(21/04/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

סמינריון אלימות שוטרים

מבוא:

–“אמת ויציב- אמת עדיף”–

“הצבא הוא בטחון המדינה, המשטרה – כבודה. הצד השווה שבהם הוא שאלה ואלה מלומדי מלחמה. אנשי סדר ומשמעת, שחובה קודמת אצלם לכל, אפילו לחיים. בעוד שהצבא כוחו כלפי חוץ, המשטרה – כוחה כלפי פנים. תפקיד הצבא לשחרר, למחוץ ולהשמיד את האויב, והמשטרה – תפקידה לא רק בגלוי פושעים (ואפילו לא רק במניעת פשעים), אלא עליה לתת עזרה והדרכה לכל אזרח קטון וגדול. איש ואישה. בגלל התנאים ההיסטוריים נוסף למשטרת ישראל גם תפקיד חינוכי- לאומי. מחובתה לחנך מחדש את העם היושב בארצו לאהוב את מדינתו גם אם מתנגד הוא לממשלתה. מותר לכל אזרח להתנגד לממשלתו, אך לא לפגוע בחוק … השוטר הוא הגילוי הראשון, המתמיד והיום-יומי בכפר ובעיר, של שלטון המדינה. בדרך ששלטון זה יתגלה על ידי השוטרים, על ידי ניקיון כפיים, חריצות, אהבת המולדת, אהבת האומה, עזרה לעולים חדשים ומסירות לתפקידים הקשים המוטלים על המדינה, ייווצר יחס חדש לא רק לשוטר אלא גם למדינה ולחוק. החוק בישראל לא גזרה הוא, אלא ביטוי לרצונו וחזונו של העם, ואין דבר נעלה יותר מאשר לשרת את רצון העם המתבטא בחוקים שהוא יוצר לעצמו באורח דמוקרטי”.

המשטרה הינה גוף שאמון בין היתר לשמור על ביטחון הציבור ולמנוע פגיעה בזכויותיו וחירותו, אך לצערנו לא אחת מתברר הפרדוקס לפיו המשטרה האמונה על שמירת זכויותיהם של אזרחי המדינה, היא היא דווקא זו שפוגעת בזכויות האדם והאזרח.

בכדי שהמשטרה תוכל למלא אחר משימותיה, החוק מסמיך אותה להפעיל כוח, שכן “השימוש בכוח לא יהא מותר אלא אם החוק מסמיך לעשות שימוש כזה, כאשר תפקיד השוטר מחייב זאת והוא הכרחי ומוצדק בנסיבות העניין. אנשי משטרה רשאים להשתמש בכוח רק במקרים המפורטים בהוראות המשטרה, ורק במידת הכוח החיונית לצורך השגת המטרה, שבגינה נדרש השימוש בכוח”.

עוד נקבע כי אין להשתמש אלא במידת הכוח הדרושה להשגת המטרה שלשמה נעשה השימוש בכוח: כוח זה מופעל בשני מישורים, ראשית כדי לבצע משימות שהוגדרו מראש(כגון ביצוע צווי מעצר, פיזור התקהלות בלתי חוקית, עיכוב חשודים כיוצ”ב), ושנית כדי להדוף פגיעה כנגד השוטרים עצמם(הגנה עצמית). אולם מצד שני, יוצא כי פעמים רבות מופעל כוח מופרז מצד השוטרים – שלא לשתי המטרות שנזכרו – תוך כדי התעמרות מצד השוטרים כנגד אזרחים.

לזכותם של שוטרי ישראל יאמר, כי עצם עבודתם כרוכה במגע מתמיד עם הציבור ומחייבת מאמץ תכוף למצוא את דרך המלך באיזון בין הצורך לשמור על האינטרסים הציבוריים ולאפשר למשטרה להילחם בפשיעה שהולכת ומתפשטת המדינה מחד ומאידך לשמור על האינטרסים של הפרט ולמנוע פגיעה בזכויותיו לפי העקרונות החוקתיים, המעוגנים בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

שוטרי ישראל מצויים בקושי רב שספק רב עם שוטרים במדינות מערביות אחרות מצויים בהם. המשטרה בישראל אינה אמונה רק על עבודה משטרתית קלאסית, אלא גם על ביטחון שוטף. כלומר- אירועים חבלניים. המשטרה אמונה על שמירת הגבולות, וחמור וקשה מכך, משטרת ישראל משמשת גם כצבא זר השולט על עם אחר בשטחים המוחזקים על ידי מדינת ישראל (עסקינן בשטחי הגדה המערבית, שטחים B+ C). בנוסף, גם בתוך גבולות הקו הירוק אמונה המשטרה על מגוון אוכלוסיות. החל מאוכלוסיה מקרב עולי המדינות, ועובר באוכלוסיה מקרב עולי מדינות המזרח התיכון, ונמשך באוכלוסיה מקרב עולי אתיופיה, ואף במיליון ושבע מאות אלף אזרחים ערבים שאינם יהודים. מדינת ישראל היא מדינה רב תרבותית, שהמגוון החברתי בה הוא עדין. מה שמקשה רבות על עבודת המשטרה בכל הרבדים.

