישראל בשנים האחרונות הוא בעל מספר מאפיינים: מכוניות חדשות

מבוא הנושא המרכזי של העבודה הוא תפילה אישית של הנשים באסלאם בצפון ישראל, הכוונה היא שיבוצע מחקר מעשי בנושא בהשתתפות נשים מוסלמיות מצפון ישראל שמטרתו לבחון את דרך הסתכלותן של הנשים על המוסלמיות על התפילה וחשיבותה עבורן. תפילת הנשים דומה במידה רבה לתפילת הגברים אך יש גם הבדלים. התפילות אינן זהות. האיסלם הוא נושא חשוב מאד אצל הערבים ובאומות אחרות והיום הוא קיים גם במערב (Andani 2016). מדובר בדקך חיים וצורת חשיבה מרכזית בחיי הערבים בעולם והשפעתו רבה גם על צורת החיים מבחינת ההרגלים, הקימה בבוקר, תפילות במשך היום והשינה ועל הרגלי הנישואין ותהליכי החשיבה הרגשיים. הכוונה היא לנסות להבין את מהות התפילה וכך לקשור אותה לרגשות הנשים (Andani 2016). בתור אישה מוסלמית מצפון ישראל שאצלה הדת מרכזית חשוב לי לחקור את הרגשות שהתפילות גורמות לנשים באזור. העבודה הנוכחית מתמקדת בתפילת נשים באסלאם בצפון ישראל. באזור הזה אין בכלל שיעים ולכן אינני כוללת את הנושא של השיעים בעבודה. זוהי עבודה מעשית שתבחן את התחושות של הנשים במהלך התפילה ובמסגרתה יש חלק מעשי הכולל משאלון שיועבר לנשים בצפון והן ישיבו עליו וכאן יהיו ממצאים עליהן אתבסס להסיק מסקנות. תוכן עניינים תפילה אישית של נשים באסלאם. 1 ראשי פרקים. 2 מבוא. 3 דת האיסלם. 4 חמשת עמודי האסלאם. 6 1]  השהאדה (עדות) 6 2] הצלאה – התפילה. 7 3] צדקה  (נתינת צדקה) 8 4] הצום. 8 5] עלייה לרגל. 9 תפילה אישית באסלאם. 12 הדרת נשים על פי האסלאם. 13 התפילה כגורם מקרב של הנשים לקהילה. 14 מתודולוגיה. 15 קבוצת המחקר. 15 הליך המחקר. 15 הממצאים. 15 ניתוח הממצאים. 16 דיון. 17

מבוא ישנם היבטים רגשיים וחברתיים המשפיעים על הדימוי העצמי ותפיסת העצמי של ליקויי למידה. מחקרים שונים מצביעים על כך שלבעלי לקויות למידה ישנו סיכון גבוה להתפתחות בעיות פסיכולוגיות וחברתיות וכי בעלי לקויות למידה סובלים מרמות גבוהות של חרדה, דיכאון או הפרעות התנהגותיות ובמקביל הערכה עצמית נמוכה ובידוד חברתי (דופי, אלנר ולוי, 2004). הדימוי העצמי הנמוך של בעלי לקויות הלמידה גורר עימו לעתים בעיות התנהגות, בעיות לימודיות ורגשות של תסכול וכישלון אישי. כל אלו עשויים להוביל בין היתר, להתנהגות עבריינית. בעבודה זו אני מעוניינת לבחון האם ישנו הבדל בתפיסת הדימוי העצמי של נערים לקויי למידה עם התנהגות עבריינית לעומת תפיסת הדימוי העצמי של נערים לקויי למידה ללא התנהגות עבריינית. שאלה זו תיבדק באמצעות סקירת ספרות תיאורטית ובאמצעות מחקר כמותי שיבדוק את הנושא.. בסקירה התיאורטית אתייחס לשאלות- מהם ליקויי למידה, מהן  היבטיה הרגשיים, החברתיים והמשפחתיים, מהו דימוי עצמי ומהם הגורמים המשפיעים עליו, מהי התנהגות עבריינית, מה הקשר לליקויי למידה וכיצד היא באה לידי ביטוי בתלמידים בעליי לקות. במחקר המעשי תיבדק שאלת המחקר באמצעות מדגם של 60 נערים בעלי לקויות למידה הלומדים בקריית שמונה – 30 מהנערים עם מאפייני התנהגות עבריינית, עם או בלי תיקים פליליים, ו- 30 נערים ללא התנהגות עבריינית. כל הנערים המשתתפים במדגם התבקשו למלא 2 שאלונים – שאלון פרטים דמוגרפים שבוחן משתנים דמוגרפיים כלליים ושאלון דימוי עצמי.   תוכן עניינים                                                                                

