(15/04/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

סמינריון- היחסים בין ישראל לגאנה בין השנים 1957-2000

מבוא

בעבודתי זו אני רוצה לחקור את הגורמים שהובילו להיווצרות היחסים הדיפלומטים בין ישראל לגאנה תוך התמקדות בשנים 1957-2000 מבחינה היסטורית, פוליטית וכלכלית. גאנה היא המדינה האפריקאית הראשונה מבין מדינות אפריקה שזכתה בעצמאותה והשתחררה מהקולוניאליזם בשנת 1957, לכן מחקרי מתמקד ספציפית בה.  Gocking  2005))

שאלת המחקר היא: מה היו הגורמים שהובילו ליצירת מערכת היחסים בין ישראל לגאנה ולפירוקה בין השנים 1957-2000? 

עבודה זו תעסוק במערכת היחסים שנרקמה בין מדינת גאנה למדינת ישראל מסוף שנות ה- 50, בעת תקופת ירח הדבש היפה שמציגה את ההתפתחות החיובית של מערכת היחסים, תוך התמקדות בהידרדרות מערכת היחסים עקב גורמים פוליטיים וכלכליים בעיקר, ופירוקה של מערכת היחסים בשנת 1973, ובחזרה למערכת יחסים חיובית יותר לקראת שנות ה- 2000. היחסים האלה לא היו מנותקים מהמתרחש באפריקה ובעולם ובמידה רבה התנהלו בדומה למעמדה של ישראל בכל היבשת (אריה 2002).

המטרות המרכזיות של עבודה זו הן לבחון את הפיתולים במערכת היחסים בין שתי המדינות, תוך הסתמכות על תיאוריות רלוונטיות ביחב”ל, על מנת לבער את הפערים מבין המדינות מחד, ומאידך להציג את נקודות הדמיון ביניהן, את הרצון של שתיהן לבסס קשר מגורמים שונים, ואת תרומתן לביסוס קשר שהתקיים בין שתי המדינות באותן שנים, על ידי הדגשה של גורמים כלכליים, הומניטריים, היסטוריים ומדיניים בין השנים 1957 ל- 1973 והשנים 1990-2000, ולרבות אזכיר שנים בהן התרחשו אירועים יוצאי דופן, שישפיעו על מערכת היחסים של ישראל וגאנה בעתיד (גוז’נסקי ולינדנשטראוס  2012).

מטרה נוספת היא לספק במה למערכת היחסים הספציפית בין גאנה לישראל, כאשר רוב העבודות והמחקרים הקיימים כיום מתייחסים למערכת היחסים בין ישראל לאפריקה כמכלול ואינה נותנת את המקום לכל מדינה בנפרד (Clapham 2005).

מטרה נוספת, היא לבחון האם ישראל וגאנה פעלו באופן שקול לאורך כל מערכת היחסים שלהן, מהם הגורמים העיקריים שהשפיעו על החלטותיהן הסופיות לנתק את הקשר וכיצד הגיעו למצב בו עד שנות ה- 2000 הן יכולות לנהל מערכת יחסים כלכלית עד לרמה מסוימת, המושתתת על סיפוק של צרכים רבים באופן הדדי אף ללא יחסים מדיניים משמעותיים (Ojo, 2019).

יש לציין כי למרות הניתוק הפוליטי המלא בשנת 1973, גם כאשר היה סכסוך בין גאנה למדינת ישראל, ישראל המשיכה לסייע לגאנה מבחינה כלכלית מאחר והייתה לפרויקט הדוגמא שלה להצלחה לביסוס מערכת יחסים חיובית בין ישראל למדינה אפריקאית. רצון זה יוביל את ישראל לקביעת החלטות רבות וחשובות לאורך השנים בהתבסס על הרצון לשמר את הדוגמא הזו חיה ובועטת, ולאורך העבודה נראה כיצד גורם ועובדה פוליטית זו השפיעה גם היא על גאנה ובהמשך גם על שיקום מערכת היחסים בין המדינות [שם].

