(13/04/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

סמינריון נשק גרעיני

מבוא

מדינות רבות בעולם התחמשו בנשק גרעיני (דוגמת ישראל), או שהן בדרכן להשגת יכולת גרעינית (דוגמת איראן), זאת בעוד הן אינן חתומות על האמנה לפצת נשק גרעיני, לעומתן ישנן מדינות אחרות החתומות על האמנה, ומחזיקות נשק גרעיני (דוגמת צרפת).

ההבדל בין חובותיה של מדינה חתומה לבין חובותיה של מדינה שאינה חתומה אינו ברור. איראן חתומה על ה-NPT וישראל לא. לכן איראן חייבת לדווח אמת לסבא”א על הקורה במתקניה ולאפשר גישה של פקחיה אליהם; וכמובן, לא לייצר נשק גרעיני או לקנות אותו. ואילו ישראל, שאיננה חתומה – אינה חייבת.

עבודה זו תבחן את המשטר למניעת התפוצה הגרעינית ואת מעמדה של איראן לאור האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני עליה היא חתומה, זאת אל מול מדינות אחרות.

העבודה תדון בשאלת המחקר הבאה – מהו מעמדה החוקי של איראן לאור חתירתה לעבר הגרעין והאם מעמד זה משפיע על ההתנגדות הבינלאומית לחתירה זו, זאת לעומת מדינות אחרות המחזיקות בגרעין כגון הודו, פקיסטן, ומעצמות גרעיניות דוגמת צרפת.

לצורך זאת, העבודה תסקור ותשווה את מצבן המשפטי של מדינות שונות לנוכח האמנה, והתנאים שהיא מציבה לנושא החזקת נשק גרעיני או פיתוחו. כמו כן תנתח העבודה את המשטר למניעת התפוצה הגרעינית והיסודות המדיניים המשפטיים והפוליטיים עליהם הוא נסמך.

אני סבור כי סוגיה זו נושאת חשיבות רבה להבנת נושא ההתחמשות הגרעינית והמצב המשפטי של איראן ומדינות לאור תהליך זה, מכאן נגזרות גם חוקיותן של סנקציות בינלאומיות במטרה לאכוף ולהחיל את עקרונותיה של האמנה ולצמצם ככל האפשר את התפשטותה של היכולת הגרעינית בקרב מדינות שונות בעולם ובהם איראן – התפשטות שעלולה להיות הרסנית ואף קטלנית לעתידה של האנושות.

המחקר יתבסס על הגישה האיכותית ויאסוף עובדות ונתונים העשויים להרחיב את הידע הקיים במחקר על אודות התופעה הנחקרת, מבחינת התיאור או ההסבר שלה. תהליך העבודה יכלול ניתוח תוכן של המקורות הנבחרים, בהתייחס לנקודות הרלוונטיות לנושא הנחקר.

בסיכום יובאו עיקרי המבוא, הממצאים העיקריים והמסקנות שיעלו מהדיון.

 

תוכן עניינים

מבוא: עמ’ 3
סקירת ספרות
2.1 האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני: עמ’ 4-12
2.2. מצבה החוקי של איראן – והחתירה לנשק גרעיני: עמ’ 13-15
2.3. מצבן החוקי של מדינות המחזיקות נשק גרעיני ואינן חתומות: עמ’ 16-21
2.4 מצבן החוקי של המדינות שחתומות ומחזיקות נשק גרעיני: עמ’ 22-23
3. דיון וסיכום: עמ’ 24-25
4. רשימת מקורות: עמ’ 26-27

 