מכוח האמור, הרי שמדינת ישראל היא מדינה שסועה, הסובלת משסעים אתניים רבים, הנובעים מהיותה מדינה יהודית ודמוקרטית, אשר בקרבה מגוון קבוצות אתניות (ולאומיות כאמור) בין אם עסקינן במיעוט הערבי, ובין אם עולים חדשים. יפים לעניין זה דבריה של המלומדת שרון דותן בהקשר לרב תרבותיות הקשר הנוגע כמעטפת בכל רובד של עבודת המשטרה בישראל, לאמור:

“שמירה על אינטרסים תרבותיים של קבוצות מיעוט נתפסת כחובתה של מדינה לנהוג בכל אזרחיה במידה שווה של כבוד ודאגה. התחשבות מסוימת בנהגים תרבותיים שונים הינה המחיר שמדינה (לרבות ישראל) צריכה לשלם על היותה מדינה רב תרבותית”.

אותה רב תרבותיות, עומדת בפתחן של התפרצויות אלימות רבות במהלך השנים האחרונות. אלימות על רקע לאומי, אלימות על רקע משפחתי, ואלימות לשווא. בכל יום ויום אנו נתקלים בסיפורים עצובים ובמקרים מזעזעים. לא בכדי אמר בית המשפט העליון- “בימים לא רחוקים, כל אירוע פלילי שהסתיים בשפיכות דמים היה מלווה בזעזוע והלם קשים בקרב הציבור. באשר קדושת חיי אדם הייתה מאז ומתמיד ערך נעלה שגם בחברה שסועה במחלוקת כחברתנו, הקפידו הכול לשמור עליו מכל משמר”. יבואר, ולמען הסר ספק, באלימות אשמה גם מערכת החינוך וככל הנראה גם ההורים. אך תפקידה של המשטרה- וחשוב להבהיר זאת– הוא למנוע ולחקור, לאו דווקא לחנך.

מטרת העבודה היא לבחון האם המשטרה מפעילה כוח יתר על המידה, וכדי לענות על השאלה הנ”ל, יש לבדוק מהו אותו “כוח סביר” שהמשטרה מפעילה בכדי לעמוד במשימותיה, ומה הם המבחנים שעומדים למערכת המשפט כדי להחליט האם הכוח שהופעל היה סביר ומידתי בהתאם לסיטואציות שאליהן נקלעים השוטרים תוך כדי ביצוע עבודתם.

חשוב לציין כי מטרת העבודה היא בחינה, דיון, ואף הסקת מסקנות. לשוטרי ישראל שוטרים משכמם ומעלה העושים את עבודתם כדבעי. מנגד, כמו בכל ארגון, ישנם עשבים שוטים. בנוסף, ייתכן ומבנה חברתי וחשיבה נושנה הופכים את תפיסת הביטחון המשטרתית בישראל לכזו אשר אינה תואמת את המציאות העכשווית. בכך, תעסוק אפוא עבודה זו.

סדר העבודה יהיה כדלקמן:

בפרק א תוצג המסגרת הנורמטיבית הנוגעת לאופן ולסמכות הקיימת למשטרה להשתמש בכוח. 

בפרק ב אציג רקע וסטטיסטיקה לאופן השימוש בכוח ולסמכויות המשטרה.

בפרק ג אסקור ערב רב של מקרים שנדונו בבתי משפט שונים (לרבות ערכאות נמוכות) הנוגעים לאלימות שוטרים.

בפרק ד אדון בשאלת המחקר, האם שוטרים נוטים להשתמש בכוח רב מידי?. העבודה תסתיים בהצגת סיכום ורשימה בביבליוגרפית.

העבודה מנוסחת בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד.

תוכן עניינים:

1. מבוא 3
2. פרק א- המסגרת הנורמטיבית 4
3. פרק ב- רקע וסטטיסטיקה 8
4. פרק ג- סקירת מקרים 10
5. פרק ד- דיון 18
6. סיכום 20
7. רשימה ביבליוגרפית 21

 

מידע נוסף

מספר עמודים

22

מקורות

33

שנת הגשה

2013

אין עדיין ביקורות.

