(22/06/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

סמינריון הקשר בין שיעור הגירושין בעדה הדרוזית למדיניות השלטון בארץ ישראל

מבוא:

אחת ההנחות של הסוציולוגיה הקלאסית היא שהמשפחה מהווה אבן יסוד אוניברסלית והכרחית לכל חברה אנושית. במאה האחרונה חלו שנויים במשמעות מושג המשפחה והמעמד המוסדי שלה, על אף זאת, עדיין לא קיימת או נמצאה חברה בה מוסד או מבנה זה לא קיימים. ישראל נחשבת עדיין לחברה מסורתית ביותר. פרס וכץ (1991), טוענים כי ההסבר לכך כרוכה בקשר בין דת למדינה, כאשר כל נושא הנישואין והגירושין הועבר לידי שיפוטם של הגופים הדתיים במדינה. נובע מכך, שלשיוך דתי השפעה ישירה על חיי המשפחה.

בעבודה זו ברצוני לעסוק בקשר, בין שיוך דתי, לבין יציבות המבנה המשפחתי במדינת ישראל. בחרתי להתמקד בקהילה הדרוזית, שהיא קהילה מעניינת ביותר, שכן כפי שאני אראה בהמשך, התפתחות הזהות שלה באה בד בבד עם תהליכים הקשורים בהקמת המדינה ובמיסודה. מעניין לראות את התגלגלותו של המוסד המשפחתי בהקשר הזה, ולבחון את שרידותו באמצעות ההחלטה לפירוקו הבאה לידי ביטוי בגירושין.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ”ס) בסוף שנת 2012 אוכלוסיית הדרוזים בישראל מנתה כ- 133,000 נפש המהווים כ- 1.7% מכלל האוכלוסייה (מתוך נתוני הלמ”ס עבור הירחון לשנת 2013). הדת הדרוזית נוצרה במצריים במאה ה- 11 ומקורה באסלאם (פלאח, 2000) מדובר בדת סודית אשר לא כל העדה מורשית לקרוא ולעיין בכתבי הקודש (סאלח, 1998). לדרוזים יחסים “מיוחדים” עם מדינת ישראל ואולי אפילו נכון לומר, יחסים מועדפים המתבטאים בשיתוף פעולה צבאי, מדיני, פוליטי וחברתי (אופנהיימר, 1996). מטרתי להראות כיצד יחסים אלו אפשרו לדרוזים להישאר סגורים ומבודלים דבר התואם, הן את האינטרסים של השלטון במדינת ישראל והן של ההנהגה הדתית של העדה הדרוזית בארץ. כשברצוני לחקור את ההשפעות של חברה סגורה זו על שיעור הגירושין.

על מנת להראות את הקשר בין השלטון לבין הבדלנות הדרוזית לבין שימור מוסד הנישואין אני מחלקת את העבודה לשלושה פרקים. כאשר הפרק הראשון עוסק, בתיאוריות אודות המשפחה ובמעבר מחברה מסורתית המאופיינת במשפחה מורחבת לחברה מודרנית ואף פוסט מודרנית המאופיינת במשפחה גרעינית, תוך, התמקדות בגירושין במשפחה המודרנית לעומת המסורתית. בפרק השני, אני אתמקד בחברה הדרוזית תוך התייחסות לאופן בו הזהות והקהילה התגבשו בהשפעת השלטון במדינת ישראל. בנוסף, אעמוד על ההבדלים ביחס השלטון לערבים אזרחי מדינת ישראל לעומת הדרוזים אזרחי המדינה. מאחר ועבודה זו אינה עוסקת בחברה הערבית ההתייחסות אליה אינה שלמה והינה מועטה. מטרת הדיון במשפחה הערבית היא להוות מקור השוואה אל מול החברה הדרוזית, ואין בכוונתי להרחיב על המשפחה הערבית. בפרק השלישי והאחרון, אני אציג נתונים אודות שיעור הגירושין בהתפלגות על פי דת תוך ניסיון להסביר את המגמות בשיעור הגירושין בעדה הדרוזית לאור היותה חברה סגורה ומסורתית.