רשימת מקורות

אדן, א’. (2004), אתגר הגרעין האיראני – תמונת מצב ואסטרטגיות התמודדות. כנס הרצליה הרביעי, עמ’ 4-5.
אלתרמן, א’, (2012), האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני: משפט בינלאומי מנהגי, בתוך: סוגיות נבחרות בבקרת נשק, עורכות: אמילי לנדאו וענת קורץ, המכון למחקרי ביטחון לאומי, מזכר 121, עמ’ 15.
גולדמן, ע’, (2001), אמנות בינלאומיות בנושא שלום וביטחון בינלאומי עליהן חתומה ישראל, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ירושלים, עמ’ 2, 3, 4.
גינזבורג, ג’, (2013), חוקי המלחמה בעידן הגרעיני, מערכות 440, עמ’ 2.
הסוכנות לאנרגיה אטומית, (1970), האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני – http://www.iaea.org/Publications/Documents/Infcircs/Others/infcirc140.pdf
כרמי, נ’, (2007), נשק יום הדין: בין איראן לישראל, חוק ואתיקה.
קוסטיקה, י’, (2013), נשק גרעיני בעיני המשפט הבינלאומי, פסק דין – אתר המשפט הישראלי – http://www.psakdin.co.il/fileprint.asp?filename=/minhali/public/art_ccjp.htm
רבי, ע’. (2010), מדיניותה האיזורית של איראן – המרוץ להגמוניה במזרח התיכון. מרכז דניאל אברהם לדיאלוג אסטרטגי, עמ’ 6.

United Nations Office for Disarmament Affairs, (2013), Treaty on The Non-Proliferation of Nuclear Weapons (NPT) – http://www.un.org/disarmament/WMD/Nuclear/NPT.shtml
The Lawyers Committee on Nuclear Policy, (2013), Legality of The Threat or Use of Nuclear Weapon – http://www.lcnp.org/wcourt/opinion.htm
Legality of the Threat or Use of Nuclear Weapons (Advisory Opinion), ICJ (1996), par 68-73.
Jonas, David S. (2005), “Variations on Non-Nuclear: May the ‘Final Four’ Join the Nuclear Nonproliferation Treaty As Non-Nuclear Weapon States While Retaining Their Nuclear Weapons?,” Michigan State Law Review vol. 2005, no. 2: 417-459 (see p. 454 note 174).

 

מידע נוסף

מספר עמודים

27

מקורות

13

שנת הגשה

2014

אין עדיין ביקורות.

היה הראשון לכתוב ביקורת על “סמינריון נשק גרעיני”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מבוא

מדינות רבות בעולם התחמשו בנשק גרעיני (דוגמת ישראל), או שהן בדרכן להשגת יכולת גרעינית (דוגמת איראן), זאת בעוד הן אינן חתומות על האמנה לפצת נשק גרעיני, לעומתן ישנן מדינות אחרות החתומות על האמנה, ומחזיקות נשק גרעיני (דוגמת צרפת).

ההבדל בין חובותיה של מדינה חתומה לבין חובותיה של מדינה שאינה חתומה אינו ברור. איראן חתומה על ה-NPT וישראל לא. לכן איראן חייבת לדווח אמת לסבא”א על הקורה במתקניה ולאפשר גישה של פקחיה אליהם; וכמובן, לא לייצר נשק גרעיני או לקנות אותו. ואילו ישראל, שאיננה חתומה – אינה חייבת.

עבודה זו תבחן את המשטר למניעת התפוצה הגרעינית ואת מעמדה של איראן לאור האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני עליה היא חתומה, זאת אל מול מדינות אחרות.

העבודה תדון בשאלת המחקר הבאה – מהו מעמדה החוקי של איראן לאור חתירתה לעבר הגרעין והאם מעמד זה משפיע על ההתנגדות הבינלאומית לחתירה זו, זאת לעומת מדינות אחרות המחזיקות בגרעין כגון הודו, פקיסטן, ומעצמות גרעיניות דוגמת צרפת.

לצורך זאת, העבודה תסקור ותשווה את מצבן המשפטי של מדינות שונות לנוכח האמנה, והתנאים שהיא מציבה לנושא החזקת נשק גרעיני או פיתוחו. כמו כן תנתח העבודה את המשטר למניעת התפוצה הגרעינית והיסודות המדיניים המשפטיים והפוליטיים עליהם הוא נסמך.

