(17/07/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

סמינריון האכלוסייה הערבית בישראל שפרעם ומערכת החינוך כמקרה בוחן

מבוא

חינוך הילדים הנה משימה המטרידה את הורים ברחבי ישראל והעולם. המחקר הנוכחי מתמקד במערכת החינוך והתהליכים החינוכיים המתרחשים בעיר דוברת הערבית, שפרעם. ייחודיות העיר שפרעם הנה, בין היתר, בחיים המשותפים לבני הדתות השונות: מוסלמים ,נוצרים ודרוזים. מהבחינה של המחקר הנוכחי עולה כי כל עדה לומדת במסגרות חינוכיות נפרדות. בתי ספר יסודיים ממלכתיים שבעיר שפרעם משרתים בעיקר א האוכלוסייה המוסלמית, כאשר שלושה אחוז בלבד מכלל התלמידים הנם מהדת הנוצרית. נתונים אלה אינם משקפים את המציאות מאחר ובתי הספר נמצאים בשכונות מעורבות בה מתגוררת אוכלוסייה המייצגת את כל הדתות (מחלקת חינוך ,עיריית שפרעם). לאור נתונים אלה, מטרת המחקר הנוכחי הנה איתור ובחינה של הסיבות הגורמות לתופעה זו. כלומר, המחקר הנוכחי מתמקד בבחינת הגורמים התורמים לכך שלא כל האוכלוסייה פוקדת את בתי הספר היסודיים בעיר. תרומתו העיקרית של המחקר הנוכחי הנה בבחינת ההשלכות של התועה שתוארה לעיל והצעה של פתרונות אפשריים לשינוי.

המושגים המרכזיים שעולים בגוף העבודה הנם: הרב תרבותיות וריבוי תרבויות. המחקר הנוכחי מבחין בין שני המושגים. ריבוי תרבויות הנו מונח טכני, תיאורי המייצג חברה שיש בה מספר תרבויות ואילו רב תרבותיות הנו מושג נורמטיבי, המביע תפיסה ערכית אידאית, לפיה ריבוי תרבותי מייצג ערכיות חיובית (תדמור, 2004). ניתן לומר כי החברה הערבית הנה חברה רב תרבותית על כל מרכיביה, וזאת לאור החיים המשותפים לבני שלושת העדות, המוסלמים, הנוצרים והדרוזים, בערים השונות בישראל.

מערכת החינוך הערבית בארץ מורכבת מבתי ספר ממלכתיים ובתי ספר פרטיים, כאשר בתי הספר הפרטיים שייכים ברובם לכנסייה. בתי ספר אלה מאופיינים במוניטין חיובי יותר לעומת בתי ספר ממלכתיים. לכן, בתי ספר פרטיים נמצאים בעדיפות ראשונה של משפחות בעלות אמצעים Kraus, Shavit, & Yaish, 1998) ).

האוכלוסייה  הערבית מחולקת לשלוש עדות: מוסלמים, נוצרים ודרוזים, כאשר האוכלוסייה המוסלמית הנה אוכלוסיית מיעוט. סולומון מחלק את הרב תרבותיות לשלושה דגמים המאופיינים על ידי עוצמת המאבק בין התרבויות (סלומון,2000). לפי גישה זו, קונפליקט נמשך ועיקש בין קבוצות שונות שמתחרות בניהם על ארץ או משאבים. כמו כן, מתח בין קבוצות אתניות גזעיות ודתיות. ולבסוף, תרבויות המתקיימות זו ליד זו בלי קונפליקט חריף ,לכל היותר נמצא שם מתח מסוים במידה זו או אחרת