במסגרת עבודה זו אנסה לענות על שאלת המחקר שלי דרך התבססות על הספרות הקיימת בנושא כלומר: חומרי קריאה ומחקרים היסטוריים המדברים על יחסי ישראל-גאנה לאורך השנים, לרבות היחסים הטובים שקוננו והקשיים שעברו לאורך השנים שהובילו אותן לניתוק יחסים ולבסוף גם השיבו אותן למערכת יחסים טובה ובריאה מדינית וכלכלית [שם].

שיטת המחקר כוללת סקירת ספרות של תכנים ומחקרים המתעדים את השתלשלות האירועים בין ישראל לגאנה בשנים האחרונות, ועל ידיהם אמפה את הגורמים שהובילו לחבירת שתי המדינות מלכתחילה, לנתקים שעברו ולסיבה שהם תמיד שבו וחזרו לעבוד יחד בשיתוף פעולה, כתוצאה משיקולים בסיסיים שמאפילים במידה רבה על הפורמליות של הגושים הפוליטיים. (כנפו 2017).

מדובר בשיקולים ששני הצדדים לא יכלו להתעלם מהם (אלפר 2015). שיקולים שהוסיפו להשפיע על המדינות לאורך השנים. (בוטים, 2014).

למיטב ידיעתי, מרבית המחקרים שנעשו בתחום נכתבו מפרספקטיבה מערבית ובשל כך הם אינם אותנטיים ומשקפים את החוויה בשלמותה. למרות גבולות אלו, אשתדל לצייר תמונה בהירה ככל האפשר של המצב שעברו שתי המדינות. בנוסף, העבודה מתמקדת אך ורק בגורמים כלכליים, פוליטיים והיסטוריים, ולא בוחנת את יתר ההשפעות החיצוניות והפנימיות שהובילו לניתוק היחסים ואף לחידוש היחסים בעתיד. גבול נוסף הוא שהשנה כלל לא מתייחסת למה שקרה בין ישראל לגאנה בין השנים 1973 ל- 1990, ואף אינה בוחנת את מערכת היחסים הנוכחית בין ישראל לגאנה, שחודשה באופן מלא בשנת 2011. [שם].

השראת המחקר הגיעה אליי מתוך רצון להסתכל מעט עמוק יותר על מערכות היחסים המדיניות שפיתחה מדינת ישראל עם מדינות שונות מאז הקמתה בשנת 1948, מתוך רצון להבין את ההסתכלות של המדינה על יחסים דיפלומטיים ואת השיקולים שהיא מפעילה כאשר היא מעוניינת לקונן מערכת יחסים חמה או עניינית עם מדינה לצדה. הדבר גם חושף אותנו למצב הקשה בו נמצאו מדינות אפריקה עד סוף שנות ה- 50 של המאה ה- 20, לקשיים ולקיפוח שעברו לאורך השנים עד לשחרורן מהמסגרת הקולוניאלית (אלפר 2015).

התרומות של עבודה זו הן רבות. ראשית, העבודה מסקרת תקופת מפנה במערכת היחסים בין גאנה לישראל, מגדירה את מערכת היחסים בין ישראל למדינות אפריקה לאחר מלחמת העולם השנייה, לאחר הקמת מדינת ישראל בשנת 1948 ושחרורן של מדינות אפריקניות רבות מדרום לסהרה, לאחר שזכו בעצמאותן מן המעצמות הקולוניאליות האירופאיות לאחר מלחמת העולם השנייה. ישראל היא זו שדחפה לבסס מערכות יחסים עמוקות יותר עם מדינות רבות באפריקה, בין היתר גאנה (גוז’נסקי ולינדנשטראוס  2012).

גאנה נכבשה על ידי האימפריה הבריטית בשנת 1874, ובשנת 1957 זכתה בעצמאותה בשנית Gocking  2005)), בהקשר של בריטניה יש דימיון מסוים בין שתי המדינות. הדבר היווה גורם מקרב בין שני העמים על בסיס זיקה היסטורית, (אלפר 2015). הזיקה של העם הישראלי לפיתוח מערכת יחסים עם מדינות אפריקה החלה כבר בתקופתו של בנימין זאב הרצל, שנלחם למען מדינה יהודית בישראל או אפילו באפריקה בין השנים 1895-1904  ואף הזכיר בספרו “אלטנוילנד” (1902) את הקשיים שחוו האפריקאים לאורך תקופת ההשתלטות הקולוניאלית והשווה בין קשיים אלו לקשיי היהודים שחיים כעם ללא מדינה (שהביאה את מדינות אפריקה לעבדות ולניצול משאבים משמעותי) (הרצל 1902).

