מבוא

על פי הנתונים העדכניים של הארגון לשיתוף ולפיתוח כלכלי של המדינות המפותחות (OECD), ישראל היא המדינה בעלת שיעור העוני היחסי הגבוה ביותר בין מדינות הארגון (אחרי מקסיקו), והיא מדורגת במקום החמישי במדדי אי-השוויון של הארגון לפי הכנסה נטו. הדוח, המתייחס ל-2011, מציב את ישראל בדיוק באותו המקום בו היתה בזמן פרסום הדוח הקודם, שהתייחס ל-2007. עם זאת, ב-2011 היו 20.9% מהישראלים עניים (לפי שיעור עוני יחסי) לעומת 19.9% ב-2007 – עלייה של אחוז אחד. זאת לעומת שיעור העוני היחסי הממוצע במדינות הארגון, שעמד ב-2011 על 11.5%, ואשר גדל בהשוואה ל-2007 ב-0.3% בלבד.

בארבע השנים שבין שני הדוחות עלה מדד ג’יני לאי-שוויון בהכנסה נטו בישראל ל-0.377 (לעומת 0.371) – עלייה של 1.62%. זאת לעומת ממוצע של ה-OECD שעמד הן ב-2007 והן ב-2011 על 0.308 – 20% פחות מאשר בישראל.

במקביל יש להצביע על כך שבישראל צמח העוני בעשור השנים שבין אמצע שנות ה-90 לאמצע שנות האלפיים ב-7.5%, לעומת עלייה באותה תקופה במדינות הארגון בממוצע של אחוז אחד בלבד (כשהעלייה הגבוהה ביותר נרשמה באירלנד, גרמניה, ניו זילנד ובהולנד, אבל גם אז לא מדובר ביותר מ-4%). בעוד במדינות הארגון עלה מדד הג’יני בין אמצע שנות ה-80 לאמצע שנות ה-90, הרי שבישראל הוא המשיך לעלות עד אמצע שנות האלפיים (בסוק, 2010).

למצב זה השלכות משמעותיות על החברה הישראלית: הוא יוצר מתחים חברתיים ופוליטיים, הוא מעורר שאלות של צדק חברתי ושל יחסי אדם ורעהו, ובנוגע ליחסי הגומלין בין אדם למדינה (סואן, 2005: 19).

מנין נובע הפער הזה בין ישראל למדינות הארגון, בהתייחס לעובדה שהאבטלה בישראל היא אחת הנמוכות בהשוואה אליהן (ברבעון השני של 2014 מדורגת ישראל במקום ה-11 בין 34 מדינות הארגון ובשני הרבעונים הקודמים היתה במקום התשיעי), ובהתייחס לכך שעל פי מדד הפיתוח האנושי של האו”ם ישראל מצויה במקום ה-19 מבין 187 מדינות (UNDP, 2014)?

רשימת טבלאות  1
מבוא  2
1. מדידת העוני והגורמים ל  4
1.1 מדדי עוני  4
1.1.1 הגישה המוחלטת (אבסולוטית) 4
1.1.2 הגישה היחסית 5
1.1.2.1 גישת היכולות  6
1.1.2.2 גישת ההדרה  7
1.1.2.3 גישת התלות  7
1.1.2.4 גישת ההסכמה החברתית (הסובייקטיבית) 7
1.2 הגורמים לעוני 9
1.2.1 המודל השמרני-תרבותי-אישי  9
1.2.2 המודל המבני-חברתי 10
2. פערי ההכנסות בישראל 12
3. הסיבות לפערי אי-השוויון בישראל 17
4. השונות בין ישראל למדינות ה-OECD  28
דיון וסיכום  32
מקורות  36
נספח 1: טבלאות 43