(22/06/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

סמינריון פיצוים בגין מעצר שווא

מבוא:

אישה התלוננה נגד בעלה בגין אלימות כחלק מהליך גירושין, בעצת עורכי דינה, על מנת לנצל את הליכי המשפט לרעה. במקרה, בבית המשותף הייתה מצלמה שהותקנה בעבר על מנת להגן על ביתם מפני פורצים. המשטרה הוציאה את ההקלטה יחד כאשר עצרה את הבעל לקריאתה של אשתו. מההקלטות עלה כי “לא דובים ולא יער”. המדובר בתלונת שווא שהוגשה, אך הבעל שנעצר לשעות ספורות, הוא איש קרירה, אדם חשוב ומוכר בקהילה. לכן, אפילו שמדובר במעצר שווא, הקלון בטח לא יימחק כל כך מהר.

מצד אחד, ניתן כמובן להגיש תובענה נזיקית נגד האישה בגין רשלנות ושאר העוולות המנויות בפקודת הנזיקין, [נוסח חדש]. מנגד, ישנו כלי מאוד פשוט שניתן לעשות בו שימוש, שנראה כי הוא איננו מוכר דיו בפסיקה וגם איננו שגור דיו בקרב עורכי הדין העוסקים בפלילים. הכלי הוא סעיף 38 לחוק סדר הדין הפלילי, [סמכויות אכיפה ומעצרים], התשנ”ו- 1996, (להלן: “חוק המעצרים”) לשם נוחות תוצג לשונו במלואה:

  1. (א) נעצר אדם ושוחרר בלא שהוגש נגדו כתב אישום, ומצא בית המשפט שלא היה יסוד למעצר, או שראה נסיבות אחרות המצדיקות פיצוי האדם, רשאי הוא לצוות כי אוצר המדינה ישלם לו פיצוי על מעצרו והוצאות הגנתו בסכום שיקבע בית המשפט. (ב) נעצר אדם ושוחרר, ומצא בית המשפט שהמעצר היה עקב תלונת סרק שהוגשה שלא בתום לב, רשאי בית המשפט לחייב את המתלונן, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון טענותיו לענין זה, לשלם, למי שנעצר, פיצוי על מעצרו והוצאות הגנתו, בסכום שיקבע בית המשפט. (ג) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות – (1) לענין ההליכים בבקשה לפיצוי לפי סעיף זה, בין לפני פניה לבית המשפט ובין בבית המשפט; (2) לקבוע סכומים מרביים לפיצוי לפי סעיף קטן (א). (ד) החלטת בית משפט לפי סעיף זה ניתנת לערעור כפסק דין בפלילים.

הסעיף איננו משמש לצורך הגשת תביעה נזיקית נגד המשטרה בגין רשלנות, או בגין העמדה שגויה לדין, אלא רק בחלק צר של דיני המעצרים, והוא פיצויים בשל מעצר שווא”. הסעיף דומה מאוד הן בתכליתו והן בשימושו לסעיף 80 לחוק העונשין, התשל”ז- 1977 (להלן: “חוק העונשין”) העוסק בפיצוי בגין זיכוי. בנוסף במקביל לסעיף 38 נעשה גם שימוש בתובענות נזיקין, שיכולות להימשך זמן רב.

העבודה שלהלן, תעסוק בפרשנותו, ביתרונותיו ובחסרונותיו של הסעיף. לאמור, החידוש המחקרי בעבודה זו, מתבסס על הצורך הקיים להרחיב בנוגע לתולדות הסעיף, עניינו, פרשנותו ושאר אלמנטים. מבנה העבודה שלהלן יהיה כדלקמן:

בפרק א’ לעבודה אציג רקע וסקירה כללית לנושא, ובכלל זה בכל הנוגע לפיצויים בגין מעצר.

בפרק ב’, אדון לגופו במהותו של סעיף 38 לחוק המעצרים לרבותב בפרשנות שהוענקה לו. כמו כן, ארחיב ברמה הפרטנית באשר לסוגייה של פיצויים בגין מעצר לא חוקי. בנוסף, אדון ואציג השוואה מתבקשת לסעיף 80 לחוק העונשין, זאת בשל הבלבול שחל בהפרדה בין תכליות הסעיפים, ומהותם.

