(23/04/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

סמינריון כיצד באה לידי ביטוי התמודדותם של בני הדור השני עם זיכרונות הוריהם בקולנוע הדוקומנטרי משנות השמונים ואילך

מבוא

מחקר פסיכולוגי בנוגע לניצולי השואה

 

מחקר אמריקאי שבדק ניצולי שואה שפנו לטיפול פסיכולוגי מעלה את הממצאים שהניצולים חווים פוסט טראומה כל חייהם. חוקרים בדקו 27 ניצולי שואה חמישים שנה לאחר השואה שפנו אליהם לטיפול, ומתוכם ל 20 מטופלים, או 74% נמצאה הפרעה פוסט טראומטית, מה שמראה שהתופעה נמצאת אצלם לאורך כל חייהם (טרפלר, בראונשטיין, מוסקוביץ, פרידמן, 2007). אצל ארבעה מתוך השבעה שלא אובחנו כבעלי פוסט טראומה נמצאו הפרעות נפשיות קשות של חרדה, שלא מוגדרות כפוסט טראומה. רק שלושה מבין 27 המשתתפים נמצאו ללא חרדות קשות. הנחקרים דיווחו אמנם על ירידה לאורך השנים בסימפטומים של תופעת הפוסט טראומה, אך עם זאת הם דיווחו על עלייה בתגובות כמו הימנעות מהסביבה וחוסר אכפתיות. מחקר אחר שנעשה בתחום מצא שככל שגיל האדם שחווה פוסט טראומה עולה, כך גוברת נטייתו להתבודדות והימנעות מחברה (מקפרלן, 1990). סלומון ופרגר, שחקרו ניצולי שואה שחיים בישראל בזמן מלחמת המפרץ, מצאו שמעבר לדיכאון, חווים הניצולים תפיסה גדולה יותר של סכנה, מצוקה פסיכולוגית גדולה יותר, ומצבים רבים יותר של חרדה, עצבנות והתרגשות מאשר מבוגרים בני אותו הגיל אשר לא חוו את השואה.

החוקרים טוענים שמתן עדות ע”י הניצולים הפיג אצלם את תחושת המתח והחרדה, ונתן להם את האפשרות להמשיך ולתפקד בצורה נורמלית. החוקרים הללו טוענים שרוב הנחקרים שהגיעו לבקש עזרה מעולם לא שיתפו עם ילדיהם את מה שעבר עליהם בתקופת השואה.

כהן, רחלי ודקל כתבו מחקר על קשיים באינטימיות ותופעת פוסט טראומה אצל ניצולי שואה שהיו ילדים בזמן השואה. הן מסבירות שמרבית הילדים נחשפו לכמה סוגי טראומה, חלק לבדם וחלק עם בני משפחה. אצל ילדים שאיבדו דמויות משמעותיות במשפחה ההתפתחות האישית נפגעה ביתר שאת. הן טוענות שהחשיפה לטראומה בגיל הילדות עיצבה סגנון התמודדות שהתבטא במנגנוני ההגנה הבאים: הכחשה, הדחקה, עצירת רגשות וניתוק אישי. המנגנונים הללו אמנם עזרו לילדים להתמודד עם הזוועות, אך במקביל לא איפשרו עיבוד תהליכי אבל. מעבר לכך, מונות החוקרות השפעות ארוכות טווח אצל ניצולים שחווים פוסט טראומה: סימפטומים חודרניים, המתבטאים בחזרת האירועים הטראומטיים גם שנים לאחר שקרו. סימפטומים הימנעותיים, המתבטאים מהתרחקות הניצול מכל דבר שיזכיר לו את החוויות המצלקות, כולל דברים שפעם אהב. וסימפטומים של עוררות יתר, המתבטאים בדריכות יתר, סף גירוי נמוך, קושי להתרכז, עצבנות ותוקפנות (כהן, דקל, סלומון, 2007).

 

תוכן עניינים

פתח דבר 3
מבוא 4
מחקר פסיכולוגי על ניצולי שואה 5
בני הדור השני 7
גישות בקולנוע הדוקומנטרי לניצולי השואה 12
פרק ראשון: ניתוח הסרט “הוגו” 16
פרק שני: ניתוח הסרט “פיצה באושוויץ” 23
פרק שלישי: ניתוח הסרט “שישה מיליון ואחד” 32
ביבליוגרפיה 39

 

מידע נוסף

מספר עמודים

41

מקורות

31

שנת הגשה

2014

אין עדיין ביקורות.

