(16/06/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

סמינריון- מנהיגים ומנהיגות במשבר

מבוא

מנהיגות הייתה נושא שגור כבר אצל המבשרים הראשונים של מדעי החברה בתקופה הקלאסית ובימי הביניים. הסטוגרפיה, שערבבה אגדה ומציאות, עמדה על הצורך בגיבורים והוגים פוליטיים עשו למיון “הנסיכים”, על פי תכונותיו של השליט האידיאלי (מקיאבלי, 2003). השינוי הראשון בנושא חל במאה ה-17 וה-18 כאשר הובס ולוק (2008) , בתאוריות שלהם על האמנה החברתית הדגישו פחות את תכונות  השליט ויותר את זכויות הנשלט. מאז, הלך והוזנח נושא המנהיגות כנושא לימוד שיטתי ואקסקלוסיבי, במיוחד על רקע הדגשת היסודות האימפרסונליים במדע המדינה. גם הופעתו של פרויד(2002) על במת המחקר לא תרמה למעשה רבות בשלב הראשון: אמנם חלק מעבודותיו עסק באישים דוגמת אדיפוס, משה וליאונרדו, אך אלו לא הופיעו בהקשרם הפוליטי אלא כדמויות מיסטיות או כסימבולים ונושאים להערצה. המפנה בא עם פרסום  מחקרו הקלאסי של אריק אריקסון על לותר הצעיר. מכיוון שאריקסון (1960), בניגוד לפרויד, הכיר בעובדה שהאישיות ממשיכה בהתפתחותה גם מעבר לתקופת הילדות וההתבגרות, היו קביעותיו משמעותיות, דווקא להיסטוריונים ומדעני המדינה. מה שאריקסון כינה פסיכו היסטוריה או גישה פסיכו  – היסטורית העשיר את לימוד התהליך הפוליטי, באמצעות העברת המוקד התעניינות והמחקר על מנהיגים ומקבלי החלטות בודדים. מאז הלך התחום והתפתח.

מעניין אותי במיוחד לדעת מה מאפיין את המפגש הקריטי בין מקבל ההחלטות , בעל אישיות זו אחרת , ובין הסיטואציה הקריטית של המשבר הבינלאומי? כדי לענות על שאלת המחקר הזו, עבודה זו תבחן את תפקוד שני מנהיגים, דוד בן גוריון ולוי אשכול. הראשון ניהל משבר בינלאומי ב-1956, אותו אנו מכירים כמבצע קדש. השני ניהל משבר בינלאומי אחר, אותו אנו מכירים כמלחמת ששת הימים, שפרצה ביוני 1967.  בשני המקרים מדובר על החלטה יזומה לצאת למלחמה. שתי ההחלטות נבעו ממערכת לחצים, חיצוניים ברובם, שהופעלה על המערכת ותולדתן ובשתי המלחמות ישראל ניצחה בזמן קצר.

שניהם התבלטו בהחלטותיהם לניהול המשבר. המפגש עם הסיטואציה הקריטית, מביא לעיתים, לצמיחתה והתפתחותה להיות מנהיג מטיפוס מסוים ומיוחד, המוגדר בספרות כמנהיג משבר. זהו נושא המחקר של עבודה זו : היא תבחן  את ההבדלים בין דוד בין גוריון של 1956 ולוי אשכול של 1967 באורח שיטתי, תוך שימת עיקר הדגש על אופן קבלת החלטות המשבר. האמנם היה דוד בן גוריון “מנהיג משבר” ולוי אשכול מנהיג במשבר כפי שהמוסכמה המקובלת נוטה להניח? אם כן מדוע? האמנם מקבל מנהיג במשבר החלטות נכונות יותר ובאורח יעיל יותר ממקבל החלטות אחר? כיצד משפיעה סיטואציית המשבר על מקבל ההחלטות ותהליך קבלת ההחלטות שלו? ולבסוף, מהי ההשפעה שיש כלל לעומד בקדקודה של מערכת קבלת ההחלטות מסועפת ולאישיותו על תהליך ההחלטה במשבר? התשובות תיכתבנה בסיכום העבודה.

תוכן עניינים

מבוא 2
מנהיגות במשבר 3
דוד בן גוריון 5
מבוא 5
תפישת הקונפליקט הישראלי-ערבי 5
תפישת המשבר ערב קבלת ההחלטות 6
מאפייני המנהיגות 8
סיכום 9
לוי אשכול 10
מבוא 10
תפישת הקונפליקט הישראלי הערבי 11
תפישת המשבר ערב ההחלטות 12
מאפייני מנהיגות 12
ניהול המשברים 13
בן גוריון ומשבר 1956 13
שינויים בהרכב מקבלי ההחלטות 13
קבלת החלטות 14
דפוסי קבלת ההחלטות במשבר 16
הערכה כללית 17
אשכול ומשבר 1967 19
קבלת החלטות 20
דפוסי קבלת החלטות במשבר 25
הערכה כללית 26
סיכום 27
ביבליוגרפיה 29

 

מידע נוסף

מספר עמודים

33

מקורות בעברית

42

מקורות באנגלית

3

אין עדיין ביקורות.

