(13/04/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

סמינריון על גברים, נשים, אנדרוגינוס ומפלצות: מגדר, גוטיקה, פארודיה ופוסטמודרנה בסרטו של טים ברטון – המספרים של אדוארד

הקדמה

 

סרטו של טים ברטון (Burton) המספרים של אדוארד (Edward Scissorhands) , משנת 1990, הנו ביקורת על החיים בפרברים האמריקאים הנובעת מתוך חוויותיו האישיות של ברטון כנער, ומשלב בין דימויים ורעיונות גוטיים לבין פארודיה והסתכלות מפוכחת על תופעות חברתיות מודרנית. הסרט, הבנוי כסיפור בתוך סיפור, מסופר כאגדה של סבתה לנכדתה, כתשובה לשאלה מדוע יורד שלג. תשובתה של הסבתה מספרת את סיפורו של אדוארד ידי-מספריים (ג’וני דפ) – יצור שנבנה על ידי מדען מתבודד (וינסנט פרייס) בטירה גוטית המשקיפה על עיירה פרברית שקטה, סביב שנות השישים בארצות הברית. מותו של המדען, הותירה את אדוארד עם מספרים במקום ידיים והוא נותר לבדו בטירה, כשעיקר עיסוקו הוא גינון אומנותי.

יום אחד מגיעה לטירה פג (דיאן וויסט) – אם לשני ילדים אשר עובדת כנציגת חברת קוסמטיקה גדולה. לאחר הפחד הראשוני, מנסה פג לעזור לאדוארד לכסות את הצלקות שעל פניו ובהחלטה מהירה, קובעת כי עליו לבוא ולגור איתה ועם משפחתה. כניסתו של אדוארד לפרבר המנומנם מעוררת את תושבי השכונה בשלושה קווי עלילה שנפגשים ונפרדים לאורך הסרט – חיי משפחת בוגס, השכנים (ובעיקר השכנות), וסיפור אהבתם של אדוארד וקים – ביתם של פג וביל.

משפחת בוגס – האבא ביל (אלן ארקין), האם פג ושני ילדיהם קוין וקים (ווינונה ריידר) נגלים לנו בתחילה כמשפחה ממוצעת ואוהבת. הם אוכלים ארוחת ערב משותפת ומשתפים האחד את השניה בחוויותיהם. כניסתו של אדוארד חושפת את הנוקשות המערכתית של ביל ופג ואת הפער שקיים בינם לבין ילדיהם. עבור משפחת בוגס, נוכחותו של אדוארד מובילה להדרתם מהקהילה השכונתית. ואכן מה שמתחיל בסקרנות שכוניתית בעיקר של נשות השכונה וג’וייס (קאת’י בייקר) כנציגתן; נסיונות לשלב את אדוארד בחיים החברתיים, לעזור לו בפתיחת עסק ובניית המוניטין שלו, מתגלה כמונע מדחפים מיניים ואמהיים מודחקים, וכאשר אילו אינם נענים בחיוב, הם הופכים לשנאה ופחד. אך בניגוד לשני הקווי העלילה הקודמים – אהבתם של אדוארד וקים הנה כנה ואמיתית, גם אם בלתי אפשרית בשל משפחתה והקהילה הפרברית שאף אינם מסוגלים לדמיין את אפשרות אהבתם. הרומן הלא ממומש ביניהם זוכה לנסיונות סיכול רבים על ידי ג’ים – החבר של קים, והסרט מסתיים בבריחתו של אדוארד חזרה אל הטירה בעוד המון השכנים רודף אחריו. ג’ים, אשר נותר אכול קנאה לאחר שקים נפרדת ממנו, מגיע לטירה שם הוא מתחיל עימות עם אדוארד שמסתיים בהריגתו של אדוארד את ג’ים. קים שהייתה נוכחת במהלך המאבק בטירה, נאלצת לעזוב את אדוארד ולשקר להמון הזועם שהגיע לפתח ביתו, כי אדוארד מת. בסופו של הסרט מציינת קים כי היא יודעת שאדוארד עדין חי, כיוון שמאז שהופיע בפרבר החל לרדת שלג.

