(07/10/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

סמינריון העדה האתיופית- השיח בתקשורת

מבוא

“אני מתקשה להשתחרר מאותה סיטואציה שבה כולנו נכנסנו לרכב ובכינו לאחר שבני

ספג בגן קריאות “איזה ילד שחור מגעיל”. הסברתי לו שגם השוקולד שחור. אני מפחד

משתיקת הרוב הדומם, שבגללה בני יירש את הזרוּת שבי”

(דני אדינו אבבה/ שוקולד מריר –net  Y, 10.2.2012)

ב-21 במרץ 2013 ארגון האומות המאוחדות הכריז על יום המאבק הבינלאומי באפליה גזעית, וקרא לקהילה הבינלאומית לציין יום זה. יום זה הוא אחד הוותיקים שבימים הבין-לאומיים אשר ארגון האומות המאוחדות מציין אותם. הוא הוכרז בשנת 1966 בעקבות אירוע טראגי, שזעזע עמוקות את מצפון העולם: טבח הילדים – תלמידי בית-הספר, שהפגינו נגד חוקי האפרטהייד – בידי המשטר הגזעני של דרום אפריקה שפעל באותם שנים[1].

המושג גזענות במדינת ישראל אינו מושג תיאורטי, למרות שהחברה במדינת ישראל מגוונת מאד ומורכבת ממגזרים ומיעוטים רבים, נראה שקיומה של שונות רבה בחברה הישראלית אינו בהכרח תורם לשיח פלורליסטי וסובלני בין הקבוצות השונות אלא לעיתים דווקא מעמיק את המתח ואת גילויי הגזענות בין המגזרים השונים.

בעבודה זו בחרתי להתמקד בתופעת הגזענות הקיימת בחברה הישראלית כלפי אזרחי ישראל היהודים ממוצא אתיופי. בתקופה האחרונה קיבלו הביטויים של גזענות גלויה כלפי האתיופים ביטוי בשורה של אירועים אשר ‘הכריחו’ אותי לכתוב על נושא זה.

מאחר ולא קיימים נתונים רשמיים בנוגע לעמדות כלל הציבור ביחס ליוצאי אתיופיה, המקור המרכזי ממנו ניתן ללמוד על יחס החברה הישראלית ליוצאי אתיופיה הוא מאמצעי התקשורת. בשנה ובכלל בשנים האחרונות סוקרו בהרחבה באמצעי התקשורת השונים תופעות של גילויי גזענות ואפליה כנגד האתיופים. רציתי להאמין כי מקרים אלו הם בבחינת יוצאים מן הכלל, אך התבדיתי – יש להתייחס אליהם במלוא החומרה. בעמודים הבאים אציג מספר מקרים בולטים.

לאחר בחינה דקדקנית, כתבה אחר כתבה, של קטעי העיתונות הישראלית המתייחסים לקהילה האתיופית בשנתיים האחרונות. העבודה תתבסס על הכתבות השונות, על סקרים שונים שנערכו בקרב הקהילה האתיופית ביחסן לתקשורת, האם התקשורת שלילית או חיובית. על יחס התקשורת לקהילה האתיופית, ותוך כדי כך, אנסה לאפיין את ה”קול” הנשמע בכתבות אלו. תחילה אגדיר גזענות מהי. שאלת המחקר, האם אנחנו יכולים לערב את כלי התקשורת במאמץ לתקן אי-שוויון ולחזק בעזרתם את הרב תרבותיות?

 

 

 

תוכן עניינים

מבוא עמוד 3
גזענות עמוד 5 – 4
מצבה של הקהילה האתיופית בחברה הישראלית עמוד 7 – 6
מצב הקהילה האתיופית בתקשורת עמוד 8 – 11
קולה של הגזענות:
א. “אתיופים? לא בבית ספרנו” עמוד 12 – 14
ב. מחלות, גיור, וכל השאר עמוד 15 – 16
ג. אתיופי טוב זה אתיופי בקבר עמוד 17 – 18
גברים יוצאי אתיופיה: מדוע כל כך קשה להם? עמוד 19 – 20
סיכום עמוד 21
ביבליוגרפיה עמוד 22
נספחים

מידע נוסף

מספר עמודים

22

מקורות

17

שנת הגשה

2013

אין עדיין ביקורות.

