(15/04/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

סמינריון- השפעת תמריצים כלכליים ככלי לקידום תעסוקת נשים בארה”ב, קנדה, איחוד אירופי

מבוא

נושא תעסוקת נשים והשתתפותן בכוח העבודה הינו נושא בעל השלכות חברתיות, כלכליות, סוציאליות ותרבותיות Blau and Tekin (2001).

תעסוקת נשים מושפעת מגורמים שונים, תרבותיים, חברתיים, כלכליים. בעבודה זו אנו באים לבחון את כיצד האלמנט הכלכלי משפיע על תעסוקת נשים, ובעיקר כיצד תמריצים שניתן לראותם כמרכזיים משפיעים, אם בכלל, על נושא תעסוקת הנשים בארצות השונות שנבדקו, ארה”ב, קנדה (קוויבק, EC).

מבחינת התמריצים מדובר בנושאים התומכים בהורים, כמו חוקי הקלות מיסוי שמתייחסים לזכויות של הורים והקלות שונות כאשר שני ההורים עובדים במגמה ליצור מצב שיהיה משתלם לאימהות לצאת לעבודה.

יתכן מצב שאם שיוצאת לעבודה מרוויחה נניח 2000 דולר, כאשר בעלה מרוויח נאמר 3000 דולר ובשל הקפיצה מבחינת מס הזוג ישלם 1500 דולר במקום 500 דולר, כלומר הגידול בהכנסתם נטו יהיה מ 2500 דולר ל 3500 דולר. היות ובמצב זה על המשפחה לדאוג לטיפול וחינוך בילד או הילדים שלהם. לכך יש עלויות. אם אותן עלויות הן 300 דולר, יש גידול בהכנסה הפנויה של המשפחה ב 700 דולר. אבל 300 דולר במדינות כמו ארה”ב וקנדה עבור טיפול בילד במעון זה סכום שלעיתים אינו מספיק. אם מדובר ב 800 דולר הגידול יהיה 200 דולר בלבד. האם זה יספיק כמוטיבציה?

יתכן אפילו מצב שמחיר הטיפול בילדים יהיה 1200 דולר. כלומר המשפחה תספוג הפסד של 200 דולר בשל יציאתה של האישה לעבודה. בכל זאת במצבים מסוימים יתכן שאישה תרצה לעבוד בשל החשיבות שהיא נותנת להמשכיות בעבודתה.

לכן בהתייחסות ישירה לנושא מחיר הטיפול בילדים ניתן לסבסד אותו כפי שאמנם נראה בעבודה. סיבסוד כזה בוצע במסגרת תכנית חשובה שנועדה לקדם תעסוקת נשים במדינת קוויבק  בקנדה, ברור שלתכנית סיבסוד כזו יש עלויות רבות. נוצרות גם עלויות בלתי צפויות. הגידול בביקוש לעובדי טיפול בילדים מביא לדרישות שכר ותנאים נלווים, זוהי הוצאה שלא נצפתה אבל היום צריך לקחת אותה בחשבון.

כמו כן יציאת הנשים לעבודה יש לה אפקטים נוספים, למשל משפחות מחליטות שלמרות שיש טיפול מסובסד לילדים, הן מעדיפות טיפול בגנים ופעוטונים פרטיים. כלומר, אם מעריכים שיידרשו 10,000 פעוטונים בהם יקלטו חצי מיליון ילדים (מדובר במספר קבוצות גיל), יתכן ו- 20,000 משפחות שלהן 45,000 ילדים יעדיפו לשלוח את ילדיהן לפעוטונים וגנים פרטיים). הכוונה היא ל 45,000 מעבר למספר הפעוטות והילדים שטופלו קודם לכן מחוץ לביתם. לכן ייוצר פיתרון ליותר ילדים ויש לזה השלכה חיובית. מצד שני תתכן הקמת פעוטונים מיותרים בכלליות או באיזורים מסוימים.

קיימים נושאים רבים בקשר הזה של תעסוקת נשים. יש מצבים שרוצים לסבסד ישירות את שכר הנשים האימהות היוצאות לעבודה. זהו מצב מורכב. סובסידיה חיובית לעובד היא מצב שנוסה בנושאים אחרים כמו סיבסוד עובדים בעלי הכנסה נמוכה והיו לו השלכות שונות. בקוויבק דבר זה לא נוסה, ייתכן כאן מצב הפוך לפיו נשים ירבו ללדת כדי לקבל את אותה סובסידיה. גם המצב בו האימהות ירוויחו יותר מהגברים במקומות עבודתן ובמקרים רבים יותר מבעליהן יתכנו לו השפעות ולא כולן רצויות.