לפי בספרו Burton on Burton, מספר ברטון (87-94) כי דמותו של אדוארד התחילה מציור שביטא רעיון סמבולי – דמות בעלת סתירות אמביוולנטיות – רוצה לנגוע אבל לא יכולה, גם יצירתית וגם הרסנית. הדמות באה לעולם בשנות העשרה של ברטון, ולמעשה שיקפה את הקושי שהיה לו ולבני נוער רבים במצבו, לתקשר עם סביבתם, ואת התחושה כי הדימוי שלו והדרך שבה הוא נתפס על ידי אחרים, מנוגד לעולמו הפנימי. הסרט הוא תגובה כנגד הקטגוריזציה המדירה כל מי ששונה ולא מאפשר קבלה חברתית. ברטון מתאר כיצד באמריקה הכל נכנס לקטגוריות ואיך מגיל צעיר מלמדים ילדים להיות קונפורמים לדברים מסויימים. היוצר מדבר על על החוויה הפרברית במונחים של נראות והסתרה; מחד, מבחינת המרחב, הפרברים בנויים צפוף כך שקיימת הרבה קרבה וכולם יודעים הכל, אך מאידך מתחת לפני שהשטח קיימים סודות, מיניים בעיקר. הוא קובע כי לפרברים יש אופי “סוטה”, וכי זהו לא משהו שרואים אלא מרגישים. “לגדול בפרברים היה כמו לגדול במקום בו אין תחושת היסטוריה, תחושת תרבות, או תחושת תשוקה לשום דבר” (90).

מתוך בסיס חווייתי אישי זה של תחושת זרות ועמימות, יוצר ברטון סרט שהוא אגדה. לדבריו, הקצנת הדימויים והדמויות יוצרת הפשטה ומאפשרת התעסקות ברעיונות סמבוליים ותת-הכרתיים במקום ברעיונות אינטלקטואליים. האלמנטים הגוטיים – אשר עוברים כחוט השני בין כל יצירותיו של ברטון, מהווים כאן כתגובת נגד לחוויה הפרוורית. כמשל, מקום מגוריו של אדוארד הוא טירה גוטיות, מקום מושבן של דמויות רבות בסרטיו של ברטון, ולדבריו מתארת בידוד סימבולי כמו גם תגובת נגד לחווית הבית הפרברי המתוארת על ידיו כ”לבנה, כמו להיות בתוך קופסת נעלים” (94).

בעבודה זו אבקש לקיים ניתוח מגדרי של המספרים של אדוארד שיבחן כיצד אלמנטים של הגוטי, הפארודי והפוסט מודרני באים לידי ביטוי ומה הקשר ביניהם. במהלך העבודה אנסה להבחין בין נרטיבים מגדריים גוטיים קלאסיים לבין אדפטציות פארודיות לאלמנטים מגדריים גוטיים ואחרים כפי שהם באים לידי ביטוי בסרט. מבחינת המושגים אליהם אני מתייחסת, חשוב לציין שני דברים. התיחסותי למושג מגדר הנה במובנו הרחב כמייצג לא רק את מיניות הסובייקטים אלא תפיסות עולם הנובעות מתוך “גבריות” או “נשיות” מסוימת. לדוגמא – הסדר הקפיטליסטי כמיצג תפיסה גברית – פטריארכלית של העולם. אני מאמינה כי במובנו הרחב, מגדר מתאר תפיסות עולם ויחסי כוחות המשפיעים באופן עצום על תמונת המצב החברתית וכי הקשר של מגדר למיניות, הוא רק היבט אחד המבטא יחסי כוחות של מרכז ושוליים מבחינה מינית, כלכלית-מעמדית, גזעית ועוד. בנוסף חשוב לציין כי קיים קושי מובנה בהבחנה בין הגוטי לפארודי-פוסטמודרני, כיוון שז’אנר הגוטי מעולם לא נגמר ואף קבל על עצמו פרשנויות חדשות בעשורים האחרונים של המאה ה-20. אם זאת, אני מאמינה כי ניתן להבחין בנרטיבים מגדריים גוטיים מובהקים כמו גם בנרטיבים פארודיים ופוסט מודרניים, אך לעיתים עשויים אילו להתקיים בו זמנית באותה סצינה, או קו עלילה.

 

תוכן עניינים

הקדמה 3-5
פרק 1 – הגוטי, הפוסטמודרני והפארודי 6-9
פרק 2 – היבטים מגדריים גוטיים בסרט 10-14
פרק 3 – היבטים מגדריים פוסטמודרניים ופארודיים בסרט 15-21
סיכום 22-23
ביבליוגרפיה 24-25

מידע נוסף

מספר עמודים

25

מקורות

10

שנת הגשה

2014

אין עדיין ביקורות.

