(18/04/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

סמינריון בין גלובליזציה, קפיטליזם ולאומיות

מבוא

הלאומיות היא תופעה של העידן המודרני שצברה תאוצה החל מהמאה ה-18. במסגרתה, דורשת קבוצת לאום מסוימת זכות להגדרה עצמית ומימוש של ריבונות מדינית בטריטוריה כלשהי. במחקר מקובלת ההשקפה כי לאומים אינם קהילות עתיקות יומין, אלא כאלה שהופיעו בעקבות המהפכה התעשייתית והקפיטליסטית כדי להתאים לדרישות התפקודיות והתרבותיות של חברות מודרניות.

מכאן, שקפיטליזם ולאומיות הופיעו בקירוב באותו הזמן וניתן לראותן כמשלימות זו את זו; לאומיות מקושרת עם תחרות כלכלית בין מדינות ועם השאיפה לצמיחה כלכלית לאומית, שהם מיסודות הקפיטליזם. בשונה מכלכלה מרקנטליסטית שרווחה בין המאה ה-16 למאה ה-18, המניחה כי הסחר העולמי קבוע ודוגלת בהגדלת הייצוא והקטנת הייבוא, הרי שכלכלה קפיטליסטית, ובייחוד תחת הגישה הניאוליברלית, מעוניינת להתפשט בכל העולם כדי להגשים את עקרונות הסחר החופשי וה-laissez faire; כך הופיעה הגלובליזציה, שעיקרה עידוד השקעות זרות ומעבר חופשי של סחורות, שירותים, אנשים והון ממדינה למדינה.

בין היתר, הובילה הגלובליזציה לסגירת מפעלים ותעשיות שונות בארצות המערב והעברתן למדינות המזרח כגון סין וקוריאה, כדי לנצל את כוח העבודה הזול ולחסוך בעלויות.עוד הביאה הגלובליזציה להופעתו של קפיטליזם קורפורטיבי, במסגרת תאגידים בינלאומיים בעלי ממון ועוצמה שאינם כפופים לפיקוח ורגולציה משפיעים על מקבלי ההחלטות במדינות שונות ועל מדיניותן. המהומות בזמן כינוס פסגת ארגון הסחר העולמי בסיאטל בנובמבר 1999 העלו לכותרות את תנועת האנטי-גלובליזציה, המורכבת מגורמים שונים בחברה האזרחית, ביניהם אנשי רוח, פעילים למען איכות הסביבה ונציגי ארגוני עובדים, המתנגדים לגלובליזציה, למצער במתכונתה הנוכחית. תנועה זו אינה הומוגנית וקיימות בה מספר גישות, ביניהן ביטול מוחלט של הקפיטליזם ומעבר לאנרכיזם או סוציאליזם או אימוץ גרסה דמוקרטית יותר של גלובליזציה ושיטה קפיטליסטית מעודנת הכוללת מעורבות ממשלתית בדרגה זו או אחרת. תנועת האנטי-גלובליזציה לא תורגמה לכוח פוליטי מרכזי, ונראה כי הסדר הכלכלי הגלובלי הנוכחי, כמו גם קיומן של מדינות לאום, לא צפויים להיעלם בעתיד הנראה לעין.

מטרת עבודה זו הינה לבחון האם השוק הכלכלי הגלובלי שצמח החל משנות ה-70′ של המאה ה-20 מסמל את סופהּ של הלאומיות. המחקר יתבסס על הגישה האיכותנית ויאסוף עובדות ונתונים העשויים להרחיב את הידע הקיים במחקר על אודות התופעה הנחקרת. תהליך העבודה יכלול ניתוח תוכן של המקורות הנבחרים, בהתייחס לנקודות הרלוונטיות לנושא הנחקר. בסיכום יובאו עיקרי המבוא, הממצאים העיקריים והמסקנות שיעלו מהדיון.

תוכן עניינים
מבוא: עמ’ 3
פרק ראשון: עלייתן של הזיקה האתנית והלאומיות: עמ’ 4-6
פרק שני: גלובליזציה, קפיטליזם ונאו ליברליזם: עמ’ 7-16
פרק שלישי: תנועת האנטי-גלובליזציה – מאפיינים ומטרות: עמ’ 17-20
סיכום: עמ’ 21-24
רשימת מקורות: עמ’ 25-26

מידע נוסף

מספר עמודים

26

מקורות

20

שנת הגשה

2014

אין עדיין ביקורות.