תקציר מטפלים שחשופים לסבל אנושי, לחולי, לאבדן ולטראומה, מתמודדים עם מגוון לחצים שהצטברותם יכולה להוביל לתופעה המכונה “תשישות החמלה” (compassion fatigue). בהתחשב בהשלכותיה השליליות על איכות הטיפול ועל רווחתו של המטפל, חשוב לזהות את אפיוניה של שחיקת החמלה ואת גורמי הסיכון להתפתחותה. (sheppard. 2015) בסקירת ספרות זו נבחן את ההבדלים בין מושגים שונים בספרות המקצועית, כגון ​מושג השחיקה והמושג של ​טראומטיזציה משנית, ונסקור את המחקרים על גורמי פגיעות לשחיקת החמלה, כולל גורמים הקשורים למטפל, גורמים הקשורים למטופלים וגורמים הקשורים לתפקיד ולארגון. (Knobloch Coetzee, 2010) ​​מסקירת הספרות של המאמרים בתחום עולה, כי חשוב להכיר בפגיעותן של אוכלוסיות מסוימות של מטפלים, כגון מטפלים ללא הכשרה מקצועית ומהגרי עבודה. ​חשוב להבין את הקשיים הנובעים מפערי שפה ותרבות ומהעדר מערכות תמיכה, בפרט לאור התופעה המתרחבת של העסקתם של מהגרי עבודה בטיפול בזקנים​​. הספרות מציינת את חשיבות התמיכה במטפל ואת אחריותם של מוסדות וארגונים להעמיד לרשות המטפל משאבים מתאימים, כגון הכשרה, ליווי והדרכה מקצועית. מופנה זרקור אל סוגיות ספציפיות הנוגעות לטיפול בזקנים ובבני משפחה, ואל הצורך במחקר על שחיקת החמלה בטיפולים ארוכי טווח ועל הצרכים המגוונים של מטפלים באוכלוסיות שונות, כגון הסובלים ​מדמנציה ומקשיי תקשורת וחולים הנוטים למות. (Sheppard , 2015) נסכם בהמלצות מעשיות ובתיאור תכנית רב-ממדית שבמוקדה יצירת תנאים לטיפוח תהליכי רענון והתחדשות בקרב מטפלים (caregiver regeneration). התוכנית כוללת עבודה על העמקת חמלה וחמלה עצמית, חיבור אל מקורות משמעות ​​ופיתוח חוסן של מטפלים. לצד העדויות מן השטח להשלכות החיוביות של תכניות כגון אלה, נחוץ מחקר שיטתי להערכת יעילותן ולבחינה אמפירית של האסטרטגיות השונות למניעת שחיקת החמלה ולטיפוח חוסן בקבוצות שונות של מטפלים. תוכן העניינים

מבוא הדמוקרטיה היא שיטת ממשל הקיימת עוד מימי אתונה האתיקה, מדובר ברעיון אך גם  כתופעה היסטורית ופוליטית ממשית. בעבודה זו נתייחס לנושאים של ריבונות העם, הפרדת רשויות, עליונות החוק, שלטון הרב מהזווית של הרקע לתהליכים. נתרכז בנושאי החוקה, האם אמנם היא קיימת בישראל ומה השלכות הנושא בעבר וכיום.  בנושא הזה אמר השופט אהרון ברק[1], שבישראל התרחשה “מהפכה חוקתית”[2] עם חקיקת חוקי-היסוד ב-1992. זאת טענה שנרצה לבדוק אותה. (הערה זה קשור לשאלת המחקר שתהיה בהמשך של הפרק הזה). כלומר השופט ברק טען שהמהפכה החוקתית בישראל קרתה בשנת 1992 עם חקיקת שני חוקי יסוד. חוק כבוד האדם וחירותו(ראה נספח) וחוק חופש העיסוק(ראה נספח). שני החוקים האלה מספקים, או לפחות מחזקים בצורה משמעותית את יסודות הדמוקרטיה בישראל. יש כאן הגנה על זכויות הפרט ברמה מערבית. חיזוק גדול מאד לכוחו של בית המשפט  ולכן מתייחסים בישראל וגם בעולם לישראל כמדינה דמוקרטית ומפותחת שבה בית המשפט יכול להגן על המיעוט מפני עריצות הרוב. הכוונה היא שהיות ופרלמנט הישראלי (הכנסת) 120 מושבים, הרי שנדרש רוב של 61 כדי לקיים קואליציה ולהרכיב ממשלה. מבחינתנו מה שחשוב הוא הכנסת עצמה שמחוקקת חוקים ברוב של 61 קולות ומעלה. אם כך יוצא שרוב של 61, יש באפשרותו לחוקק חוקים שלחלוטין אינם מקובלים על המיעוט. 51% מהאוכלוסייה יכולים לרמוס בכנסת את 49% הנותרים בחוקים שנויים במחלוקת עמוקה. יתכנו מצבים בהם חוקים אלה הינם בעייתיים מבחינות מסוימות למשל.  דוגמא לכך היא נושא הטלת המס על הדירה השלישית[3] (וראה גם בנספח) אשר בית המשפט ראה אותה כפגיעה באותם אנשים שרכשו דירות על מנת להתבסס על דמי השכירות שלהן לצרכי הפנסיה שלהם, או לצורך

