(14/06/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

מבוא

בעבודה זו אבחן את סוגיית הדרתן של נשים בספורט ואנתח את שאלת המחקר הבאה – באיזה אופן הדרת נשים בענף הספורט בכדורסל באה לידי ביטוי בסיקור העיתונות והמדיה לעומת גברים?

לפי בן פורת (2008, עמ’ 185-186) היחסים בין ספורט לנשים נתפסו תמיד כחריגים כך שענף זה נשלט לרוב בידי גברים מאז ומעולם. מראשית המאה העשרים חל ניסיון ליצור שינוי ונשים החלו להשתלב בכוח העבודה, בספורט, בהשכלה ובפוליטיקה בהיקף שהלך וגדל עם השנים ומתוך רצון להביע ולהשמיע את קולן לעיני כל. יחד עם זאת, סוגיה זו לא פשוטה ועד ימינו היא מורכבתלמדי, זאת בהקשר למידת קיום שוויון מגדרי או העדרו – גברים לעומת נשים בכל תחומי החיים, כולל בענפי הספורט למיניהם.

התיאוריות הפמיניסטיות והסוציולוגיות מצביעות על כך שספורט הוא מוסד תרבותי מרכזי, אשר קשור באופן ישיר לזהות מגדרית ולהגמוניה גברית, הספורט חוזר ומייצר את התמיכה האידיאולוגית בעליונותם של גברים על נשים, ואת הדרתן של נשים מתחומים הנתפסים כנוגדים את “טבען” . במקביל נוצרים ענפי ספורט ייחודים לנשים המתמקדים דווקא בתכונות גופניות הנחשבות נשיות כגון גמישות, עידון וקצב. כך בעצם עולם הספורטיוצר דיכוטומיה בין ענפי ספורט גבריים לבין ענפי ספורט נשיים. תפיסת עולם זו המדירה נשים מענפי ספורט מסוימים  נשענת על ההנחה כי נשים שבריריות וחלשות פיזיתונפשית יותר מגברים, ולפיכך גם היכולת שלהן להגיע להישגים בענפי ספורט רבים מוגבלת (ברנשטיין, 1997).

העליונות הגברית נתפסת כמובנת מאליה בזירת הספורט משום שהוא נחשב כקשור באופן ישיר להבדלים הביולוגיים שבין גברים לנשים.מתוך ענפי הספורט השונים הכדורסל הוא בין הענפים הגבריים המובהקים ביותר והוא משמר מודלים הגמונים של גבריותהנותנים עדיפות לתחרותיות, הצלחה, אגרסיה, אלימות, עליונות על נשים וחיזוק הסמכות הגברית.  מאז שנות ה-90 עלה אחוז השתתפותן של נשים בענפי הספורט הנתפסים גבריים בכלל ובכדורסל בפרט. עם זאת, כניסתן לענף הכדורסל נתפסה, ונתפסת עד היום כאיום ישיר על קטגורית הזהות הגברית  ועל כן השפעתה מוגבלת.(ברנשטיין, 1997).

לפיכך אבקש לבחון את סוגיית המגדר בספורט במקרה בוחן אשר בחרתי – שחקניות כדורסל בישראל.

המחקר יתבסס על הגישה האיכותנית ויאסוף עובדות ונתונים העשויים להרחיב את הידע הקיים במחקר על אודות התופעה הנחקרת. תהליך העבודה יכלול ניתוח תוכן של המקורות הנבחרים, בהתייחס לנקודות הרלוונטיות לנושא הנחקר.בסיכום יובאו עיקרי המבוא, הממצאים העיקריים והמסקנות שיעלו מהדיון. עבודה זו תכלול מחקר אישי שיכלול ראיונות עם שחקניות כדורסל במטרה לבחון היטב סוגיה זו מזווית אישית של העוסקות בענף הכדורסל. ראיונות אלו ינותחו אינטגרטיבית עם סקירת הספרות לכדי סיכום ומסקנות העבודה.

 

תוכן עניינים

מבוא: עמ’ 3-4
פרק ראשון: זהות קולקטיבית ומשמעותה בספורט: עמ’ 5-9
פרק שני: ספורט, חברה ומגדר: עמ’ 10-13
פרק שלישי: נשים וספורט: עמ’ 14-20
פרק רביעי:מתודולוגיה: עמ’ 21-23
פרק חמישי: מחקר אישי– דיון: עמ’ 24-26
דיון ומסקנות עמ’ 27-29
רשימת מקורות: עמ’ 30-32
נספחים: עמ’ 33-38

 

רשימת מקורות

מאמרים

אנדרסון, ב’, קהילות מדומיינות, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, 1999, עמ’ 39-68.