אני סבור כי סוגיה זו נושאת חשיבות רבה להבנת נושא ההתחמשות הגרעינית והמצב המשפטי של איראן ומדינות לאור תהליך זה, מכאן נגזרות גם חוקיותן של סנקציות בינלאומיות במטרה לאכוף ולהחיל את עקרונותיה של האמנה ולצמצם ככל האפשר את התפשטותה של היכולת הגרעינית בקרב מדינות שונות בעולם ובהם איראן – התפשטות שעלולה להיות הרסנית ואף קטלנית לעתידה של האנושות.

המחקר יתבסס על הגישה האיכותית ויאסוף עובדות ונתונים העשויים להרחיב את הידע הקיים במחקר על אודות התופעה הנחקרת, מבחינת התיאור או ההסבר שלה. תהליך העבודה יכלול ניתוח תוכן של המקורות הנבחרים, בהתייחס לנקודות הרלוונטיות לנושא הנחקר.

בסיכום יובאו עיקרי המבוא, הממצאים העיקריים והמסקנות שיעלו מהדיון.

 

תוכן עניינים

מבוא: עמ’ 3
סקירת ספרות
2.1 האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני: עמ’ 4-12
2.2. מצבה החוקי של איראן – והחתירה לנשק גרעיני: עמ’ 13-15
2.3. מצבן החוקי של מדינות המחזיקות נשק גרעיני ואינן חתומות: עמ’ 16-21
2.4 מצבן החוקי של המדינות שחתומות ומחזיקות נשק גרעיני: עמ’ 22-23
3. דיון וסיכום: עמ’ 24-25
4. רשימת מקורות: עמ’ 26-27

 

רשימת מקורות

אדן, א’. (2004), אתגר הגרעין האיראני – תמונת מצב ואסטרטגיות התמודדות. כנס הרצליה הרביעי, עמ’ 4-5.
אלתרמן, א’, (2012), האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני: משפט בינלאומי מנהגי, בתוך: סוגיות נבחרות בבקרת נשק, עורכות: אמילי לנדאו וענת קורץ, המכון למחקרי ביטחון לאומי, מזכר 121, עמ’ 15.
גולדמן, ע’, (2001), אמנות בינלאומיות בנושא שלום וביטחון בינלאומי עליהן חתומה ישראל, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ירושלים, עמ’ 2, 3, 4.
גינזבורג, ג’, (2013), חוקי המלחמה בעידן הגרעיני, מערכות 440, עמ’ 2.
הסוכנות לאנרגיה אטומית, (1970), האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני – http://www.iaea.org/Publications/Documents/Infcircs/Others/infcirc140.pdf
כרמי, נ’, (2007), נשק יום הדין: בין איראן לישראל, חוק ואתיקה.
קוסטיקה, י’, (2013), נשק גרעיני בעיני המשפט הבינלאומי, פסק דין – אתר המשפט הישראלי – http://www.psakdin.co.il/fileprint.asp?filename=/minhali/public/art_ccjp.htm
רבי, ע’. (2010), מדיניותה האיזורית של איראן – המרוץ להגמוניה במזרח התיכון. מרכז דניאל אברהם לדיאלוג אסטרטגי, עמ’ 6.

United Nations Office for Disarmament Affairs, (2013), Treaty on The Non-Proliferation of Nuclear Weapons (NPT) – http://www.un.org/disarmament/WMD/Nuclear/NPT.shtml
The Lawyers Committee on Nuclear Policy, (2013), Legality of The Threat or Use of Nuclear Weapon – http://www.lcnp.org/wcourt/opinion.htm
Legality of the Threat or Use of Nuclear Weapons (Advisory Opinion), ICJ (1996), par 68-73.
Jonas, David S. (2005), “Variations on Non-Nuclear: May the ‘Final Four’ Join the Nuclear Nonproliferation Treaty As Non-Nuclear Weapon States While Retaining Their Nuclear Weapons?,” Michigan State Law Review vol. 2005, no. 2: 417-459 (see p. 454 note 174).

 

299.00 

סמינריון נשק גרעיני

מידע נוסף

מספר עמודים

27

מקורות

13

שנת הגשה

2014

סמינריון נשק גרעיני

מידע נוסף

מספר עמודים

27

מקורות

13

שנת הגשה

2014

299.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.