לאחר קום מדינת ישראל, מאחר ועיקר מדינות אסיה הן מדינות ערב ובשנות ה- 50 וה- 60 לא הביעו רצון לסחור עם מדינה יהודית, ישראל החלה פונה למדינות אפריקה בניסיון לבנות תשתית מסחר מסודרת (אריה 2002).

כל הגורמים החזקים הללו הם קריטיים וחשוב להאיר עליהם אור, לעמוד על המורכבות שלהם ולהציג אותם לעולם תוך התייחסות ספציפית לכל מדינה ומדינה, וגאנה הייתה המדינה הראשונה עמה קיימה מדינת ישראל יחסים מסחריים וביטחוניים בהיקף ניכר בחלק הזה של העולם ולכן התרומה הראשונה צריכה להיות סיקור על מערכת היחסים הספציפית אתה כחלק מיבשת אפריקה (כנפו 2017).

התרומה הנוספת היא שעבודה זו מסקרת באופן נרחב מערכת יחסים ספציפית בין שתי מדינות, ומתאר נקודת מפנה נוספת של ניתוק ונקודת מפנה נוספת של חזרה. הפיתולים הללו הם תהליכים המושפעים מגורמים מדיניים וכלכליים משמעותיים, וחיוני לעמוד עליהם כדי ללמוד מהם לעתיד, במטרה להימנע מסכסוכים מיותרים ולאתר את הדרך לשמור על מערכת יחסים מתורבתת, למרות קשיים הנערמים על מערכת היחסים.

כך החלה נרקמת מערכת יחסים חמה בין שתי מדינות בעלות שותפות גורל. ועם זאת, במהלך 60 השנים הבאות, שתי המדינות יעברו הרבה מאוד קשיים יחד, וממדינות שעובדות יחד בשותפות מלאה מבחינה כלכלית ודיפלומטית, יריבו לעיתים קרובות ויתקלו במצבים בעייתיים, שיובילו לנתק משמעותי ביניהן למשך שנים רבות (נויברגר 2011).

העבודה מחולקת ל- 3 ראשי פרקים: בפרק הראשון בין השנים 1956-1961, אנתח את המגעים הראשוניים שנרקמו בין ישראל לגאנה וזאת כחלק מתקופת “ירח הדבש”, עד סוף שנות השישים, ומה היו הסיבות שהניעו את ישראל וגאנה לחבור אחת לשנייה ולשמור על מערכת יחסים קרובה בפרוטרוט(גוז’נסקי ולינדנשטראוס  2012).

בפרק השני, בין 1961 ל- 1973, אתייחס להידרדרות של מערכת היחסים בין שתי המדינות שראשיתה במשברים הראשוניים שאירעו כמו ועדת קזבלנקה וההפיכה הצבאית שאירעה בגאנה בשנת 1966 ואת מלחמת יום הכיפורים והנתק הסופי בין המדינות מבחינה מדינית. אף אסביר מדוע היה נתק פוליטי מלא, אך נתק כלכלי חלקי [שם].

בפרק השלישי אפרט את החזרה למערכת יחסים מסוימת בין השנים 1990 ל- 2000, את הקשיים שהמשיכו לעבור יחד למרות הנתק והיכולת לבסס קשרים כלכליים שהלכו וגדלו עם השנים.

המחקר עצמו תורם הרבה מאוד להבנה של מערכת היחסים בין ישראל לגאנה, ומציג באופן מובהק את המצב הפוליטי הבעייתי ששרר בעולם לאחר הרבה מאוד קשיים, לרבות מלחמת העולם השנייה והשינויים הקיצוניים שאירעו במזרח התיכון בין 1957 ל- 1973. בנוסף, המחקר מאיר אור על אופן ההתנהלות של ישראל בשנות ה- 50 וה- 60 ועל הגורמים שהביאו אותה להתחיל ולחבור גם למדינות רחוקות יותר ממנה ביבשת אפריקה, ועל ידי כך על תקופה שהייתה בעייתית מאוד לישראל ובה לראשונה, מזה שנים, לאחר שחרורן בסוף שנות ה- 50 סופסוף למדינות אפריקה היה כוח משל עצמן (נויברגר 2011).

