(12/04/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

סמינריון- עולי אתיופיה בשוק העבודה בישראל דפוסי שילוב וחסמים

תקציר

עבודה זו באה לבחון את השתלבותם של עולי אתיופיה בשוק העבודה בישראל והשפעת מאפייניהם על השכר וכיצד זה בא לידי ביטוי בשוק העבודה.

שאלות המחקר היו מה הם ממדי שילוב בני העדה האתיופית בשוק העבודה בישראל? ומה הם החסמים להשתלבותם בשוק העבודה?

לצורך מחקר זה נעשה שימוש בסקר השתלבות עולים שנערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2011. מטרת הסקר הייתה לבחון את מידת השתלבותם של העולים לישראל בתחומים שונים. הסקר כולל שאלות במגוון רחב של נושאים: השכלה ולימודים לפני העלייה לארץ, ידיעת שפות, תעסוקה לפני ואחרי העלייה, פנסיה, שירות צבאי ולאומי, סביבת מגורים, קשרים חברתיים ומשפחתיים, סיבות לעלייה ותחושת זהות ושביעות רצון מתחומים שונים.

בשל העובדה כי המחקר שלנו מתייחס לשוק העבודה, נתמקד רק באוכלוסיית העולים מאתיופיה בגילאי העבודה 22-65.

במחקר נמצא כי  קיים הבדל  בשלבי הקליטה בין עולים חדשים הנמצאים עד 10 שנים בארץ, לבין שאר הקבוצות, כאשר העולים החדשים כמעט ולא הזכירו את שני השלבים הסופיים בתהליך הקליטה: התבססות בחברה ודיור קבע, והשתלבות בקהילה. כלומר, הם נמצאים עדיין בשלב של תעסוקה ותחילת ההשתלבות בחברה.

מבוא

מחקרים רואים במדינת ישראל  מדינה קולטת הגירה אשר תרומת ההגירה לגידול באוכלוסיית המדינה, מהקמתה ועד סוף 2011 עמדה על כ-44%. בשנים האחרונות ירדה תרומת ההגירה לגידול האוכלוסייה מהשיעורים הגבוהים של שנות ה-90, אך גם בשנות ה-2000 קליטת המהגרים מהווה כ- 16% מהתרומה לגידול באוכלוסיית המדינה. כיום, מחצית מהאוכלוסייה היהודית בישראל מורכבת מילידי חו”ל ורובה של המחצית השנייה הוא דור שני לעלייה  (Yonah, 2005).
השתלבות כלכלית של עולים מאתיופיה מהווה סמן מרכזי לקליטה מוצלחת במדינה, ונבדקת לפי מדדים כגון השתתפות בכוח העבודה, סוג משלח היד והכנסה מעבודה. שיעור התעסוקה  של עולי אתיופיה נמוך ביחס לשאר האוכלוסייה. אולם, הפער בין קבוצת עולי אתיופיה ובין קבוצת היהודים הוותיקים הצטמצם במרוצת השנים. זאת מאחר  וחלק ניכר מההבדל בשיעורי התעסוקה נובע מהעובדה שרמת השכלתם של האתיופים היא נמוכה יותר מיהודים ותיקים. נתון נוסף שמשפיע הוא מיעוט הכישורים  של עולי אתיופיה בהשוואה ליהודים ותיקים ולכן השתלבותם קשה (Goodman, 2008).

מחקרים הוכיחו כי עם  צבירת הוותק בארץ, עיקר החסמים של יוצאי אתיופיה אינם בהשתתפות בכח העבודה אלא באיכות ההשמה הבאה לידי ביטוי בכך שחלק לא מבוטל מהעובדים עובדים בעבודות אשר אינן תואמות את השכלתם, כישוריהם ויכולותיהם (Teshome G. Wagaw ,1993).

חסמים אלו נובעים במיוחד מפערי השכלה בינם ובין היהודים הוותיקים ומאידך מסטיגמות בקרב המעסיקים הרואים בהם עובדים בלתי מקצועיים. שני חסמים מרכזיים אלו מובילים לאי-קידום לאורך זמן ומכאן לתופעת העובדים העניים. הניסיון מלמד כי פריצת דרך בנושא זה טמונה בהסרת חסמים בשלבים ראשוניים ככל האפשר, כלומר כבר עם תחילת שהותם של העולים המבוגרים בארץ, או, כאשר מדובר בדור השני לעליה, כבר מגיל צעיר ומראשית הדרך התעסוקתית.

