(17/07/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

סמינריון הייעוץ בקהילות חינוכיות קולטות עלייה

מבוא

הייעוץ בקהילות חינוכיות קולטות עלייה

“הם לא רוצים לבוא אלי”, זה היה המשפט המרכזי של יועצת ותיקה העובדת בבית ספר תיכון במרכז הארץ והמשקף את תסכולה בעקבות שתוף הפעולה הנמוך לו היא זכתה מ-25 התלמידים העולים מחבר העמים שהגיעו לבית ספרה. “אינך יכול להבין אותם”, היא אמרה לי. “ידעתי שזה יהיה קשה, אבל התכוננתי. למשל, ניסיתי להיות מודעת למחסום השפה. סידרתי שהספרנית, עולה בעצמה, תהיה נוכחת בכל הפגישות שלי איתם… ולמרות שהם התקבלו בהתלהבות ע”י צוות המורים ורוב התלמידים הותיקים, הם לא התנהגו כפי שציפינו: הם התבודדו בינם לבין עצמם, דיברו אחד עם השני ברוסית, וכו’… לפחות חלק מהם כן הגיעו אלי– בעצם הופנו אלי ע”י המחנכת– אבל גם אז, למרות שהייתי מאוד אמפתית כלפיהם, הם דיברו מעט מאוד על עצמם ועל משפחותיהם” ((Tatar, 1998. דיברי היועצת הזו משקפים חלק מן הדילמות של אנשי המערך המסייע העובדים בבתי הספר (יועצים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים) במצב החינוכי החדש שנוצר בעשור האחרון במיוחד בעקבות העלייה ההמונית מחבר העמים.

מאז 1989 יותר מ-850,000 עולים מחבר העמים הגיעו לארץ והם מהווים היום כ-15% מן האוכלוסייה

(2000 ,Al-Haj & Leshem), כ-200,000 ילדים ובני נוער בגילאי 10-21 הגיעו לישראל ב-11 השנים האחרונות (גלילי, 2001). גם במדינות אחרות בעולם, ובמיוחד בעשור האחרון, השינויים הדמוגרפיים משמעותיים. התמורות באות בעקבות גלי הגירה חוקיים ובלתי חוקיים למדינות אירופה ולארצות הברית. בארה”ב, למשל, לפחות לאחד מתוך כל חמישה ילדים יש הורה מהגר

(Rumbaut, 2002). למצב זה הפוטנציאל לשנות את המרקם התרבותי של מדינה ולהובילה לכיוונים שאינם ברורים כעת. מערכות החינוך מתמודדות עם אתגרים לימודיים-קוריקולאריים, חברתיים, ארגוניים ופסיכולוגיים מורכבים בעת ניסיונם לספק את צורכיהם של המהגרים הצעירים (ושל משפחותיהם) המגיעים אליהם. כיצד להיערך עם תוכניות לימודיות רלוונטיות עבור אוכלוסייה הטרוגנית זו? כיצד לארגן את השירותים הפסיכולוגיים-ייעוציים כך שיהוו עבור המהגרים מקורות תמיכה וסיוע בעת התמודדותם עם המטלות הרבות העומדות לפניהם? אילו רק דוגמאות של השאלות הנוקבות המתעוררות במצבים הדמוגרפיים-תרבותיים המתהווים בעולם בתחילתו של האלף השלישי.

מטרת פרק זה למפות את הגורמים המשפיעים על עבודתם של אנשי המערך המסייע בבית-הספר עם תלמידים מהגרים ולבחון כיוונים עתידיים במתן ייעוץ לאוכלוסייה זאת. למרות שנתמקד במיוחד בהתמודדותם של יועצים חינוכיים ישראליים עם ילדים ומתבגרים עולים מברית המועצות לשעבר, עקרונות הפעולה והניתוח המוצעים תקפים ורלוונטיים גם להבנת פועלם של אנשי המערך המסייע השונים עם תלמידים מהגרים מרקע תרבותי אחר.