היה הראשון לכתוב ביקורת על “סמינריון אלימות שוטרים”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מבוא:

–“אמת ויציב- אמת עדיף”–

“הצבא הוא בטחון המדינה, המשטרה – כבודה. הצד השווה שבהם הוא שאלה ואלה מלומדי מלחמה. אנשי סדר ומשמעת, שחובה קודמת אצלם לכל, אפילו לחיים. בעוד שהצבא כוחו כלפי חוץ, המשטרה – כוחה כלפי פנים. תפקיד הצבא לשחרר, למחוץ ולהשמיד את האויב, והמשטרה – תפקידה לא רק בגלוי פושעים (ואפילו לא רק במניעת פשעים), אלא עליה לתת עזרה והדרכה לכל אזרח קטון וגדול. איש ואישה. בגלל התנאים ההיסטוריים נוסף למשטרת ישראל גם תפקיד חינוכי- לאומי. מחובתה לחנך מחדש את העם היושב בארצו לאהוב את מדינתו גם אם מתנגד הוא לממשלתה. מותר לכל אזרח להתנגד לממשלתו, אך לא לפגוע בחוק … השוטר הוא הגילוי הראשון, המתמיד והיום-יומי בכפר ובעיר, של שלטון המדינה. בדרך ששלטון זה יתגלה על ידי השוטרים, על ידי ניקיון כפיים, חריצות, אהבת המולדת, אהבת האומה, עזרה לעולים חדשים ומסירות לתפקידים הקשים המוטלים על המדינה, ייווצר יחס חדש לא רק לשוטר אלא גם למדינה ולחוק. החוק בישראל לא גזרה הוא, אלא ביטוי לרצונו וחזונו של העם, ואין דבר נעלה יותר מאשר לשרת את רצון העם המתבטא בחוקים שהוא יוצר לעצמו באורח דמוקרטי”.

המשטרה הינה גוף שאמון בין היתר לשמור על ביטחון הציבור ולמנוע פגיעה בזכויותיו וחירותו, אך לצערנו לא אחת מתברר הפרדוקס לפיו המשטרה האמונה על שמירת זכויותיהם של אזרחי המדינה, היא היא דווקא זו שפוגעת בזכויות האדם והאזרח.

בכדי שהמשטרה תוכל למלא אחר משימותיה, החוק מסמיך אותה להפעיל כוח, שכן “השימוש בכוח לא יהא מותר אלא אם החוק מסמיך לעשות שימוש כזה, כאשר תפקיד השוטר מחייב זאת והוא הכרחי ומוצדק בנסיבות העניין. אנשי משטרה רשאים להשתמש בכוח רק במקרים המפורטים בהוראות המשטרה, ורק במידת הכוח החיונית לצורך השגת המטרה, שבגינה נדרש השימוש בכוח”.

עוד נקבע כי אין להשתמש אלא במידת הכוח הדרושה להשגת המטרה שלשמה נעשה השימוש בכוח: כוח זה מופעל בשני מישורים, ראשית כדי לבצע משימות שהוגדרו מראש(כגון ביצוע צווי מעצר, פיזור התקהלות בלתי חוקית, עיכוב חשודים כיוצ”ב), ושנית כדי להדוף פגיעה כנגד השוטרים עצמם(הגנה עצמית). אולם מצד שני, יוצא כי פעמים רבות מופעל כוח מופרז מצד השוטרים – שלא לשתי המטרות שנזכרו – תוך כדי התעמרות מצד השוטרים כנגד אזרחים.

לזכותם של שוטרי ישראל יאמר, כי עצם עבודתם כרוכה במגע מתמיד עם הציבור ומחייבת מאמץ תכוף למצוא את דרך המלך באיזון בין הצורך לשמור על האינטרסים הציבוריים ולאפשר למשטרה להילחם בפשיעה שהולכת ומתפשטת המדינה מחד ומאידך לשמור על האינטרסים של הפרט ולמנוע פגיעה בזכויותיו לפי העקרונות החוקתיים, המעוגנים בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

שוטרי ישראל מצויים בקושי רב שספק רב עם שוטרים במדינות מערביות אחרות מצויים בהם. המשטרה בישראל אינה אמונה רק על עבודה משטרתית קלאסית, אלא גם על ביטחון שוטף. כלומר- אירועים חבלניים. המשטרה אמונה על שמירת הגבולות, וחמור וקשה מכך, משטרת ישראל משמשת גם כצבא זר השולט על עם אחר בשטחים המוחזקים על ידי מדינת ישראל (עסקינן בשטחי הגדה המערבית, שטחים B+ C). בנוסף, גם בתוך גבולות הקו הירוק אמונה המשטרה על מגוון אוכלוסיות. החל מאוכלוסיה מקרב עולי המדינות, ועובר באוכלוסיה מקרב עולי מדינות המזרח התיכון, ונמשך באוכלוסיה מקרב עולי אתיופיה, ואף במיליון ושבע מאות אלף אזרחים ערבים שאינם יהודים. מדינת ישראל היא מדינה רב תרבותית, שהמגוון החברתי בה הוא עדין. מה שמקשה רבות על עבודת המשטרה בכל הרבדים.

