(20/06/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

הפוליגרף נשקל מחדש טיעון לקבילות THE POLYGRAPH REVISITED – AN ARGUMENT FOR ADMISSIBILITY

הפוליגרף נשקל מחדש: טיעון לקבילות (מאת אלברט ד. דברובסקי)

בניסיון לחבר תועלתיות עם תחושת צדק בקביעת האמת, פקידי אכיפת החוק יחד עם הממשלה ופעילים פרטיים השתמשו בבדיקות הפוליגרף[1]. השימוש בגלאי שקר מצא גם קבלה נרחבת בתעשיה הפרטית, למרות קריאות המחאה של איגודי ם מקצועיים. יישום אחד שהינו ייחודי בתחום הוא מניעת גניבה, כאשר עבור מספר חברות “עקירת עובדים שגונבים היא עניין של השרדות[2]“. סוכנויות משטרה וממשלה משתמשות תכופות במכשיר, ואפילו היכן שהבדיקה אסורה מבחינת החוק, ניתן מכך פטור בצורה נורמלית עבור ארגונים אלה[3]. שופטים, בהליכים אזרחיים, המליצו על שימוש בבדיקת הפוליגרף בעיקר עם התקווה שהמכניקה תקל סיכומים במשפט ע”י עידוד הסכמים מחוץ לבית המשפט[4]. ברוב המקרים, הקבלה של הפוליגרף הוגבלה ליישומים חוץ משפטיים. הבחינה לא קיבלה את אותה ההכרה כשנבחנה ע”י רוב הגופים המשפטיים[5].

        המטרה המרכזית של נייר זה היא לחקור את הרציונל המונח מאחורי מה שנראה כההתנגדות מתמשכת של הוכחה המבוססת על בדיקות פוליגרף. בהטלת ספק בתקפות רציונל זה, ייעשה מאמץ להכריז על הלגיטימיות של בדיקת הפוליגרף כראיה מדעית קבילה במבנה המשפטי הנוכחי.

עמ’ 2 הפוליגרף, יותר מוכר באופן קונבנציאלי כ”גלאי שקר”, היה נושא למחלוקת מסיבות רבות. האשמה מונחת, לפחות חלקית, באי הבנה של המאפיין הבסיסי שלו. המכשיר הפשוט יחסית (בתיאוריה) הוסווה עם היכולת האקזוטית הכל יכולה להאיר אור, לצלצל בפעמון, או באופן אינסטינקטיבי לדעת ולומר לאחרים כאשר אדם משקר[6]. תפיסה מוטעית זו, נפוצה בקרב כמה עורכי דין כמו גם בקרב מרבית ההדיוטותת היא בעיקר התוצאה של כשלון בהבחנה בין הרעיון של גלאי שקר לבין המוצר הקשור אולם המובחן במידה ניכרת של בחינת גלאי שקר.

        התיאוריה הבסיסית מאחורי “גלאי השקר” כוללת הקלטה מכנית של מדדים פיזיולוגיים הקשורים ונגרמים ע”י תגובות פסיכולוגיות. המקרה הקלאסי של Frye v. United States[7] מתארת את העיקרון הבסיסי:

        “לחץ דם מושפע ע”י שינוי ברגשות של העד, ו… עליות בלחץ דם סיסטולי נגרמות ע”י אימפולסים עצביים שנשלחים לענף הסימפטתי של מערכת העצבים האוטונומית. ניסויים מדעיים… הדגימו שפחד, זעם, וכאב תמיד מנפיקים עלייה בלחץ הדם הסיסטולי, ושהולכת שולל מודעת, רמאות, הסתרת עובדות, או אשמה על פשע, מלווים בפחד מגילוי כאשר אדם נמצא תחת בחינה, מעלים את לחץ הדם הסיסטולי בעקומה, שמגיבה בדיוק למאבק המתחולל כשהבדיקה נוגעת בנקודות החיוניות ביחס אליהן הוא מנסה להטעות את הבוחן[8].

        הפוליגרף המודרני, בצורה המורכבת ביותר שלו, מפיק מידע השייך ללחץ הדם הנזכר לעיל יחד עם קצב הדופק, קצב ועומק הנשימה, לחץ תוך שרירי בשילוב עם תגובת העור הגלוונית (G S R)[9]. בין אם זה נלקח באופן בלעדי ובין אם ביחד, קשה להעלות על הדעת שאחד ממדדים אלה יצלצל בפעמון מיתוסי או יאיר אור פיקטיבי. הכלי מפיק לא יותר מאשר מגוון מדדים גופניים המצביעים על מצב גופני של אדם ברגע נתון בזמן. רק כאשר רישומים אלה מנותחים ע”י בוחן כשירהם מרמזים על האמיתות של טענות הנבדק. התהליך, בכללותו, סובב סביב התזה הפשוטה יחסית “שמלחיץ יותר לשקר מאשר לומר את האמת”[10].

        הדמות המרכזית בבדיקת פוליגרף היא הבוחן. עמ’ 3: הקביעה שלו נעשית באופן בסיסי על קריאת הנתונים הגרפיים המופקים ע”י התגובות הפיזיולוגיות של הנבדק לבחינה. תגובות אלה עשויות להיות מושפעות גם מרעשים חיצוניים, הנוכחות של אנשים שאינם קשורים לבחינה, אור לא מתאים, וגורמים דומים אחרים. כדי להשיג תוצאה אמינה, הבחינה חייבת להיערך בחדר המעוצב כדי לפקח על סוג זה של חקירה – חדר שמפחית השפעות זרות[11].

        אין לחשוב על בדיקת הפוליגרף כעל מכונה, אלא כמערכת יחסים מורכבת שבה הגורם האנוי – בוחן הפוליגרף – משרת תפקיד חשוב עד מאד. לסיכום, גלאי האמת הוא הרבה יותר מהמצאה ממוכנת ברמה גבוהה.

היסטוריה

     הטענה נגד הכנסת ההוכחה המבוססת על בדיקת פוליגרף מבוצרת באופן יסודי בחוק. סקירה מורחבת של ההיסטוריה המשפטית של מקרים המתמודדים עם בדיקות פוליגרף היא מחוץ למרחב נייר זה[12]. עם זאת, במטרה לספק מחקר אינפורמטיבי, נחוץ להתעמק בקצרה בתחום זה.

        התיאוריה שטוענת כי ניתן לגלות דרך התבוננות בתגובות הפיזיולוגיות קיימת כבר מהשיטות הקדומות הפשוטות שבהם השתמשו הסינים כדי לגלות שקרים[13]. המאמץ הראשוני לדלות רמאות דרך השימוש בעקרונות מדעיים שנוסה ע”י קיסר לומברוסו ב- 1895[14]. אבל לא היה זה עד 1923 שבית משפט לערעורים נראה לנושא ב- Frye לקבוע את הקבילות של ראיה השייכת לתוצאות שכאלה. שם, הנאשם ניסה שלא בהצלחה להכניס לתוך הראיה את התוצאות של בדיקת “לחץ דם סיסטולי”. כאן הונחה באופן רשמי אבן הפינה להתנגדות לקבילות של ראיה באמצעות גלאי שקר. בית המשפט הצהיר:

        היכן בדיוק עקרון או גילוי מדעי עובר את הגבול בין שלב ניסיוני לבין שלב שניתן להוכיחו, קשה להגדרה. איפה שהוא באזור הדמדומים הזה הכוח הראייתי של עיקרון זה חייב להיות מזוהה, (עמ’ 4) ובתי משפט לבנים יילכו דרך ארוכה בקבלת עדות מומחה שמוסקת מעקרון או גילוי מדעי מוכר היטב, הדבר שממנו מופקת המסקנה חייב להתבסס באופן מספיק כדי להרוויח קבלה כללית בשדה הייחודי אליו הוא שייך.