מעט חוקרים בחנו את התנהגות האוכלוסייה הנוצרית הערבית המתגוררת בישראל וכן את היותה אוכלוסיית מיעוט בתוך מיעוט. העיר שפרעם מייצגת מקרה פרטי ייחודי להתנהלות של מערכת החינוך. בעיר קיים מגוון רחב של בתי ספר, מתוכם ההורים יכולים לבחור את המסגרת המתאימה עבור ילדיהם. בשנים האחרונות, מספר בתי הספר ככל ובמגזר הערבי הולך וגדל (חושן, 2004). קיימים בתי ספר ממלכתיים וכן בתי ספר פרטיים השייכים לכנסייה. עקב קרבתן הגיאוגרפית של שתי ערים גדולות, חיפה ונצרת, נוצרות אופציות נוספות עבור ההורים בבחירת בית הספר. למשל, קיים בית ספר אשר נמצא בקרבה גיאוגרפית והוא מכללת מר אליאס בכפר אעבלין. המקום גובל בגבולותיהן של הערים הגדולות, מה שממקם את המכללה במגוון הבחירות הקיימות עבור התלמידים.

בשנים האחרונות מתרחשת תופעה של השתייכותם של בתי הספר לדמות מובחנות. הדבר  גורם להתבצרות של כל עדה בבית ספרה וכך מתרחש ניתוק וריחוק בין שלושת העדות בתוך האוכלוסייה הערבית. תופעה זו תורמת להיבדלות בין הדתות בתוך האוכלוסייה הערבית ונוצרת בעיה חברתית בערים הערביות. לפיכך, התושבים של הערים הערביות אינם מכירים במי שאינו שייך לדתם, וזאת למרות הקרבה הגיאוגרפית ביניהם. כך נוצר מצב שתושבים אינם מזדהים עם החברה הכללית של מקום מגוריהם. ופעה זו מתבטאת, בין היתר, במערכת החינות. קיימת מגמה של בחירת מסגרות חינוכיות על פי העדה, ולא על פי המיקום הגיאוגרפי. תלמידים רבים עוזבים את בית הספר שבשכונתם ועוברים לביתי ספר המשתייכים לעדתו. ניתן לציין כי תופעה זו גוררת הוצאות מיותרות שונות, כגון הוצאות עבור נסיעות למקומות מרוחקים וישוב המגורים ותשלומי שכר לימוד לבית הספר פרטי. כמו כן, תופעה זו גורמת לעקירה של הילד מסביבתו הטבעית, מהשכונה בה הוא נולד ומתגורר עם משפחתו.

המחקר הנוכחי חושף את התופעה של מובחנות חברתית בתוך החברה הישראלית ומתמקד בעיר בשפרעם. מתוך כך, המחקר הנוכחי בוחן את הגורמים התורמים לתופעה של פירוד חברתי בתוך העיר, וזאת במטרה לאתר דרכים ושיטות להחזרת התלמידים הנוצרים לבתי ספר ממלכתיים ועירוניים. החשיבות של הלכידות החברתית בתוך החברה הערבית טמונה במניעה של יצירת מיעוט חברתי נוסף, בתוך חברת המיעוט הערבית בישראל.

המחקר הנוכחי דן תחילה על מאפייני המגזר הערבי באופן כללי ובמאפייני העיר שפרעם בפרט. מתוך כך, המחקר הנוכחי בוחן את התפתחות האוכלוסייה בעיר ואת תופעת הרב תרבותיות המאפיינת את אוכלוסיית שפרעם. כמו כן, המחקר הנוכחי מציג את ממצאיו באמצעות חקר וסקירה של מערכת החינוך בעיר, לרבות מספרי התלמידים, אוכלוסייה המאפיינת את העיר,  מיקום ואופי של בתי הספר המקומיים. בנוסף, המחקר הנוכחי סוקר את תופעת הרב תרבותיות בתוך מערכת החינוך בישראל ובדפוסי ההתנהגות של ההורים בבחירתם את המסגרת החינוכית עבור ילדיהם. בפרק מתודולוגיה מוצגים מאפייני אוכלוסיית המחקר ותיאור תנאי המחקר, חלוקה לקטגוריות ותיאור ראיונות. לאחר מכן, מובאים ממצאי המחקר הנוכחי ולבסוף סיכום ומסקנות.