 

תוכן עניינים

נושא המחקר: היחסים בין ישראל לגאנה בין השנים 1957-2000 1
ראשי פרקים 2
מבוא : 3
1. פרק ראשון – (1956-1961) ירח הדבש ביחסי המדינות 6
1. א) הרקע שהוביל את ישראל וגאנה לשיתוף פעולה הדדי (1957-1945) 6
המנהיגים: דוד בן גוריון וקוואמה נקרומה 7
1. ב) קרקע יציבה לביסוס מערכת יחסים דיפלומטית חמה בין ישראל לגאנה (1956-1959) 10
1. ג) ראשית הידרדרות מערכת היחסים בין ישראל לגאנה (1956-1961) 13
לסיכום פרק ראשון, 14
2. פרק שני – (1961-1973) ניתוק ותוצאות כלכליות ופוליטיות 15
2. א) קבוצת קזבלנקה וועדת קזבלנקה (1961) 15
2.ב) ההפיכה בגאנה ב- 1966 – מבצע משחטה 16
2. ג) מלחמת יום הכיפורים והניתוק הסופי בין שתי המדינות (1973) 17
לסיכום פרק שני, 19
3. פרק שלישי – (1990-2000) חידוש היחסים 20
לסיכום פרק שלשי, 22
סיכום 23
מסקנות 25
מקורות 26

 

מידע נוסף

מספר עמודים

27

מקורות בעברית

12

מקורות באנגלית

10

אין עדיין ביקורות.

היה הראשון לכתוב ביקורת על “סמינריון- היחסים בין ישראל לגאנה בין השנים 1957-2000”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מבוא

בעבודתי זו אני רוצה לחקור את הגורמים שהובילו להיווצרות היחסים הדיפלומטים בין ישראל לגאנה תוך התמקדות בשנים 1957-2000 מבחינה היסטורית, פוליטית וכלכלית. גאנה היא המדינה האפריקאית הראשונה מבין מדינות אפריקה שזכתה בעצמאותה והשתחררה מהקולוניאליזם בשנת 1957, לכן מחקרי מתמקד ספציפית בה.  Gocking  2005))

שאלת המחקר היא: מה היו הגורמים שהובילו ליצירת מערכת היחסים בין ישראל לגאנה ולפירוקה בין השנים 1957-2000? 

עבודה זו תעסוק במערכת היחסים שנרקמה בין מדינת גאנה למדינת ישראל מסוף שנות ה- 50, בעת תקופת ירח הדבש היפה שמציגה את ההתפתחות החיובית של מערכת היחסים, תוך התמקדות בהידרדרות מערכת היחסים עקב גורמים פוליטיים וכלכליים בעיקר, ופירוקה של מערכת היחסים בשנת 1973, ובחזרה למערכת יחסים חיובית יותר לקראת שנות ה- 2000. היחסים האלה לא היו מנותקים מהמתרחש באפריקה ובעולם ובמידה רבה התנהלו בדומה למעמדה של ישראל בכל היבשת (אריה 2002).

המטרות המרכזיות של עבודה זו הן לבחון את הפיתולים במערכת היחסים בין שתי המדינות, תוך הסתמכות על תיאוריות רלוונטיות ביחב”ל, על מנת לבער את הפערים מבין המדינות מחד, ומאידך להציג את נקודות הדמיון ביניהן, את הרצון של שתיהן לבסס קשר מגורמים שונים, ואת תרומתן לביסוס קשר שהתקיים בין שתי המדינות באותן שנים, על ידי הדגשה של גורמים כלכליים, הומניטריים, היסטוריים ומדיניים בין השנים 1957 ל- 1973 והשנים 1990-2000, ולרבות אזכיר שנים בהן התרחשו אירועים יוצאי דופן, שישפיעו על מערכת היחסים של ישראל וגאנה בעתיד (גוז’נסקי ולינדנשטראוס  2012).