היה הראשון לכתוב ביקורת על “סמינריון העדה האתיופית- השיח בתקשורת”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מבוא

“אני מתקשה להשתחרר מאותה סיטואציה שבה כולנו נכנסנו לרכב ובכינו לאחר שבני

ספג בגן קריאות “איזה ילד שחור מגעיל”. הסברתי לו שגם השוקולד שחור. אני מפחד

משתיקת הרוב הדומם, שבגללה בני יירש את הזרוּת שבי”

(דני אדינו אבבה/ שוקולד מריר –net  Y, 10.2.2012)

ב-21 במרץ 2013 ארגון האומות המאוחדות הכריז על יום המאבק הבינלאומי באפליה גזעית, וקרא לקהילה הבינלאומית לציין יום זה. יום זה הוא אחד הוותיקים שבימים הבין-לאומיים אשר ארגון האומות המאוחדות מציין אותם. הוא הוכרז בשנת 1966 בעקבות אירוע טראגי, שזעזע עמוקות את מצפון העולם: טבח הילדים – תלמידי בית-הספר, שהפגינו נגד חוקי האפרטהייד – בידי המשטר הגזעני של דרום אפריקה שפעל באותם שנים[1].

המושג גזענות במדינת ישראל אינו מושג תיאורטי, למרות שהחברה במדינת ישראל מגוונת מאד ומורכבת ממגזרים ומיעוטים רבים, נראה שקיומה של שונות רבה בחברה הישראלית אינו בהכרח תורם לשיח פלורליסטי וסובלני בין הקבוצות השונות אלא לעיתים דווקא מעמיק את המתח ואת גילויי הגזענות בין המגזרים השונים.

בעבודה זו בחרתי להתמקד בתופעת הגזענות הקיימת בחברה הישראלית כלפי אזרחי ישראל היהודים ממוצא אתיופי. בתקופה האחרונה קיבלו הביטויים של גזענות גלויה כלפי האתיופים ביטוי בשורה של אירועים אשר ‘הכריחו’ אותי לכתוב על נושא זה.

מאחר ולא קיימים נתונים רשמיים בנוגע לעמדות כלל הציבור ביחס ליוצאי אתיופיה, המקור המרכזי ממנו ניתן ללמוד על יחס החברה הישראלית ליוצאי אתיופיה הוא מאמצעי התקשורת. בשנה ובכלל בשנים האחרונות סוקרו בהרחבה באמצעי התקשורת השונים תופעות של גילויי גזענות ואפליה כנגד האתיופים. רציתי להאמין כי מקרים אלו הם בבחינת יוצאים מן הכלל, אך התבדיתי – יש להתייחס אליהם במלוא החומרה. בעמודים הבאים אציג מספר מקרים בולטים.

לאחר בחינה דקדקנית, כתבה אחר כתבה, של קטעי העיתונות הישראלית המתייחסים לקהילה האתיופית בשנתיים האחרונות. העבודה תתבסס על הכתבות השונות, על סקרים שונים שנערכו בקרב הקהילה האתיופית ביחסן לתקשורת, האם התקשורת שלילית או חיובית. על יחס התקשורת לקהילה האתיופית, ותוך כדי כך, אנסה לאפיין את ה”קול” הנשמע בכתבות אלו. תחילה אגדיר גזענות מהי. שאלת המחקר, האם אנחנו יכולים לערב את כלי התקשורת במאמץ לתקן אי-שוויון ולחזק בעזרתם את הרב תרבותיות?

 

 

 

תוכן עניינים

מבוא עמוד 3
גזענות עמוד 5 – 4
מצבה של הקהילה האתיופית בחברה הישראלית עמוד 7 – 6
מצב הקהילה האתיופית בתקשורת עמוד 8 – 11
קולה של הגזענות:
א. “אתיופים? לא בבית ספרנו” עמוד 12 – 14
ב. מחלות, גיור, וכל השאר עמוד 15 – 16
ג. אתיופי טוב זה אתיופי בקבר עמוד 17 – 18
גברים יוצאי אתיופיה: מדוע כל כך קשה להם? עמוד 19 – 20
סיכום עמוד 21
ביבליוגרפיה עמוד 22
נספחים

299.00 

סמינריון העדה האתיופית- השיח בתקשורת

מידע נוסף

מספר עמודים

22

מקורות

17

שנת הגשה

2013

סמינריון העדה האתיופית- השיח בתקשורת

מידע נוסף

מספר עמודים

22

מקורות

17

שנת הגשה

2013

299.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.