 

 

תוכן עניינים

1. מבוא 1
2. סקירת ספרות 3
2.1 רב תרבותיות 3
2.1.2 חינוך ורב תרבותיות 4
2.2 האוכלוסייה הערבית בישראל 7
2.2.1 הנוצרים בישראל 7
2.2.2 המוסלמים בישראל 8
2.2.3 הדרוזים בישראל 8
2.3 הורים בוחרים בתי ספר 8
3. מתודולוגיה 10
3.1 מערך המחקר 10
3.2 כלי המחקר 10
3.3 אוכלוסיית המחקר 10
3.4 הליך המחקר 10
3.5 שאלות המחקר 10
3.6 תרומת המחקר 11
4. ממצאים 12
4.1 נתונים סטטיסטיים 12
4.1.1 מערכת החינוך בעיר 12
4.1.2 החינוך הטכנולוגי 13
4.1.3 התפלגות התלמידים בתי ספר יסודיים בשפרעם 13
4.1.4 בתי ספר ממלכתיים על יסודיים 14
5.1 הסיבות בבחירה של בית הספר 15
5.1.1 מוניטין של בית הספר 15
5.1.2 מעמד יוקרה (פריסטיז’) 16
5.1.3 משמעת וסדר 17
5.1.4 אקלים חינוכי מיטבי 18
5.1.5 הצד הדתי 20
5.2 השלכות של תופעה ההגירה 21
5.2.1 הצד השלילי 21
5.2.2 הצד החיובי 22
6. דיון ומסקנות 24
6.1 סיכום הממצאים 24
6.2 מסקנות 27
ביבליוגרפיה 29

 

מידע נוסף

מספר עמודים

31

מקורות

19

שנת הגשה

2014

אין עדיין ביקורות.

היה הראשון לכתוב ביקורת על “סמינריון האכלוסייה הערבית בישראל שפרעם ומערכת החינוך כמקרה בוחן”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מבוא

חינוך הילדים הנה משימה המטרידה את הורים ברחבי ישראל והעולם. המחקר הנוכחי מתמקד במערכת החינוך והתהליכים החינוכיים המתרחשים בעיר דוברת הערבית, שפרעם. ייחודיות העיר שפרעם הנה, בין היתר, בחיים המשותפים לבני הדתות השונות: מוסלמים ,נוצרים ודרוזים. מהבחינה של המחקר הנוכחי עולה כי כל עדה לומדת במסגרות חינוכיות נפרדות. בתי ספר יסודיים ממלכתיים שבעיר שפרעם משרתים בעיקר א האוכלוסייה המוסלמית, כאשר שלושה אחוז בלבד מכלל התלמידים הנם מהדת הנוצרית. נתונים אלה אינם משקפים את המציאות מאחר ובתי הספר נמצאים בשכונות מעורבות בה מתגוררת אוכלוסייה המייצגת את כל הדתות (מחלקת חינוך ,עיריית שפרעם). לאור נתונים אלה, מטרת המחקר הנוכחי הנה איתור ובחינה של הסיבות הגורמות לתופעה זו. כלומר, המחקר הנוכחי מתמקד בבחינת הגורמים התורמים לכך שלא כל האוכלוסייה פוקדת את בתי הספר היסודיים בעיר. תרומתו העיקרית של המחקר הנוכחי הנה בבחינת ההשלכות של התועה שתוארה לעיל והצעה של פתרונות אפשריים לשינוי.

המושגים המרכזיים שעולים בגוף העבודה הנם: הרב תרבותיות וריבוי תרבויות. המחקר הנוכחי מבחין בין שני המושגים. ריבוי תרבויות הנו מונח טכני, תיאורי המייצג חברה שיש בה מספר תרבויות ואילו רב תרבותיות הנו מושג נורמטיבי, המביע תפיסה ערכית אידאית, לפיה ריבוי תרבותי מייצג ערכיות חיובית (תדמור, 2004). ניתן לומר כי החברה הערבית הנה חברה רב תרבותית על כל מרכיביה, וזאת לאור החיים המשותפים לבני שלושת העדות, המוסלמים, הנוצרים והדרוזים, בערים השונות בישראל.