היה הראשון לכתוב ביקורת על “סמינריון כיצד באה לידי ביטוי התמודדותם של בני הדור השני עם זיכרונות הוריהם בקולנוע הדוקומנטרי משנות השמונים ואילך”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מבוא

מחקר פסיכולוגי בנוגע לניצולי השואה

 

מחקר אמריקאי שבדק ניצולי שואה שפנו לטיפול פסיכולוגי מעלה את הממצאים שהניצולים חווים פוסט טראומה כל חייהם. חוקרים בדקו 27 ניצולי שואה חמישים שנה לאחר השואה שפנו אליהם לטיפול, ומתוכם ל 20 מטופלים, או 74% נמצאה הפרעה פוסט טראומטית, מה שמראה שהתופעה נמצאת אצלם לאורך כל חייהם (טרפלר, בראונשטיין, מוסקוביץ, פרידמן, 2007). אצל ארבעה מתוך השבעה שלא אובחנו כבעלי פוסט טראומה נמצאו הפרעות נפשיות קשות של חרדה, שלא מוגדרות כפוסט טראומה. רק שלושה מבין 27 המשתתפים נמצאו ללא חרדות קשות. הנחקרים דיווחו אמנם על ירידה לאורך השנים בסימפטומים של תופעת הפוסט טראומה, אך עם זאת הם דיווחו על עלייה בתגובות כמו הימנעות מהסביבה וחוסר אכפתיות. מחקר אחר שנעשה בתחום מצא שככל שגיל האדם שחווה פוסט טראומה עולה, כך גוברת נטייתו להתבודדות והימנעות מחברה (מקפרלן, 1990). סלומון ופרגר, שחקרו ניצולי שואה שחיים בישראל בזמן מלחמת המפרץ, מצאו שמעבר לדיכאון, חווים הניצולים תפיסה גדולה יותר של סכנה, מצוקה פסיכולוגית גדולה יותר, ומצבים רבים יותר של חרדה, עצבנות והתרגשות מאשר מבוגרים בני אותו הגיל אשר לא חוו את השואה.

החוקרים טוענים שמתן עדות ע”י הניצולים הפיג אצלם את תחושת המתח והחרדה, ונתן להם את האפשרות להמשיך ולתפקד בצורה נורמלית. החוקרים הללו טוענים שרוב הנחקרים שהגיעו לבקש עזרה מעולם לא שיתפו עם ילדיהם את מה שעבר עליהם בתקופת השואה.

כהן, רחלי ודקל כתבו מחקר על קשיים באינטימיות ותופעת פוסט טראומה אצל ניצולי שואה שהיו ילדים בזמן השואה. הן מסבירות שמרבית הילדים נחשפו לכמה סוגי טראומה, חלק לבדם וחלק עם בני משפחה. אצל ילדים שאיבדו דמויות משמעותיות במשפחה ההתפתחות האישית נפגעה ביתר שאת. הן טוענות שהחשיפה לטראומה בגיל הילדות עיצבה סגנון התמודדות שהתבטא במנגנוני ההגנה הבאים: הכחשה, הדחקה, עצירת רגשות וניתוק אישי. המנגנונים הללו אמנם עזרו לילדים להתמודד עם הזוועות, אך במקביל לא איפשרו עיבוד תהליכי אבל. מעבר לכך, מונות החוקרות השפעות ארוכות טווח אצל ניצולים שחווים פוסט טראומה: סימפטומים חודרניים, המתבטאים בחזרת האירועים הטראומטיים גם שנים לאחר שקרו. סימפטומים הימנעותיים, המתבטאים מהתרחקות הניצול מכל דבר שיזכיר לו את החוויות המצלקות, כולל דברים שפעם אהב. וסימפטומים של עוררות יתר, המתבטאים בדריכות יתר, סף גירוי נמוך, קושי להתרכז, עצבנות ותוקפנות (כהן, דקל, סלומון, 2007).

 

תוכן עניינים

פתח דבר 3
מבוא 4
מחקר פסיכולוגי על ניצולי שואה 5
בני הדור השני 7
גישות בקולנוע הדוקומנטרי לניצולי השואה 12
פרק ראשון: ניתוח הסרט “הוגו” 16
פרק שני: ניתוח הסרט “פיצה באושוויץ” 23
פרק שלישי: ניתוח הסרט “שישה מיליון ואחד” 32
ביבליוגרפיה 39

 

299.00 

סמינריון כיצד באה לידי ביטוי התמודדותם של בני הדור השני עם זיכרונות הוריהם בקולנוע הדוקומנטרי משנות השמונים ואילך

מידע נוסף

מספר עמודים

41

מקורות

31

שנת הגשה

2014

סמינריון כיצד באה לידי ביטוי התמודדותם של בני הדור השני עם זיכרונות הוריהם בקולנוע הדוקומנטרי משנות השמונים ואילך

מידע נוסף

מספר עמודים

41

מקורות

31

שנת הגשה

2014

299.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.