מכאן, בעבודה זו נבחן את השתלבות עולים אתיופים בשוק העבודה בישראל והשפעת מאפייניהם על השכר (סבירסקי וסבירסקי, 2002). שאלות המחקר הן מה הם ממדי שילוב בני העדה האתיופית בשוק העבודה בישראל? ומה הם החסמים להשתלבותם בשוק העבודה?

 

תוכן עניינים

תקציר 3
מבוא 4
סקירת ספרות 5
1.1 העבודה באתיופיה בהשוואה לישראל 5
1.2 שילובם של עולי אתיופיה בשוק העבודה 6
1.3 הזדמנויות תעסוקתיות לפי אזור מגורים 8
1.4 שאיפה למוביליות 8
1.5. גורמים כלכליים וחברתיים שמשפיעים על שילוב יהודי אתיופיה בשוק העבודה 10
1.6. אתנוצנטריות (הדגשת חשיבות ההשתייכות) וסטריאוטיפים ישראלים כלפי אתיופים 11
מתודולוגיה 14
כלי המחקר 14
משתתפים 14
מערך המחקר 14
ממצאים 15
טבלה 1. השתתפות בשוק העבודה 18
טבלה 2. מקדמים (טעויות תקן) ויחסי הסיכויים ברגרסיה לוגיסטית לניבוי השתתפות בשוק העבודה. 20
טבלה 3. מקדמים (טעויות תקן) ויחסי הסיכויים ברגרסיה ליניארית לניבוי שכר. 22
דיון מסקנות וסיכום 24

 

מידע נוסף

מספר עמודים

30

מקורות בעברית

11

מקורות באנגלית

9

מקורות עיתונות/אתרים

1

אין עדיין ביקורות.

היה הראשון לכתוב ביקורת על “סמינריון- עולי אתיופיה בשוק העבודה בישראל דפוסי שילוב וחסמים”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תקציר

עבודה זו באה לבחון את השתלבותם של עולי אתיופיה בשוק העבודה בישראל והשפעת מאפייניהם על השכר וכיצד זה בא לידי ביטוי בשוק העבודה.

שאלות המחקר היו מה הם ממדי שילוב בני העדה האתיופית בשוק העבודה בישראל? ומה הם החסמים להשתלבותם בשוק העבודה?

לצורך מחקר זה נעשה שימוש בסקר השתלבות עולים שנערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2011. מטרת הסקר הייתה לבחון את מידת השתלבותם של העולים לישראל בתחומים שונים. הסקר כולל שאלות במגוון רחב של נושאים: השכלה ולימודים לפני העלייה לארץ, ידיעת שפות, תעסוקה לפני ואחרי העלייה, פנסיה, שירות צבאי ולאומי, סביבת מגורים, קשרים חברתיים ומשפחתיים, סיבות לעלייה ותחושת זהות ושביעות רצון מתחומים שונים.

בשל העובדה כי המחקר שלנו מתייחס לשוק העבודה, נתמקד רק באוכלוסיית העולים מאתיופיה בגילאי העבודה 22-65.

במחקר נמצא כי  קיים הבדל  בשלבי הקליטה בין עולים חדשים הנמצאים עד 10 שנים בארץ, לבין שאר הקבוצות, כאשר העולים החדשים כמעט ולא הזכירו את שני השלבים הסופיים בתהליך הקליטה: התבססות בחברה ודיור קבע, והשתלבות בקהילה. כלומר, הם נמצאים עדיין בשלב של תעסוקה ותחילת ההשתלבות בחברה.