מטרה נוספת היא לספק במה למערכת היחסים הספציפית בין גאנה לישראל, כאשר רוב העבודות והמחקרים הקיימים כיום מתייחסים למערכת היחסים בין ישראל לאפריקה כמכלול ואינה נותנת את המקום לכל מדינה בנפרד (Clapham 2005).

מטרה נוספת, היא לבחון האם ישראל וגאנה פעלו באופן שקול לאורך כל מערכת היחסים שלהן, מהם הגורמים העיקריים שהשפיעו על החלטותיהן הסופיות לנתק את הקשר וכיצד הגיעו למצב בו עד שנות ה- 2000 הן יכולות לנהל מערכת יחסים כלכלית עד לרמה מסוימת, המושתתת על סיפוק של צרכים רבים באופן הדדי אף ללא יחסים מדיניים משמעותיים (Ojo, 2019).

יש לציין כי למרות הניתוק הפוליטי המלא בשנת 1973, גם כאשר היה סכסוך בין גאנה למדינת ישראל, ישראל המשיכה לסייע לגאנה מבחינה כלכלית מאחר והייתה לפרויקט הדוגמא שלה להצלחה לביסוס מערכת יחסים חיובית בין ישראל למדינה אפריקאית. רצון זה יוביל את ישראל לקביעת החלטות רבות וחשובות לאורך השנים בהתבסס על הרצון לשמר את הדוגמא הזו חיה ובועטת, ולאורך העבודה נראה כיצד גורם ועובדה פוליטית זו השפיעה גם היא על גאנה ובהמשך גם על שיקום מערכת היחסים בין המדינות [שם].

במסגרת עבודה זו אנסה לענות על שאלת המחקר שלי דרך התבססות על הספרות הקיימת בנושא כלומר: חומרי קריאה ומחקרים היסטוריים המדברים על יחסי ישראל-גאנה לאורך השנים, לרבות היחסים הטובים שקוננו והקשיים שעברו לאורך השנים שהובילו אותן לניתוק יחסים ולבסוף גם השיבו אותן למערכת יחסים טובה ובריאה מדינית וכלכלית [שם].

שיטת המחקר כוללת סקירת ספרות של תכנים ומחקרים המתעדים את השתלשלות האירועים בין ישראל לגאנה בשנים האחרונות, ועל ידיהם אמפה את הגורמים שהובילו לחבירת שתי המדינות מלכתחילה, לנתקים שעברו ולסיבה שהם תמיד שבו וחזרו לעבוד יחד בשיתוף פעולה, כתוצאה משיקולים בסיסיים שמאפילים במידה רבה על הפורמליות של הגושים הפוליטיים. (כנפו 2017).

מדובר בשיקולים ששני הצדדים לא יכלו להתעלם מהם (אלפר 2015). שיקולים שהוסיפו להשפיע על המדינות לאורך השנים. (בוטים, 2014).

למיטב ידיעתי, מרבית המחקרים שנעשו בתחום נכתבו מפרספקטיבה מערבית ובשל כך הם אינם אותנטיים ומשקפים את החוויה בשלמותה. למרות גבולות אלו, אשתדל לצייר תמונה בהירה ככל האפשר של המצב שעברו שתי המדינות. בנוסף, העבודה מתמקדת אך ורק בגורמים כלכליים, פוליטיים והיסטוריים, ולא בוחנת את יתר ההשפעות החיצוניות והפנימיות שהובילו לניתוק היחסים ואף לחידוש היחסים בעתיד. גבול נוסף הוא שהשנה כלל לא מתייחסת למה שקרה בין ישראל לגאנה בין השנים 1973 ל- 1990, ואף אינה בוחנת את מערכת היחסים הנוכחית בין ישראל לגאנה, שחודשה באופן מלא בשנת 2011. [שם].