בפרק ג’ אדון בסוגיה נפרדת, שגם מתבקשת בשל נושא העבודה, והיא תחום הפיצויים בגין מעצר לא חוקי בהליכים אזרחיים. זאת בשים לב כאמור לנושא העבודה, וטשטוש העמדות הקיים בין פיצויים בגין מעצר, ובשל התנהלות רשויות החקירה.

בפרק ד’ אדון במשפט משווה, זה יהיה פרק קצר שידון בפיצויים לעצורי שווא במשפט הבינלאומי ובמשפט האמריקאי.

בפרק ה’ יתקיים דיון קצר בסדרי הדין שיש לפעול לאורם בעת הגשת בקשה לפי סעיף 38 לחוק המעצרים.

פרק ו’ יוקדש לדיון בשיקולים של סעיף 38, ברמה התיאורטית וברמת המדיניות המשפטית.

סיומה של העבודה יהיה בהצגת סיכום קצר, וברשימה ביבליוגרפית.

מתודולוגיה- העבודה מבוססת על ידע אקדמי, סקירה ספרותית, ידע פרקטי. נעשה בעבודה סיוע רב במאגרים משפטיים, ובספרות משפטית המוצגת בספריות משפטיות.

תפקיד הרשות הוא לשמור על האזרח, תפקיד האזרח הוא לקיים את חובותיו כאזרח, ולעשות כל דבר, זולת מה שאסור לו. אמון הציבור ברשות הוא שמאפשר חיים תקינים. שנאמר: “אמון הציבור ברשויות השלטון הוא מנכסיה החשובים ביותר של הרשות השלטונית ושל המדינה. כאשר הציבור מאבד את אמונו ברשויות השלטון, הוא מאבד את אמונו באמנה החברתית המשמשת בסיס לחיים משותפים”. מה קורה כאשר הרשות מתרשלת או פשוט טועה, ופוגעת באזרח, שדווקא כן ביצע את משימתו לפי האמנה החברתית?, על כך אדון בעבודה שלהלן.

הליך המעצר על רגל אחת:

ההליך הפלילי מתחיל בהגשת תלונה למשטרה, לאחריו, בודקת המשטרה את התלונה, חוקרת, ובוחנת את העניין הציבורי, ואת הראיות הקיימות. אם יש צורך היא מבצעת מעצר. ככל שיש צורך חקירתי או מניעתי, המשטרה תבקש להאריך את מעצרו של החשוד בימים ספורים. לאחר שתסתיים החקירה, תבקש המשטרה – בהתקיים תנאים מסוימים- לעצור את החשוד עד לתום ההליכים. בית המשפט רשאי לעצור את החשוד, או לשחררו בהגבלות. לאחר ההחלטה בדבר מעצר עד תום ההליכים, ניתן לבקש עיון מחדש בהחלטת המעצר ככל שהשתנו הנסיבות. בין לבין מתקיים הליך פלילי, מקביל, עליו חל חוק סדר הדין הפלילי, [נוסח משולב], התשמ”ב- 1982. בעבודה זו, נתרכז בחוק המעצרים, ובדיני מעצרים. נושא העבודה כאמור, יתמקד בחלק צר מאוד בדיני מעצרים, שעניינו פיצוי לעצור במקרים שלא היה בסיס למעצר, מכוח דיני המעצרים המאפשרים זאת.

 

תוכן עניינים

1. מבוא 3
2. פרק א’ חוק המעצרים- רקע וסקירה 4
3. פרק ב’ פיצויים בגין מעצר לא חוקי 15
4. פרק ג’ פיצויים בגין מעצר לא חוקי בהליכים אזרחיים 21
5. פרק ד’ משפט משווה 26
6. פרק ה’ סדרי דין 31
7. פרק ו’ השיקולים בבסיס סעיף 38 34
8. סיכום 37
9. רשימה ביבליוגרפית 38

מידע נוסף

מספר עמודים

40

מקורות

63

שנת הגשה

2014

אין עדיין ביקורות.

