הקדמה

המחקר הנוכחי מבקש לבחון קבוצה באוכלוסייה שלא זוכה לייצוג רב במחקרים שנעשו בתחום ההגירה הרוסית בישראל וכן לייצוג מועט ולעיתים שלילי בחברה הישראלית באופן כללי. התמקדות באוכלוסייה של טרנסג’נדרים מאפשרת בחינה של מורכבויות נוספות שעולות מהמתח שבין קונפורמיות חברתית לבין חתירה תחת ההגמוניה ההטרו-נורמטיבית של מהגרים להטבי”ם. מחד, טרנסג’נדרים מערערים באופן הבולט ביותר על הקשר בין מין למגדר ומאידך, ישנם הבוחרים לאמץ זהות מגדרית התואמת ככל האפשר את הנורמות המגדריות המקובלותNeilson, 2008)  Tiven &). היות ומדובר באוכלוסייה של מהגרים העיסוק במתח שבין קונפורמיות חברתית לבין חתירה תחתיו דורש מאתנו בחינה כפולה של המתח הזה גם ביחס לייצוגים המגדריים הנורמטיביים של גבריות ונשיות במדינת ישראל וגם ביחס לייצוגים במדינת המוצא.

במחקר הנוכחי אבקש לבחון האם הזהות המגדרית של טרנסג’נדרים מהגרים בישראל תואמת נורמות חברתיות ישראליות, רוסיות ואחרות, או שמא מדובר בשילוב היברידי של נורמות שונות. קונצמן Kuntsman, 2003)), חושפת כיצד מצאו הלסביות הרוסיות בית בישראל במסגרת הקהילה הלהטבי”ת, אולם ראוי לשאול האם הדבר נכון גם לגבי טרנסג’נדרים שמתקשים לראות את עצמם כחלק מהקהילה להטבי”ת שלא ראתה לנגד עיניה את הצרכים והזכויות שלהם? האם הקליטה שלהם בארץ בכלל הייתה מלוות בהשתייכות לאיזושהי קהילה? האם הם חווים קושי כפול כמהגרים וכטרנסג’נדרים או שההגירה לישראל דווקא אפשרה להם לחיות במגדר שעמו הם מזדהים?

התיאוריה הקווירית הינה תיאוריה פוסט-סטרוקטורליסטית הנשענת על ראיה פמיניסטית המאתגרת את ההנחה שישנו קשר אימננטי בין מין למגדר ומתמקדת בלימודים הומו-לסביים הבוחנים את ההשפעה של ההבניה החברתית על מופעים וזהויות מגדריות (קידר, זיו ואורן, 2003). התיאוריה הקווירית מבקשת לכלול בתוכה כל נטייה מינית וזהות מגדרית שאינה הטרו-נורמטיבית כמו בי-סקסואליים (אנשים הנמשכים לשני המינים), אינטרסקס (בעלי אברי מין זכריים ונקביים), וטרנסג’נדרים (קידר, זיו ואורן, 2003). התיאוריה הקווירית מהווה את נקודת המוצא במחקר הנוכחי מאחר והנה בוחנת את הזהות המגדרית הקווירית בהיבט של תופעה חברתית.

בין הסיבות העיקריות לבחירת הנושא היא החברות עם אחת המרואיינות רובי (שם בדוי) ועם טרנסג’נדרים נוספים ודרכם היחשפות לקשיים, מצוקות, לבטים והחוויות השונות של הקהילה המעוררת בי אמפתיה ועניין רב. סיבה נוספת היא ההשתייכות העצמית לקהילה הלהטבי”ת, בהיותו מגדירה עצמי כפאנסקסואלית (מי שיכולה להמשך/ להתאהב באנשים על פני כל הקשת המינית והמגדרית). לכן, למרות שאני סיסג’נדרית אני כן מזוהה עם הקהילה הלהטבי”ת והקווירית בפרט והיא מהווה חלק מרכזי מהמעגל החברתי שלי.