השראת המחקר הגיעה אליי מתוך רצון להסתכל מעט עמוק יותר על מערכות היחסים המדיניות שפיתחה מדינת ישראל עם מדינות שונות מאז הקמתה בשנת 1948, מתוך רצון להבין את ההסתכלות של המדינה על יחסים דיפלומטיים ואת השיקולים שהיא מפעילה כאשר היא מעוניינת לקונן מערכת יחסים חמה או עניינית עם מדינה לצדה. הדבר גם חושף אותנו למצב הקשה בו נמצאו מדינות אפריקה עד סוף שנות ה- 50 של המאה ה- 20, לקשיים ולקיפוח שעברו לאורך השנים עד לשחרורן מהמסגרת הקולוניאלית (אלפר 2015).

התרומות של עבודה זו הן רבות. ראשית, העבודה מסקרת תקופת מפנה במערכת היחסים בין גאנה לישראל, מגדירה את מערכת היחסים בין ישראל למדינות אפריקה לאחר מלחמת העולם השנייה, לאחר הקמת מדינת ישראל בשנת 1948 ושחרורן של מדינות אפריקניות רבות מדרום לסהרה, לאחר שזכו בעצמאותן מן המעצמות הקולוניאליות האירופאיות לאחר מלחמת העולם השנייה. ישראל היא זו שדחפה לבסס מערכות יחסים עמוקות יותר עם מדינות רבות באפריקה, בין היתר גאנה (גוז’נסקי ולינדנשטראוס  2012).

גאנה נכבשה על ידי האימפריה הבריטית בשנת 1874, ובשנת 1957 זכתה בעצמאותה בשנית Gocking  2005)), בהקשר של בריטניה יש דימיון מסוים בין שתי המדינות. הדבר היווה גורם מקרב בין שני העמים על בסיס זיקה היסטורית, (אלפר 2015). הזיקה של העם הישראלי לפיתוח מערכת יחסים עם מדינות אפריקה החלה כבר בתקופתו של בנימין זאב הרצל, שנלחם למען מדינה יהודית בישראל או אפילו באפריקה בין השנים 1895-1904  ואף הזכיר בספרו “אלטנוילנד” (1902) את הקשיים שחוו האפריקאים לאורך תקופת ההשתלטות הקולוניאלית והשווה בין קשיים אלו לקשיי היהודים שחיים כעם ללא מדינה (שהביאה את מדינות אפריקה לעבדות ולניצול משאבים משמעותי) (הרצל 1902).

לאחר קום מדינת ישראל, מאחר ועיקר מדינות אסיה הן מדינות ערב ובשנות ה- 50 וה- 60 לא הביעו רצון לסחור עם מדינה יהודית, ישראל החלה פונה למדינות אפריקה בניסיון לבנות תשתית מסחר מסודרת (אריה 2002).

כל הגורמים החזקים הללו הם קריטיים וחשוב להאיר עליהם אור, לעמוד על המורכבות שלהם ולהציג אותם לעולם תוך התייחסות ספציפית לכל מדינה ומדינה, וגאנה הייתה המדינה הראשונה עמה קיימה מדינת ישראל יחסים מסחריים וביטחוניים בהיקף ניכר בחלק הזה של העולם ולכן התרומה הראשונה צריכה להיות סיקור על מערכת היחסים הספציפית אתה כחלק מיבשת אפריקה (כנפו 2017).

התרומה הנוספת היא שעבודה זו מסקרת באופן נרחב מערכת יחסים ספציפית בין שתי מדינות, ומתאר נקודת מפנה נוספת של ניתוק ונקודת מפנה נוספת של חזרה. הפיתולים הללו הם תהליכים המושפעים מגורמים מדיניים וכלכליים משמעותיים, וחיוני לעמוד עליהם כדי ללמוד מהם לעתיד, במטרה להימנע מסכסוכים מיותרים ולאתר את הדרך לשמור על מערכת יחסים מתורבתת, למרות קשיים הנערמים על מערכת היחסים.

כך החלה נרקמת מערכת יחסים חמה בין שתי מדינות בעלות שותפות גורל. ועם זאת, במהלך 60 השנים הבאות, שתי המדינות יעברו הרבה מאוד קשיים יחד, וממדינות שעובדות יחד בשותפות מלאה מבחינה כלכלית ודיפלומטית, יריבו לעיתים קרובות ויתקלו במצבים בעייתיים, שיובילו לנתק משמעותי ביניהן למשך שנים רבות (נויברגר 2011).

