(17/07/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

סמינריון עיסקות טיעון

מבוא

כתב אישום – כתב אישום מורכב מסעיפי אישום. יכול שיכיל סעיף אחד ויכול שיכיל כמה סעיפים. אישום  מציג פרשה המהווה יחידת אירוע עצמאי ,כאשר לנאשם מיוחס פרשה אחת הכתב אישום יהיה מורכב מאישום אחד, כאשר מיוחסות לנאשם כמה פרשיות הכתב אישום יהיה מורכב מכמה אישומים .האישום יכול לייחס רק לגבי סעיף עבירה אחד ויכול שיהיה מורכב מכמה עבירות הכל לפי שמתחייב מהפרשה נושא האישום.

בשנים האחרונות הלך  ונתמע  הנוהג  שהגשת כתב אישום מסתיים בעסקת טעון.

עיסקת טיעון היא עיסקה המסיימת את ההליך הפלילי הרגיל המתחיל בהגשת כתב אישום. בתמורה לעיסקה זו הנאשם מודה במה שמיוחס לו בכתב האישום תמורת הבטחה מצד התובע לפעול שגזר הדין יהיה נוח לנאשם או שהנאשם יקבל טובת הנאה אחרת.

תכילתה של העסקה מבחינת הנאשם היא להשיג הקלה בעונש אם על ידי תיקון כתב  האישום ואם על ידי הצגת עמדה מקלה מצד התביעה .

עיסקת טיעון מן הראיו שתיערך בכתב ותצורף לחומר החקירה . הסמכות לעשיית עיסקת טיעון נתונה לגורם המסמיך “להגיש את האישום ולנהל את המשפט ” . התחייבות המדינה לעיסקה נעשית מכוחו של היועץ המשפטי לממשלה העומד בראש התביעה הפלילית וכאשר המדינה לא עומדת בהתחייבותה ניתן לפנות לבג”צ , ככל “הסכם שלטוני” שנתון לפיקוח בג”צ[1] .

אל לשופט להיות מעורב בעיסקה שכן אין בית המשפט צד לעיסקה ,,ברגע שהשופט יראה “עידוד והבעת דעה” יביא לכך  שיבוטל הרשעה ויוחזר הדיון לקייומו מהתחלה  בפני שופט אחר. [2]

הביקורת השיפוטית על חוקיות של הסדר עיסקת טיעון ניתן ללמוד מפרשת קצב .אין להפוך את עיסקת טעון לחסין מפני ביקורת , הביקורת שנובעת הפרשת הנ”ל שהסדר טעון התקבל עוד לפני שהתקבלה החלטה הסופית אם יש להעמיד לדין זאת אומרת אם  להגיש כתב אישום .הפגם  הנוסף לגבי עיצוב תנאיו של ההסדר .היועץ המשפטי לממשלה חש כי הסיכוי להרשעה בעבירות הוא גבולי ולכן ניתן להגדיר שהבחירה בהסדר טיעון הוא לא בלתי חוקי ובלתי סביר אמנם יש עמה ויתור על עבירות חמורות אך ויתור זה מוביל להרשעה ודאית בעבירות מין .[3]

בהיעדר פגם או פסול בהודיה שניתנה במסגרת הסדר טיעון , ירשיע בית המשפט את הנאשם על פי הודייתו ויגזור את עונשו . בהתקיים איזון ראוי בין האינטרס הציבורי הפרטני והאינטרס הציבורי הרחב שהתביעה מייצגת מצד אחד , לבין טובת ההנאה שניתנה לנשאם מצד אחר , יכבד בית המשפט את הסדר הטיעון “.[4]

מה לגבי  עד מדינה,  השוני בין עיסקת טיעון לבין עיסקת עד מדינה שעד מדינה לא מבוא כלל  לדין בעוד שהנאשם שעשה עיסקת טיעון מועמד לדין ומורשע על פי הודאתו ובתמורה להודיה המדינה ממתנת את עמדתה לעניין העונש . [5]בפרשת לביא נמתחה שם ביקורת על העמדה לדין של מי ששיתף פעולה עם המשטרה , בהבטחה של חנינה  לאחר מכן [ על מנת להסתיר את עובדת שיתוף הפעולה ] .

האם יש השלכה לעיסקת טיעון שמתקיימת רק במישור הפלילי למישור האזרחי התשובה חיובית זאת עקב העבודה ש הודיה בהליך הפלילי עשויה לשמש הודאת בעל דין בהליך אזרחי מאוחר .

 

האם עסקות טיעון חיוניות למערכת המשפט :

במסגרת סימנריון זה תיחקר השאלה האם הסדר טיעון הוא חיוני למערכת המשפט .