        אנו חושבים שבדיקת רמאות באמצעות לחץ דם סיסטולי עדיין לא הרוויחה עמידה  כזו הכרה מדעית בקרב סמכויות רפואיות ופסיכולוגיות באופן שהיה נותן הצדקה לבתי המשפט לקבל עדות מומחה המוסקת מהגילוי, ההתפתחות והניסויים שנעשו עד כה (ההדגשה נוספה)[15].

        באופן פרטני כל בית משפט שאי פעם התמודד עם השאלה של קבילות ראיית הפוליגרף הביע צורה כלשהי של התייחסות להחלטה זו. למרות שהיו מקרים רבים אחרים שכוללים נושא זה[16], Frye הוא המקרה הנחוץ היחידי להדגים את הסטנדטרט הנוכחי בהתייחס להכנסת ראיית הפוליגרף באופן בלתי מותנה; אף מקרה מתועד לא טען את ההיפך[17].            

(עמ’ 5): 

        כעת חשוב לציין שלמרות ש FRYE נראה כעומד בבסיס תחום זה, הוא מייצג את העמדה האמיתית בתוצאה אבל לא בהכרח בהיגיון. זה הפך גלוי לעין שהדרישה ל- “הכרה כללית בתוך השדה הייחודי” שנטענה ב- FREY כבר מזמן סופקה[18]. עדיין סוג זה של ראיה עדיין לא הצליח לחלחל לתחום הקבילות.

        הקבילות של ראיית פוליגרף מותנית היא יוצאת מהכלל של החוק הכללי של קבילות בתחומי שיפוט רבים. התנאי, שמצריך את חתימת שני הצדדים, מספק את הגשת הבדיקה, ואת הקבילות של תוצאותיה, ללא קשר להשלכות. התנאי צריך גם לכלול את הזכות לחקירה נגדית בהתייחס לכישורי הבוחן, תנאי הבדיקה, נושא המהימנות הכללית, וכל נושא אחר שסביר שהוא רלוונטי לשיקול דעת השופט[19] . יתרה מכך,

        אם השופט במשפט אינו משוכנע שהבוחן מוכשר או שהבדיקה בוצעה תחת תנאים הולמים הוא עשוי לסרב לקבל את הראיה.

        …

        אם ראיה כזו מוגשת השופט במשפט צריך להנחות את חבר המושבעים שחקירת הבוחן אינה נוטה להוכיח או לא להוכיח כל אלמנט של פשע שבו הנאשם מואשם אלא נוטה להצביע שבזמן הבדיקה הנאשם לא אמר את האמת[20].

        People v. Houser[21] היה הראשון מבין כמה מקרים שתמך בתקפות של התנאי שמתייחס לקבילות של תוצאות בדיקת גלאי השקר. באותו מקרה, הנאשם חתם על הסכם בנוכחות ועם עורך הדין שלו. החוזה התנה שתוצאות הבדיקה יהיו קבילות לטובת הנאשם או המדינה. הנאשם הורשע בתקיפה מינית וערער על בסיס העובדה שהתוצאות של דלאי שקר היו לא קבילות כראיה ללא קשר אם הוא חתם או לא על התניה. באישורו את ההרשעה, הצהיר בית המשפט:

        יהיה קשה להחזיק שנאשם יהיה כעת מורשה בערעור לנצל כל טענה שלא היה בקיא בפעולה זו, ושבאשר לתוצאות של הבדיקה ראיה זו אינה קבילה, בייחוד משום שבמקרה היא הצביעה כי הוא לא דבר אמת…[22] 

החלטה זו תומכת בתיאוריה שהקבילות של ראיות כאמור תיתמך ע”י משפט לערעור[23].

עמ’ 6:

מהצד השני של הספקטרום תוצאות בדיקת הפוליגרף תחת תנאי לא התקבלו בשל העדרו של בוחן בעת המשפט[24], העדר ייעוץ בזמן הבדיקה[25], החינוך המוגבל של הנאשם[26], הכישלון בהצהרה על הכישורים של הבוחן בעת ההתניה[27] והעדר ההדדיות[28]. כאשר הוגשו מספר בדיקות פוליגרף סותרות, עתירה למשפט חדש היתה נתונה לשיקול דעת השופט[29]. דוגמא להתנגדות מוחלת לקבילות ראיית הפוליגרף היא Stone v. Earp[30], בו בית המשפט הסיק ש”בין אם באמצעות הסכם וולונטרי, הנחית בית המשפט או כפייה, התוצאות של בדיקות כאלה אינן משיגות את שיעור הקומה של ראיה כשירה”[31].

במבט לאחור, ברור שהפלטפורמה השיפוטית בהתייחס להצגת ראיית הפוליגרף ללא התניה או הסכם היתה אחת מאי הקבילות הלא מתקבלת. עם הסכם או התניה, ברור שמספר בתי משפט מוכנים לקבל את הופעת הכלי. רבים, עם זאת, בוחרים לשמר את התבנית המתמשכת של דחייתו.

הנבחן בגלאי השקר

הדוקטרינה של stare decisis במגמה הכי נוקשה שלה מתארת באמת את יישום החוק הכולל קבלת ראיה דרך הפעלת בחינות פוליגרף. כפי שצוין קודם לכן, היסוד המונח ב- Frye, כלומר הדרישה ל”קבלה מדעית כללי”, כבר הושג. גילוי וחקירה לתוך המשמעות וההשלכות של מילים אלה הם ראויים.

        “סמכויות” רבות עיגנו את הדיוק הסטטיסטי של בדיקת הפוליגרף בכל מקום בין ערך גבוה של 100%[32] עד לערך נמוך של 60% או פחות[33]. עם זאת, הרוב הגדול של הערכות אלה נעשה ע”י מה שנקרא “ספקולנטים יושבי כורס אשר באופן בלתי מובן הגיעו להערכות הכמותיות שלהם מתוך הצהרות כלליות[34]. הסבירות של הערכה נכונה תהיה נמוכה מאד אם האמדן ייעשה על ידי אדם שלא היה מעורב באופן ישיר בעריכת ניסויים בגלאי שקר. על מנת להשיג הערכה לגיטימית של מהימנות בדיקת הפוליגרף יהיה זהבהול לחקור את הבעיה עם מבקרה בוחן אמיתי. המבחן המוביל בתחום זה, שנכתב ע”י מומחים משפטיים מוכרים, מציג מחקר מקצועי של יותר מ- 35,000 פרטים ומכסה מרווח זמן של כ- 35 שנים[35]. הכותבים הסכימו ש”האחוזים של שגיאות ידועות… הוא פחות מ- 1%”[36]. השלכה רחבה יותר היא העובדה ש”השגיאות המעטות יחסית שאכן קרו מעדיפות את החף מפשע, משום שהשגיאות הידועות בדיאגנוזה כמעט תמיד כוללות כשלון במציאת השקר של פרטים אשמים לעומת מציאת שקר מהצד של אדם חף מפשע דובר אמת”[37]. לא ניתן להתעלם מסוג זה של מחקר אמין בכל חקירה בתוך הסטטוס המשפטי של הפוליגרף[38].