מבוא ההישגים הנמוכים של -התלמידים,  גודל הכיתות, הבעיות בחינוך הערבי והחרדי –  כל אלה זוכים לביקורת בין כל החששות בקשר למערכת החינוך הישראלית, שיש כאלה שיציגו אותה כאחראית לפערים -בחברה ומגבילה את פוטנציאל הצמיחה של ישראל. אולם למערכת החינוך ישנה פעולה ראויה לשבח והיא -רפורמת אופק חדש, שיצאה לדרך ב–2008. מטרתה של רפורמת אופק חדש שהונהגה בישראל לפני כשלוש שנים לתרום לצמצום הפערים ואי השוויון במערכת החינוך וגם לשפר את מעמד המורים בישראל. יוסי וסרמן, מזכ”ל הסתדרות המורים, מציין כי “אופק חדש” היא מנקודות האור היחידות בדו”ח, החושף את העוני ואי השוויון בחברה הישראלית. “-בטווח המידי, הרפורמה אף משפרת את שכרו, תנאי עבודתו ומעמדו של איש ההוראה בחברה הישראלית, ובטווח הארוך -היא משפרת את הישגי התלמידים ומפחיתה את האלימות במוסדות החינוך” עוד הציג וסרמן -כי “אופק חדש” נותנת לילדים הזדמנות שווה בזכות השעות הפרטניות. “ילדים חזקים מתקדמים -בחומר והחלשים מקבלים עזרה מהמורה ומצליחים להדביק את הפערים”. “אופק חדש” הוגדרה -כ”צעד בכיוון הנכון”. במסגרת הרפורמה שופרו תנאי העסקת המורים  ומעמדם, בתמורה לתוספת שעות עבודה המיועדת ללימוד בכיתה בקבוצות קטנות או לעבודות אחרות בין כותלי בית הספר. הגידול בשכר -המורים עקב הרפורמה נועד להתמודד עם המשבר במורל של המורים ועם בעיות -הקשורות לסף הכניסה למקצוע. אולם, כמו לכל רפורמה, ישנם מתנגדים, אותם אציג בהמשך. כמו כן, בהמשך אסקור את ההתפתחות המקצועית של המורה בישראל ומהם השלבים בהתפתחותו של המורה לאחר ההכשרה, התפתחות המקצועית ב”אופק חדש” ומהם הכלים בהם משתמשים בכדי להעריך את המורה ב”אופק חדש”.     תוכן עניינים 1. מבוא 4 2. התפתחות המקצועית של המורה בישראל 2.1 גישות ותיאוריות לתיאור

