(19/04/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

סמינריון- נישואין בעדה השומרונית כיום

מבוא

השומרונים טוענים על פי המסורת שלהם כי  הם “הישראלים הטהורים”, חלק מעם ישראל ונושאי מורשתו האמיתית. מבחינת המסורת שלהם חילוקי הדיעות שהובילו לפירוד הם בנושא מיקום בית המקדש. לפי המסורת שלהם המיקום האמיתי של בית המקדש הוא הר גריזים ולא ירושלים.( מור, מנחם, 2003[1])

השומרונים מגדירים את עצמם באתר קהילת השומרונים  [2],כנצר לבני ישראל מתקופת המדבר. הם מסבירים שעדתם משתייכת לשבטים אפרים, מנשה ולוי. השם שומרונים נובע מהתיישבותם בשומרון, כשם שהמונח ‘יהודים’ נובע מהתיישבות ממלכת יהודה – ביהודה. השומרונים כותבים שהם שומרי הדת והתרבות העתיקה של עם ישראל.

החוקר מוסיף ואומר שמבחינה היסטורית העדה השומרונית הייתה פעם חלק מהעם היהודי  ונפרדה ממנו כבר בתחילת השיבה מבבל . העדה הפכה לישות פוליטית נפרדת בתקופת בית שני. השומרונים אינם חלק מן היהדות. השומרונים עברו גלגולים רבים וכיום העדה כולה מרוכזת בשני מוקדים בארץ ישראל- בשכם ובחולון.

כעדה שניפרדה מהיהדות ומקיימת מצוות דומות אך לא זהות היחס כלפיה לא אחיד ויש גם (או לפחות היו בעבר) התבטאויות קשות נגדה.

(יהודה אל חריזי, 1216[3]), שביקר בארץ-ישראל ב-1216, העיד על השומרונים עדות לא אוהדת:  קהילתם מועטה ואינם לאלף מגיעים, כי הם חסרים וגרועים, קלושים, ולא שרועים, מעט ורעים… ואמונתם הרעה… הגרועה… כי הכותים בין הבריות כשרץ בין החיות, עם היהודים לא ימנו ועם הערלים לא נתכנו, ועם הישמעאלים לא יכונו. אבל הם בריה בפני עצמה. נודע לכל האומות חסרונה ומומה… עדה גלמודה ואומה זעומה, כענף בלי חורש ואילן בלי שרשים… וכולם כשכור נבוכים והולכים חשכים, תורתם גרועה ואמונתם רעה.

אלה כמובן דברים קשים מאד ומעניין שדברים דומים מאד נאמרו על היהודים, כאשר המוסלמים ראו אותם כארורים ונדחים בשל בגידתם באל במעמד הר סיני והנוצרים בנושא הסנהדרין ומות ישו. כמו השומרונים, היהודים היו מעטים בעולם והדברים דומים ואולי אף זהים.

הנישואים הם צומת חשוב בכל עדה ובכל מצב. ברור שבעדה קטנה הרוצה לשמור על זהותה מדובר בנושא בעל חשיבות ממדרגה ראשונה. הנישואים הם בסיס לבניית התא המשפחתי שהוא הייסוד לשימור העדה ולהתרחבותה. בנוסף, נישואים שלא בדרך המסורות המקובלות, כגון: “נישואי תערובת” או “נישואים מעורבים”, כאשר אחד מבני העדה מתחתן עם בןת זוג מחוץ לעדה, יכולים להגדיל את אוכלוסיית העדה או יכולים לגרום ל”התבוללות” של בן העדה. כלומר, הנושא הוא לא בינארי בבחינת כןלא, או אסור בכל מצב, אלא יש מצבים שהוא אפילו רצוי.