יש מצבים בהם ניתן לסבסד את המעסיקים. כלומר לשלם סכום כספי מסוים לכל מעסיק עבור אישה שיעסיק. זה עלול לעוות את שוק העבודה במובן שלמעסיקים ישתלם יותר להעסיק נשים ולכן הם יעדיפו אותן על פני גברים. נושא כזה יהיו לו השלכות חברתיות כלליות וכן בתוך מקומות העבודה עצמם.

מבחינת חקיקה ניתן לדאוג לחובת שמירת מקום העבודה לאימהות לטווח ממושך יותר, כפי שאמנם בוצע באירופה, אבל זה גורם למעסיקים לא לרצות להעסיק נשים. מעסיק יוצא נפגע ממצב שעובדת שלו יוצאת לחופשת לידה של שישה חודשים והוא חייב לשמור לה את מקום עבודתה. במצב כזה הוא יאלץ לשכור עובד זמני, להכשיר אותו (וזה ייקח כמובן זמן, שבו יעילות העבודה תיפגע והוא ייאלץ להשקיע בכך משאבים) ולבסוף, כלומר בסיום אותה חצי שנה אותו עובד זמני יפוטר והוא יצטרך לקבל את העובדת חזרה למקום העבודה. ברור שזה נושא שתהיה לו השפעה שלילית על תעסוקת הנשים. זוהי דוגמא ברורה איך פעילות שצריכה להיות לה השפעה חיובית על יציאת אימהות לעבודה תביא לתוצאה הפוכה. אלה דברים שנמדדו במחקרים על פיהם אכתוב את העבודה ואנסה לבדוק את התהליכים הקשורים לכך כפי שהתקבלו במחקרים האמפיריים של החוקרים ובדרך שראו בה הם פרשו אותם.

לסיכום, במהלך השנים נעשו מאמצים שונים על מנת להגדיל את חלקן של הנשים בשוק העבודה, והשאלה עד כמה מאמצים אלו נתנו תוצאות מעשיות וקידמו את הנושא, חשובה ממספר היבטים שהזכרנו.

בעבודה זו אנו באים לבחון כיצד תמריצים כלכליים כסבסוד מעונות יום, חופשות לידה בתשלום, אפשרות מעבר למשרה חלקית (בעידוד המעביד על ידי המדינה), הביאו לשינוי לטובה או לרעה, אם בכלל, ברמת השתתפותן של הנשים בשוק העבודה.

במחקרים שנעשו, אותם אנו מביאים בעבודה זו,  בדקו את אופן השפעתם של תמריצים כלכליים על השתתפות נשים בכוח העבודה.

המחקר הוא כמותי ומתבסס על נתונים אמפיריים ורגרסיות משני מחקרים עיקריים של חוקרים שיוזכרו בהמשך ועל מידע נוסף שנאסף.

השערת המחקר היא כי תמריצים כלכליים כגון סבסוד מעונות יום, חופשת לידה בתשלום לאימהות עובדות, וגמישות תעסוקתית, יש בהם לעודד תעסוקת נשים.

אנו נבחן את המחקרים האמורים על מנת לראות באיזה אופן הנחות היסוד מקבלות חיזוק ממחקרים אלו.

תוכן עניינים

תקציר 3

מבוא 6

סקר ספרות 9

השינוי במצב תעסוקת הנשים האמריקאיות 9

חקר המדיניות בקוויבק 14

נתוני תעסוקת נשים באירופה 20

נתוני תעסוקת נשים בישראל 20

השתתפות נשים בכח העבודה על פי פרמטרים שונים 23

סיבסוד שכר אימהות בישראל 25

סיבסוד שכר אימהות בעולם 25

יציאת נשים לעבודה על רקע לאומי 27

שיטת והליך המחקר 35

דיון 36

מסקנות והמלצות 39

ביבליוגרפיה 40

נספחים 43

נספח משך חופשת לידה במדינות נבחרות 43

נספח תעסוקת נשים באירופה 44

נספח השפעת ההורות על תעסוקת נשים וגברים 44

 

מידע נוסף

מספר עמודים

45

מקורות באנגלית

14

מקורות בעברית

15

אין עדיין ביקורות.

היה הראשון לכתוב ביקורת על “סמינריון- השפעת תמריצים כלכליים ככלי לקידום תעסוקת נשים בארה”ב, קנדה, איחוד אירופי”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מבוא

נושא תעסוקת נשים והשתתפותן בכוח העבודה הינו נושא בעל השלכות חברתיות, כלכליות, סוציאליות ותרבותיות Blau and Tekin (2001).

