(17/07/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

סמינריון “יזמות-חברתית” כבסיס לצמיחת תודעה ביקורתית בקרב ילדים וילדות, על-פי שלבי התפתחות התודעה הביקורתית

מבוא

בית הספר הרצוי אינו מוגדר, לפי התפיסה הביקורתית, כמקום בו מונחלת תרבות אוניברסלית “מקודשת” (אקולטורציה), ולא מקום בו קיימת קונפורמיות חברתית (סוציאליזציה) ואף לא מקום בו מתמקדים בפיתוח היחיד תוך הפיכת הסובייקטיביות שלו לערך עליון של החינוך (אינדיווידואציה) אלא שעל פי הנרי ג’רו (1988), בית הספר הביקורתי מוגדר כ’מתחם ציבורי דמוקרטי’, כלומר מקום בו מתחנכים התלמידים לקראת אזרחות פעילה בדמוקרטיה אמיתית. לאור התפיסה הביקורתית יש להקנות את הידע וללמד את הפרט כיחיד חושב בהתאמם לחזון משתף של הלומדים כמי שירצו לחיות יחד בחברה שיוויונית וצודקת יותר. לפיכך ערכים של סולידריות, סמכות משחררת, שיוויון ושותפות מכתיבים את הדרך, והמאמץ העיקרי של בית הספר הרצוי הוא לחנך אזרחים חושבים, אשר יבקשו לממש את הערכים עליהם חונכו בחברה.

בניגוד לחינוך “הבנקאי” על פי פרירה (1981), שלפיו התלמידים הופכים לכלי קיבול שעל המורה למלאם תוכן על ידי שינון וחזרה על החומר הנלמד, ובמקום לפתח תקשורת עם התלמידים הוא מפקיד אצלם “הפקדות”, כממלא תפקיד של “המורה היודע כל”, הבא להעניק את הידע לתלמידים שאינם יודעים כלום, ויכולת האחסנה של ההפקדות הללו מובילה אותם לחוסר ביצירתיות ולמחסור במודעות ביקורתית כלפי העולם. לדעת פרירה הידע צומח ועולה אך ורק בזכות הגילוי והמחקר של האנשים זה עם זה ועם העולם ופיתח את החינוך המשחרר, המציג את בעיותיהם של אנשים ביחסם עם העולם והחותר לפשרה בין המורים לתלמידים בכך ששניהם משמשים מורים ותלמידים יחד.

הפדגוגיה הביקורתית נעשית יותר ויותר מקובלת בשנים האחרונות בקרב אנשי חינוך בעלי גישות חברתיות מסוגים שונים, אך יחד עם השימוש המתרחב במושג נולדו משמעויות ופירושים שונים למושג השונות מהמשמעות שיוחסה לו על ידי פאולו פריירה, אך זוהי תופעה לגיטימית, מפני שכל ההוגים מחויבים לעקרונות יסוד ביקורתיים במידה זו או אחרת, וניתן לתמצת אותם בהגדרת הפדגוגיה כפעולה של חינוך לשם שיחרור אישי, כלכלי, פוליטי וחברתי מעוול, מדיכוי ומניצול לסוגיהם השונים (גובר, 1999)
מחנכים בארצות שונות מנסים ליישם את החינוך הביקורתי בכיוון דידקטי, אך ההישגים המעשיים לעומת התיאורתיים, מעטים מאוד, וזאת בעיקר מפני שקשה לממש בתוך מערכת חינוך רישמית פדגוגיה אחרת.

הנטייה, בעיקר בארץ, בקרב אנשי חינוך היא לאמץ את גישתו של פריירה ומשתמשים בפדגוגיה הדיאלוגית שלו ככלי דידקטי נייטראלי כביכול מבחינה פוליטית, וזאת בניגוד לטענה הביקורתית, שכל “נייטראליות” היא הנצחה של הסטטוס קוו מבחינה פוליטית או תרבותית. כתוב היטב אך חסרה אמירה על מה העבודה ולמה.

 

תוכן עניינים

מבוא 3
● מהי פדגוגיה ביקורתית …………………………………………………………………………….4
1. מהותה של הפדגוגיה הביקורתית ……………………………………………….4
2. חינוך הוא פוליטי בבסיסו …………………………………………………………5
3. דיאלוג …………………………………………………………………………………6
4. סמכות משחררת …………………………………………………………………….6
5. העצמה …………………………………………………………………………………7
6. מסר גלוי וסמוי בתוכניות הלימודים …………………………………………….7
7. רלוונטיות ללומדים ………………………………………………………………….8
● שלבי התפתחות התודעה הביקורתית ……………………………………………………………9
● פרויקט “יזמות חברתית” ………………………………………………………………………….10
1. הרציונל ………………………………………………………………………………..11
2. פרוט התנהלות התוכנית – טכנית ופדגוגית …………………………………….11
● מתודולוגיה 13
● ממצאים …….15
ה.1 רלוונטיות ללומדים …….15
ה.1 דיאלוג בקבוצה רב-גילאית …..17
ה.1 העצמה …….18
ה.1 מסר גלוי וסמוי בתוכניות …….20
ה.1 שלבי התפתחות התודעה הביקורתית …….21
● דיון ומסקנות 24
● ביבליוגרפיה………………………………………………………………………………………….27
● נספחים…………………………………………………………………………………………………29

מידע נוסף

מספר עמודים

32

מספר עמודים כולל נספחים

38

מקורות בעברית

15

מקורות באנגלית

7

אין עדיין ביקורות.