מבוא ההישגים הנמוכים של -התלמידים,  גודל הכיתות, הבעיות בחינוך הערבי והחרדי –  כל אלה זוכים לביקורת בין כל החששות בקשר למערכת החינוך הישראלית, שיש כאלה שיציגו אותה כאחראית לפערים -בחברה ומגבילה את פוטנציאל הצמיחה של ישראל. אולם למערכת החינוך ישנה פעולה ראויה לשבח והיא -רפורמת אופק חדש, שיצאה לדרך ב–2008. מטרתה של רפורמת אופק חדש שהונהגה בישראל לפני כשלוש שנים לתרום לצמצום הפערים ואי השוויון במערכת החינוך וגם לשפר את מעמד המורים בישראל. יוסי וסרמן, מזכ”ל הסתדרות המורים, מציין כי “אופק חדש” היא מנקודות האור היחידות בדו”ח, החושף את העוני ואי השוויון בחברה הישראלית. “-בטווח המידי, הרפורמה אף משפרת את שכרו, תנאי עבודתו ומעמדו של איש ההוראה בחברה הישראלית, ובטווח הארוך -היא משפרת את הישגי התלמידים ומפחיתה את האלימות במוסדות החינוך”. עוד הציג וסרמן -כי “אופק חדש” נותנת לילדים הזדמנות שווה בזכות השעות הפרטניות. “ילדים חזקים מתקדמים -בחומר והחלשים מקבלים עזרה מהמורה ומצליחים להדביק את הפערים”. “אופק חדש” הוגדרה -כ”צעד בכיוון הנכון”. במסגרת הרפורמה שופרו תנאי העסקת המורים  ומעמדם, בתמורה לתוספת שעות עבודה המיועדת ללימוד בכיתה בקבוצות קטנות או לעבודות אחרות בין כותלי בית הספר. הגידול בשכר -המורים עקב הרפורמה נועד להתמודד עם המשבר במורל של המורים ועם בעיות -הקשורות לסף הכניסה למקצוע. אולם, כמו לכל רפורמה, ישנם מתנגדים, אותם אציג בהמשך. כמו כן, בהמשך אסקור את ההתפתחות המקצועית של המורה בישראל ומהם השלבים בהתפתחותו של המורה לאחר ההכשרה, התפתחות המקצועית ב”אופק חדש” ומהם הכלים בהם משתמשים בכדי להעריך את המורה ב”אופק חדש”.   תוכן עניינים 1. מבוא 4 2. התפתחות המקצועית של המורה בישראל 2.1 גישות ותיאוריות לתיאור ההתפתחות

תקציר העבודה הנוכחית עוסקת בנושא של גבריות ודימוי גוף, מתוך נגיעה אישית בדבר, ממקום בו אני רציתי ללמוד על גבריות. התמקדתי בחיפוש אחר נושאים העוסקים, ברקע על חדרי כושר, כושר גופני ומאפייניו, הגברים המתאמנים, דימוי גוף גברי וההבניה החברתית במדיות השונות. מה בעצם מניע את אותם צעירים בטבריה להשקיע שעות כה רבות ותשומת לב בניסיון לממש אחר אידיאל יופי הגברי על פי תפיסתם הסובייקטיבית. המחקר נעשה בשיטה האיכותנית, לצורך הבנת העומק של הנחקרים העוסקים בפעילות גופנית והתמודדותם עם דימוי גוף, כלי המחקר היה ראיון חצי מובנה. המרואיינים שלקחו חלק היו ארבעה גברים צעירים בגילאי הבגרות, מגיל 16-19. המתאמנים מספר שנים בחדר הכושר אייקון בטבריה. הממצאים שעלו מתוך המחקר, מצביעים על כך, שישנם מגוון סיבות בגינן צעירים בוחרים לאמן את גופם, אם זה מתוך רצון לחזק ולחשל את גופם על מנת להיבחן לצבא ולנסות לשאוף ליחידות מיוחדות. או מתוך תחושה אישית שגופם חלש, ללא מסת שריר ולכן עליהם להתאמן ולפתח שרירים ובהמשך אף לנסות את מזלם בתחרויות פיתוח גוף ולהציג את עצמם מול הקהל הרחב. נוסף אליהם, יש את הנערים החשים כי אינם עומדים בסטנדרט התרבותי-חברתי, אם זה במקרה של עודף משקל. על פי רוב, גבריות נתפסת בעיניהם על פי גודלו הפיזי של המתאמן, המשמעות היא שגדול יותר מוערך ביתר גבריות. כמו גם נושא דימוי גופם, איך הם תופסים את עצמם ביחס לאחרים. דבר שמוציא משיווי משקל, בגלל ניסיון ההשוואה המתרחש כאשר מביטים אל הרשתות החבריות, כשלעצמה מעצימה את התחושות המבלבלות של המתאמן הצעיר. המסקנות שעלו מן המחקר, ניתן איפו לומר כי חדר הכושר מהווה פלטפורמה משמעותית  דרכה הנער הצעיר עושה