היה הראשון לכתוב ביקורת על “סמינריון- מנהיגים ומנהיגות במשבר”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מבוא

מנהיגות הייתה נושא שגור כבר אצל המבשרים הראשונים של מדעי החברה בתקופה הקלאסית ובימי הביניים. הסטוגרפיה, שערבבה אגדה ומציאות, עמדה על הצורך בגיבורים והוגים פוליטיים עשו למיון “הנסיכים”, על פי תכונותיו של השליט האידיאלי (מקיאבלי, 2003). השינוי הראשון בנושא חל במאה ה-17 וה-18 כאשר הובס ולוק (2008) , בתאוריות שלהם על האמנה החברתית הדגישו פחות את תכונות  השליט ויותר את זכויות הנשלט. מאז, הלך והוזנח נושא המנהיגות כנושא לימוד שיטתי ואקסקלוסיבי, במיוחד על רקע הדגשת היסודות האימפרסונליים במדע המדינה. גם הופעתו של פרויד(2002) על במת המחקר לא תרמה למעשה רבות בשלב הראשון: אמנם חלק מעבודותיו עסק באישים דוגמת אדיפוס, משה וליאונרדו, אך אלו לא הופיעו בהקשרם הפוליטי אלא כדמויות מיסטיות או כסימבולים ונושאים להערצה. המפנה בא עם פרסום  מחקרו הקלאסי של אריק אריקסון על לותר הצעיר. מכיוון שאריקסון (1960), בניגוד לפרויד, הכיר בעובדה שהאישיות ממשיכה בהתפתחותה גם מעבר לתקופת הילדות וההתבגרות, היו קביעותיו משמעותיות, דווקא להיסטוריונים ומדעני המדינה. מה שאריקסון כינה פסיכו היסטוריה או גישה פסיכו  – היסטורית העשיר את לימוד התהליך הפוליטי, באמצעות העברת המוקד התעניינות והמחקר על מנהיגים ומקבלי החלטות בודדים. מאז הלך התחום והתפתח.

מעניין אותי במיוחד לדעת מה מאפיין את המפגש הקריטי בין מקבל ההחלטות , בעל אישיות זו אחרת , ובין הסיטואציה הקריטית של המשבר הבינלאומי? כדי לענות על שאלת המחקר הזו, עבודה זו תבחן את תפקוד שני מנהיגים, דוד בן גוריון ולוי אשכול. הראשון ניהל משבר בינלאומי ב-1956, אותו אנו מכירים כמבצע קדש. השני ניהל משבר בינלאומי אחר, אותו אנו מכירים כמלחמת ששת הימים, שפרצה ביוני 1967.  בשני המקרים מדובר על החלטה יזומה לצאת למלחמה. שתי ההחלטות נבעו ממערכת לחצים, חיצוניים ברובם, שהופעלה על המערכת ותולדתן ובשתי המלחמות ישראל ניצחה בזמן קצר.

שניהם התבלטו בהחלטותיהם לניהול המשבר. המפגש עם הסיטואציה הקריטית, מביא לעיתים, לצמיחתה והתפתחותה להיות מנהיג מטיפוס מסוים ומיוחד, המוגדר בספרות כמנהיג משבר. זהו נושא המחקר של עבודה זו : היא תבחן  את ההבדלים בין דוד בין גוריון של 1956 ולוי אשכול של 1967 באורח שיטתי, תוך שימת עיקר הדגש על אופן קבלת החלטות המשבר. האמנם היה דוד בן גוריון “מנהיג משבר” ולוי אשכול מנהיג במשבר כפי שהמוסכמה המקובלת נוטה להניח? אם כן מדוע? האמנם מקבל מנהיג במשבר החלטות נכונות יותר ובאורח יעיל יותר ממקבל החלטות אחר? כיצד משפיעה סיטואציית המשבר על מקבל ההחלטות ותהליך קבלת ההחלטות שלו? ולבסוף, מהי ההשפעה שיש כלל לעומד בקדקודה של מערכת קבלת ההחלטות מסועפת ולאישיותו על תהליך ההחלטה במשבר? התשובות תיכתבנה בסיכום העבודה.

תוכן עניינים

מבוא 2
מנהיגות במשבר 3
דוד בן גוריון 5
מבוא 5
תפישת הקונפליקט הישראלי-ערבי 5
תפישת המשבר ערב קבלת ההחלטות 6
מאפייני המנהיגות 8
סיכום 9
לוי אשכול 10
מבוא 10
תפישת הקונפליקט הישראלי הערבי 11
תפישת המשבר ערב ההחלטות 12
מאפייני מנהיגות 12
ניהול המשברים 13
בן גוריון ומשבר 1956 13
שינויים בהרכב מקבלי ההחלטות 13
קבלת החלטות 14
דפוסי קבלת ההחלטות במשבר 16
הערכה כללית 17
אשכול ומשבר 1967 19
קבלת החלטות 20
דפוסי קבלת החלטות במשבר 25
הערכה כללית 26
סיכום 27
ביבליוגרפיה 29

 

299.00 

סמינריון- מנהיגים ומנהיגות במשבר

מידע נוסף

מספר עמודים

33

מקורות בעברית

42

מקורות באנגלית

3

סמינריון- מנהיגים ומנהיגות במשבר

מידע נוסף

מספר עמודים

33

מקורות בעברית

42

מקורות באנגלית

3

299.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.