(17/07/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

סמינריון בדיני עבודה בישראל מעמדו של ארגון העובדים במקום העבודה: הדין המצוי למול הדין הרצוי

פרק א:מבוא      

 

שני תהליכים בעלי השפעה הדדית משפיעים עד מאוד על מערכת יחסי העבודה בין הפרט העובד ובין המעסיק. מצד אחד, מתגבשות בישראל זכויות יסוד שהיקפן משליך על האדם כיצור עובד. מנגד, גיבושן של זכויות היסוד מושפע מן ההשלכות הרפלקסיביות, שיש למעבר המשק ממודל של יחסים קיבוציים למודל של יחסי עבודה אישיים. הקונפליקט יוצר מתח משולש בין שלושה מאזנים: (א) מתח בין חקיקת עבודה של ראשית המדינה, המשקפת אידאולוגיה קיבוצית-סוציאליסטית, לבין מציאות יחסי העבודה כיום, בעלת מגמה קפיטליסטית-ליברלית הממירה את המודל הקלאסי במודל חוזה אישי; (ב) מתח הנוצר בין חקיקת יסוד המשקפת אידיאולוגיה אינדיבידואליסטית, המעמידה את הפרט וקניינו במרכז, לבין ערכי-יסוד וחרויות-יסוד שנקלטו אל תוך פסיקת העבודה; (ג) מתח הנוצר בין הצורך להגן על זכויות היסוד של הפרט, לבין השאיפה להגן על הפרט העובד מפני זכויות היסוד של המעסיק בעל הקניין.

התארגנות עובדים, בארגוני עובדים, קנתה לה אחיזה של ממש במרוצת מאה השנים האחרונות במדינות מערביות רבות. ההתארגנות צמחה על רקע לחץ כלכלי, תנאי עבודה ירודים או בהשפעת התנועה הסוציאליסטית. ישנן מדינות בהן צמחה ההתארגנות על בסיס פוליטי, וארגוני העובדים היו בעלי זיקה לתנועות פוליטיות. במדינות אחרות, דוגמת ארצות הברית, צמחו ארגוני עובדים עצמאיים, א-פוליטיים, שמטרת קיומם הייתה אחת: קידום תנאי עבודתם של חברי הארגון. יושב הראש הראשון של “פדרציית העבודה האמריקאית” (AFL), מר סמואל גומפרס, הכריז כי האיגוד המקצועי בראשותו פועל אך ורק לשם השגת יעדים כלכליים, ובלשונו: “we want more”. באמרה ידועה זו, ביקש גומפרס לחדד את ההבדל בין ארגוני העובדים הא-פוליטיים בארצות הברית, לבין הארגונים האירופאים שהיו קשורים למפלגות השמאל הסוציאליסטיות או הקומוניסטיות.

כיום בא לידי ביטוי כוחו של המעסיק בעיקר כלפי עובדים פחות מיומנים ובעלי השכלה נמוכה.

ארגון עובדים וייצוג קיבוצי נועדו לענות על חוסר סימטריה בסיסית בין המעסיקים והעובדים.

שוק העבודה פועל כמו כל מוצר אחר כאשר הצרכן יכול לעבור ממוצר אחד לאחר אך אינה דומה למעבר ממעסיק אחד למשנהו. מעבר עובד יכול להוביל להפסד ההשקעה בהון האנושי, לתקופת אבטלה ולעלויות כלכליות נוספות הכרוכות בכך.

עם צמצום אפשרויות השליטה של העובד ע”י האיום במעבר לעבודה אחרת, יש תפקיד לייצוג הקיבוצי ולמעורבות איגודים בחיזוק ההסדרה על דרך משא ומתן הבנוי על קול מוסדי לכל הצדדים.

ההנחה שיחסי העבודה יכולים להיות מבוססים על הבנה בין הצדדים אינה כורח המציאות, מפני שבצד האינטרסים המשותפים יש גם אינטרסים מנוגדים שהסכמות אישיות אינן יכולות לפתור. הסדרת יחסי העבודה הינה חשובה הודות ליכולת של עובדים לקחת חלק פעיל בקביעת תנאי פעילותם ואלה מהווים חלק מערכי הדמוקרטיה. יחסי עבודה קיבוציים הינם חלק בלתי נפרד מחברה דמוקרטית שיתרונה בהחדרת ערכים שהשוק אינו מאפשר וביצירת שיח דמוקרטי רב-משתתפים.

הסברה שההסדרה הראויה של שוק העבודה צריכה להתבסס על שילוב של דה-רגולציה (היד הנעלמה), סעד מידי לנפגעים בטווח הקצר כתוצאה משינויים אירגוניים והשארתה של הפררוגטיבה הניהולית ללא איזון כוחות בין המעסיק לעובד ובלמים של משא ומתן איננה עולה הדעת.