ניתן להבין ולנתח את התפקידים ואת הדגשים בעבודתם של היועצים החינוכיים עם תלמידים עולים משלושה היבטים שונים: מאפייני הנועץ, מאפייני היועץ ומאפייני ההקשר (הקונטקסט)

(ר’ תרשים מס’ 1). מאפייני הנועץ הרלוונטיים במיוחד לתהליך חיפוש אחר-עזרה של התלמידים העולים כוללים: משתנים דמוגרפיים (למשל, ארץ מוצא, באיזה גיל עלה לארץ, משך הזמן בארץ, מעמד כלכלי-חברתי) ומשתנים פסיכולוגיים (למשל, מהו מוקד הקושי, עמדות העולה והוריו כלפי תירבות

(acculturation), וכיצד העולה תופס קבלת ייעוץ ואת היועצים). מאפייני היועצים כוללים את המודל הייעוצי המנחה אותם בעבודתם, את מודעותם לגבי סוגיות הקשורות להגירה וקליטה וגם בנוגע להשפעתו של הרקע התרבותי שלהם על הייעוץ שהם מעניקים לעולים, והעמדות האישיות והמקצועיות שלהם כלפי

עולים ועלייה. כמו כן, יש חשיבות לסוגי המיומנויות והטכניקות הייעוציות בהן הם עושים שימוש. בנוגע למאפייני הקונטקסט, ניתן לציין שלושה הקשרים העשויים להיות רלוונטיים לעבודתם של היועצים החינוכיים עם התלמידים העולים בבית-הספר: האידיאולוגיה הדומיננטית בחברה הישראלית ובמערכת החינוכית לגבי שילובם של עולים (הקונטקסט החברתי-תרבותי הרחב), תוכניות הלימוד וההכשרה במוסדות להשכלה גבוהה (הקונטקסט האקדמי-הכשרתי), והתרבות הארגונית של המוסד החינוכי בו עובד היועץ החינוכי (הקונטקסט התרבותי-הספציפי).

 

תוכן

הייעוץ בקהילות חינוכיות קולטות עלייה 1
מאפייני הנועץ 3
מאפייני הקונטקסט 10
הקונטקסט התרבותי של בית-הספר 13
כיוונים עתידיים בהתמודדותם של היועצים עם אוכלוסיית העולים 16

 

מידע נוסף

מספר עמודים

26

מקורות

55

שנת הגשה

2013

אין עדיין ביקורות.

היה הראשון לכתוב ביקורת על “סמינריון הייעוץ בקהילות חינוכיות קולטות עלייה”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מבוא

הייעוץ בקהילות חינוכיות קולטות עלייה

“הם לא רוצים לבוא אלי”, זה היה המשפט המרכזי של יועצת ותיקה העובדת בבית ספר תיכון במרכז הארץ והמשקף את תסכולה בעקבות שתוף הפעולה הנמוך לו היא זכתה מ-25 התלמידים העולים מחבר העמים שהגיעו לבית ספרה. “אינך יכול להבין אותם”, היא אמרה לי. “ידעתי שזה יהיה קשה, אבל התכוננתי. למשל, ניסיתי להיות מודעת למחסום השפה. סידרתי שהספרנית, עולה בעצמה, תהיה נוכחת בכל הפגישות שלי איתם… ולמרות שהם התקבלו בהתלהבות ע”י צוות המורים ורוב התלמידים הותיקים, הם לא התנהגו כפי שציפינו: הם התבודדו בינם לבין עצמם, דיברו אחד עם השני ברוסית, וכו’… לפחות חלק מהם כן הגיעו אלי– בעצם הופנו אלי ע”י המחנכת– אבל גם אז, למרות שהייתי מאוד אמפתית כלפיהם, הם דיברו מעט מאוד על עצמם ועל משפחותיהם” ((Tatar, 1998. דיברי היועצת הזו משקפים חלק מן הדילמות של אנשי המערך המסייע העובדים בבתי הספר (יועצים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים) במצב החינוכי החדש שנוצר בעשור האחרון במיוחד בעקבות העלייה ההמונית מחבר העמים.