ליבליך, ע. (2003). סדר נשים. תל-אביב, הוצאת שוקן.

ארליך, מ’. (1989). החינוך הגופני בספורט, משרד החינוך, ירושלים.

בן-יהושע, צ’. (1990 .(המחקר האיכותי בהוראה ובלמידה. גבעתיים: מסדה. 32-48.

גלוזמן, מ’ (2007). הגוף הציוני, לאומיות, מגדר ומיניות בספרות העברית החדשה. תל אביב: הקיבוץ המאוחד.

גלילי, י. (2006). משחק הוגן? – הגינות ואלימות בספורט המודרני. דו”ח מחקר למופת, עמ’ 6.

פרבשטיין, מ’. (1990). אקולוגיה של אלימות בספורט: המקרה של הכדורגל בישראל. מגמות: רבעון למדעי ההתנהגות , ל”ב, 450-448.

פרידמן, ת. ל. (2000). ה”לקסוס” ועץ הזית: הגלובליזציה – מבט אל עולם משתנה. אור יהודה: הד ארצי.

קאופמן ח’, גלילי, י’. (2012). ספורט, אידיאולוגיה ציונית ומדינת ישראל, עמ’ 10.

שורק י’.(2002). תרבות הגוף במשנתם של אבות התנועה הציונית, בתוך: קאופמן, ח’וחריף, ח’ (עורכים). תרבות הגוף והספורט בישראל במאה העשרים. עידן 22, יד בן צבי ומכון וינגייט, עמ’ 15.

שקדי, א. (2003). סטנדרטים של איכות המחקר. מילים המנסות לגעת: מחקר איכותני תיאוריה ויישום. תל-אביב: הוצאת רמות, אוניברסיטת תל-אביב. עמ’ 227-242.

שור, פ. וצבר הן יהושע, נ. (2010). מ”דיווח” ל”סיפור”: על תהליך חיפוש המשמעות בריאיון המחקרי. בתוך ר. תובל- משיח וג. ספקטור- מרזל (עורכות), מחקר נרטיבי: תיאוריה, יצירה ופרשנות (ע”ע 197-220). ירושלים: מאגנס.

דוחות

דוח איגוד הכדורסל, 2012.

דוח ועדת דקל, 2000.

 

Agliata, D, Tantleff-Dun, S.  (2004). The Impact of Media Exposure on Males’ Body Image. Journal of Social and Clinical Psychology: Vol. 23, 1 Special

Baligh, H.H., R.M. Burton and B. Obel (1996), ‘Organizational consultant: creating a useable theory for organizational design’, Management Science, 42(12), .

Berg, j. (1995). Trust, Reciprocity, and Social History, University of Iowa, p. 132.

Cobb,S.(1976). Social Support as a Moderator of Life Stress, Psychosomatic Medicine Vol.38. No.5., pp.300-314

Cohen, F & Wills, AT (1985). Stress, social support and the buffering hypothesis. Psychological Bulletin,Vol.98, pp.310-357.

King, A. (1998). The End of the Terraces – The Transformation of English

 . Football in the 1990s. London: Leicester University Press

Shaffi, M., and Shaffi S.L. (Eds.), (2001). School Violence: Assessment Management, Washington, DC, US: American Psychiatric Press. P. 11.

Maguire, J. and Mansfield, L. (1998). “No-body’s perfect”: women, aerobics, and the body beautiful. Sociology of Sport Journal, 15 (2).

McDermott, K. B. (1996). The persistence of false memories in list recallJournal of Memory and Language35, 212-230.

LaBergeS., and L. Levitan. (1995). “Validity Established of DreamLight Cues for Eliciting Lucid Dreaming.” Dreaming 5, no. 3 (1995): 159–168.

Taylor, S. J., & Bogdan, R. (1984). Introduction to qualitative research methods: The search for meanings. New York: John Wiley & Sons.

Pokrajac-Bulian, Zivele-Becirevie. (2005).  The attractive female body weight and female body dissatisfaction in 26 countries across 10 world regions: results of the international body, Personaluty and Social Psychology Bulletin.

אין עדיין ביקורות.

היה הראשון לכתוב ביקורת על “סמינריון הדרת נשים בספורט – כדורסל”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

390.00 

סמינריון הדרת נשים בספורט – כדורסל
  • 0 מכירות
  • 0 דירוגים
  • 99 צפיות

מִפרָט

העדכון אחרון: נובמבר 8, 2023
שוחרר: נובמבר 8, 2023
תגיות: 38 עמודים , הדרת נשים ,

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.