היה הראשון לכתוב ביקורת על “סמינריון בין גלובליזציה, קפיטליזם ולאומיות”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מבוא

הלאומיות היא תופעה של העידן המודרני שצברה תאוצה החל מהמאה ה-18. במסגרתה, דורשת קבוצת לאום מסוימת זכות להגדרה עצמית ומימוש של ריבונות מדינית בטריטוריה כלשהי. במחקר מקובלת ההשקפה כי לאומים אינם קהילות עתיקות יומין, אלא כאלה שהופיעו בעקבות המהפכה התעשייתית והקפיטליסטית כדי להתאים לדרישות התפקודיות והתרבותיות של חברות מודרניות.

מכאן, שקפיטליזם ולאומיות הופיעו בקירוב באותו הזמן וניתן לראותן כמשלימות זו את זו; לאומיות מקושרת עם תחרות כלכלית בין מדינות ועם השאיפה לצמיחה כלכלית לאומית, שהם מיסודות הקפיטליזם. בשונה מכלכלה מרקנטליסטית שרווחה בין המאה ה-16 למאה ה-18, המניחה כי הסחר העולמי קבוע ודוגלת בהגדלת הייצוא והקטנת הייבוא, הרי שכלכלה קפיטליסטית, ובייחוד תחת הגישה הניאוליברלית, מעוניינת להתפשט בכל העולם כדי להגשים את עקרונות הסחר החופשי וה-laissez faire; כך הופיעה הגלובליזציה, שעיקרה עידוד השקעות זרות ומעבר חופשי של סחורות, שירותים, אנשים והון ממדינה למדינה.

בין היתר, הובילה הגלובליזציה לסגירת מפעלים ותעשיות שונות בארצות המערב והעברתן למדינות המזרח כגון סין וקוריאה, כדי לנצל את כוח העבודה הזול ולחסוך בעלויות.עוד הביאה הגלובליזציה להופעתו של קפיטליזם קורפורטיבי, במסגרת תאגידים בינלאומיים בעלי ממון ועוצמה שאינם כפופים לפיקוח ורגולציה משפיעים על מקבלי ההחלטות במדינות שונות ועל מדיניותן. המהומות בזמן כינוס פסגת ארגון הסחר העולמי בסיאטל בנובמבר 1999 העלו לכותרות את תנועת האנטי-גלובליזציה, המורכבת מגורמים שונים בחברה האזרחית, ביניהם אנשי רוח, פעילים למען איכות הסביבה ונציגי ארגוני עובדים, המתנגדים לגלובליזציה, למצער במתכונתה הנוכחית. תנועה זו אינה הומוגנית וקיימות בה מספר גישות, ביניהן ביטול מוחלט של הקפיטליזם ומעבר לאנרכיזם או סוציאליזם או אימוץ גרסה דמוקרטית יותר של גלובליזציה ושיטה קפיטליסטית מעודנת הכוללת מעורבות ממשלתית בדרגה זו או אחרת. תנועת האנטי-גלובליזציה לא תורגמה לכוח פוליטי מרכזי, ונראה כי הסדר הכלכלי הגלובלי הנוכחי, כמו גם קיומן של מדינות לאום, לא צפויים להיעלם בעתיד הנראה לעין.

מטרת עבודה זו הינה לבחון האם השוק הכלכלי הגלובלי שצמח החל משנות ה-70′ של המאה ה-20 מסמל את סופהּ של הלאומיות. המחקר יתבסס על הגישה האיכותנית ויאסוף עובדות ונתונים העשויים להרחיב את הידע הקיים במחקר על אודות התופעה הנחקרת. תהליך העבודה יכלול ניתוח תוכן של המקורות הנבחרים, בהתייחס לנקודות הרלוונטיות לנושא הנחקר. בסיכום יובאו עיקרי המבוא, הממצאים העיקריים והמסקנות שיעלו מהדיון.

תוכן עניינים
מבוא: עמ’ 3
פרק ראשון: עלייתן של הזיקה האתנית והלאומיות: עמ’ 4-6
פרק שני: גלובליזציה, קפיטליזם ונאו ליברליזם: עמ’ 7-16
פרק שלישי: תנועת האנטי-גלובליזציה – מאפיינים ומטרות: עמ’ 17-20
סיכום: עמ’ 21-24
רשימת מקורות: עמ’ 25-26

299.00 

סמינריון בין גלובליזציה, קפיטליזם ולאומיות

מידע נוסף

מספר עמודים

26

מקורות

20

שנת הגשה

2014

סמינריון בין גלובליזציה, קפיטליזם ולאומיות

מידע נוסף

מספר עמודים

26

מקורות

20

שנת הגשה

2014

299.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.