מכוח האמור, הרי שמדינת ישראל היא מדינה שסועה, הסובלת משסעים אתניים רבים, הנובעים מהיותה מדינה יהודית ודמוקרטית, אשר בקרבה מגוון קבוצות אתניות (ולאומיות כאמור) בין אם עסקינן במיעוט הערבי, ובין אם עולים חדשים. יפים לעניין זה דבריה של המלומדת שרון דותן בהקשר לרב תרבותיות הקשר הנוגע כמעטפת בכל רובד של עבודת המשטרה בישראל, לאמור:

“שמירה על אינטרסים תרבותיים של קבוצות מיעוט נתפסת כחובתה של מדינה לנהוג בכל אזרחיה במידה שווה של כבוד ודאגה. התחשבות מסוימת בנהגים תרבותיים שונים הינה המחיר שמדינה (לרבות ישראל) צריכה לשלם על היותה מדינה רב תרבותית”.

אותה רב תרבותיות, עומדת בפתחן של התפרצויות אלימות רבות במהלך השנים האחרונות. אלימות על רקע לאומי, אלימות על רקע משפחתי, ואלימות לשווא. בכל יום ויום אנו נתקלים בסיפורים עצובים ובמקרים מזעזעים. לא בכדי אמר בית המשפט העליון- “בימים לא רחוקים, כל אירוע פלילי שהסתיים בשפיכות דמים היה מלווה בזעזוע והלם קשים בקרב הציבור. באשר קדושת חיי אדם הייתה מאז ומתמיד ערך נעלה שגם בחברה שסועה במחלוקת כחברתנו, הקפידו הכול לשמור עליו מכל משמר”. יבואר, ולמען הסר ספק, באלימות אשמה גם מערכת החינוך וככל הנראה גם ההורים. אך תפקידה של המשטרה- וחשוב להבהיר זאת– הוא למנוע ולחקור, לאו דווקא לחנך.

מטרת העבודה היא לבחון האם המשטרה מפעילה כוח יתר על המידה, וכדי לענות על השאלה הנ”ל, יש לבדוק מהו אותו “כוח סביר” שהמשטרה מפעילה בכדי לעמוד במשימותיה, ומה הם המבחנים שעומדים למערכת המשפט כדי להחליט האם הכוח שהופעל היה סביר ומידתי בהתאם לסיטואציות שאליהן נקלעים השוטרים תוך כדי ביצוע עבודתם.

חשוב לציין כי מטרת העבודה היא בחינה, דיון, ואף הסקת מסקנות. לשוטרי ישראל שוטרים משכמם ומעלה העושים את עבודתם כדבעי. מנגד, כמו בכל ארגון, ישנם עשבים שוטים. בנוסף, ייתכן ומבנה חברתי וחשיבה נושנה הופכים את תפיסת הביטחון המשטרתית בישראל לכזו אשר אינה תואמת את המציאות העכשווית. בכך, תעסוק אפוא עבודה זו.

סדר העבודה יהיה כדלקמן:

בפרק א תוצג המסגרת הנורמטיבית הנוגעת לאופן ולסמכות הקיימת למשטרה להשתמש בכוח. 

בפרק ב אציג רקע וסטטיסטיקה לאופן השימוש בכוח ולסמכויות המשטרה.

בפרק ג אסקור ערב רב של מקרים שנדונו בבתי משפט שונים (לרבות ערכאות נמוכות) הנוגעים לאלימות שוטרים.

בפרק ד אדון בשאלת המחקר, האם שוטרים נוטים להשתמש בכוח רב מידי?. העבודה תסתיים בהצגת סיכום ורשימה בביבליוגרפית.

העבודה מנוסחת בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד.

תוכן עניינים:

1. מבוא 3
2. פרק א- המסגרת הנורמטיבית 4
3. פרק ב- רקע וסטטיסטיקה 8
4. פרק ג- סקירת מקרים 10
5. פרק ד- דיון 18
6. סיכום 20
7. רשימה ביבליוגרפית 21

 

299.00 

סמינריון אלימות שוטרים

מידע נוסף

מספר עמודים

22

מקורות

33

שנת הגשה

2013

סמינריון אלימות שוטרים

מידע נוסף

מספר עמודים

22

מקורות

33

שנת הגשה

2013

299.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.