היה הראשון לכתוב ביקורת על “סמינריון “יזמות-חברתית” כבסיס לצמיחת תודעה ביקורתית בקרב ילדים וילדות, על-פי שלבי התפתחות התודעה הביקורתית”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מבוא

בית הספר הרצוי אינו מוגדר, לפי התפיסה הביקורתית, כמקום בו מונחלת תרבות אוניברסלית “מקודשת” (אקולטורציה), ולא מקום בו קיימת קונפורמיות חברתית (סוציאליזציה) ואף לא מקום בו מתמקדים בפיתוח היחיד תוך הפיכת הסובייקטיביות שלו לערך עליון של החינוך (אינדיווידואציה) אלא שעל פי הנרי ג’רו (1988), בית הספר הביקורתי מוגדר כ’מתחם ציבורי דמוקרטי’, כלומר מקום בו מתחנכים התלמידים לקראת אזרחות פעילה בדמוקרטיה אמיתית. לאור התפיסה הביקורתית יש להקנות את הידע וללמד את הפרט כיחיד חושב בהתאמם לחזון משתף של הלומדים כמי שירצו לחיות יחד בחברה שיוויונית וצודקת יותר. לפיכך ערכים של סולידריות, סמכות משחררת, שיוויון ושותפות מכתיבים את הדרך, והמאמץ העיקרי של בית הספר הרצוי הוא לחנך אזרחים חושבים, אשר יבקשו לממש את הערכים עליהם חונכו בחברה.

בניגוד לחינוך “הבנקאי” על פי פרירה (1981), שלפיו התלמידים הופכים לכלי קיבול שעל המורה למלאם תוכן על ידי שינון וחזרה על החומר הנלמד, ובמקום לפתח תקשורת עם התלמידים הוא מפקיד אצלם “הפקדות”, כממלא תפקיד של “המורה היודע כל”, הבא להעניק את הידע לתלמידים שאינם יודעים כלום, ויכולת האחסנה של ההפקדות הללו מובילה אותם לחוסר ביצירתיות ולמחסור במודעות ביקורתית כלפי העולם. לדעת פרירה הידע צומח ועולה אך ורק בזכות הגילוי והמחקר של האנשים זה עם זה ועם העולם ופיתח את החינוך המשחרר, המציג את בעיותיהם של אנשים ביחסם עם העולם והחותר לפשרה בין המורים לתלמידים בכך ששניהם משמשים מורים ותלמידים יחד.

הפדגוגיה הביקורתית נעשית יותר ויותר מקובלת בשנים האחרונות בקרב אנשי חינוך בעלי גישות חברתיות מסוגים שונים, אך יחד עם השימוש המתרחב במושג נולדו משמעויות ופירושים שונים למושג השונות מהמשמעות שיוחסה לו על ידי פאולו פריירה, אך זוהי תופעה לגיטימית, מפני שכל ההוגים מחויבים לעקרונות יסוד ביקורתיים במידה זו או אחרת, וניתן לתמצת אותם בהגדרת הפדגוגיה כפעולה של חינוך לשם שיחרור אישי, כלכלי, פוליטי וחברתי מעוול, מדיכוי ומניצול לסוגיהם השונים (גובר, 1999)
מחנכים בארצות שונות מנסים ליישם את החינוך הביקורתי בכיוון דידקטי, אך ההישגים המעשיים לעומת התיאורתיים, מעטים מאוד, וזאת בעיקר מפני שקשה לממש בתוך מערכת חינוך רישמית פדגוגיה אחרת.

הנטייה, בעיקר בארץ, בקרב אנשי חינוך היא לאמץ את גישתו של פריירה ומשתמשים בפדגוגיה הדיאלוגית שלו ככלי דידקטי נייטראלי כביכול מבחינה פוליטית, וזאת בניגוד לטענה הביקורתית, שכל “נייטראליות” היא הנצחה של הסטטוס קוו מבחינה פוליטית או תרבותית. כתוב היטב אך חסרה אמירה על מה העבודה ולמה.

 

תוכן עניינים

מבוא 3
● מהי פדגוגיה ביקורתית …………………………………………………………………………….4
1. מהותה של הפדגוגיה הביקורתית ……………………………………………….4
2. חינוך הוא פוליטי בבסיסו …………………………………………………………5
3. דיאלוג …………………………………………………………………………………6
4. סמכות משחררת …………………………………………………………………….6
5. העצמה …………………………………………………………………………………7
6. מסר גלוי וסמוי בתוכניות הלימודים …………………………………………….7
7. רלוונטיות ללומדים ………………………………………………………………….8
● שלבי התפתחות התודעה הביקורתית ……………………………………………………………9
● פרויקט “יזמות חברתית” ………………………………………………………………………….10
1. הרציונל ………………………………………………………………………………..11
2. פרוט התנהלות התוכנית – טכנית ופדגוגית …………………………………….11
● מתודולוגיה 13
● ממצאים …….15
ה.1 רלוונטיות ללומדים …….15
ה.1 דיאלוג בקבוצה רב-גילאית …..17
ה.1 העצמה …….18
ה.1 מסר גלוי וסמוי בתוכניות …….20
ה.1 שלבי התפתחות התודעה הביקורתית …….21
● דיון ומסקנות 24
● ביבליוגרפיה………………………………………………………………………………………….27
● נספחים…………………………………………………………………………………………………29

290.00 

סמינריון “יזמות-חברתית” כבסיס לצמיחת תודעה ביקורתית בקרב ילדים וילדות, על-פי שלבי התפתחות התודעה הביקורתית

מידע נוסף

מספר עמודים

32

מספר עמודים כולל נספחים

38

מקורות בעברית

15

מקורות באנגלית

7

סמינריון “יזמות-חברתית” כבסיס לצמיחת תודעה ביקורתית בקרב ילדים וילדות, על-פי שלבי התפתחות התודעה הביקורתית

מידע נוסף

מספר עמודים

32

מספר עמודים כולל נספחים

38

מקורות בעברית

15

מקורות באנגלית

7

290.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.