ברצוני להראות כי המדיניות השונה כלפי הדרוזים וכלפי הערבים, הובילה לכך לסגירות תרבותית וחברתית של החברה הדרוזית, דבר שהאט עבורם תהליכים של אינדיבידואליזציה ומודרניזציה יותר מאשר הערבים אזרחי מדינת ישראל. תהליכים אלו משפיעים בצורה ישירה על תפיסת מוסד המשפחה המסורתית, ומכאן גם על האופן בו נתפס רעיון הגירושין. בנוסף, וגם בהמשך ישיר לכך, אני מאמינה כי האופן בה התגבשה הזהות הדרוזית כמיעוט בתוך מיעוט, הובילה לצורך עמוק בחיזוק ערכים של משפחתיות ומסורתיות. ברצוני להביא הסבר אפשרי לכך ששיעור הגירושין בעדה הדרוזית בישראל נמוך משיעור הגירושין בקהילה הערבית ישראלית. השערת המחקר שלי היא כי:

דיפרנציאציה במדיניות השלטון הישראלי כלפי העדה הדרוזית בישראל, בהשוואה לעדה הערבית אזרחי ישראל, הובילה לרמות אינטגרציה שונות של אוכלוסיות אלו, דבר המתבטא בשיעור גירושין נמוך יותר עבור העדה הדרוזית.

תוכן עניינים:

מבוא 3
פרק 1: המשפחה 5
1.1 תיאוריות על המשפחה: 5
1.2 המעבר ממשפחה מסורתית למשפחה הגרעינית: 6
1.3 גירושין במשפחה המודרנית לעומת המשפחה המסורתית: 8
פרק 2 המיעוט הדרוזי לעומת המיעוט הערבי במדינת ישראל 10
2.1 המיעוט הדרוזי בישראל ומדיניות השלטון אליו 10
2.2 הזהות הדרוזית לאור ניסיונות להשתלב בחברה הישראלית 11
2.3 המשפחה הדרוזית בחברה הישראלית 13
פרק 3 הפער באחוז הגירושין 15
3.1 פערים באחוז הנישואין והגירושין כפונקציה של דת 15
3.2 היבטים של השכלה בגידול אחוז הגירושין 16
3.3 למה בכל זאת אחוז הגירושין בעדה הדרוזית נמוך יותר 18
דיון 21
ביבליוגרפיה 24

מידע נוסף

מספר עמודים

26

מקורות

37

שנת הגשה

2014

אין עדיין ביקורות.

היה הראשון לכתוב ביקורת על “סמינריון הקשר בין שיעור הגירושין בעדה הדרוזית למדיניות השלטון בארץ ישראל”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מבוא:

אחת ההנחות של הסוציולוגיה הקלאסית היא שהמשפחה מהווה אבן יסוד אוניברסלית והכרחית לכל חברה אנושית. במאה האחרונה חלו שנויים במשמעות מושג המשפחה והמעמד המוסדי שלה, על אף זאת, עדיין לא קיימת או נמצאה חברה בה מוסד או מבנה זה לא קיימים. ישראל נחשבת עדיין לחברה מסורתית ביותר. פרס וכץ (1991), טוענים כי ההסבר לכך כרוכה בקשר בין דת למדינה, כאשר כל נושא הנישואין והגירושין הועבר לידי שיפוטם של הגופים הדתיים במדינה. נובע מכך, שלשיוך דתי השפעה ישירה על חיי המשפחה.

בעבודה זו ברצוני לעסוק בקשר, בין שיוך דתי, לבין יציבות המבנה המשפחתי במדינת ישראל. בחרתי להתמקד בקהילה הדרוזית, שהיא קהילה מעניינת ביותר, שכן כפי שאני אראה בהמשך, התפתחות הזהות שלה באה בד בבד עם תהליכים הקשורים בהקמת המדינה ובמיסודה. מעניין לראות את התגלגלותו של המוסד המשפחתי בהקשר הזה, ולבחון את שרידותו באמצעות ההחלטה לפירוקו הבאה לידי ביטוי בגירושין.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ”ס) בסוף שנת 2012 אוכלוסיית הדרוזים בישראל מנתה כ- 133,000 נפש המהווים כ- 1.7% מכלל האוכלוסייה (מתוך נתוני הלמ”ס עבור הירחון לשנת 2013). הדת הדרוזית נוצרה במצריים במאה ה- 11 ומקורה באסלאם (פלאח, 2000) מדובר בדת סודית אשר לא כל העדה מורשית לקרוא ולעיין בכתבי הקודש (סאלח, 1998). לדרוזים יחסים “מיוחדים” עם מדינת ישראל ואולי אפילו נכון לומר, יחסים מועדפים המתבטאים בשיתוף פעולה צבאי, מדיני, פוליטי וחברתי (אופנהיימר, 1996). מטרתי להראות כיצד יחסים אלו אפשרו לדרוזים להישאר סגורים ומבודלים דבר התואם, הן את האינטרסים של השלטון במדינת ישראל והן של ההנהגה הדתית של העדה הדרוזית בארץ. כשברצוני לחקור את ההשפעות של חברה סגורה זו על שיעור הגירושין.