מערכת החינוך הערבית בארץ מורכבת מבתי ספר ממלכתיים ובתי ספר פרטיים, כאשר בתי הספר הפרטיים שייכים ברובם לכנסייה. בתי ספר אלה מאופיינים במוניטין חיובי יותר לעומת בתי ספר ממלכתיים. לכן, בתי ספר פרטיים נמצאים בעדיפות ראשונה של משפחות בעלות אמצעים Kraus, Shavit, & Yaish, 1998) ).

האוכלוסייה  הערבית מחולקת לשלוש עדות: מוסלמים, נוצרים ודרוזים, כאשר האוכלוסייה המוסלמית הנה אוכלוסיית מיעוט. סולומון מחלק את הרב תרבותיות לשלושה דגמים המאופיינים על ידי עוצמת המאבק בין התרבויות (סלומון,2000). לפי גישה זו, קונפליקט נמשך ועיקש בין קבוצות שונות שמתחרות בניהם על ארץ או משאבים. כמו כן, מתח בין קבוצות אתניות גזעיות ודתיות. ולבסוף, תרבויות המתקיימות זו ליד זו בלי קונפליקט חריף ,לכל היותר נמצא שם מתח מסוים במידה זו או אחרת

מעט חוקרים בחנו את התנהגות האוכלוסייה הנוצרית הערבית המתגוררת בישראל וכן את היותה אוכלוסיית מיעוט בתוך מיעוט. העיר שפרעם מייצגת מקרה פרטי ייחודי להתנהלות של מערכת החינוך. בעיר קיים מגוון רחב של בתי ספר, מתוכם ההורים יכולים לבחור את המסגרת המתאימה עבור ילדיהם. בשנים האחרונות, מספר בתי הספר ככל ובמגזר הערבי הולך וגדל (חושן, 2004). קיימים בתי ספר ממלכתיים וכן בתי ספר פרטיים השייכים לכנסייה. עקב קרבתן הגיאוגרפית של שתי ערים גדולות, חיפה ונצרת, נוצרות אופציות נוספות עבור ההורים בבחירת בית הספר. למשל, קיים בית ספר אשר נמצא בקרבה גיאוגרפית והוא מכללת מר אליאס בכפר אעבלין. המקום גובל בגבולותיהן של הערים הגדולות, מה שממקם את המכללה במגוון הבחירות הקיימות עבור התלמידים.

בשנים האחרונות מתרחשת תופעה של השתייכותם של בתי הספר לדמות מובחנות. הדבר  גורם להתבצרות של כל עדה בבית ספרה וכך מתרחש ניתוק וריחוק בין שלושת העדות בתוך האוכלוסייה הערבית. תופעה זו תורמת להיבדלות בין הדתות בתוך האוכלוסייה הערבית ונוצרת בעיה חברתית בערים הערביות. לפיכך, התושבים של הערים הערביות אינם מכירים במי שאינו שייך לדתם, וזאת למרות הקרבה הגיאוגרפית ביניהם. כך נוצר מצב שתושבים אינם מזדהים עם החברה הכללית של מקום מגוריהם. ופעה זו מתבטאת, בין היתר, במערכת החינות. קיימת מגמה של בחירת מסגרות חינוכיות על פי העדה, ולא על פי המיקום הגיאוגרפי. תלמידים רבים עוזבים את בית הספר שבשכונתם ועוברים לביתי ספר המשתייכים לעדתו. ניתן לציין כי תופעה זו גוררת הוצאות מיותרות שונות, כגון הוצאות עבור נסיעות למקומות מרוחקים וישוב המגורים ותשלומי שכר לימוד לבית הספר פרטי. כמו כן, תופעה זו גורמת לעקירה של הילד מסביבתו הטבעית, מהשכונה בה הוא נולד ומתגורר עם משפחתו.