        כשנתונים מספריים אלה מושווים עם המהימנות של עדויות פסיכיאטריות או רפואיות, הם מצליחים לעמוד באופן די אוהד. דוגמא יכולה להימצא בהשוואה בין שני מחקרים עצמאיים ע”י פסיכיאטרים שונים הכוללים 6,263 מטופלי נפש. ההסכמה הדיאגנוסטית הכוללת לגביהם היתה רק 60%[39]. אי הסכמות בהתייחס לדיוק של דיאגנוזה רפואית היא, בעולם של חברי הפרופסיה הזו, הן ב”רמה בלתי רצויה”[40]. לא מוצע, עם זאת, ע”י איש שעדויות רפואיות ופסיכולוגיות אינן ראויות. למרות חסרונותיהן הבולטות, עדויות פסיכולוגיות ורפואיות משרתות תפקיד מועיל: תפקיד אשר גובר על אי הדיוקים האינהרנטיים המעורבים.

        העובדה הערומה שבדיקות פוליגרף הגיעו לרמה גבוהה של דיוק סטטיסטי אינה מספיקה לבדה כדי לדרוש קבילות. אבל (עמ’ 8) הרמה הגבוהה של הדיוק כשהיא מושווית לעדויות רפואיות ופסיכולוגיות מכתיבה שהערכה זהירה צריכה להיעשות לפני שדוחים את העדות המתקבלת מטכניקצת הפוליגרף.

        הפוליגרף חייב שיהיה לו ערך ניסויי שמאזן את הסיכונים וההשלכות של כל שגיאה אפשרית. עדות ראייה היא דוגמא ראשית לאיזון שחייב להתקבל בין הערך של עדות מוצעת והסיכון לטעות בגין קבלתה. זהו תהליך שבו שופטים ומושבעים הופכים “עדים שעשויים לטעות בבגין העדים שעשויים להטעות”[41]. אבל הערך של עדות ראייה מתעלה ללא ספק על חסרונותיה הרבים. בדיקת הפוליגרף, ללא ספק נחותה בערך הראייתי שלה כשהיא מושווית לעדות ראיה, היא בעלת יתרון ברור של מעלה שהאחרונה לא נהנית ממנה. זה לא שומר על דרגה גבוהה של אי דיוק אינהרנטי כשזה מיושם באופן ראוי. המהימנות שלה היא מעבר לנקודה שבו אזיון מועדף מושג; הסיכוי לשגיאה הופך פחות משמעותי כשהוא מאוזן כנגד היתרונות הנקצרים.

        יתרונות אלה מוצגים בבירור בקבלה החוץ שיפוטית שהפוליגרף השיג. הפוליגרף קיבל יחס של כובש של “עמדה סכיזופרנית.. למרות שהוא לא יכול לעבור את הסף החשוף של קבילות במשפט, הוא נושא את האפקט המחלחל של ראיה מכרעת בשלבי קדם משפט…”[42]. חקירות משטרתיות מקדמיות עושות שימוש נפוץ בפוליגרף עם תוצאה לפיה חשודים רבים כלל לא מגיעים לשלב המשפט[43]. ברוב המקרים הללו, יש לכך את “האפקט המעשי” של קביעת מה תהיה ההשלכה של ליטיגציה על הבסיס היחיד של ראיה לא קבילה משפטית. כפי שנאשם מואשם באבהות משוערת בתביעת אבהות חייב להימצא חף מפשע כעניין שבחוק אם הוא נשלל בבדיקת דם[44], נאשם עשוי להימנע לחלוטין מעימות משפטי אם הוא נמצא נקי ע”י בדיקת גלאי שקר לפני כתב אישום.

        הסטנדרט  שהובע ב- Frye חייב להיבחן גם בקשר להתפתחויות מודרניות בשדה של ראיה מדעית. Frye מעכב הכרה שיפוטית במקום של “קבילות מדעית כללית”. עם זאת, ההשקפה הנוכחית היא להכיר בראיה מדעית כשהעיקרון מקובל על ידי מומחים המתמחים באותו שדה. בתחומים מסוימים של המשפט הקריטריונים לקבלה משפטית של ראיה מדעית שונתה לדרישת קבלה ע”י “מומחים” בתוך השדה הספציפי[45]

(עמ’ 9)

הקריטריון של “קבלה מדעית כללית” הקשה כדי לוודא הכרעת דין של אלה שאליהם זה קשור במישרין. הוצע, כשהפוליגרף מעורב, שקבוצה זו היא “במרבית המקרים, בוחני הפוליגרף בעצמם”[46]. התוצאה של נקודת מבט מודרנית זו היא אילוץ נוסף של ההפשעה של ההערות הביקוריות של “הספקולנטים יושבי הכורסה”.

        ראית הפוליגרף היא מקובלת מדעית על פי קריטריונים מודרניים ונעשה בה שימוש אפקטיבי בשדות מטווח חקירות המשטרה והממשל עד לתעסוקה פרטית.

        ב- State v. Valdez[47] בית המשפט, בדחייתו ראית גלאי שקר לא מותנית, הסתמך בחלקו על העובדה ש”הטכניקה אינה כזו ש”מקובלת” בקרה מדענים שאישורם הוא מקדמי להכרה משפטית[48].  הרשויות שזומנו להעיד בבית המשפט ב Valdez אמרו לאחרונה: “אנו גם מאמינים שהגיע העת לאישור שיפוטי של תוצאות הבדיקה בתיקים פליליים ואזרחיים…”[49]. לכל הפחות, זה מראה שקריטריון “הקבלה המדעית” סופק מעל ומעבר. נראה, עם זאת, שהמתים נחושים בדעתם לצוות על החיים.

“הפגמים” של הגלאי

אין בכך כדי להציע ש FRYE קידם את הטיעון היחיד לטובת הדרה שיפוטית של הראייה של גלאי שקר. כדי לתמוך בקבלה השיפוטית של גלאי השקר על בסיס הקבלה בתוך השדה הפרטיקולרי שלו, על ידי מומחי פוליגרף, אין זה מספיק ללא שקילה הולמת של כמה משתניפ אחרים שחייבים להשפיע על קביעה זו. טיעונים נוספים אלה סוכמו בשתי החלטות הכוללות בדיקות פוליגרף[50]. בית המשפט ציין לחץ נפשי, אבנורמליות פיזיולוגית ופסיכולוגית, הנטיה של שופטים ושל מושבעים להתייחס לעדות הבוחן כמכריעה, והחוסר בסטנדרטיזציה[51] . משתנים אלה דורשים חקירה מפורטת.

הבוחן

לפני בתיבחן האותנטיות של “פגמים” אפה, יהיה חכם להגביר את הדיון בבעיה שהובילה למידה לא מבוטלת (עמ’ 10) של בלבול הנוגע למהימנות של בדיקות הפוליגרף. כרגע, יש מספר גדול של אינדיבידואלים מגוונים שבחזקתם ציוד גלאי אמת. המכשיר מוכן לשימוש על ידי כל אחד שמעוניין בכך[52]. עם זאת, הרעיון שכל אחד יכול להפעיל גלאי שקר ולהשיג תוצאות אמינות הוא אבסורד. כדי להגיע לסטנדרטים מקובלים של דיוק חיוני שהבחינה תבוצע בתוך הגבולות של תנאים מבוססים. המומחים ערכו רשימה של דרישות קדם נוקשות מאד שחייבים לדבוק בהן כדי להשיג מסקנות אמינות ומדויקות:

        בתי המשפט צריכים לדרוש את הבאים: (1) שלבוחן יש תואר אקדמי. (2) שהוא קיבל לפחות שישה חודשים של התמחות אצל בוחן מוכשר ומנוסה או בוחן עם נפח מספיק של מקרים כדי לאפשר בחינה מפוקחת ותכופה במקרים אמיתיים. (3) שהעד הוא בעל 5 שנות נסיון לפחות כמומחה בתחום בדיקות הפוליגרף. (4) שעדות הבוחן תבוסס על תיעוד הפוליגרף שהוא מסר לבית המשפט ושהוא זמין למטרות חקירה נגדית[53].

