תקציר

עבודה זו הינה עבודה עיונית שמטרתה לסקור את תחום לקויות הלמידה בקרב סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, ובפרט סקירה של דרכי ההתמודדות וההעצמה האישיים והמוסדיים שפועלים כיום בשדה ההשכלה הגבוהה על מנת להנגיש ולשלב אותו לאוכלוסיית לקויי הלמידה.

המחקרים מראים סבירות גבוהה מאוד לכך שילד עם לקויות למידה יגדל להיות מבוגר עם לקויות למידה, וייתקל בקשיים בלימודיו האקדמיים או המקצועיים ובעולם התעסוקה. כיום ישנו גידול במספר הסטודנטים עם לקות הלמידה במוסדות האקדמיים, כאשר בארץ מעריכים את היקף לקויי הלמידה בקרב הסטודנטים בשיעור של בין 5%-15% של סטודנטים מאובחנים ולא מאובחנים.  ללקות הלמידה ישנן השפעות רגשיות, חברתיות ולימודיות על הסטודנט, אשר נדרש להתמודד עם השפעות אלו במגוון דרכים.

דרכי ההתמודדות המרכזיות של המוסדות האקדמיים והסטודנטים עצמם כוללים העדפה מתקנת, הפעלה של מרכזי תמיכה ושילוב המספקים תמיכה אישית וקבוצתית, שימוש בטכנולוגיה מסייעת ויישום של תכניות לסינגור עצמי שמתמקדות בהעצמת הסטודנט לקוי הלמידה.

כל אלו מתקיימים לצד התפתחות בהבנה כי המוסדות האקדמיים נדרשים לספק מענה גם להכנתם של סטודנטים לקויי למידה גם לשוק התעסוקה, הטומן בחובו קשיים מיוחדים לאוכלוסייה זו.

מבוא

‘לקויות למידה’ הינו מונח כללי, המתייחס לקבוצה הטרוגנית של ליקויים, הבאים לידי ביטוי בקשיים משמעותיים ברכישה ובשימוש במיומנויות של הקשבה, דיבור, קריאה, כתיבה, חשיבה, יכולת מתמטית או כישורים חברתיים.  בניגוד לדעה הרווחת, לקויות למידה אינן נעלמות בבגרות, אלא אותם סימפטומים התנהגותיים וקוגניטיביים מלווים את האדם לאורך חייו, וגם אם טבעם משתנה בשלבי ההתפתחות השונים, השפעתם עדיין ניכרת בתחומי חיים שונים.

בשנים האחרונות ישנו גידול במספר הסטודנטים עם ליקויים בכלל, ועם לקויות למידה בפרט, הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה בכל העולם. גם בישראל, הוועדה לבחינת מיצוי יכולתם של תלמידים עם לקויות למידה ציינה כי ניתן להתרשם מגידול מהיר במספר הסטודנטים עם לקויות למידה במוסדות להשכלה גבוהה והערכות שונות מצביעות על בין 5%ל- 15% סטודנטים עם לקויות למידה במוסדות השונים להשכלה גבוהה.

נוכח הגידול במספרם של הסטודנטים בעלי לקות למידה, מוצגת בעבודה זו סקירה של דרכי ההתמודדות האישיות והמוסדיות שעומדות לרשות סטודנטים עם לקויות למידה. בעבודה יוצגו אפשרויות שונות לשילוב סטודנטים במוסדות והנגשתם עבור אוכלוסיית לקויי הלמידה, תוך בחינה של תכניות אפשריות שונות שנועדו להשיג מטרה זו.

בנוסף, פותחת העבודה פתח לעולם התעסוקה המחכה לסטודנטים עם לקויות למידה בתום לימודיהם.  אם בעבר היו למבוגרים הסובלים מליקויי למידה פתרונות תעסוקתיים רבים יחסית שלא חייבו השכלה גבוהה, הרי שעם השנים פחתו מאוד האופציות התעסוקתיות אשר אינן מחייבות השכלה גבוהה. יותר ויותר מבוגרים נאלצים להתעמת עם הקשיים, כלומר עם ליקויי הלמידה שלהם, גם בשוק העבודה, והמוסדות האקדמיים תופסים תפקיד הולך וגדל בהכנתה של אוכלוסייה זו לשוק התעסוקה.

תוכן עניינים:
תקציר- עמ’ 1
מבוא- עמ’ 3
פרק 1: לקויות למידה מהן-עמ’ 6-4
1.1 לקויות למידה- הגדרה וסוגים
1.2 לקויות למידה אצל מבוגרים
1.3 דרכים לאבחון מבוגרים עם לקויות למידה

פרק 2: לקויות למידה בקרב סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה -עמ’ 10-7
2.1 שילוב לקויי למידה באקדמיה בעולם ובישראל
2.2 בעיות חברתיות, רגשיות ולימודיות הנובעות מלקות למידה אצל מבוגרים באקדמיה

פרק 3: דרכי התמודדות של מוסדות אקדמיים וסטודנטים לקויי- למידה עם הלקות- עמ’ 15-11

3.1 קשיים ומורכבות בקליטת סטודנטים עם לקויות למידה במוסדות להשכלה גבוהה
3.2 דרכי פעולה להתמודדות עם לקויות למידה במוסדות להשכלה גבוהה
3.2.1 העדפה מתקנת
3.2.2 מרכזי תמיכה ושילוב
3.2.3 סיוע טכנולוגי
3.2.4 סנגור עצמי כדוגמה להתמודדות

דיון ומסקנות: הצעות להמשך ומבט לעולם התעסוקה – עמ’ 19-16

רשימה ביבליוגרפית – עמ’ 22-20