על מנת להראות את הקשר בין השלטון לבין הבדלנות הדרוזית לבין שימור מוסד הנישואין אני מחלקת את העבודה לשלושה פרקים. כאשר הפרק הראשון עוסק, בתיאוריות אודות המשפחה ובמעבר מחברה מסורתית המאופיינת במשפחה מורחבת לחברה מודרנית ואף פוסט מודרנית המאופיינת במשפחה גרעינית, תוך, התמקדות בגירושין במשפחה המודרנית לעומת המסורתית. בפרק השני, אני אתמקד בחברה הדרוזית תוך התייחסות לאופן בו הזהות והקהילה התגבשו בהשפעת השלטון במדינת ישראל. בנוסף, אעמוד על ההבדלים ביחס השלטון לערבים אזרחי מדינת ישראל לעומת הדרוזים אזרחי המדינה. מאחר ועבודה זו אינה עוסקת בחברה הערבית ההתייחסות אליה אינה שלמה והינה מועטה. מטרת הדיון במשפחה הערבית היא להוות מקור השוואה אל מול החברה הדרוזית, ואין בכוונתי להרחיב על המשפחה הערבית. בפרק השלישי והאחרון, אני אציג נתונים אודות שיעור הגירושין בהתפלגות על פי דת תוך ניסיון להסביר את המגמות בשיעור הגירושין בעדה הדרוזית לאור היותה חברה סגורה ומסורתית.

ברצוני להראות כי המדיניות השונה כלפי הדרוזים וכלפי הערבים, הובילה לכך לסגירות תרבותית וחברתית של החברה הדרוזית, דבר שהאט עבורם תהליכים של אינדיבידואליזציה ומודרניזציה יותר מאשר הערבים אזרחי מדינת ישראל. תהליכים אלו משפיעים בצורה ישירה על תפיסת מוסד המשפחה המסורתית, ומכאן גם על האופן בו נתפס רעיון הגירושין. בנוסף, וגם בהמשך ישיר לכך, אני מאמינה כי האופן בה התגבשה הזהות הדרוזית כמיעוט בתוך מיעוט, הובילה לצורך עמוק בחיזוק ערכים של משפחתיות ומסורתיות. ברצוני להביא הסבר אפשרי לכך ששיעור הגירושין בעדה הדרוזית בישראל נמוך משיעור הגירושין בקהילה הערבית ישראלית. השערת המחקר שלי היא כי:

דיפרנציאציה במדיניות השלטון הישראלי כלפי העדה הדרוזית בישראל, בהשוואה לעדה הערבית אזרחי ישראל, הובילה לרמות אינטגרציה שונות של אוכלוסיות אלו, דבר המתבטא בשיעור גירושין נמוך יותר עבור העדה הדרוזית.

תוכן עניינים:

מבוא 3
פרק 1: המשפחה 5
1.1 תיאוריות על המשפחה: 5
1.2 המעבר ממשפחה מסורתית למשפחה הגרעינית: 6
1.3 גירושין במשפחה המודרנית לעומת המשפחה המסורתית: 8
פרק 2 המיעוט הדרוזי לעומת המיעוט הערבי במדינת ישראל 10
2.1 המיעוט הדרוזי בישראל ומדיניות השלטון אליו 10
2.2 הזהות הדרוזית לאור ניסיונות להשתלב בחברה הישראלית 11
2.3 המשפחה הדרוזית בחברה הישראלית 13
פרק 3 הפער באחוז הגירושין 15
3.1 פערים באחוז הנישואין והגירושין כפונקציה של דת 15
3.2 היבטים של השכלה בגידול אחוז הגירושין 16
3.3 למה בכל זאת אחוז הגירושין בעדה הדרוזית נמוך יותר 18
דיון 21
ביבליוגרפיה 24

חינם

סמינריון הקשר בין שיעור הגירושין בעדה הדרוזית למדיניות השלטון בארץ ישראל

מידע נוסף

מספר עמודים

26

מקורות

37

שנת הגשה

2014

סמינריון הקשר בין שיעור הגירושין בעדה הדרוזית למדיניות השלטון בארץ ישראל

מידע נוסף

מספר עמודים

26

מקורות

37

שנת הגשה

2014

חינם

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.