היה הראשון לכתוב ביקורת על “סמינריון על גברים, נשים, אנדרוגינוס ומפלצות: מגדר, גוטיקה, פארודיה ופוסטמודרנה בסרטו של טים ברטון – המספרים של אדוארד”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הקדמה

 

סרטו של טים ברטון (Burton) המספרים של אדוארד (Edward Scissorhands) , משנת 1990, הנו ביקורת על החיים בפרברים האמריקאים הנובעת מתוך חוויותיו האישיות של ברטון כנער, ומשלב בין דימויים ורעיונות גוטיים לבין פארודיה והסתכלות מפוכחת על תופעות חברתיות מודרנית. הסרט, הבנוי כסיפור בתוך סיפור, מסופר כאגדה של סבתה לנכדתה, כתשובה לשאלה מדוע יורד שלג. תשובתה של הסבתה מספרת את סיפורו של אדוארד ידי-מספריים (ג’וני דפ) – יצור שנבנה על ידי מדען מתבודד (וינסנט פרייס) בטירה גוטית המשקיפה על עיירה פרברית שקטה, סביב שנות השישים בארצות הברית. מותו של המדען, הותירה את אדוארד עם מספרים במקום ידיים והוא נותר לבדו בטירה, כשעיקר עיסוקו הוא גינון אומנותי.

יום אחד מגיעה לטירה פג (דיאן וויסט) – אם לשני ילדים אשר עובדת כנציגת חברת קוסמטיקה גדולה. לאחר הפחד הראשוני, מנסה פג לעזור לאדוארד לכסות את הצלקות שעל פניו ובהחלטה מהירה, קובעת כי עליו לבוא ולגור איתה ועם משפחתה. כניסתו של אדוארד לפרבר המנומנם מעוררת את תושבי השכונה בשלושה קווי עלילה שנפגשים ונפרדים לאורך הסרט – חיי משפחת בוגס, השכנים (ובעיקר השכנות), וסיפור אהבתם של אדוארד וקים – ביתם של פג וביל.

משפחת בוגס – האבא ביל (אלן ארקין), האם פג ושני ילדיהם קוין וקים (ווינונה ריידר) נגלים לנו בתחילה כמשפחה ממוצעת ואוהבת. הם אוכלים ארוחת ערב משותפת ומשתפים האחד את השניה בחוויותיהם. כניסתו של אדוארד חושפת את הנוקשות המערכתית של ביל ופג ואת הפער שקיים בינם לבין ילדיהם. עבור משפחת בוגס, נוכחותו של אדוארד מובילה להדרתם מהקהילה השכונתית. ואכן מה שמתחיל בסקרנות שכוניתית בעיקר של נשות השכונה וג’וייס (קאת’י בייקר) כנציגתן; נסיונות לשלב את אדוארד בחיים החברתיים, לעזור לו בפתיחת עסק ובניית המוניטין שלו, מתגלה כמונע מדחפים מיניים ואמהיים מודחקים, וכאשר אילו אינם נענים בחיוב, הם הופכים לשנאה ופחד. אך בניגוד לשני הקווי העלילה הקודמים – אהבתם של אדוארד וקים הנה כנה ואמיתית, גם אם בלתי אפשרית בשל משפחתה והקהילה הפרברית שאף אינם מסוגלים לדמיין את אפשרות אהבתם. הרומן הלא ממומש ביניהם זוכה לנסיונות סיכול רבים על ידי ג’ים – החבר של קים, והסרט מסתיים בבריחתו של אדוארד חזרה אל הטירה בעוד המון השכנים רודף אחריו. ג’ים, אשר נותר אכול קנאה לאחר שקים נפרדת ממנו, מגיע לטירה שם הוא מתחיל עימות עם אדוארד שמסתיים בהריגתו של אדוארד את ג’ים. קים שהייתה נוכחת במהלך המאבק בטירה, נאלצת לעזוב את אדוארד ולשקר להמון הזועם שהגיע לפתח ביתו, כי אדוארד מת. בסופו של הסרט מציינת קים כי היא יודעת שאדוארד עדין חי, כיוון שמאז שהופיע בפרבר החל לרדת שלג.

