מבוא

ביכולתה של התקשורת לעצב את דעתו של הקהל. המחקר הנוכחי מתמקד בהשפעת התקשורת על עמדות הקהל כלפי מיעוט אתני בחברה. מהספרות המדעית עולה כי התקשורת יוצרת מציאות, שאינה בהכרח המציאות האובייקטיבית. טענה זו מבוססת היטב על מחקרים קודמים אשר הראו שוב ושוב כי ניתן להשפיע על עמדותיו של הקהל באמצעות אופן הצגה של תכנים (לאור ואחרים, 2006; Branton & Dunaway, 2009; Chong, & Druckman, 2007b). המחקר הנוכחי מתמקד בבחינה של אופן הסיקור של קהילת יהודים יוצאי אתיופיה.

קיים מגוון רחב של גישות תיאורטיות אשר מסבירות כיצד התקשורת עשויה להשפיע על דעת הקהל. המחקר הנוכחי מתמקד בבחינה של קביעת סדר היום הציבורי על ידי התקשורת וכן במסגור התקשורתי של מיעוטים בחברה. תיאוריית קביעת סדר היום מתארת כיצד התקשורת יוצרת את סדר יומו של הקהל בכך שמבליטה תכנים מסוימים יותר לעומת אחרים (מקומבס ושו, 1972). תהליך יצירת המציאות המדומה מתרחש תוך כדי השפעת התקשורת על הקוגניציה של הקהל, מה שגורם לגיבוש מאולץ של עמדה זו או אחרת (מקומבס ושו, 1972). כלומר, קהל הצופים חווה את המציאות המעוצבת על פי התכנים המסוקרים על ידי התקשורת, שבונה את סדר יומם סביב אירועים המובלטים פחות או יותר. עיצוב האג’נדה סביב קבוצות של מיעוט אתני בחברה ניתן לראות כהצמדה של מסרים שליליים לזיכרון, שנזכרים טוב יותר לעומת מסרים חיוביים (Branton & Dunaway, 2009).

על פי תיאוריית המסגור, דרך הצגת התכנים משפיעה על אופן קליטת המידע בקרב הקהל. כמו כן, מסגור תקשורתי מתייחס לעיצוב המציאות על ידי הבלטה של אירועים מסוימים (Chong, & Druckman, 2007b). להשפעת המסגור ישנם גורמים מתערבים. למשל, ישנה חשיבות בכמות המסגרות המתחרות בתקשורת על אותו הנושא, לכמות המשאבים הניתנים לקידום הנושא או אפילו לערכים האישיים של הקהל (Chong, & Druckman, 2007b). למשל, מהספרות המדעית עולה כי ריבוי מסגרות בתקשורת מווסת את מידת השפעתם על העמדות. למשל, קיימים מסגורים מנוגדים שעשויים לנטרל את ההשפעות השליליות (Chong, & Druckman, 2007b).

מסגור תקשורתי או קביעת סדר יומו של הקהל מושפע, בין היתר, ממאבקי כוחות פוליטיים. בעלי המשאבים והסמכויות קובעים, במידה רבה, את הסדר הציבורי ועושים באת באמצעות התקשורת. משאבים יכולים לתרום לכמות הסיקור ואופי הסיקור של נושא זה או אחר (Chong, & Druckman, 2007a). למשל, “סיפורי הצלחה” של בני העדה האתיופית מעבירים מסרים סמויים להשבחה ותמיכה בדמות פוליטית כלשהי, שדואגת לקהילות של מיעוטים בחברה (לאור ואחרים, 2006).

גורמים מתווכים אלה רלוונטיים במיוחד כאשר מדובר במסגור של קבוצת מיעוט אתני בחברה. למשל, העדה האתיופית בישראל. מחקרים רבים מראים כי התקשורת מציגה מיעוטים אתניים באור שלילי (Boomgaarden & Vliegenthart, 2007; Meeussen, Phalet, Meeus, Van Acker, Montreuil, & Bourhis, 2013; Trebbe, & Schoenhagen, 2011). בדרך כלל, מדובר בהצגה של אירועי פשיעה, אלימות, בעיות חברתיות או בעיות הקשורות להגירה בלתי חוקית (Meeussen, et al., 2013). בנוסף, קבוצות המיעוט או המהגרים מוצגים כאיום על חברת הרוב עקב היותם חברה “בעייתית”, הגורמת לאלימות ועשויה להוביל להתפוררות של החברה כולה (אירם וולודבסקי, 2009; מנגיסטו, 2008). ניתן להתייחס אל הבחנה בין קבוצת הרוב לבין קבוצת המיעוט במסגרת התיאורטית של השתייכות הקבוצתית והזהות החברתית. על פי גישה זו, חברי קבוצת הרוב נוטים לפתח תגובות פסיכולוגיות שליליות כלפי הקבוצה המאיימת (Boomgaarden & Vliegenthart, 2007). לכן, כאשר קבוצה מסוימת מוצגת באור שלילי, יש לכך השלכות על העמדות הנוצרות כלפי חברי קבוצה זאת בקרב חברי קבוצת הרוב.