תעסוקת נשים מושפעת מגורמים שונים, תרבותיים, חברתיים, כלכליים. בעבודה זו אנו באים לבחון את כיצד האלמנט הכלכלי משפיע על תעסוקת נשים, ובעיקר כיצד תמריצים שניתן לראותם כמרכזיים משפיעים, אם בכלל, על נושא תעסוקת הנשים בארצות השונות שנבדקו, ארה”ב, קנדה (קוויבק, EC).

מבחינת התמריצים מדובר בנושאים התומכים בהורים, כמו חוקי הקלות מיסוי שמתייחסים לזכויות של הורים והקלות שונות כאשר שני ההורים עובדים במגמה ליצור מצב שיהיה משתלם לאימהות לצאת לעבודה.

יתכן מצב שאם שיוצאת לעבודה מרוויחה נניח 2000 דולר, כאשר בעלה מרוויח נאמר 3000 דולר ובשל הקפיצה מבחינת מס הזוג ישלם 1500 דולר במקום 500 דולר, כלומר הגידול בהכנסתם נטו יהיה מ 2500 דולר ל 3500 דולר. היות ובמצב זה על המשפחה לדאוג לטיפול וחינוך בילד או הילדים שלהם. לכך יש עלויות. אם אותן עלויות הן 300 דולר, יש גידול בהכנסה הפנויה של המשפחה ב 700 דולר. אבל 300 דולר במדינות כמו ארה”ב וקנדה עבור טיפול בילד במעון זה סכום שלעיתים אינו מספיק. אם מדובר ב 800 דולר הגידול יהיה 200 דולר בלבד. האם זה יספיק כמוטיבציה?

יתכן אפילו מצב שמחיר הטיפול בילדים יהיה 1200 דולר. כלומר המשפחה תספוג הפסד של 200 דולר בשל יציאתה של האישה לעבודה. בכל זאת במצבים מסוימים יתכן שאישה תרצה לעבוד בשל החשיבות שהיא נותנת להמשכיות בעבודתה.

לכן בהתייחסות ישירה לנושא מחיר הטיפול בילדים ניתן לסבסד אותו כפי שאמנם נראה בעבודה. סיבסוד כזה בוצע במסגרת תכנית חשובה שנועדה לקדם תעסוקת נשים במדינת קוויבק  בקנדה, ברור שלתכנית סיבסוד כזו יש עלויות רבות. נוצרות גם עלויות בלתי צפויות. הגידול בביקוש לעובדי טיפול בילדים מביא לדרישות שכר ותנאים נלווים, זוהי הוצאה שלא נצפתה אבל היום צריך לקחת אותה בחשבון.

כמו כן יציאת הנשים לעבודה יש לה אפקטים נוספים, למשל משפחות מחליטות שלמרות שיש טיפול מסובסד לילדים, הן מעדיפות טיפול בגנים ופעוטונים פרטיים. כלומר, אם מעריכים שיידרשו 10,000 פעוטונים בהם יקלטו חצי מיליון ילדים (מדובר במספר קבוצות גיל), יתכן ו- 20,000 משפחות שלהן 45,000 ילדים יעדיפו לשלוח את ילדיהן לפעוטונים וגנים פרטיים). הכוונה היא ל 45,000 מעבר למספר הפעוטות והילדים שטופלו קודם לכן מחוץ לביתם. לכן ייוצר פיתרון ליותר ילדים ויש לזה השלכה חיובית. מצד שני תתכן הקמת פעוטונים מיותרים בכלליות או באיזורים מסוימים.

קיימים נושאים רבים בקשר הזה של תעסוקת נשים. יש מצבים שרוצים לסבסד ישירות את שכר הנשים האימהות היוצאות לעבודה. זהו מצב מורכב. סובסידיה חיובית לעובד היא מצב שנוסה בנושאים אחרים כמו סיבסוד עובדים בעלי הכנסה נמוכה והיו לו השלכות שונות. בקוויבק דבר זה לא נוסה, ייתכן כאן מצב הפוך לפיו נשים ירבו ללדת כדי לקבל את אותה סובסידיה. גם המצב בו האימהות ירוויחו יותר מהגברים במקומות עבודתן ובמקרים רבים יותר מבעליהן יתכנו לו השפעות ולא כולן רצויות.