        יש לדרוש גם שבית המשפט ינחה את המושבעים שעדות בוחן הפוליגרף לא תוערך באופן בלבדי על עצמו אלא יש לשקול איזה משקל והשפעה הפ חושבים שמגיע לעדות באופן הגיוני[54] .

        ההכשרה של הבוחן היא עניין קריטי בגלל שמהימנות תוצאות הבדיקה תלויה בניתוח הולם ע”י בוחן כשיר. העובדה שנוקשות הסטנדרטים המוצעים תגביל את הכמות של הבוחנים המוכשרים למספר קטן מאד היא לא בעיה שלא ניתן להתגבר עליה. הדרישה לבוחנים מוכשרים וכשירים לשם קבלה משפטית של בדיקת הפוליגרף תהיה בעלת השפעה שרק תגביר את ההיצע.

        בוחן מוכשר שמשתמש בציוד ראוי תחת תנאים הולמים יהיה בעל משתנה שגיאה ידוע של פחות מ- 1%[55]. אלה שמצדדים באי קבילות תכופות מצטטים נתונים מספריים שמייצגים משתנה עם מהימנות נמוכה מבחינה סטטיסטית[56]. קיים ספק קטן שנתונים אלה נכונים מתמטית. קבוצות המבחן, עם זאת, הם לעתים תכופות יותר לא מורכבים מחתך רוחב של בוחני משטרה וממשל, אחוז גבוה מהם אינם מוכשרים; לא מוכשרים במובן של שהם לא מוסמכים תחת הדרישות המדויקות שהוצעו. בוחן ללא ניסיון בקושי יהיה מסוגל לניתוח ראוי של הנתונים (עמ’ 11) בהתייחס למשתנים רגשיים, פיזיולוגיים ופסיכולוגיים. אבל בדיוק כמו שהדיוט לא יורשה לתת עדות מומחה רפואי, אף אחד חוץ מבוחן כשיר אסור שיורשה להעיד בהקשר לתוצאות של בדיקת גלאי שקר. המשקל של 35,000 מקרי בוחן שנעשו ע”י בוחנים מוכשרים מכוננים דרגה גבוהה של דיוק, לא מאפשר העלמת עין. הטיעונים המתנגדים לגלאי השקר צריכים להיבחן כנגד הרקע הזה.

אבנורמליות

        פיזיולוגיים: מתנגדי הטכניקה של הפוליגרף מצביעים באופן דוגמטי על ההשפעות השליליות של תנאים גופניים אבנורמליים על תוצאות הבדיקה. טיעוניהם כוללים בתמצית:

        כדי להשיג תוצאות בעלות משמעות, הנבדק חייב להיות במצב גופני טוב באופן סביר בזמן הבדיקה. כל אדם עם מחלת לב, לחץ דם גבוה או נמוך במיוחד, או הפרעות נשימתיות יגיב באופן אבנורמלי. מצבים זמניים כמו שכרות, צינון, שיעול, גיהוקים ואלרגיות גם נוטים לגרום לנבדק להיות לא כשיר לבדיקה[57].

        התוקף העובדתי של הצהרה זו לא ניתן להתכחש אליו, אבל הקיום של בוחן מוכשר שוחק את הערך הטיעוני שלה. גלאי השקר מפיק מידע על בסיס משתנים בלחץ הדם וקריאות רספירטוריות, לא על בסיס רמה פרטיקולרית אחת. זה מוכר שמדד גבוה או נמוך בצורה אבנורמלית יכולה לצמצם את המהימנות של הבדיקה לנבחן הפרטיקולרי הזה. אבל יש לערוך ניתוח כוללני. לחץ דם גבוה או נמוך באופן יוצא דופן, או קריאות רספירטוריות ניתנים לאיתור בקלות עם אותו ציוד אשר משתמשים בו לצורך הבדיקה.  

        באשר להשפעה של אבנורמליות נפשית או פיזיולוגית… אם האבנורמליות רציניות באופן מספיק כדי להשפיע מעשית על התוצאות של הבדיקה, הן בדרך כלל מזוהות ככאלה, בין אם בסוג התיעוד שהן יוצרות או אחרת במראה או בהתנהגות של האדם הנבדק[58].

        על בסיס המשתנים הללו אפשרי עבור הבוחן להיכשל בהגעה למסקנה השייכת לתוצאות הבדיקה עבור כל אדם נתון. מבחינה סטטיסטית, בעיה זו נובעת באחוז קטן בלבד מהבדיקה המבוצעת[59]. זה לא מייצג טעות אלא לכל היותר חוסר יכולת (עמ’ 12) להגיע למסקנה, בין אם שלילית או חיובית, ולא יכול, לכן, במובן זה, להיות מזיק.

        אותו הגיון יכול להיות מיושם לגבי מצבים גופניים אבנורמלים אחרים: “שכרות, צינון, שיעול, שיהוקים ואלגריות”. הנושא אינו שאלה של השפעה שלילית, שכבר הודו בה, אלא בסך הכל דילמה בהכרה בסיסית. הגיוני להעריך שמצב גופני כמו “שכרות” או “שיהוקים” יתחמק מזיהוי ע”י מומחה שמאומן בזיהוי סימפומים אלה? אפילו אדם לא מאומן, לא כל שכן מומחה, יהיה מסוגל לזהות מצב כמו “שיעול”. עדיין נראה שהמתנגדים של גלאי השקר רוצים שנאמין אחרת. הפתרון הברור יהיה דחיית הבדיקה עד שהתנאים הבעייתיים יחלפו.

        פסיכולוגית: לחץ ועצבנות, אבנורמליות רגשית ונפשית, יחד עם תגובות אנושיות אחרות כמו כעס ופחד יכולים להיות בעלי השפעה מזיקה לתוצאות בדיקת גלאי השקר. תחום זה הוא יותר עדין לעומת המשתנים הגופניים שתוארו לעיל. עדיין נראה שבוחן מוכשר יכול להתמודד באופן אפקטיבי עם אבנורמליות רגשית ופסיכולוגית ועדיין להשיג רמת דיוק גבוהה[60].

        ייתכן שהבנה טובה יותר תושג מחקירה על בסיס משותף לשתי העמדות. מבקרי הפוליגרף, בהתייחס למהימנות הנושא בתחום זה, טוענים:

        אחוזים אלה בקביעות נחזים מראש על הבדיקות המבוצעות בידי בודקים מנוסים תחת התנאים הרצויים ביותר. תחת תנאים נורמליים יותר, או כאשר הבוחן חסר את ההכשרה המתאימה, יכולת כללית או יושר מוחלט, הדיוק צריך להיות יהיה הרבה פחות[61] (ההדגשות סופקו).