לפי בספרו Burton on Burton, מספר ברטון (87-94) כי דמותו של אדוארד התחילה מציור שביטא רעיון סמבולי – דמות בעלת סתירות אמביוולנטיות – רוצה לנגוע אבל לא יכולה, גם יצירתית וגם הרסנית. הדמות באה לעולם בשנות העשרה של ברטון, ולמעשה שיקפה את הקושי שהיה לו ולבני נוער רבים במצבו, לתקשר עם סביבתם, ואת התחושה כי הדימוי שלו והדרך שבה הוא נתפס על ידי אחרים, מנוגד לעולמו הפנימי. הסרט הוא תגובה כנגד הקטגוריזציה המדירה כל מי ששונה ולא מאפשר קבלה חברתית. ברטון מתאר כיצד באמריקה הכל נכנס לקטגוריות ואיך מגיל צעיר מלמדים ילדים להיות קונפורמים לדברים מסויימים. היוצר מדבר על על החוויה הפרברית במונחים של נראות והסתרה; מחד, מבחינת המרחב, הפרברים בנויים צפוף כך שקיימת הרבה קרבה וכולם יודעים הכל, אך מאידך מתחת לפני שהשטח קיימים סודות, מיניים בעיקר. הוא קובע כי לפרברים יש אופי “סוטה”, וכי זהו לא משהו שרואים אלא מרגישים. “לגדול בפרברים היה כמו לגדול במקום בו אין תחושת היסטוריה, תחושת תרבות, או תחושת תשוקה לשום דבר” (90).

מתוך בסיס חווייתי אישי זה של תחושת זרות ועמימות, יוצר ברטון סרט שהוא אגדה. לדבריו, הקצנת הדימויים והדמויות יוצרת הפשטה ומאפשרת התעסקות ברעיונות סמבוליים ותת-הכרתיים במקום ברעיונות אינטלקטואליים. האלמנטים הגוטיים – אשר עוברים כחוט השני בין כל יצירותיו של ברטון, מהווים כאן כתגובת נגד לחוויה הפרוורית. כמשל, מקום מגוריו של אדוארד הוא טירה גוטיות, מקום מושבן של דמויות רבות בסרטיו של ברטון, ולדבריו מתארת בידוד סימבולי כמו גם תגובת נגד לחווית הבית הפרברי המתוארת על ידיו כ”לבנה, כמו להיות בתוך קופסת נעלים” (94).

בעבודה זו אבקש לקיים ניתוח מגדרי של המספרים של אדוארד שיבחן כיצד אלמנטים של הגוטי, הפארודי והפוסט מודרני באים לידי ביטוי ומה הקשר ביניהם. במהלך העבודה אנסה להבחין בין נרטיבים מגדריים גוטיים קלאסיים לבין אדפטציות פארודיות לאלמנטים מגדריים גוטיים ואחרים כפי שהם באים לידי ביטוי בסרט. מבחינת המושגים אליהם אני מתייחסת, חשוב לציין שני דברים. התיחסותי למושג מגדר הנה במובנו הרחב כמייצג לא רק את מיניות הסובייקטים אלא תפיסות עולם הנובעות מתוך “גבריות” או “נשיות” מסוימת. לדוגמא – הסדר הקפיטליסטי כמיצג תפיסה גברית – פטריארכלית של העולם. אני מאמינה כי במובנו הרחב, מגדר מתאר תפיסות עולם ויחסי כוחות המשפיעים באופן עצום על תמונת המצב החברתית וכי הקשר של מגדר למיניות, הוא רק היבט אחד המבטא יחסי כוחות של מרכז ושוליים מבחינה מינית, כלכלית-מעמדית, גזעית ועוד. בנוסף חשוב לציין כי קיים קושי מובנה בהבחנה בין הגוטי לפארודי-פוסטמודרני, כיוון שז’אנר הגוטי מעולם לא נגמר ואף קבל על עצמו פרשנויות חדשות בעשורים האחרונים של המאה ה-20. אם זאת, אני מאמינה כי ניתן להבחין בנרטיבים מגדריים גוטיים מובהקים כמו גם בנרטיבים פארודיים ופוסט מודרניים, אך לעיתים עשויים אילו להתקיים בו זמנית באותה סצינה, או קו עלילה.

 

תוכן עניינים

הקדמה 3-5
פרק 1 – הגוטי, הפוסטמודרני והפארודי 6-9
פרק 2 – היבטים מגדריים גוטיים בסרט 10-14
פרק 3 – היבטים מגדריים פוסטמודרניים ופארודיים בסרט 15-21
סיכום 22-23
ביבליוגרפיה 24-25

299.00 

סמינריון על גברים, נשים, אנדרוגינוס ומפלצות: מגדר, גוטיקה, פארודיה ופוסטמודרנה בסרטו של טים ברטון – המספרים של אדוארד

מידע נוסף

מספר עמודים

25

מקורות

10

שנת הגשה

2014

סמינריון על גברים, נשים, אנדרוגינוס ומפלצות: מגדר, גוטיקה, פארודיה ופוסטמודרנה בסרטו של טים ברטון – המספרים של אדוארד

מידע נוסף

מספר עמודים

25

מקורות

10

שנת הגשה

2014

299.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.