יש מצבים בהם ניתן לסבסד את המעסיקים. כלומר לשלם סכום כספי מסוים לכל מעסיק עבור אישה שיעסיק. זה עלול לעוות את שוק העבודה במובן שלמעסיקים ישתלם יותר להעסיק נשים ולכן הם יעדיפו אותן על פני גברים. נושא כזה יהיו לו השלכות חברתיות כלליות וכן בתוך מקומות העבודה עצמם.

מבחינת חקיקה ניתן לדאוג לחובת שמירת מקום העבודה לאימהות לטווח ממושך יותר, כפי שאמנם בוצע באירופה, אבל זה גורם למעסיקים לא לרצות להעסיק נשים. מעסיק יוצא נפגע ממצב שעובדת שלו יוצאת לחופשת לידה של שישה חודשים והוא חייב לשמור לה את מקום עבודתה. במצב כזה הוא יאלץ לשכור עובד זמני, להכשיר אותו (וזה ייקח כמובן זמן, שבו יעילות העבודה תיפגע והוא ייאלץ להשקיע בכך משאבים) ולבסוף, כלומר בסיום אותה חצי שנה אותו עובד זמני יפוטר והוא יצטרך לקבל את העובדת חזרה למקום העבודה. ברור שזה נושא שתהיה לו השפעה שלילית על תעסוקת הנשים. זוהי דוגמא ברורה איך פעילות שצריכה להיות לה השפעה חיובית על יציאת אימהות לעבודה תביא לתוצאה הפוכה. אלה דברים שנמדדו במחקרים על פיהם אכתוב את העבודה ואנסה לבדוק את התהליכים הקשורים לכך כפי שהתקבלו במחקרים האמפיריים של החוקרים ובדרך שראו בה הם פרשו אותם.

לסיכום, במהלך השנים נעשו מאמצים שונים על מנת להגדיל את חלקן של הנשים בשוק העבודה, והשאלה עד כמה מאמצים אלו נתנו תוצאות מעשיות וקידמו את הנושא, חשובה ממספר היבטים שהזכרנו.

בעבודה זו אנו באים לבחון כיצד תמריצים כלכליים כסבסוד מעונות יום, חופשות לידה בתשלום, אפשרות מעבר למשרה חלקית (בעידוד המעביד על ידי המדינה), הביאו לשינוי לטובה או לרעה, אם בכלל, ברמת השתתפותן של הנשים בשוק העבודה.

במחקרים שנעשו, אותם אנו מביאים בעבודה זו,  בדקו את אופן השפעתם של תמריצים כלכליים על השתתפות נשים בכוח העבודה.

המחקר הוא כמותי ומתבסס על נתונים אמפיריים ורגרסיות משני מחקרים עיקריים של חוקרים שיוזכרו בהמשך ועל מידע נוסף שנאסף.

השערת המחקר היא כי תמריצים כלכליים כגון סבסוד מעונות יום, חופשת לידה בתשלום לאימהות עובדות, וגמישות תעסוקתית, יש בהם לעודד תעסוקת נשים.

אנו נבחן את המחקרים האמורים על מנת לראות באיזה אופן הנחות היסוד מקבלות חיזוק ממחקרים אלו.

תוכן עניינים

תקציר 3

מבוא 6

סקר ספרות 9

השינוי במצב תעסוקת הנשים האמריקאיות 9

חקר המדיניות בקוויבק 14

נתוני תעסוקת נשים באירופה 20

נתוני תעסוקת נשים בישראל 20

השתתפות נשים בכח העבודה על פי פרמטרים שונים 23

סיבסוד שכר אימהות בישראל 25

סיבסוד שכר אימהות בעולם 25

יציאת נשים לעבודה על רקע לאומי 27

שיטת והליך המחקר 35

דיון 36

מסקנות והמלצות 39

ביבליוגרפיה 40

נספחים 43

נספח משך חופשת לידה במדינות נבחרות 43

נספח תעסוקת נשים באירופה 44

נספח השפעת ההורות על תעסוקת נשים וגברים 44

 

300.00 

סמינריון- השפעת תמריצים כלכליים ככלי לקידום תעסוקת נשים בארה”ב, קנדה, איחוד אירופי

מידע נוסף

מספר עמודים

45

מקורות באנגלית

14

מקורות בעברית

15

סמינריון- השפעת תמריצים כלכליים ככלי לקידום תעסוקת נשים בארה”ב, קנדה, איחוד אירופי

מידע נוסף

מספר עמודים

45

מקורות באנגלית

14

מקורות בעברית

15

300.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.