        הסטנדרטים המוצעים על ידי המצדדים בבדיקת גלאי השקר דורשים לא פחות מאשר “בדיקות המבוצעות ע”י בוחנים מומחים תחת התנאים האופטימליים ביותר”. למעשה, הם דורשים הרבה יותר. בוחן ש”חסר הכשרה תאימה… יכולת או… יושר” יהיו בוודאות לא מסוגלים לעבור את הסטנדרטיים המינימליים שצריכים להתקיים[62]. אין להניח סמים הזייתיים בידי איש שאינו מאומן בפרופסיה הרפואית. כאשר השימוש הוא בידי הדיוט, הם טובים רק לצורך סיפוק מצב הכרתי חלופי של אופוריה; מצב של מציאות מוסווית. באופן דומה, אין ויכוח שהראיה של גלאי שקר (עמ’ 13) תהיה קבילה כאשר הבוחן אינו מוכשר. הפוליגרף עניינו בגילוי האמת ולא בהסתרתה.

נטייה להתייחס לראיה של גלאי שקר כמכריעה

התנגדות מיוחדת לקבילות ראיית הפוליגרף, היא ללא ספק נעוצה בעובדה ששופטים ומושבעים יכול שייטו להתייחס לראיית גלאי השקר כמכריעה. בקשר לשאלת הקבילות, נטיה זו, היא כנראה, המכשול הכי רציני של בדיקת הפוליגרף.

        הנסיין, אלא אם מוכרת לו הטכניקה של הפוליגרף, ימצא זאת קשה ביותר להבין את הטבע הסובייקטיבי של עדות בדיקת פוליגרף. יהיה “בלבול בין (1) המהימנות של העובדות הפיזיולוגיות האובייקטיביות שמתועדות ע”י הפוליגרך ו(2) המהימנות של המסקנות הסובייקטיביות על אמת או שקר אשר מוצאות מעובדות אלה ע”י הבוחן”[63]. התוצאה הסופית יכולה להיות התעלמות מוחלטת מראיות אחרות כשפסק הדין יונח על תוצאות הבדיקה לבדן.

        שתי תרופות זמינות כדי לספק הגנה חלקית כנגד תוצאות מוטות: חקירה נגדית והנחיות מגבילות ע”י בית המשפט. ניתן להשתמש בחקירה הנגדית בניסיון להאיר את התחום. הטבע הסובייקטיבי של הבדיקה דורש מהבוחן לדלות מסקנות מהתוצאות האובייקטיביות (מדדים פיזיולוגיים) של המכשיר. ההתחשבות של חבר המושבעים צריכה להיוץת מוכוונת כלפי הבוחן להבדיל ממנגנון הגלאי.

        באופן תיאורטי, לפחות, יהיה זה תפקיד חבר המושבעים להתחשב בעדות המומחה עם איזה משקל שהם חושבים הגיונית שהיא ראויה לו. עם זאת, הנחיה מגבילה לגבי ההשפעה של ראיה זו שאין להעריכה כמכריעה היא הכרחית. למרות שההשפעה של הנחיה מגבילה עשויה להיות מוטלת בספק[64], הבעיה לחלוטין אינה ייחודית לתחום הפולגירף. למרבה הצער, נראה בלתי אפשרי לעקר מהשורש נטייה זו מבלי לבטל את מערכת המושבעים באותו זמן. חרף שני בקרות אלה – חקירה נגדית והנחיה מגבילה – מוכר שהנטיה להתייחס לעדות כזו כמכריעה עדיין תהיה קיימת. נטען, שכשמתמודדים עם תחום הבוחן המוכשר, נטייה קונקלוסיבית זו, לא שאלת המהימנות, היא המכשול העיקרי היום לקבלת הפוליגרף כראיה.

יכולת “להביס” את המכונה

מבקרי גלאי השקר מציגים מספר שיטות שלכאורה ניתן להשתמש בהן כדי “להביס” את המכשיר. בין אלו המצוטטים ביותר (עמ’ 14) הם יכולת לשלוט מבחינה מודעת מערכות מנטליות ומצבי רוח, רציונליזציה של האירוע, שליטה בנשימה, בתנועות השרירים והתחמקות פסיכולוגית[65]. קיים ספק קטן שהמכשיר כבר “הובס”. עם זאת, סוג האדם שמסוגל לכך הוא נדיר מאד.

        יתרה מכך, לפוליגרף המודרני יש אמצעי ביטחון מובנים נגד הניסיונות הגופניים השכיחים להסיט את התוצאות. ה”ניהול החמקני עצמו גם הוא משמעותי.. כפי שהתגובות שמתגלות בזיהוי סובייקטים שקרנים אשר לא מחפשים להתחמק מזיהוי ע”י התהליך[66]“. הניסיונות הפסיכולוגיים הנמשכים הם מוצלחים בצורה נדירה מכדי שתהיה לכך השפעה רצינית על המהימנות של בדיקת הפוליגרף[67] .

חסרון בסטנדרטיזציה

הגינוי המשתייך לחסרון של סטנדרטיזציה, ניתן להתגבר על רובו באמצעות סטנדרטים נוקשים שחייבים לאכוף. בעמידה על קיומן של דרישות קדם אלה, בתי המשפט יפתחו מכנית דרגה יחסית גבוהה של סטנדרטיזציה.

עדות פוליגרף מותנית

הבסיס לקבילות של ראית פוליגרף מותנית הוא אפילו חד יותר. הצהרה זו היא הודות למאפיינים הייחודים שבד”כ מקושרים לראיות המשמשות בתחום זה. כשמשאירים במחשבה את הרציונל המסופק לפוליגרף כראיה בלתי מותנית, החוזק של הטענה מונח בצורה פרטיקולרית זו. אם שני הצדדים מסכימים לחתום על סוג כזה של הסכם, מובטח ככל הנראה שאיש מהם לא מרגיש שיש לו עדיפות על הראיה. איש מהצדדים אינו בטוח בניצחון. זה האזור בו עדים שטועים, עדים שחסרים, מסמכים אבודים, עדות שקר, שופטים מוטים ומושבעים מוטיםהם בעלי הסיכוי הגבוה ביותר להשפיע על תוצאות ההתדיינות. זכויות והתחייבויות נאשם עשויות להיקבע בצורה טהורה ע”י פקטורים לא נשלטים שיש להוציא בצדק מההליכים המשפטיים.

        הדוגמא האופיינית היא בתחום של הליכי אבהות. חבר מושבעים בתביעת אבהות בדרך כלל שיושבים בהליכים, כמעט לגמרי נמנעים מראיות חותכות. האמא מציגה ילד והוכחה למערכת יחסים. נצמיד לכך רושם טוב שנעשה על דוכן העדים והתוצאה עשויה להיות ממצא משפטי של אבהות. בסוג כזה של ראיה, התוצאה עשויה להיות פסיקה של 20,000$[68]. מנגד, הנאשם עשוי (עמ’ 15) להימנע מפסק דין נגדו ע”י הצגת הפקרות בעבר או פשוט ע”י הצגת תמונה מכובדת יותר בפני המושבעים.

        זה נראה גם מתאים והגיוני שבתי המשפט ייראו את בדיקת הפוליגרף כדי לכונן תחושת צדק בתוך התחום הבלתי צפוי כמעט טוטלית[69].  

        התנאי אינו צריך, עם זאת, להיות מוערך ככתב ויתור על הסטנדרטים שצריכים להתקיים כדי להבטיח את המהימנות של כל בדיקת פוליגרף. החשיבות של בוחן מוכשר, סביבת בחינה מתאימה ותהליך בחינה נכון אין שייקבעו באמצעות ההסכם.

