Predictors of Women’s Same-Sex Partner Violence Perpetration

מנבאים של אלימות בזוגיות חד מינית של נשים

פישוט (אבסטרקט)

המחקר הנוכחי קבע מקור משפחתי, מאפייני אישיות ומשתני מערכת יחסים אינטימית כמנבאים לדיווח של נשים (N=209; M=29.5 years) על כל אלימות פיזית כלפי בת זוגן הנוכחית או האחרונה שהייתה להן בשנה האחרונה. משתתפים השלימו בדיקות שבחנו סדרה של משתני מקור משפחתי, אישיות ומערכת יחסים אינטימית. התוצאה של רגרסיה נמוכת-ריבועים (לינארית) גילתה שהזדהות כהטרוסקסואלית (בניגוד לכלסבית), רמות גבוהות יותר של מיזוג ואיחוי במערכת היחסים, יותר חוויות של תחושת קורבנות לאלימות פסיכולוגית ויותר חוויות של מערכות יחסים אלימות בעבר היו קשורים לביצוע יותר סדיר של אלימות כלפי בת הזוג. תוצאות של בדיקת מודלים לגישוש האם הומופוביה מופנמת או דומיננטיותפיוס הם קשורים בצורה עקיפה לביצוע אלימות פיזית, גילתה שהיתוך (כלומר, הילכדות עם בת הזוג) תווך את מערכת היחסים בין הומופוביה מופנמת ואלימות פיזית כלפי בת הזוג. בדומה לכך, היתוך תווך את הקשר בין דומיננטיותפיוס ואלימות כלפי בת הזוג. הממצאים קובעים את החשיבות של מאפייני האישיות ומערכת היחסים בנסיון לניבוי אלימות פיזית במערכות יחסים חד מיניות של נשים.

מילות מפתח: נשים של מיניות מיעוט, אלימות זוגית, אלימות של זוג אינטימי, אלימות של בני אותו מין.

מנבאים של ביצוע אלימות זוגית במערכת יחסים חד מינית של נשים

בסקר האחרון של אלימות של בני זוג אינטימים (National Intimate Partner and Sexual Violence Survey, NISVS), 40.4% מהנשים הלסביות ו56.9% מהנשים הבי-סקסואליות דיווחו לפחות על מקרה אחד של אלימות פיזית מבת זוג אינטימית במהלך חייהן, בהשוואה ל 28.7% של נשים הטרוסקסואליות (וולטרס, צ’ן ובריידינג, 2013). חשוב לציין, בקשר לנשים הטרוסקסואליות אנו יודעים הרבה פחות לגבי הגורמים הקשורים לביצוע של אלימות של בני זוג (PV) בין נשים עם מיניות המיעוט. למרות שמספר משתנים יכולים לנבא את הביצוע של PV גם לגבי נשים במיניות מיעוט וגם לגבי נשים הטרוסקסואליות, משתנים אחרים יכולים להיות ייחודיים לנשים של מיניות המיעוט ולשימושן באלימות. לכן, המטרה של המחקר הנוכחי הייתה לבחון מנבאים של PV שיכולים להיות יותר רלוונטים לנשים בעלי מיניות מיעוט (זהות מינית, הומופוביה מופנמת) וגם לבחון מנבאים שהתגלו כמקושרים עם PV בנשים הטרוסקסואליות.

הסברים תאורטים של PV של בני אותו מין

למטרת המחקר הנוכחי, PV מתאר מקרים לא מיניים של אלימות פיזית בטווחים של חומרה ושקורים בין בנות זוג נוכחיות וגם בנות זוג שהיו נשואות, גרות ביחד או דייטינג. מספר מחקרים טענו ש PV מובנת בצורה הכי טובה דרך מסגרת משולבת שמתחשבת בהספקים חברתיים וגם פסיכולוגים של אלימות (מק’קלנן, 1999; מריל, 1996). תאוריה הממשיגה PV דרך מסגרת משולבת שכזו היא תיאוריית ביטול ההעצמה (Disempowerment). מנקודת מבט של ביטול העצמה, אינדיבידואלים שמרגישים שהם חסרי יכולת או שהם חסרי ערך עצמי צפויים יותר לבצע אלימות בבני זוג. בתיאוריה, אלימות של בני הזוג יכולה להתרחש כניסיון לקבל בחזרה שליטה בבני הזוג שהם מרגישים שמסוגלים לחשוף את חוסר ביטחונם (ארצ’ר 1994; מק’קנרי, סרוביץ’, מייסון ומוזאק, 2006). תיאוריית ביטול ההעצמה משערת כי אלימות של מערכות יחסים של בני אותו מין יכולות להיות מוסברות ע”י 3 סטים של משתנים: 1) משתני מקור משפחתי, 2) מאפיינים אישיים, 3) מאפייני מערכת יחסים אינטימית (מק’קנרי וכו’, 2006).

מאפייני מקור משפחתי והביצוע של PV של בני אותו מין