היה הראשון לכתוב ביקורת על “סמינריון פיצוים בגין מעצר שווא”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מבוא:

אישה התלוננה נגד בעלה בגין אלימות כחלק מהליך גירושין, בעצת עורכי דינה, על מנת לנצל את הליכי המשפט לרעה. במקרה, בבית המשותף הייתה מצלמה שהותקנה בעבר על מנת להגן על ביתם מפני פורצים. המשטרה הוציאה את ההקלטה יחד כאשר עצרה את הבעל לקריאתה של אשתו. מההקלטות עלה כי “לא דובים ולא יער”. המדובר בתלונת שווא שהוגשה, אך הבעל שנעצר לשעות ספורות, הוא איש קרירה, אדם חשוב ומוכר בקהילה. לכן, אפילו שמדובר במעצר שווא, הקלון בטח לא יימחק כל כך מהר.

מצד אחד, ניתן כמובן להגיש תובענה נזיקית נגד האישה בגין רשלנות ושאר העוולות המנויות בפקודת הנזיקין, [נוסח חדש]. מנגד, ישנו כלי מאוד פשוט שניתן לעשות בו שימוש, שנראה כי הוא איננו מוכר דיו בפסיקה וגם איננו שגור דיו בקרב עורכי הדין העוסקים בפלילים. הכלי הוא סעיף 38 לחוק סדר הדין הפלילי, [סמכויות אכיפה ומעצרים], התשנ”ו- 1996, (להלן: “חוק המעצרים”) לשם נוחות תוצג לשונו במלואה:

  1. (א) נעצר אדם ושוחרר בלא שהוגש נגדו כתב אישום, ומצא בית המשפט שלא היה יסוד למעצר, או שראה נסיבות אחרות המצדיקות פיצוי האדם, רשאי הוא לצוות כי אוצר המדינה ישלם לו פיצוי על מעצרו והוצאות הגנתו בסכום שיקבע בית המשפט. (ב) נעצר אדם ושוחרר, ומצא בית המשפט שהמעצר היה עקב תלונת סרק שהוגשה שלא בתום לב, רשאי בית המשפט לחייב את המתלונן, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון טענותיו לענין זה, לשלם, למי שנעצר, פיצוי על מעצרו והוצאות הגנתו, בסכום שיקבע בית המשפט. (ג) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות – (1) לענין ההליכים בבקשה לפיצוי לפי סעיף זה, בין לפני פניה לבית המשפט ובין בבית המשפט; (2) לקבוע סכומים מרביים לפיצוי לפי סעיף קטן (א). (ד) החלטת בית משפט לפי סעיף זה ניתנת לערעור כפסק דין בפלילים.

הסעיף איננו משמש לצורך הגשת תביעה נזיקית נגד המשטרה בגין רשלנות, או בגין העמדה שגויה לדין, אלא רק בחלק צר של דיני המעצרים, והוא פיצויים בשל מעצר שווא”. הסעיף דומה מאוד הן בתכליתו והן בשימושו לסעיף 80 לחוק העונשין, התשל”ז- 1977 (להלן: “חוק העונשין”) העוסק בפיצוי בגין זיכוי. בנוסף במקביל לסעיף 38 נעשה גם שימוש בתובענות נזיקין, שיכולות להימשך זמן רב.

העבודה שלהלן, תעסוק בפרשנותו, ביתרונותיו ובחסרונותיו של הסעיף. לאמור, החידוש המחקרי בעבודה זו, מתבסס על הצורך הקיים להרחיב בנוגע לתולדות הסעיף, עניינו, פרשנותו ושאר אלמנטים. מבנה העבודה שלהלן יהיה כדלקמן:

בפרק א’ לעבודה אציג רקע וסקירה כללית לנושא, ובכלל זה בכל הנוגע לפיצויים בגין מעצר.

בפרק ב’, אדון לגופו במהותו של סעיף 38 לחוק המעצרים לרבותב בפרשנות שהוענקה לו. כמו כן, ארחיב ברמה הפרטנית באשר לסוגייה של פיצויים בגין מעצר לא חוקי. בנוסף, אדון ואציג השוואה מתבקשת לסעיף 80 לחוק העונשין, זאת בשל הבלבול שחל בהפרדה בין תכליות הסעיפים, ומהותם.