מסקנה

הגישה המשפטית הנוכחית ביחס לגלאי שקר משקפת עמדה שלא שונתה מעשית מאז 1923. באותו זמן, המכשיר היה בקושי כלי שעניינו הקלטת משתנים בלחץ הדם. הוא התבגר לתהליך מתוחכם המערב מספר מדדים פיזיולוגיים, אשר, בידי בוחן מוכשר, הם “פרופורציונליים ואפילו עליונים לרוב הצורות המקובלות של ראיה, מדעית כמו גם לא מדעית, שמוצגות במשפטים פליליים ואזרחיים[70]“. התפתחות מדעית זו נעשתה במקביל לגידול בשימוש בפוליגרף ע”י הממשלה, התעשיה הפרטית ובייחוד ע”י רשויות אכיפת חוק. למעשה, רק בית המשפט עדיין לא קיבל את הכלי הזה. הגיע הזמן להשמיד גישה סכיזופרנית זו ותת לבחינת הפוליגרף את המעמד הראוי לה.

        הערך של הטכניקה, כשמשתמשים בה בצורה ראויה, מחייב הכרה משפטיתץ. אין זה מרמז על אישור של קבלה בלתי מותנית. הקבלה מוגבלת רק לתחום בו הבחינה הצביעה על רמה גבוהה של מהימנות בידיו של בוחן מוכשר תחת תנאי מבחן מתאימים.

        הבוחן, בכל המקרים, חייב להיות זמין לחקירה נגדית וחקירת בית משפט לגבי סביבת המבחן, נושא המהימנות, וכישוריו האישיים. במקרים פליליים, הנאשם חייב להיות מדווח על הזכות לייעוץ ועל הזכות לשמור על שתיקה[71] .

        הדרישה לבוחן מוכשר חייבת שלא להוציא מהכלל את היישום של הכוח של שיקול דעת עצמי  להתמודד עם הנטייה להתייחס לסוג זה של ראיה כמכריעה וסופית. הנחיצות בבוחן מוכשר והליך בחינה ראוי מבטיח את המהימנות של בדיקת הפוליגרף לפחות בתוך רמה סבירה של ערך ניסויי. אבל באופן שווה זה מחייב שהערך הניסויי של הראיה, ללא קשר לכמות, חשוב יותר מאופיו המוטה. זו קביעה של שיקול דעת עבור השופט שצריכה להיות מיושמת במקרים של השפעה בלתי מבוטלת שייתכן שהתקבלה מהצגת הראיה הזו.

        התוצאות של בדיקת פוליגרף המוסקות ע”י בוחנים מוכשרים צריכות להיות קבילות, נתונות לשיקול דעת השופט להוציאה כאשר הערך הניסויי שלה נכשל לאזן את האופי המוטה שלה.

        המערכת השיפוטית הנוכחית חייבת לקבל עקרונות מוכרים מדעית ומודרניים. הכשלון בהכרה בעקרונות אלה “רק ישרת כדי לפקפק ביכולת של בתי המשפט לנהל צדק באופן יעיל[72] 

[1] למספר דוגמאות מעניינות ומפורטות לגבי השימוש בגלאי שקר בגילוי ומניעת פשעים, ראה Inbau & Reid, The Lie Detector Techniqe: A Reliable and Valuable Investigative Aid, 50 A.B.A.J. 470, 472 (1964).

השתמשו בכלים בחקירות שקשורות לקונגרס, N.Y. Times, March 9, 1957, at 12, col.2.

בחקירת רצח בזמן הנוכחי, סירובו של חשוד להשתתף בבדיקה של גלאי שקר הובילה למעצרו. אותו אדם נבדק לאחר מכן בגלאי אמת שבוצעה ע”י בוחן פרטי כשהוא מצהיר שהתוצאות יועברו למשטרה ללא קשר להשלכות. ראה Boston globe, march 6, 1969, at 2, col.2.

[2] N.Y. Times, June 16, 1963, 1 at 1 , col. 2

[3] Mass. Gen. Laws ch. 149, 19B (1959) (as amended 1963), איסורים על מעביד מ”ישירות או לא ישירות” לגרום למועסק לעשות בדיקה בגלאי שקר תחת קנס של עד 200$. אבל החוק אומר במפורש ש”חלק זה לא יחול על בדיקות גלאי שקר שמבוצעות ע”י סוכנויות אכיפת החוק בתפקודם של חובותיהם הרשמיות”. רוב התקנונים מאפשרים למועסק “להתנדב” לעשות בדיקה.         Wash. Rev. CODE ch. 152 (1965) מאפשר בדיקת פוליגרף במקרים הקשורים לסמים מסוכנים ו/או בטחון המדינה. תקנון טיפוסי, CAI. LAB. CODE 432.2 (1963) מורה: “אף מעסיק לא ידרוש כל מועמד לעבודה… לעשות בדיקת פוליגרף, גלאי שקר או בדיקה דומה אחרת כתנאי להעסקתו..”. ראה גם ALASKA ANN. STATS. 23.10.037 (1964); HAWAI LAWS, Act. 168 (1965); OREGON REV. STATS. 249 p.33 (1963); R.I. GEN. LAWS 28-6.1-1 (1964).

[4] MacDonald, The Lie Detector Era, Part 1, The Reporter, June 8, 1954, at 14

[5] לסקירה מלאה של ההיסטוריה המשפטית והסטטוס של טכניקת הפוליגרף, ראה J. Reid & F. INBAU, TRUTH AND DECEPTION 237-64 (1966)  יצוטט להלן כ”ריד”.

[6] ראה הערה 3.

[7] 293 F. 1013 (D.C. Cir. 1923)

[8] שם ב- 1013-4.

[9] תגובת העור הגלוונית היא לא יותר מאשר מדד של התנגדות העור לזרם חשמלי קטן. לדיון מעמיק על GRB ואלמנטים נוספים, ראה ריד ב- 219-25.

[10] Falick, The Lie Ditector and the Right to Privacy, 40 N.Y.S.B.J. 102 (1968), reprinted at 73 Case & Com. No. 5 at 36 (1968).

[11] חדר הבדיקה צריך להיות מעוצב בצורה מאד שמרנית. לא צריכים להיות כל תמונות או אובייקטים אחרים שעשויות בכל דרך להסיח את האדם מלבצע את הבדיקה. אוורור מתאים הוא הכרח אולם חלונות צריכים להיות ממוקמים בחלק של החדר שאינו נראה לנבדק. האור צריך להיות הולם אולם לא מוגזם. לדיון נוסף לעניין דרישות חדר הבדיקה ומשתנים נוספים העשויים להשפיע על תוצאות הבדיקה, ראה ריד ב- 5-10.

[12] לעיל הערה 5.

[13] H. MULBAR, INTERROGATION 61 (1951). טכניקה שבה השתמשו היתה להכריח את חשוד ללעוס אבקת אורז יבש. הוא היה נמצא אשם אם האבקה היתה נשארת יבשה. ראה גם L/ SYNDER, HOMICIDE INVESTIGATION 83-83 (1950); Langsley, The Polygraph Lie Detector: Its Physiological Basis, Reliability and Admissibility, 16 ALA.  LAWYER 209, 210 (1955)

[14] C. LOMBROSO, L’HOMME CRIMINAL 336-46 (1895). ראה גם  H. MULBAR ה”ש 13 ב- 13 ו- MacDonald ה”ש 4, ב- 10.

[15] F. 293 ב- 1013.

[16] ראה הערת שוליים 16 בטקסט המקורי – המכיל עשרות פסקי דין בעניין (הערת מתרגם).