בשנים האחרונות, צובר הדיון בהתארגנות עובדים ובסוגיות הכרוכות בה תאוצה משמעותית, עד שניתן לתארו כמי שעומד במרכז השיח של המשפט הקיבוצי העדכני המתפתח. הצבתו של הנושא במרכז סדר היום של המשפט הקיבוצי, נעוצה בתמורות המתחוללות ביחסי העבודה בישראל בשנים האחרונות, שהן תוצאה של גורמים שונים, ובכללם: רצונם של עובדים רבים להתארגן; כניסתם של ארגוני עובדים חדשים למגרש יחסי העבודה; והגברת פעילותם של ארגוני עובדים קיימים. פעילותם של ארגוני עובדים אלה, שאף המריצה את פעילותה של ההסתדרות הכללית לארגון מקומות עבודה בלתי מאורגנים, הביאה לפתחם של בתי הדין לעבודה שורת הליכים שעסקו בהיבטים שונים של התארגנות עובדים.

בעבודתי זו, אבקש לדון במעמדו של ארגון העובדים במקום העבודה, על פי הדין המצוי אל מול הדין הרצוי. ראשית, אסקור את השינויים במערכת יחסי העבודה בישראל והשפעתם על יחסי העבודה. אנסה לברר את מטרותיה ותפקידיה של התאגדות עובדים.  לאחר מכן, אסקור את זכות העובד להתארגנות, סימני ההיכר של ארגון עובדים, ההגנה מכורח החוק על זכות זו ויישום הזכות לחופש ההתארגנות. לבסוף, אסקור את זכות המעסיק לקניין וכיצד זה בא לידי ביטוי במארג התארגנות העובדים. לסיום, אסכם את הסוגיה ואדון בה.

 

תוכן עניינים

פרק א: מבוא עמ’ 3-4
פרק ב: שינויים במערכת יחסי העבודה בישראל עמ’ 5-7
פרק ג: מטרותיה ותפקידיה של התאגדות עובדים עמ’ 8-13
פרק ד: מעמדו של ארגון העובדים אל מול המעסיק עמ’ 14-17
פרק ה: זכות המעסיק להתנגד להקמת ארגון עובדים עמ’ 18-21
פרק ו : סיכום ודעה אישית עמ’ 22-23
ביבליוגרפיה עמ’ 24-25

 

מידע נוסף

מספר עמודים

28

מקורות

24

שנת הגשה

2014

אין עדיין ביקורות.

היה הראשון לכתוב ביקורת על “סמינריון בדיני עבודה בישראל מעמדו של ארגון העובדים במקום העבודה: הדין המצוי למול הדין הרצוי”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרק א:מבוא      

 

שני תהליכים בעלי השפעה הדדית משפיעים עד מאוד על מערכת יחסי העבודה בין הפרט העובד ובין המעסיק. מצד אחד, מתגבשות בישראל זכויות יסוד שהיקפן משליך על האדם כיצור עובד. מנגד, גיבושן של זכויות היסוד מושפע מן ההשלכות הרפלקסיביות, שיש למעבר המשק ממודל של יחסים קיבוציים למודל של יחסי עבודה אישיים. הקונפליקט יוצר מתח משולש בין שלושה מאזנים: (א) מתח בין חקיקת עבודה של ראשית המדינה, המשקפת אידאולוגיה קיבוצית-סוציאליסטית, לבין מציאות יחסי העבודה כיום, בעלת מגמה קפיטליסטית-ליברלית הממירה את המודל הקלאסי במודל חוזה אישי; (ב) מתח הנוצר בין חקיקת יסוד המשקפת אידיאולוגיה אינדיבידואליסטית, המעמידה את הפרט וקניינו במרכז, לבין ערכי-יסוד וחרויות-יסוד שנקלטו אל תוך פסיקת העבודה; (ג) מתח הנוצר בין הצורך להגן על זכויות היסוד של הפרט, לבין השאיפה להגן על הפרט העובד מפני זכויות היסוד של המעסיק בעל הקניין.

התארגנות עובדים, בארגוני עובדים, קנתה לה אחיזה של ממש במרוצת מאה השנים האחרונות במדינות מערביות רבות. ההתארגנות צמחה על רקע לחץ כלכלי, תנאי עבודה ירודים או בהשפעת התנועה הסוציאליסטית. ישנן מדינות בהן צמחה ההתארגנות על בסיס פוליטי, וארגוני העובדים היו בעלי זיקה לתנועות פוליטיות. במדינות אחרות, דוגמת ארצות הברית, צמחו ארגוני עובדים עצמאיים, א-פוליטיים, שמטרת קיומם הייתה אחת: קידום תנאי עבודתם של חברי הארגון. יושב הראש הראשון של “פדרציית העבודה האמריקאית” (AFL), מר סמואל גומפרס, הכריז כי האיגוד המקצועי בראשותו פועל אך ורק לשם השגת יעדים כלכליים, ובלשונו: “we want more”. באמרה ידועה זו, ביקש גומפרס לחדד את ההבדל בין ארגוני העובדים הא-פוליטיים בארצות הברית, לבין הארגונים האירופאים שהיו קשורים למפלגות השמאל הסוציאליסטיות או הקומוניסטיות.