מבוא

מחקרים רואים במדינת ישראל  מדינה קולטת הגירה אשר תרומת ההגירה לגידול באוכלוסיית המדינה, מהקמתה ועד סוף 2011 עמדה על כ-44%. בשנים האחרונות ירדה תרומת ההגירה לגידול האוכלוסייה מהשיעורים הגבוהים של שנות ה-90, אך גם בשנות ה-2000 קליטת המהגרים מהווה כ- 16% מהתרומה לגידול באוכלוסיית המדינה. כיום, מחצית מהאוכלוסייה היהודית בישראל מורכבת מילידי חו”ל ורובה של המחצית השנייה הוא דור שני לעלייה  (Yonah, 2005).
השתלבות כלכלית של עולים מאתיופיה מהווה סמן מרכזי לקליטה מוצלחת במדינה, ונבדקת לפי מדדים כגון השתתפות בכוח העבודה, סוג משלח היד והכנסה מעבודה. שיעור התעסוקה  של עולי אתיופיה נמוך ביחס לשאר האוכלוסייה. אולם, הפער בין קבוצת עולי אתיופיה ובין קבוצת היהודים הוותיקים הצטמצם במרוצת השנים. זאת מאחר  וחלק ניכר מההבדל בשיעורי התעסוקה נובע מהעובדה שרמת השכלתם של האתיופים היא נמוכה יותר מיהודים ותיקים. נתון נוסף שמשפיע הוא מיעוט הכישורים  של עולי אתיופיה בהשוואה ליהודים ותיקים ולכן השתלבותם קשה (Goodman, 2008).

מחקרים הוכיחו כי עם  צבירת הוותק בארץ, עיקר החסמים של יוצאי אתיופיה אינם בהשתתפות בכח העבודה אלא באיכות ההשמה הבאה לידי ביטוי בכך שחלק לא מבוטל מהעובדים עובדים בעבודות אשר אינן תואמות את השכלתם, כישוריהם ויכולותיהם (Teshome G. Wagaw ,1993).

חסמים אלו נובעים במיוחד מפערי השכלה בינם ובין היהודים הוותיקים ומאידך מסטיגמות בקרב המעסיקים הרואים בהם עובדים בלתי מקצועיים. שני חסמים מרכזיים אלו מובילים לאי-קידום לאורך זמן ומכאן לתופעת העובדים העניים. הניסיון מלמד כי פריצת דרך בנושא זה טמונה בהסרת חסמים בשלבים ראשוניים ככל האפשר, כלומר כבר עם תחילת שהותם של העולים המבוגרים בארץ, או, כאשר מדובר בדור השני לעליה, כבר מגיל צעיר ומראשית הדרך התעסוקתית.

מכאן, בעבודה זו נבחן את השתלבות עולים אתיופים בשוק העבודה בישראל והשפעת מאפייניהם על השכר (סבירסקי וסבירסקי, 2002). שאלות המחקר הן מה הם ממדי שילוב בני העדה האתיופית בשוק העבודה בישראל? ומה הם החסמים להשתלבותם בשוק העבודה?

 

תוכן עניינים

תקציר 3
מבוא 4
סקירת ספרות 5
1.1 העבודה באתיופיה בהשוואה לישראל 5
1.2 שילובם של עולי אתיופיה בשוק העבודה 6
1.3 הזדמנויות תעסוקתיות לפי אזור מגורים 8
1.4 שאיפה למוביליות 8
1.5. גורמים כלכליים וחברתיים שמשפיעים על שילוב יהודי אתיופיה בשוק העבודה 10
1.6. אתנוצנטריות (הדגשת חשיבות ההשתייכות) וסטריאוטיפים ישראלים כלפי אתיופים 11
מתודולוגיה 14
כלי המחקר 14
משתתפים 14
מערך המחקר 14
ממצאים 15
טבלה 1. השתתפות בשוק העבודה 18
טבלה 2. מקדמים (טעויות תקן) ויחסי הסיכויים ברגרסיה לוגיסטית לניבוי השתתפות בשוק העבודה. 20
טבלה 3. מקדמים (טעויות תקן) ויחסי הסיכויים ברגרסיה ליניארית לניבוי שכר. 22
דיון מסקנות וסיכום 24

 

299.00 

סמינריון- עולי אתיופיה בשוק העבודה בישראל דפוסי שילוב וחסמים

מידע נוסף

מספר עמודים

30

מקורות בעברית

11

מקורות באנגלית

9

מקורות עיתונות/אתרים

1

סמינריון- עולי אתיופיה בשוק העבודה בישראל דפוסי שילוב וחסמים

מידע נוסף

מספר עמודים

30

מקורות בעברית

11

מקורות באנגלית

9

מקורות עיתונות/אתרים

1

299.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.