[17] יוצא הדופן לעתים תכופות הוא People v. Kenny, 167 Misc. 51, 3 N.Y.S.2d 348 (1938), החלטת בית משפט. מנגד, People v. Forte, 279 N.Y. 204, 18 N.E.2d 31 (1938), החלטת בית משפט לערעורים של ניו יורק. קיים מגוון של מקרים לא מתועדים של החלטות בית משפט שבהם נסקרה הקבילות של ראית פוליגרף באור חיובי יותר. אין זה נדיר עבור בית משפט מדרגה נמוכה לקבל ראיה המבוססת על בדיקות פוליגרף. עם זאת, אף אחד מהמקרים הללו לא עמד במבחן הערעור.  

[18] Bailey, Book Review, 1 SUFFOLK U. L, REV. 137, 138 (1967)

[19] ריד ב- 249.

[20] שם.

[21] 85 Cal. App. 2d 686, 193 p.2d 937 (1948)

[22] שם, ב- 694-95, 193 P.2d c- 942

[23] People v. LaBostrie, 14 III.2d 617, 153 N.E.2d 570 (1958)

[24] LeFevre v. State, 242 Wis. 416, 8 N.W.2d 288 (1943); People v. Zazzetta, 27 III.2d 302, 189 N.E.2d 260 (1963).

[25] Conley v. Commonwealth, 382 S.W.2d 865 (Ky. 1964)

[26] People v. Zazzetta, 27 III.2d 302, 189 N.E.2d 260 (1963)

[27] Colbert v. Commonwealth, 306 S.W.2d 825 (KY. 1957)

[28] (1962) State v. Walker, 37 N.J. 208, 181 A.2d 1

[29] State v. Brown, 177 SO.2d 532 (Fla 1965)

[30] 331 Mich. 606, 50 N.W.2d 172 (1951)

[31] שם ב- 608, 50 N.W.2d at 174

[32] היתה עדות ב- People v. Kenny, 167 Misc. 51, 3 N.Y.S.2d 348 (1938) לפיה 98 עד 100 אחוז דיוק ויותר מכך, שלא ניתן להביס את הכלי או לרמות את הבוחן המומחה. העד ביסס את עדותו על 49 מקרי בוחן בלבד למרות שהוא בחן “6,000 נסיינים”.  

[33] Dearman & Smith, Unconscious Motivation and the Poligraph Test, 119 AM. J. Psychiat. 1017 (1963); Sternbach, Gustafson & Collier, Don’t Trust the Lie Detector, Harv. Bus. Rev (Nov.-Dec. 1962).

[34] ראה ריד ב- 255 n69. השם ניתן לאנשים אלו, בייחוד פסיכולוגים, אשר מנסים לנתח את המהימנות של הפוליגרף בלי להתמודד עם הכלי ישירות.

[35] ריד, ה”ש 5

[36] ריד ב- 234

[37] Inbau & Reid ה”ש 1 ב- 472

[38] נטען שמהימנות הפוליגרף אינה הנושא האמיתי כשמתמודדים עם קבילות תוצאות המבחן. ישנם כמה גורמים נוספים שמציגים בעיות רציניות יותר מאשר השאלה של דיוק. הרוב הגדול של מחקרים שנלקחו בזהירות הכוללים עבודת מקרה אמיתית מעידים שהמכשיר הוא בעל רמת דיוק גבוהה. לדיון בגורמים נוספים אלה ראה עמ’ 121-124 לנייר זה.  

[39] Beck, Reliability of Psychiatric Diagnosis: 1. A Critique of Systematic Studies, 199 AM. J. PSYCHIAST. 210, 212 (1963).  ראה גם Boston Globe, apr. 7, 1969, at 9, col .1  לדיון הכולל את אי ההסכמה בין שני פסיכולוגים מובילים במשפט של סירחאן סירחאן בגין הרצח של סן. רוברט פ. קנדית ו- J. Kaplan & J. Waltz, THE TRIAL OF JACK RUBY 189-303 (1965)  לדוגמא של אי הסכמה בין 12 פסיכיאטרים ונוירולוגים במשפט של ג’ק רובי בגין הרצח של לי הארווי אוסוולד שהואשם בהתנקשות בנשיא קנדי.

[40] Annals of  New York Academy of Science: 115, July 31, 1964, at 1063

[41] J. Frank’ courts on trial 47 (COLL. ED. 1966)

[42] Bailey הערה 18, ב- 138.

[43] “כעניין מעשי, המקרים בהם חשוד עובר בדיקת פוליגרף משטרתית מורשע לאחר מכן הם נדירים מאד מאד”, Bailey’ v”a 18 c- 138.

[44] Commomwealth v. D’avella, 339 Mass. 642, 162 N.E.2d 19 (1959)

[45] קריטריונים אלה נמצאים בקשר למבחנים כימיים להרעלת אלכוהול ומבחן nalline להימצאות חומרים נרקוטיים בתוך הגוף. ראה People v. Williams, 164 Cal. App. 2d 858, 331 P.2d 251 (1958)

[46] ריד ב- 238

[47] 91 Ariz. 274′ 371 P.2d 894 (1962)

[48] שם ב- 280, 371 p.2d at 898

[49] הקדמה ל Reid at v. inbau פרסמו מספר ספרים ומאמרים תחת חיבור משותף. בית המשפט ב- Valdez התייחס לספר שפורסם 13 שנים לפני TRUTH AND DECEPTION. ראה F. Inbau’ LIE DETECTION AND CRIMINAL INTERROGATION 130 (3d ed. 1953)

[50] Henderson v. State, 94 Okla. Crim. 45 230 p.2d 495, cert. denied, 342 U.S. 898 (1951); State v. Valdez, 91 Ariz. 274, 371 p.2d 894 (1962)

[51] המקרים המוזכרים בה”ש 50

[52] ראה Boston Globe, nov. 24, 1968 at 1, col. 1. לא יהיה זה בלתי אפשרי לבנות גלאי שקר פשוט עם חומרים שכבר זמינים. עם זאת, סוג זה של מכשיר בדיוק שפגע בתדמית של המכשיר ביחס לדיוק שלו.

[53] ריד ב- 257.

[54] שם.

[55] שם ב- 234

[56] ההפניות כאן לא כוללות את “הספקולנטים יושבי הכורסא” שהערכותיהם לעיתים רחוקות מבוססות על כל סוג של מקרה בוחן.

[57] Highleyman, The Deception Certainty of the Lie Detector, 10 HASTING L. J. 47, 60 (1958)

[58]ריד ב- 184. עבור מעקבי פוליגרף אמיתיים שמשווים תנאים נורמלים ואב נורמלים ראה שם ב- 185-91

[59] חוסר היכולת של בוחן מוכשר להגיע למסקנה הוא אירוע שמבחינה סטטיסטית קורה בערך ב- 5-15% מהבדיקות המבוצעות. עם זאת, כפי שצוין, זוהי לא טעות אלא לכל היותר אי יכולת להגיע למסקנה.

[60] בוחן מוכשר שעובד עם פסיכולוג ימזער את ההשפעות של כל אבנורמליות פסיכולוגית. הפסיכולוג יסייע לבוחן בקבלת החלטות המתייחסות לביצוע הבדיקה לנבדק אבנורמליץ יש לציין גם שניתן להציג כל אבנורמליות לתשומת לב בית המשפט במהלך החקירה הנגדית.

[61] Highleyman, ה”ש 57, ב- 61-62

[62] ריד ב- 257.

[63] Highleyman ה”ש 57 ב- 63.

