מבוא

גדרה הייתה המושבה השביעית שהוקמה בתקופת העלייה הראשונה. ייחודה במייסדיה, חברי תנועת ביל”ו (ראשי תיבות של בית יעקב לכו ונלכה). שלא כמקימי שאר המושבות, היו הביל”ויים מייסדי גדרה צעירים חילוניים ורווקים, חסרי כל הון עצמי ובעלי רעיונות שיתופיים. גרעינם מנה סטודנטים ותלמידי תיכון מחרקוב, שראו עצמם כחלוץ לחברה לאומית סוציאליסטית ייחודית בארץ ישראל.

ארבע שנים התעכב בינוי הקבע של המושבה, והתאפשר רק אחרי שנת 1888, עת התקבלו רישיונות בנייה ונחפרה באר בעזרת הברון רוטשילד ובמימונו. בתריסר השנים הבאות הוקמו לאורך רחוב המושבה צריפי מגורים ובתי קבע. אורגנה אספקת מים וניטעו כרמים. רוב הביל”ויים הקימו משפחות, ומתיישבים חדשים הצטרפו.

ועדיין הייתה גדרה מושבה קטנה ומבודדת, שסבלה מהתנכלויות הפלאחים השכנים…על חייהם העיבו סכסוכים עם תושבי הכפרים הערביים השכנים, שהגיעו בשיאם לכמה מקרי התנפלות על המושבה; הקשה והמתמשך שבהם, היה בסוף 1888, אז באו לעזרתם גם מתיישבים מעקרון ומראשון לציון. בנוסף לכל צרותיהם נתקלו תושבי גדרה בערביי קטרה שגילו כלפיהם עוינות רבה. על כל ניסיון של הקמת מבנים במושבה מיהרו ערביי קטרה לדווח לשלטונות בעזה, והללו מיהרו להגיע ולעצור את הבנייה. איסורים אלה הכבידו מאוד על ההיאחזות במקום.

על המחסור והתנכלות השכנים הערבים ניתן ללמוד גם בתיאור הבא מיומנו של לייבוביץ:

“ויהי כי התפוגגה התלהבותנו ותגבר עלינו יד הייאוש וניפול בעיני עצמנו. ולשכנינו הערבים חוש טבעי חד לחוש מה חברו, וכמו יריחו מצב רוחו של האדם, וניפול גם בעיניהם. ויהי תחת אשר כיבדונו מאוד וייראו מפנינו מבראשונה, עתה החלו מתקלסים בנו, מתעללים בנו ומקניטים אותנו בכל אשר מצאה ידם באומרם, אך עוזבים הם האנשים האלה ואין דואג להם. והדבר הזה הרפה ידינו עד הקצה”.

לאור זאת, שאלת המחקר הנבדקת בעבודה היא: באיזו מידה השפיעה מערכת היחסים בין הבילויים במושבה גדרה לבין שכניה הערביים על התפתחותה של המושבה?

תוכן עניינים

מבוא – 4-3

פרקי העבודה
פרק 1: הבילויים בגדרה – 7-5

פרק 2: שפל בגדרה ותגרות עם הפלחים הערביים – 11-8

פרק 3: התפתחותה של המושבה – 12

סיכום – 13

ביבליוגרפיה – 14