העבודה מחולקת ל- 3 ראשי פרקים: בפרק הראשון בין השנים 1956-1961, אנתח את המגעים הראשוניים שנרקמו בין ישראל לגאנה וזאת כחלק מתקופת “ירח הדבש”, עד סוף שנות השישים, ומה היו הסיבות שהניעו את ישראל וגאנה לחבור אחת לשנייה ולשמור על מערכת יחסים קרובה בפרוטרוט(גוז’נסקי ולינדנשטראוס  2012).

בפרק השני, בין 1961 ל- 1973, אתייחס להידרדרות של מערכת היחסים בין שתי המדינות שראשיתה במשברים הראשוניים שאירעו כמו ועדת קזבלנקה וההפיכה הצבאית שאירעה בגאנה בשנת 1966 ואת מלחמת יום הכיפורים והנתק הסופי בין המדינות מבחינה מדינית. אף אסביר מדוע היה נתק פוליטי מלא, אך נתק כלכלי חלקי [שם].

בפרק השלישי אפרט את החזרה למערכת יחסים מסוימת בין השנים 1990 ל- 2000, את הקשיים שהמשיכו לעבור יחד למרות הנתק והיכולת לבסס קשרים כלכליים שהלכו וגדלו עם השנים.

המחקר עצמו תורם הרבה מאוד להבנה של מערכת היחסים בין ישראל לגאנה, ומציג באופן מובהק את המצב הפוליטי הבעייתי ששרר בעולם לאחר הרבה מאוד קשיים, לרבות מלחמת העולם השנייה והשינויים הקיצוניים שאירעו במזרח התיכון בין 1957 ל- 1973. בנוסף, המחקר מאיר אור על אופן ההתנהלות של ישראל בשנות ה- 50 וה- 60 ועל הגורמים שהביאו אותה להתחיל ולחבור גם למדינות רחוקות יותר ממנה ביבשת אפריקה, ועל ידי כך על תקופה שהייתה בעייתית מאוד לישראל ובה לראשונה, מזה שנים, לאחר שחרורן בסוף שנות ה- 50 סופסוף למדינות אפריקה היה כוח משל עצמן (נויברגר 2011).

 

תוכן עניינים

נושא המחקר: היחסים בין ישראל לגאנה בין השנים 1957-2000 1
ראשי פרקים 2
מבוא : 3
1. פרק ראשון – (1956-1961) ירח הדבש ביחסי המדינות 6
1. א) הרקע שהוביל את ישראל וגאנה לשיתוף פעולה הדדי (1957-1945) 6
המנהיגים: דוד בן גוריון וקוואמה נקרומה 7
1. ב) קרקע יציבה לביסוס מערכת יחסים דיפלומטית חמה בין ישראל לגאנה (1956-1959) 10
1. ג) ראשית הידרדרות מערכת היחסים בין ישראל לגאנה (1956-1961) 13
לסיכום פרק ראשון, 14
2. פרק שני – (1961-1973) ניתוק ותוצאות כלכליות ופוליטיות 15
2. א) קבוצת קזבלנקה וועדת קזבלנקה (1961) 15
2.ב) ההפיכה בגאנה ב- 1966 – מבצע משחטה 16
2. ג) מלחמת יום הכיפורים והניתוק הסופי בין שתי המדינות (1973) 17
לסיכום פרק שני, 19
3. פרק שלישי – (1990-2000) חידוש היחסים 20
לסיכום פרק שלשי, 22
סיכום 23
מסקנות 25
מקורות 26

 

299.00 

סמינריון- היחסים בין ישראל לגאנה בין השנים 1957-2000

מידע נוסף

מספר עמודים

27

מקורות בעברית

12

מקורות באנגלית

10

סמינריון- היחסים בין ישראל לגאנה בין השנים 1957-2000

מידע נוסף

מספר עמודים

27

מקורות בעברית

12

מקורות באנגלית

10

299.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.