[64] Krulewitch v/ United States, 336 U.S. 440 (1949).  “ההנחה הנאיבית שניתן להתגבר על השפעות מוטות באמצעות הנחיות לחבר המושבעים… כל עורכי הדין יודעים שזו בדיה גמורה”. שם ב- 453.

[65] ריד עמ’ 153-68.

[66] שם ב 153.

[67] קשה מאד להימנע מגילוי שקר באמצעות התחמקות פסיכולוגית במהלך בדיקת פוליגרף. כל מאמץ לעשות כן בדרך כלל יזוהה ככזה הודות למעקב אחר הפרעות בנשימה. לדיון שלם ומעקבים מעשיים בתחום ראה ריד ב- 166-67.

[68] מבוסס על תמיכה בילד עד גיל 21.

[69] בכל הליך הכולל את שאלת האבהות, בדיקות דם קבוצתיות ממלאות תפקיד משמעותי ביותר. הוצאה ודאית של אדם מואשם בהליך אבהות אפשרי ביותר מ- 70% מהמקרים. ראה Lombard, Illegitimcy and Blood Tests, 24 BOSTON BAR BULL. 65 (1953); Broadfoot, The Gap Between the Law of Paterity and the Science of Serology; Blood Test in Non-paternity Proceedings, 16 MERCER L. REV. 306(1964).  הפוליגרף משמש ב- 30% הנותרים כשקבוצת הדם לא הביאה לשום מסקנה. הפקת תועלת מהמאפיינים בעלי התועלת מבדיקות הדם יחד עם הפוליגרף, בייחוד היכן שקבוצת הדם נכשלה בשלילת הנאשם, יהיה צעד לעבר האיזון של הסקאלות של צדק בתחום זה.

[70] ריד.

[71]החוקה האמריקאית תיקון 5. הזכות לשמור על שתיקה, או הזכות לאי הפללה עצמית, היא טבועה בתיקון החמישי לחוקה באיסור על הודאות לא וולונטריות: “אף אדם… לא יאולץ בכל מקרה פלילי להיות עד נגד עצמו…”. ראה Miranda v. Arizona, 384 U.S. 436 (1966)

יוצא הדופן האפשרי הוא בתחום זיהוי הקול; כאשר הנאשם מוכרח לדבר במסדר זיהוי משטרתי, United States v. Wade, 388, U.S. 218 (1967). מנגד, The Omnibus Crime Control Act of 1968, 18 U.S.C.A. 3501, אשר מציגה וולונטריות כמבחן בלעדי למהימנות. מאחר שהמטרה המרכזית של בדיקת פוליגרף היא לחלוטין לא לצורכי זיהוי, יוצא דופן זה, על אף היותו תקף חוקתית, לא יהיה לו כל יישום בתחום של גלאי השקר.

יש מערכת יחסים פנימית רשמית בין הזכות לייעוץ לבין הזכות לאי הפללה עצמית. לכן, אם נאשם מחויב לבדיקת פוליגרף לאחר שלא קיבל את הזכות הלייעץ, הראיה המתקבלת לא תהיה קבילה  Escobedo v. Illinois, 378 U.S. 478 (1964)ץ המאשים יכול להתנער מזכות חוקתית זו אבל הוא חייב להיות בעל ידע, אינטיליגנט ולקרות לאחר שהוקראו לו הזכויות עפ”י פס”ד מירנדה. בקיצור, הנאשם צריך להיות מיודע על זכויותיו החוקתיות לפני שהוא מעומת עם בדיקת הפוליגרף. כעניין מעשי, בראיית ההרחבות האחרונות של מירנדה, אזהרות אלה עשויות להינתן ברוב המקרים ברגע שהחקירה החלה. Mathis v. United States, 391 U.S. 1, (1968); Orozco v. Texas, 394 U.S. 324 (1969)

[72] Boeche v. State’ 151 Neb. 368, 383, 37 n.w.2d 593, 600 (1949)/

הפוליגרף נשקל מחדש: טיעון לקבילות (מאת אלברט ד. דברובסקי)

בניסיון לחבר תועלתיות עם תחושת צדק בקביעת האמת, פקידי אכיפת החוק יחד עם הממשלה ופעילים פרטיים השתמשו בבדיקות הפוליגרף[1]. השימוש בגלאי שקר מצא גם קבלה נרחבת בתעשיה הפרטית, למרות קריאות המחאה של איגודי ם מקצועיים. יישום אחד שהינו ייחודי בתחום הוא מניעת גניבה, כאשר עבור מספר חברות "עקירת עובדים שגונבים היא עניין של השרדות[2]". סוכנויות משטרה וממשלה משתמשות תכופות במכשיר, ואפילו היכן שהבדיקה אסורה מבחינת החוק, ניתן מכך פטור בצורה נורמלית עבור ארגונים אלה[3]. שופטים, בהליכים אזרחיים, המליצו על שימוש בבדיקת הפוליגרף בעיקר עם התקווה שהמכניקה תקל סיכומים במשפט ע"י עידוד הסכמים מחוץ לבית המשפט[4]. ברוב המקרים, הקבלה של הפוליגרף הוגבלה ליישומים חוץ משפטיים. הבחינה לא קיבלה את אותה ההכרה כשנבחנה ע"י רוב הגופים המשפטיים[5].

        המטרה המרכזית של נייר זה היא לחקור את הרציונל המונח מאחורי מה שנראה כההתנגדות מתמשכת של הוכחה המבוססת על בדיקות פוליגרף. בהטלת ספק בתקפות רציונל זה, ייעשה מאמץ להכריז על הלגיטימיות של בדיקת הפוליגרף כראיה מדעית קבילה במבנה המשפטי הנוכחי.

עמ' 2 הפוליגרף, יותר מוכר באופן קונבנציאלי כ"גלאי שקר", היה נושא למחלוקת מסיבות רבות. האשמה מונחת, לפחות חלקית, באי הבנה של המאפיין הבסיסי שלו. המכשיר הפשוט יחסית (בתיאוריה) הוסווה עם היכולת האקזוטית הכל יכולה להאיר אור, לצלצל בפעמון, או באופן אינסטינקטיבי לדעת ולומר לאחרים כאשר אדם משקר[6]. תפיסה מוטעית זו, נפוצה בקרב כמה עורכי דין כמו גם בקרב מרבית ההדיוטותת היא בעיקר התוצאה של כשלון בהבחנה בין הרעיון של גלאי שקר לבין המוצר הקשור אולם המובחן במידה ניכרת של בחינת גלאי שקר.

        התיאוריה הבסיסית מאחורי "גלאי השקר" כוללת הקלטה מכנית של מדדים פיזיולוגיים הקשורים ונגרמים ע"י תגובות פסיכולוגיות. המקרה הקלאסי של Frye v. United States[7] מתארת את העיקרון הבסיסי:

        "לחץ דם מושפע ע"י שינוי ברגשות של העד, ו... עליות בלחץ דם סיסטולי נגרמות ע"י אימפולסים עצביים שנשלחים לענף הסימפטתי של מערכת העצבים האוטונומית. ניסויים מדעיים... הדגימו שפחד, זעם, וכאב תמיד מנפיקים עלייה בלחץ הדם הסיסטולי, ושהולכת שולל מודעת, רמאות, הסתרת עובדות, או אשמה על פשע, מלווים בפחד מגילוי כאשר אדם נמצא תחת בחינה, מעלים את לחץ הדם הסיסטולי בעקומה, שמגיבה בדיוק...

295.00 

מק"ט 12bbf7f9d289 קטגוריה
מק"ט 12bbf7f9d289 קטגוריה

295.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.