כיום בא לידי ביטוי כוחו של המעסיק בעיקר כלפי עובדים פחות מיומנים ובעלי השכלה נמוכה.

ארגון עובדים וייצוג קיבוצי נועדו לענות על חוסר סימטריה בסיסית בין המעסיקים והעובדים.

שוק העבודה פועל כמו כל מוצר אחר כאשר הצרכן יכול לעבור ממוצר אחד לאחר אך אינה דומה למעבר ממעסיק אחד למשנהו. מעבר עובד יכול להוביל להפסד ההשקעה בהון האנושי, לתקופת אבטלה ולעלויות כלכליות נוספות הכרוכות בכך.

עם צמצום אפשרויות השליטה של העובד ע”י האיום במעבר לעבודה אחרת, יש תפקיד לייצוג הקיבוצי ולמעורבות איגודים בחיזוק ההסדרה על דרך משא ומתן הבנוי על קול מוסדי לכל הצדדים.

ההנחה שיחסי העבודה יכולים להיות מבוססים על הבנה בין הצדדים אינה כורח המציאות, מפני שבצד האינטרסים המשותפים יש גם אינטרסים מנוגדים שהסכמות אישיות אינן יכולות לפתור. הסדרת יחסי העבודה הינה חשובה הודות ליכולת של עובדים לקחת חלק פעיל בקביעת תנאי פעילותם ואלה מהווים חלק מערכי הדמוקרטיה. יחסי עבודה קיבוציים הינם חלק בלתי נפרד מחברה דמוקרטית שיתרונה בהחדרת ערכים שהשוק אינו מאפשר וביצירת שיח דמוקרטי רב-משתתפים.

הסברה שההסדרה הראויה של שוק העבודה צריכה להתבסס על שילוב של דה-רגולציה (היד הנעלמה), סעד מידי לנפגעים בטווח הקצר כתוצאה משינויים אירגוניים והשארתה של הפררוגטיבה הניהולית ללא איזון כוחות בין המעסיק לעובד ובלמים של משא ומתן איננה עולה הדעת.

בשנים האחרונות, צובר הדיון בהתארגנות עובדים ובסוגיות הכרוכות בה תאוצה משמעותית, עד שניתן לתארו כמי שעומד במרכז השיח של המשפט הקיבוצי העדכני המתפתח. הצבתו של הנושא במרכז סדר היום של המשפט הקיבוצי, נעוצה בתמורות המתחוללות ביחסי העבודה בישראל בשנים האחרונות, שהן תוצאה של גורמים שונים, ובכללם: רצונם של עובדים רבים להתארגן; כניסתם של ארגוני עובדים חדשים למגרש יחסי העבודה; והגברת פעילותם של ארגוני עובדים קיימים. פעילותם של ארגוני עובדים אלה, שאף המריצה את פעילותה של ההסתדרות הכללית לארגון מקומות עבודה בלתי מאורגנים, הביאה לפתחם של בתי הדין לעבודה שורת הליכים שעסקו בהיבטים שונים של התארגנות עובדים.

בעבודתי זו, אבקש לדון במעמדו של ארגון העובדים במקום העבודה, על פי הדין המצוי אל מול הדין הרצוי. ראשית, אסקור את השינויים במערכת יחסי העבודה בישראל והשפעתם על יחסי העבודה. אנסה לברר את מטרותיה ותפקידיה של התאגדות עובדים.  לאחר מכן, אסקור את זכות העובד להתארגנות, סימני ההיכר של ארגון עובדים, ההגנה מכורח החוק על זכות זו ויישום הזכות לחופש ההתארגנות. לבסוף, אסקור את זכות המעסיק לקניין וכיצד זה בא לידי ביטוי במארג התארגנות העובדים. לסיום, אסכם את הסוגיה ואדון בה.

 

תוכן עניינים

פרק א: מבוא עמ’ 3-4
פרק ב: שינויים במערכת יחסי העבודה בישראל עמ’ 5-7
פרק ג: מטרותיה ותפקידיה של התאגדות עובדים עמ’ 8-13
פרק ד: מעמדו של ארגון העובדים אל מול המעסיק עמ’ 14-17
פרק ה: זכות המעסיק להתנגד להקמת ארגון עובדים עמ’ 18-21
פרק ו : סיכום ודעה אישית עמ’ 22-23
ביבליוגרפיה עמ’ 24-25

 

299.00 

סמינריון בדיני עבודה בישראל מעמדו של ארגון העובדים במקום העבודה: הדין המצוי למול הדין הרצוי

מידע נוסף

מספר עמודים

28

מקורות

24

שנת הגשה

2014

סמינריון בדיני עבודה בישראל מעמדו של ארגון העובדים במקום העבודה: הדין המצוי למול הדין הרצוי

מידע נוסף

מספר עמודים

28

מקורות

24

שנת הגשה

2014

299.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.