בבואנו לענות על השאלה נעזר בספרות משפטית פסיקה של בית משפט העליון וגישותיו השונות .  נקבל מידע על הדין המצויי במדינות אחרות נעמוד על הדין הקיים בישראל , שעדיין לא הוסדר בחקיקה ,אבל ניכר שהסדר זה טמון עמוק במערכת המשפט .ננתח נתונים סטטיסטיים של בית המשפט .ונראה גישות תומכות בהסדר זה וגישות מתנגדות להסדר זה.

קיימים  שני טעמים להסדר טיעון: טעם חיובי -הקלה בעומס על הרשיות וטעם שלילי -החשש מפני הרשעת חפים מפשע .

נמצא כי התובעים סבורים ש העסקות שהם מבצעים הם למראית עין , נראה שיש פגיעה בעיקרון השיוון בפני החוק ובתחושת צדק של הנאשמים ,שכן מי שעורך הסדר טיעון  “זוכה” בדין לעומת נאשם שלא עורך הסדר .

כאשר תיק החקירה חלש עדיף לסגור עסקת טיעון . לפי טענות השופטים בכתב אישום התביעה נוקטת בעמדה קשה ובוחרת סעיפי אישום חמורים יותר . לעומת זאת בעיסקת טיעון התביעה מפחיתה את סעיפי האישום בעבירות פחות חמורות .כאשר יש חוסר משפטי  בדין הפלילי ,על בית המשפט לנהוג בדרך  הנראית לו לעשיית צדק  לפי החוק .

נראה דעה נוספת לגבי חסר במשפט  זה , תוך כדי השווה למשפט האזרחי  וחלפות אחרות לעסקה כמו ” גישור “..

[1]              בג”צ 218/85 מ[2] 401 [ארביב]

[2]              בג”צ 5518/91 מו[3] 527 [פלוני] ,ע”פ 6989/99 נד[1] 228 [ביטון – אינטרס ההסתמכות ]

[3]              בג”צ 5699/07 פרשת הנשיא קצב

[4]              ע”פ 1958/98 ”

[5]              ע”פ 79/73 כח [2] 510 [לביא]

 

מידע נוסף

מספר עמודים

41

מקורות בעברית

45

מקורות באנגלית

3

אין עדיין ביקורות.

היה הראשון לכתוב ביקורת על “סמינריון עיסקות טיעון”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מבוא

כתב אישום – כתב אישום מורכב מסעיפי אישום. יכול שיכיל סעיף אחד ויכול שיכיל כמה סעיפים. אישום  מציג פרשה המהווה יחידת אירוע עצמאי ,כאשר לנאשם מיוחס פרשה אחת הכתב אישום יהיה מורכב מאישום אחד, כאשר מיוחסות לנאשם כמה פרשיות הכתב אישום יהיה מורכב מכמה אישומים .האישום יכול לייחס רק לגבי סעיף עבירה אחד ויכול שיהיה מורכב מכמה עבירות הכל לפי שמתחייב מהפרשה נושא האישום.

בשנים האחרונות הלך  ונתמע  הנוהג  שהגשת כתב אישום מסתיים בעסקת טעון.

עיסקת טיעון היא עיסקה המסיימת את ההליך הפלילי הרגיל המתחיל בהגשת כתב אישום. בתמורה לעיסקה זו הנאשם מודה במה שמיוחס לו בכתב האישום תמורת הבטחה מצד התובע לפעול שגזר הדין יהיה נוח לנאשם או שהנאשם יקבל טובת הנאה אחרת.

תכילתה של העסקה מבחינת הנאשם היא להשיג הקלה בעונש אם על ידי תיקון כתב  האישום ואם על ידי הצגת עמדה מקלה מצד התביעה .

עיסקת טיעון מן הראיו שתיערך בכתב ותצורף לחומר החקירה . הסמכות לעשיית עיסקת טיעון נתונה לגורם המסמיך “להגיש את האישום ולנהל את המשפט ” . התחייבות המדינה לעיסקה נעשית מכוחו של היועץ המשפטי לממשלה העומד בראש התביעה הפלילית וכאשר המדינה לא עומדת בהתחייבותה ניתן לפנות לבג”צ , ככל “הסכם שלטוני” שנתון לפיקוח בג”צ[1] .