לעמדות שליליות כלפי מהגרים ישנן השלכות על החברה כולה. ראשית, הדחקה או פיתוח תגובות שליליות כלפי חברי קבוצת המיעוט מקשה על הסתגלותם במדינה החדשה וכן בהשתלבותם בחברה (Trebbe, & Schoenhagen, 2011). יתירה מזו, אופן הצגת הקהילה בתקשורת משפיעה על הזהות החברתית של חברי קבוצת המיעוט. מחקרים מראים כי מהגרים נוטים להתרחק מהתקשורת המקומית ופונים אל התקשורת של מדינת המקור (Trebbe, & Schoenhagen, 2011). אחת הסיבות לכך עשויה להיות הדחיה שהם חשים מהתקשורת המקומית.

ישנם מספר גורמים שעשויים לתרום לעיצוב עמדות שליליות בקרב הקהל כלפי קהילת המיעוט. למשל, ברוב המקרים הפרשות המסוקרות, שליליות ככל שיהיו, מוצגות בהקשר כוללני ולא יחידני או פרטני. כלומר, כאשר מתרחש אירוע שלילי כלשהו, הוא מסוקר באופן מוכלל על כל חברי הקבוצה (Deuze, 2006). אופן הצגה זה יוצר עמדה שלילית כלפי כל חברה הקהילה.

לסיכום, ניתן לומר כי באופן כללי, קיימים מספר הטיות בתקשורת המתייחסות להצגה של קבוצת המיעוט, שהן דחיקה לשוליים, תיוג סטריאוטיפי ומסגור. תת ייצוג מתייחס לחוסר איזון בין ייצוג המיעוטים לבין אחוז האוכלוסייה שהם מייצגים. תיוג וסטריאוטיפים מתייחס לסיקור כללי ומוכלל על כל חברה הקבוצה. מסגור המתייחס לסיקור תקשורתי דומיננטי של נושאים שליליים בהשוואה לסיפורים שאינם אתניים (Trebbe, & Schoenhagen, 2011).

מטרת המחקר הנוכחי לבחון את סוגי ההטיה הקיימים בסיקור של קהילה אתיופית בישראל והשפעות של אופן ייצוג תקשורתי זה על עמדת הקהל. לפיכך, שאלת המחקר הנוכחי הנן:
1Q: האם ימצא קשר בין מסגור תקשורתי של העדה האתיופית לבין העמדה שהציבור רוכש כלפיה?
Q2: האם קיים קשר בין מידת הצריכה של התקשורת לבין העמדה שהציבור רוכש כלפי העדה האתיופית בישראל?

1. מבוא- 3
2. סקירת ספרות- 5
2.1 רקע תיאורטי- 5
2.1.1 גישת האג’נדה או קביעת סדר היום על ידי התקשורת- 5
2.1.2 גישת המסגור- 6
2.3 סיקור של מיעוטים בתקשורת- 8
2.3.1 קבוצת הרוב נגד קבוצת המיעוט- 8
2.3.2 תיאורים שליליים של מיעוטים אתיים בתקשורת- 9
2.3.3 הטיות בייצוג מדיה ותפיסות- 10
2.3.4 ייצוג העדה האתיופית בתקשורת- 11
3. שאלות והשערות המחקר- 15
3.1 שאלות המחקר- 15
3.2 השערות המחקר- 15
3.3 הגדרת משתנים- 15
4. מתודולוגיה- 16
4.1 אוכלוסיית המחקר ומגדם- 16
4.2 כלי המחקר- 16
4.3 הליך המחקר- 17
4.4 היבטים אתיים- 18
5. ממצאים- 19
5.1 מדגם המחקר- 19
5.2 בחינת ההשערות- 20
5.3 ניתוחי המשך- 22
6. דיון- 25
6.1 סיכום הממצאים- 25
6.2 סיכום ומסקנות- 26
ביבילוגרפיה- 28
נספח 1 – הסקר- 31
נספח 2 – פלטים סטטיסטיים- 36