מאז 1989 יותר מ-850,000 עולים מחבר העמים הגיעו לארץ והם מהווים היום כ-15% מן האוכלוסייה

(2000 ,Al-Haj & Leshem), כ-200,000 ילדים ובני נוער בגילאי 10-21 הגיעו לישראל ב-11 השנים האחרונות (גלילי, 2001). גם במדינות אחרות בעולם, ובמיוחד בעשור האחרון, השינויים הדמוגרפיים משמעותיים. התמורות באות בעקבות גלי הגירה חוקיים ובלתי חוקיים למדינות אירופה ולארצות הברית. בארה”ב, למשל, לפחות לאחד מתוך כל חמישה ילדים יש הורה מהגר

(Rumbaut, 2002). למצב זה הפוטנציאל לשנות את המרקם התרבותי של מדינה ולהובילה לכיוונים שאינם ברורים כעת. מערכות החינוך מתמודדות עם אתגרים לימודיים-קוריקולאריים, חברתיים, ארגוניים ופסיכולוגיים מורכבים בעת ניסיונם לספק את צורכיהם של המהגרים הצעירים (ושל משפחותיהם) המגיעים אליהם. כיצד להיערך עם תוכניות לימודיות רלוונטיות עבור אוכלוסייה הטרוגנית זו? כיצד לארגן את השירותים הפסיכולוגיים-ייעוציים כך שיהוו עבור המהגרים מקורות תמיכה וסיוע בעת התמודדותם עם המטלות הרבות העומדות לפניהם? אילו רק דוגמאות של השאלות הנוקבות המתעוררות במצבים הדמוגרפיים-תרבותיים המתהווים בעולם בתחילתו של האלף השלישי.

מטרת פרק זה למפות את הגורמים המשפיעים על עבודתם של אנשי המערך המסייע בבית-הספר עם תלמידים מהגרים ולבחון כיוונים עתידיים במתן ייעוץ לאוכלוסייה זאת. למרות שנתמקד במיוחד בהתמודדותם של יועצים חינוכיים ישראליים עם ילדים ומתבגרים עולים מברית המועצות לשעבר, עקרונות הפעולה והניתוח המוצעים תקפים ורלוונטיים גם להבנת פועלם של אנשי המערך המסייע השונים עם תלמידים מהגרים מרקע תרבותי אחר.

ניתן להבין ולנתח את התפקידים ואת הדגשים בעבודתם של היועצים החינוכיים עם תלמידים עולים משלושה היבטים שונים: מאפייני הנועץ, מאפייני היועץ ומאפייני ההקשר (הקונטקסט)

(ר’ תרשים מס’ 1). מאפייני הנועץ הרלוונטיים במיוחד לתהליך חיפוש אחר-עזרה של התלמידים העולים כוללים: משתנים דמוגרפיים (למשל, ארץ מוצא, באיזה גיל עלה לארץ, משך הזמן בארץ, מעמד כלכלי-חברתי) ומשתנים פסיכולוגיים (למשל, מהו מוקד הקושי, עמדות העולה והוריו כלפי תירבות

(acculturation), וכיצד העולה תופס קבלת ייעוץ ואת היועצים). מאפייני היועצים כוללים את המודל הייעוצי המנחה אותם בעבודתם, את מודעותם לגבי סוגיות הקשורות להגירה וקליטה וגם בנוגע להשפעתו של הרקע התרבותי שלהם על הייעוץ שהם מעניקים לעולים, והעמדות האישיות והמקצועיות שלהם כלפי

עולים ועלייה. כמו כן, יש חשיבות לסוגי המיומנויות והטכניקות הייעוציות בהן הם עושים שימוש. בנוגע למאפייני הקונטקסט, ניתן לציין שלושה הקשרים העשויים להיות רלוונטיים לעבודתם של היועצים החינוכיים עם התלמידים העולים בבית-הספר: האידיאולוגיה הדומיננטית בחברה הישראלית ובמערכת החינוכית לגבי שילובם של עולים (הקונטקסט החברתי-תרבותי הרחב), תוכניות הלימוד וההכשרה במוסדות להשכלה גבוהה (הקונטקסט האקדמי-הכשרתי), והתרבות הארגונית של המוסד החינוכי בו עובד היועץ החינוכי (הקונטקסט התרבותי-הספציפי).

 

תוכן

הייעוץ בקהילות חינוכיות קולטות עלייה 1
מאפייני הנועץ 3
מאפייני הקונטקסט 10
הקונטקסט התרבותי של בית-הספר 13
כיוונים עתידיים בהתמודדותם של היועצים עם אוכלוסיית העולים 16

 

299.00 

סמינריון הייעוץ בקהילות חינוכיות קולטות עלייה

מידע נוסף

מספר עמודים

26

מקורות

55

שנת הגשה

2013

סמינריון הייעוץ בקהילות חינוכיות קולטות עלייה

מידע נוסף

מספר עמודים

26

מקורות

55

שנת הגשה

2013

299.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.