מבוא

כדי לחשוף  מה משמעות העטרה (ומאוחר יותר הכתר) בקבורת יוון העתיקה,

ומה סיבת התפשטותה האדירה בכל רבדי החיים, עלינו תחילה לבדוק כמה נקודות מפתח חשובות להבנת העניין:

• אוכלוסיית יוון העתיקה מהי, ממי נוצרה בעצם אותה תרבות עשירה. לשם כך אביא סקירה של שלוש תקופות היסטוריות מרכזיות רלוונטיות למחקר זה ביוון העתיקה – ארכאית>> קלאסית >> הלניסטית. בתקופות אלה נבדוק אמונות, התארגנויות, מנגנוני שלטון, צורות התיישבות, מלחמות, תחבורה ושינויים אחרים.
• מה היה חשוב לאנשים בעת היא (אתמקד בתקופה הקלאסית המאה ה-5 לפנה”ס ואגע קצת גם בתקופה ההלניסטית שבאה לאחריה) , וכיצד ביטאו זאת?
• האומנות באותן תקופות – מה היו ההשפעות הדמוגרפיות, ההיסטוריות והתרבותיות עליה?
• עולם הצומח והקשר של העם היווני לעולם זה מתוך העולם הגשמי והשפעת האמונה בעולם הרוח קרי – עולם האלים שהאמינו ששולטים בחייהם.
• טופוגרפיה ואקלים של מקומות התיישבותם ומה הייתה כלכלתם ומשלח ידם שם.

לאחר בדיקת תובנות אלו נוכל להוכיח שיש קשר הדוק מאוד בין שכיחות הופעתן של העטרות ושזירתן דווקא מרכיבי עולם הצומח:  עשבים, זרדים וענפים, פרחים, פירות ושילובי צמחים שונים שבטאו סמלים רעיונות ומוטיבים שונים ומגוונים לבין העובדה שתפסו מקום כה חשוב ונכבד באירועי החיים ובאירועי סוף החיים שבטקסי הפרידה מהמתים.

מתוך למידה את יחסם לעולם החיים ואמונתם בחיי עולם המתים והנצח, וכן את מידת חשיבות עולם המוות – מה שיאיר לנו בבהירות מדוע העטרות שימשו גם את הנפטרים לא פחות מאשר את החיים.

כל כך העטרה, שהייתה לא רק פריט לבוש שסימל מעמד, דרגה והישגים או תפקיד אלא ביטאה בשפה ללא מילים אפילו מצבי רוח, אירועים חשובים ולעיתים גם רמזים ו”תמרורים” מוסכמים – נכרכה העטרה גם לראשם של המתים, אולי הייתה זו ההזדמנות האחרונה שלהם להביע ללא מילים את מילות הפרידה שלהם מעולם החיים. וכשיש לך חפץ בעל נוכחות ושפת סימולים מוכרים וברורים אין מנוס מלהשתמש בו כמוטיב חוזר שגולש לתחומים אחרים כמו לעיטורים ועיצובים של בניינים, ריהוט, כרכרות, ציורים, שירים וסיפורים, פסיפסים זאת ועוד נראה שהעטרה חדרה באופן שוטף ללא קושי אל עבר תרבויות אחרות ואף בתקופות רחוקות, כמו לתרבות רומא, סרביה של ימי הביניים ואף לדת הנצרות.