המחקר הנוכחי חושף את התופעה של מובחנות חברתית בתוך החברה הישראלית ומתמקד בעיר בשפרעם. מתוך כך, המחקר הנוכחי בוחן את הגורמים התורמים לתופעה של פירוד חברתי בתוך העיר, וזאת במטרה לאתר דרכים ושיטות להחזרת התלמידים הנוצרים לבתי ספר ממלכתיים ועירוניים. החשיבות של הלכידות החברתית בתוך החברה הערבית טמונה במניעה של יצירת מיעוט חברתי נוסף, בתוך חברת המיעוט הערבית בישראל.

המחקר הנוכחי דן תחילה על מאפייני המגזר הערבי באופן כללי ובמאפייני העיר שפרעם בפרט. מתוך כך, המחקר הנוכחי בוחן את התפתחות האוכלוסייה בעיר ואת תופעת הרב תרבותיות המאפיינת את אוכלוסיית שפרעם. כמו כן, המחקר הנוכחי מציג את ממצאיו באמצעות חקר וסקירה של מערכת החינוך בעיר, לרבות מספרי התלמידים, אוכלוסייה המאפיינת את העיר,  מיקום ואופי של בתי הספר המקומיים. בנוסף, המחקר הנוכחי סוקר את תופעת הרב תרבותיות בתוך מערכת החינוך בישראל ובדפוסי ההתנהגות של ההורים בבחירתם את המסגרת החינוכית עבור ילדיהם. בפרק מתודולוגיה מוצגים מאפייני אוכלוסיית המחקר ותיאור תנאי המחקר, חלוקה לקטגוריות ותיאור ראיונות. לאחר מכן, מובאים ממצאי המחקר הנוכחי ולבסוף סיכום ומסקנות.

 

 

תוכן עניינים

1. מבוא 1
2. סקירת ספרות 3
2.1 רב תרבותיות 3
2.1.2 חינוך ורב תרבותיות 4
2.2 האוכלוסייה הערבית בישראל 7
2.2.1 הנוצרים בישראל 7
2.2.2 המוסלמים בישראל 8
2.2.3 הדרוזים בישראל 8
2.3 הורים בוחרים בתי ספר 8
3. מתודולוגיה 10
3.1 מערך המחקר 10
3.2 כלי המחקר 10
3.3 אוכלוסיית המחקר 10
3.4 הליך המחקר 10
3.5 שאלות המחקר 10
3.6 תרומת המחקר 11
4. ממצאים 12
4.1 נתונים סטטיסטיים 12
4.1.1 מערכת החינוך בעיר 12
4.1.2 החינוך הטכנולוגי 13
4.1.3 התפלגות התלמידים בתי ספר יסודיים בשפרעם 13
4.1.4 בתי ספר ממלכתיים על יסודיים 14
5.1 הסיבות בבחירה של בית הספר 15
5.1.1 מוניטין של בית הספר 15
5.1.2 מעמד יוקרה (פריסטיז’) 16
5.1.3 משמעת וסדר 17
5.1.4 אקלים חינוכי מיטבי 18
5.1.5 הצד הדתי 20
5.2 השלכות של תופעה ההגירה 21
5.2.1 הצד השלילי 21
5.2.2 הצד החיובי 22
6. דיון ומסקנות 24
6.1 סיכום הממצאים 24
6.2 מסקנות 27
ביבליוגרפיה 29

 

299.00 

סמינריון האכלוסייה הערבית בישראל שפרעם ומערכת החינוך כמקרה בוחן

מידע נוסף

מספר עמודים

31

מקורות

19

שנת הגשה

2014

סמינריון האכלוסייה הערבית בישראל שפרעם ומערכת החינוך כמקרה בוחן

מידע נוסף

מספר עמודים

31

מקורות

19

שנת הגשה

2014

299.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.