בפרק ג’ אדון בסוגיה נפרדת, שגם מתבקשת בשל נושא העבודה, והיא תחום הפיצויים בגין מעצר לא חוקי בהליכים אזרחיים. זאת בשים לב כאמור לנושא העבודה, וטשטוש העמדות הקיים בין פיצויים בגין מעצר, ובשל התנהלות רשויות החקירה.

בפרק ד’ אדון במשפט משווה, זה יהיה פרק קצר שידון בפיצויים לעצורי שווא במשפט הבינלאומי ובמשפט האמריקאי.

בפרק ה’ יתקיים דיון קצר בסדרי הדין שיש לפעול לאורם בעת הגשת בקשה לפי סעיף 38 לחוק המעצרים.

פרק ו’ יוקדש לדיון בשיקולים של סעיף 38, ברמה התיאורטית וברמת המדיניות המשפטית.

סיומה של העבודה יהיה בהצגת סיכום קצר, וברשימה ביבליוגרפית.

מתודולוגיה- העבודה מבוססת על ידע אקדמי, סקירה ספרותית, ידע פרקטי. נעשה בעבודה סיוע רב במאגרים משפטיים, ובספרות משפטית המוצגת בספריות משפטיות.

תפקיד הרשות הוא לשמור על האזרח, תפקיד האזרח הוא לקיים את חובותיו כאזרח, ולעשות כל דבר, זולת מה שאסור לו. אמון הציבור ברשות הוא שמאפשר חיים תקינים. שנאמר: “אמון הציבור ברשויות השלטון הוא מנכסיה החשובים ביותר של הרשות השלטונית ושל המדינה. כאשר הציבור מאבד את אמונו ברשויות השלטון, הוא מאבד את אמונו באמנה החברתית המשמשת בסיס לחיים משותפים”. מה קורה כאשר הרשות מתרשלת או פשוט טועה, ופוגעת באזרח, שדווקא כן ביצע את משימתו לפי האמנה החברתית?, על כך אדון בעבודה שלהלן.

הליך המעצר על רגל אחת:

ההליך הפלילי מתחיל בהגשת תלונה למשטרה, לאחריו, בודקת המשטרה את התלונה, חוקרת, ובוחנת את העניין הציבורי, ואת הראיות הקיימות. אם יש צורך היא מבצעת מעצר. ככל שיש צורך חקירתי או מניעתי, המשטרה תבקש להאריך את מעצרו של החשוד בימים ספורים. לאחר שתסתיים החקירה, תבקש המשטרה – בהתקיים תנאים מסוימים- לעצור את החשוד עד לתום ההליכים. בית המשפט רשאי לעצור את החשוד, או לשחררו בהגבלות. לאחר ההחלטה בדבר מעצר עד תום ההליכים, ניתן לבקש עיון מחדש בהחלטת המעצר ככל שהשתנו הנסיבות. בין לבין מתקיים הליך פלילי, מקביל, עליו חל חוק סדר הדין הפלילי, [נוסח משולב], התשמ”ב- 1982. בעבודה זו, נתרכז בחוק המעצרים, ובדיני מעצרים. נושא העבודה כאמור, יתמקד בחלק צר מאוד בדיני מעצרים, שעניינו פיצוי לעצור במקרים שלא היה בסיס למעצר, מכוח דיני המעצרים המאפשרים זאת.

 

תוכן עניינים

1. מבוא 3
2. פרק א’ חוק המעצרים- רקע וסקירה 4
3. פרק ב’ פיצויים בגין מעצר לא חוקי 15
4. פרק ג’ פיצויים בגין מעצר לא חוקי בהליכים אזרחיים 21
5. פרק ד’ משפט משווה 26
6. פרק ה’ סדרי דין 31
7. פרק ו’ השיקולים בבסיס סעיף 38 34
8. סיכום 37
9. רשימה ביבליוגרפית 38

299.00 

סמינריון פיצוים בגין מעצר שווא

מידע נוסף

מספר עמודים

40

מקורות

63

שנת הגשה

2014

סמינריון פיצוים בגין מעצר שווא

מידע נוסף

מספר עמודים

40

מקורות

63

שנת הגשה

2014

299.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.