מבוא עבודה זו תבחן את התפתחות הלאומיות המצרית מתחילתה, בשלהי התקופה העותומנית, עבור למצרים תחת שלטון הבריטים ועד למשטרו של נאצר. הפרק האחרון בעבודה יבקש לחבר בין הלאומיות המצרית בתקופה שצוינה לבין המגמות בלאומיות המצרית בעשורים האחרונים. במסגרת העבודה ייבחן המתח בין קוומיה (פאן ערביות) ובין ווטניה (הזהות המצרית הפרטיקולרית). רעיון האחדות הכל ערבית והשאיפה להגשימו (“פאן ערב”) טבועים עמוק בתרבות הפוליטית בארצות הערביות. הלכה למעשה מחולקת האומה הערבית לישויות, ובדורות האחרונים – למדינות שונות ונפרדות. התפתחויות ותהליכים פוליטיים מנוגדים בעולם הערבי היו הרקע לדיונים ולוויכוחים שנערכו ולהחלטות שנתקבלו בעניין זה. לפי שמש, בפברואר 1958 הגיעו לשיאן הפעולות למען הגשמתו של חזון הלאומיות הערבית באיחודן של מצרים וסוריה ובהקמת קע״ם; כעבור שלוש שנים בלבד פורקה קע״ם (ספטמבר 1961), והפירוק הביא בעקבותיו את ׳משבר האיחוד׳ או ׳טראומת האיחוד׳, שסתמו את הגולל למשך שנים רבות על כל אפשרות למימושו של איחוד מעין זה פעם נוספת. אירועים אלה החריפו את הקונפליקט ששרר בעולם הערבי ובמצרים בין התפיסה הלאומית הכלל ערבית – ׳קומיה׳ לבין התפיסה הלאומית הרגיונלית (׳וטניה׳ או ׳אקלימיה׳). הם הביאו להקצנתה של  הקוטביות ששררה בתפיסת הלאומיות הערבית בין שני זרמים: הזרם הלאומי המהפכני׳ בהנהגתו של נאצר, והזרם ׳המתון׳ בהנהגתו של הגנרל עבד אל כרים קאסם. דמותו של ג’מאל עבד אל-נאצר הפכה למעין מיתוס מכונן לציבור המצרי ובעולם הערבי עקב הלאמת תעלת סואץ ב-1956, אז נחלה מצרים בהנהגת נאצר ניצחון פוליטי-מדיני (למרות שלא היה ניצחון צבאי) כשהעביר נאצר את בעלות התעלה ומינויה לבעלות מצרית מקומית. מיתוס זה הוליד את התנועה הנאצריסטית ששאפה לאיחוד ערבי כולל תחת הנהגתה של מצרים. לאור זאת אני סבורה כי

מבוא במדינה שבה הגיוס לצבא הסדיר הוא חובה, וכך גם שירות המילואים, “השירות הצבאי הוא חוויה מכוננת בגיל המעבר מהתבגרות לבגרות, ורכישת הזהות הצבאית היא חלק משמעותי בבניית הזהות האישית”, כותבת זילברשטיין (2013: 12), ומצטטת גם את הורוביץ וליסק (1990: 249), הכותבים כי “ישראל היא הדוגמא המובהקת ביותר המתקרבת לדגם של ‘עם חמוש’ […], או בגרסתו הישראלית, ‘עם במדים’.” דהיינו, זהות היחיד שואבת מהחוויה הצבאית, המהווה נדבך מרכזי בהבנייתו החברתית הכוללת, ומצד שני החברה מתגלמת בצבא, והצבא – בחייל הבודד, כשדמותו בתיאטרון ובקולנוע היא הביטוי הדרמטי לתפיסה מורכבת זו. הקולנוע והטלוויזיה, ככלים אידיאולוגיים, נשענים על מרכיבים של הזדהות ופנטזיה (Hall, 1996: 7). מסיבה זו שתי המדיות הללו משמשות כר טבעי להתמודדות עם זהויות המשותפות לקבוצות אוכלוסייה שונות, שאחת מהן – אולי החשובה ביותר בישראל – היא הצבא כ”צבא העם”. זה המודל לפיו תפקידו של צה”ל אינו רק להגן על ביטחון המדינה, אלא גם לשמש כמתווך חברתי וככלי במדיניות כור ההיתוך באמצעות שילובם של כל מגזרי החברה בו (נבו ושור, 2002: 10). ואכן, צה”ל הוא אחד הגיבורים הבולטים של הקולנוע הישראלי בכל שנותיו, וכראי פני החברה הוא גם משנה את פניו בקולנוע לאורך השנים – מדמות הצבא ההרואי של מלחמת השחרור ואחריה, עבור בניתוץ מיתוס צבא העם והגיבור לאחר מלחמת יום הכיפורים וכלה בדמות החייל החדש לאחר ההתבוססות בשטחי יו”ש ועזה ומלחמות לבנון מעוררי המחלוקת ומכרסמי הקונצנזוס סביב צבא העם. בעבודה זו אני בא לבחון את דמות החייל כפי שהיא מוצגת בסרטי מלחמות לבנון המוקדמים (שתי אצבעות מצידון, גמר גביע, עונת הדובדבנים) מול אלה המאוחרים (בופור, ואלס עם באשיר, לבנון), תוך