אל לשופט להיות מעורב בעיסקה שכן אין בית המשפט צד לעיסקה ,,ברגע שהשופט יראה “עידוד והבעת דעה” יביא לכך  שיבוטל הרשעה ויוחזר הדיון לקייומו מהתחלה  בפני שופט אחר. [2]

הביקורת השיפוטית על חוקיות של הסדר עיסקת טיעון ניתן ללמוד מפרשת קצב .אין להפוך את עיסקת טעון לחסין מפני ביקורת , הביקורת שנובעת הפרשת הנ”ל שהסדר טעון התקבל עוד לפני שהתקבלה החלטה הסופית אם יש להעמיד לדין זאת אומרת אם  להגיש כתב אישום .הפגם  הנוסף לגבי עיצוב תנאיו של ההסדר .היועץ המשפטי לממשלה חש כי הסיכוי להרשעה בעבירות הוא גבולי ולכן ניתן להגדיר שהבחירה בהסדר טיעון הוא לא בלתי חוקי ובלתי סביר אמנם יש עמה ויתור על עבירות חמורות אך ויתור זה מוביל להרשעה ודאית בעבירות מין .[3]

בהיעדר פגם או פסול בהודיה שניתנה במסגרת הסדר טיעון , ירשיע בית המשפט את הנאשם על פי הודייתו ויגזור את עונשו . בהתקיים איזון ראוי בין האינטרס הציבורי הפרטני והאינטרס הציבורי הרחב שהתביעה מייצגת מצד אחד , לבין טובת ההנאה שניתנה לנשאם מצד אחר , יכבד בית המשפט את הסדר הטיעון “.[4]

מה לגבי  עד מדינה,  השוני בין עיסקת טיעון לבין עיסקת עד מדינה שעד מדינה לא מבוא כלל  לדין בעוד שהנאשם שעשה עיסקת טיעון מועמד לדין ומורשע על פי הודאתו ובתמורה להודיה המדינה ממתנת את עמדתה לעניין העונש . [5]בפרשת לביא נמתחה שם ביקורת על העמדה לדין של מי ששיתף פעולה עם המשטרה , בהבטחה של חנינה  לאחר מכן [ על מנת להסתיר את עובדת שיתוף הפעולה ] .

האם יש השלכה לעיסקת טיעון שמתקיימת רק במישור הפלילי למישור האזרחי התשובה חיובית זאת עקב העבודה ש הודיה בהליך הפלילי עשויה לשמש הודאת בעל דין בהליך אזרחי מאוחר .

 

האם עסקות טיעון חיוניות למערכת המשפט :

במסגרת סימנריון זה תיחקר השאלה האם הסדר טיעון הוא חיוני למערכת המשפט .

בבואנו לענות על השאלה נעזר בספרות משפטית פסיקה של בית משפט העליון וגישותיו השונות .  נקבל מידע על הדין המצויי במדינות אחרות נעמוד על הדין הקיים בישראל , שעדיין לא הוסדר בחקיקה ,אבל ניכר שהסדר זה טמון עמוק במערכת המשפט .ננתח נתונים סטטיסטיים של בית המשפט .ונראה גישות תומכות בהסדר זה וגישות מתנגדות להסדר זה.

קיימים  שני טעמים להסדר טיעון: טעם חיובי -הקלה בעומס על הרשיות וטעם שלילי -החשש מפני הרשעת חפים מפשע .

נמצא כי התובעים סבורים ש העסקות שהם מבצעים הם למראית עין , נראה שיש פגיעה בעיקרון השיוון בפני החוק ובתחושת צדק של הנאשמים ,שכן מי שעורך הסדר טיעון  “זוכה” בדין לעומת נאשם שלא עורך הסדר .

כאשר תיק החקירה חלש עדיף לסגור עסקת טיעון . לפי טענות השופטים בכתב אישום התביעה נוקטת בעמדה קשה ובוחרת סעיפי אישום חמורים יותר . לעומת זאת בעיסקת טיעון התביעה מפחיתה את סעיפי האישום בעבירות פחות חמורות .כאשר יש חוסר משפטי  בדין הפלילי ,על בית המשפט לנהוג בדרך  הנראית לו לעשיית צדק  לפי החוק .

נראה דעה נוספת לגבי חסר במשפט  זה , תוך כדי השווה למשפט האזרחי  וחלפות אחרות לעסקה כמו ” גישור “..

[1]              בג”צ 218/85 מ[2] 401 [ארביב]

[2]              בג”צ 5518/91 מו[3] 527 [פלוני] ,ע”פ 6989/99 נד[1] 228 [ביטון – אינטרס ההסתמכות ]

[3]              בג”צ 5699/07 פרשת הנשיא קצב

[4]              ע”פ 1958/98 ”

[5]              ע”פ 79/73 כח [2] 510 [לביא]

 

299.00 

סמינריון עיסקות טיעון

מידע נוסף

מספר עמודים

41

מקורות בעברית

45

מקורות באנגלית

3

סמינריון עיסקות טיעון

מידע נוסף

מספר עמודים

41

מקורות בעברית

45

מקורות באנגלית

3

299.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.