על פי (אבריש, עינת, 2002[4]) בדרך מורכבת ובלתי שגרתית זו מתייחסים השומרונים לנישואין בעדה שלהם.  באופן דומה מתייחסת לנושא (דדון, דגנית, 2002[5])

[1] מור, מנחם, 2003, משומרון לשכם העדה השומרונית בעת העתיקה

[2] קהילת השומרונים, http://www.shomronim.co.il/23-2/

[3] רבי יהודה אל חריזי, 1216, המשורר הספרדי רבי יהודה אלחריזי  בביקורו בארץ ישראל בנושא העדה השומרונית

[4] אבריש, עינת, 2002, נשואי תערבת ; יהודים ושומרונים ; נשואים – מנהגים וטקסים (שומרונים), מתוך: א.ב.: חדשות השומרונים , 820-821: 51-90, 2002, מתוך: א.ב.: חדשות השומרונים , 820-821: 51-90, 2002.

[5] דדון, דגנית, 2002, א.ב.; חדשות השומרונים 817-819 (תשסב) 82-120

ראשי פרקים

נישואין בעדה השומרונית כיום. 1

ראשי פרקים. 2

תקציר. 3

מבוא. 1

סקירת ספרות. 3

טקס הנישואין בעדה השומרונית. 4

שלב ההסכמה הרשמי לנישואין – הקידושין 5

שלב האירוסין בו מוכרז הזוג כנשוי 7

טקס הכתובה והחתונה 8

שיטת הנישואין 8

נישואין כדרך להגדלת העדה. 9

עם מי מתחתנים השומרונים. 10

הקלות בה ניתן להצטרף לעדה בהקשר של החתונה השומרונית. 12

השומרוני הבודד, סרטה הדוקומנטרי של סופי צדקה. 13

מעמד האישה השומרונית בהקשרי עבודה ונישואין 17

תגובת העדה השומרונית לסרטה של סופי צדקה. 18

השפעת יחסה של הקהילה לנישואין ועל המשכיותה. 18

דיון 19

סיכום. 21

ביבליוגרפיה. 22

מידע נוסף

מספר עמודים

26

מקורות בעברית

15

אין עדיין ביקורות.

היה הראשון לכתוב ביקורת על “סמינריון- נישואין בעדה השומרונית כיום”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מבוא

השומרונים טוענים על פי המסורת שלהם כי  הם “הישראלים הטהורים”, חלק מעם ישראל ונושאי מורשתו האמיתית. מבחינת המסורת שלהם חילוקי הדיעות שהובילו לפירוד הם בנושא מיקום בית המקדש. לפי המסורת שלהם המיקום האמיתי של בית המקדש הוא הר גריזים ולא ירושלים.( מור, מנחם, 2003[1])

השומרונים מגדירים את עצמם באתר קהילת השומרונים  [2],כנצר לבני ישראל מתקופת המדבר. הם מסבירים שעדתם משתייכת לשבטים אפרים, מנשה ולוי. השם שומרונים נובע מהתיישבותם בשומרון, כשם שהמונח ‘יהודים’ נובע מהתיישבות ממלכת יהודה – ביהודה. השומרונים כותבים שהם שומרי הדת והתרבות העתיקה של עם ישראל.

החוקר מוסיף ואומר שמבחינה היסטורית העדה השומרונית הייתה פעם חלק מהעם היהודי  ונפרדה ממנו כבר בתחילת השיבה מבבל . העדה הפכה לישות פוליטית נפרדת בתקופת בית שני. השומרונים אינם חלק מן היהדות. השומרונים עברו גלגולים רבים וכיום העדה כולה מרוכזת בשני מוקדים בארץ ישראל- בשכם ובחולון.

כעדה שניפרדה מהיהדות ומקיימת מצוות דומות אך לא זהות היחס כלפיה לא אחיד ויש גם (או לפחות היו בעבר) התבטאויות קשות נגדה.

(יהודה אל חריזי, 1216[3]), שביקר בארץ-ישראל ב-1216, העיד על השומרונים עדות לא אוהדת:  קהילתם מועטה ואינם לאלף מגיעים, כי הם חסרים וגרועים, קלושים, ולא שרועים, מעט ורעים… ואמונתם הרעה… הגרועה… כי הכותים בין הבריות כשרץ בין החיות, עם היהודים לא ימנו ועם הערלים לא נתכנו, ועם הישמעאלים לא יכונו. אבל הם בריה בפני עצמה. נודע לכל האומות חסרונה ומומה… עדה גלמודה ואומה זעומה, כענף בלי חורש ואילן בלי שרשים… וכולם כשכור נבוכים והולכים חשכים, תורתם גרועה ואמונתם רעה.

אלה כמובן דברים קשים מאד ומעניין שדברים דומים מאד נאמרו על היהודים, כאשר המוסלמים ראו אותם כארורים ונדחים בשל בגידתם באל במעמד הר סיני והנוצרים בנושא הסנהדרין ומות ישו. כמו השומרונים, היהודים היו מעטים בעולם והדברים דומים ואולי אף זהים.

הנישואים הם צומת חשוב בכל עדה ובכל מצב. ברור שבעדה קטנה הרוצה לשמור על זהותה מדובר בנושא בעל חשיבות ממדרגה ראשונה. הנישואים הם בסיס לבניית התא המשפחתי שהוא הייסוד לשימור העדה ולהתרחבותה. בנוסף, נישואים שלא בדרך המסורות המקובלות, כגון: “נישואי תערובת” או “נישואים מעורבים”, כאשר אחד מבני העדה מתחתן עם בןת זוג מחוץ לעדה, יכולים להגדיל את אוכלוסיית העדה או יכולים לגרום ל”התבוללות” של בן העדה. כלומר, הנושא הוא לא בינארי בבחינת כןלא, או אסור בכל מצב, אלא יש מצבים שהוא אפילו רצוי.

על פי (אבריש, עינת, 2002[4]) בדרך מורכבת ובלתי שגרתית זו מתייחסים השומרונים לנישואין בעדה שלהם.  באופן דומה מתייחסת לנושא (דדון, דגנית, 2002[5])

[1] מור, מנחם, 2003, משומרון לשכם העדה השומרונית בעת העתיקה

[2] קהילת השומרונים, http://www.shomronim.co.il/23-2/

[3] רבי יהודה אל חריזי, 1216, המשורר הספרדי רבי יהודה אלחריזי  בביקורו בארץ ישראל בנושא העדה השומרונית

[4] אבריש, עינת, 2002, נשואי תערבת ; יהודים ושומרונים ; נשואים – מנהגים וטקסים (שומרונים), מתוך: א.ב.: חדשות השומרונים , 820-821: 51-90, 2002, מתוך: א.ב.: חדשות השומרונים , 820-821: 51-90, 2002.

[5] דדון, דגנית, 2002, א.ב.; חדשות השומרונים 817-819 (תשסב) 82-120

ראשי פרקים

נישואין בעדה השומרונית כיום. 1

ראשי פרקים. 2

תקציר. 3

מבוא. 1

סקירת ספרות. 3

טקס הנישואין בעדה השומרונית. 4

שלב ההסכמה הרשמי לנישואין – הקידושין 5

שלב האירוסין בו מוכרז הזוג כנשוי 7

טקס הכתובה והחתונה 8

שיטת הנישואין 8

נישואין כדרך להגדלת העדה. 9

עם מי מתחתנים השומרונים. 10

הקלות בה ניתן להצטרף לעדה בהקשר של החתונה השומרונית. 12

השומרוני הבודד, סרטה הדוקומנטרי של סופי צדקה. 13

מעמד האישה השומרונית בהקשרי עבודה ונישואין 17

תגובת העדה השומרונית לסרטה של סופי צדקה. 18

השפעת יחסה של הקהילה לנישואין ועל המשכיותה. 18

דיון 19

סיכום. 21

ביבליוגרפיה. 22

300.00 

סמינריון- נישואין בעדה השומרונית כיום

מידע נוסף

מספר עמודים

26

מקורות בעברית

15

סמינריון- נישואין בעדה השומרונית כיום

מידע נוסף

מספר עמודים

26

מקורות בעברית

15

300.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.