(23/04/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

סמינריון פיתוח מקצועי של מפקחים בתקופה של רפורמות ושינויים

תקציר

אופק חדש” ו”עוז לתמורה” הינן רפורמות מערכתיות שהונהגו בשנת תשס”ח בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים בישראל (אופק חדש) ובתיכונים (עוז לתמורה), ונועדו להקיף היבטים רבים בחיים בית הספר.

רפורמה המכתיבה שינויים מדרג השלטון מובילה שינויים מלמעלה למטה- מוכתבים מראש. בכדי שיצליחו להיטמע במערך החינוך הם זקוקים לתיווך בין מפתחי התיאוריה לפועלים בשטח. על התיווך אמון מערך הפיקוח המקצועי. הפיקוח בישראל מתחלק לשבעה סקטורים: פיקוח גנים, יסודי, תיכון, דתי, ערבי, חינוך מיוחד וחינוך התיישבותי. תפקידו לא השתנה מאז הגדרתו ב-1956 ועדכונו ב-1996: ייצוג משרד החינוך והתרבות בפני המנהלים, לשמש גורם מתווך בין משרד החינוך לקהילה, לפקח על ביצוע מדיניות משרד החינוך בשטח  ולבקר את השיטות הפדגוגיות המופעלות בבתי הספר, להעריך ולתת משוב על איכות, ארגון והצלחת בתי הספר ולבסוף- לדאוג להשתלמויות והדרכת מורים, מנהלים ועוד (Bogler,2014; Spanneut, Tobin & Ayers,  2010).

המפקחים מגיעים לתפקידם אחרי שנים של ניסיון שטח, הם בקיאים בגישות פדגוגיות מגוונות, והם אנשי המפתח בהנהגת רפורמות. הבעייתיות בעניין נובעת מעצם כך שהרפורמות מובילות חידושים בתחום החינוך, ואילו המפקחים רובם סיימו את הכשרתם המקצועית לפני שנים רבות, והגישות אותן למדו אינן מתאימות למציאות העכשווית (Spanneut et al.,2010).

לאור הרפורמות במערכת החינוך, ביקש מחקר זה לבדוק מהן העמדות והתפיסות של המפקחים ביחס לתהליך פיתוחם המקצועי בתקופה של רפורמות ושינויים בבתי הספר שבאחריותם.

מחקר זה נערך  בשיטות מחקר איכותניות המאפשרות לנהל מחקר “פתוח” שבא להבין, להכיר וללמוד את השדה הקיים. התקיימו ראיונות חצי- מובנים עם 3 מפקחות העובדות במשרד החינוך ובמהלך תפקידן הובילו רפורמה כזו או אחרת.

ממצאי המחקר מעלים כי קיים פער בין הכשרת המפקחים לתפקידם בפועל, אם כי קיים שיפור בהקצאת המשאבים המופנים להתפתחותם המקצועית של המפקחים. מסקנה מרכזית שבלטה מדבריהן הייתה שיש לצמצם את שעות ההכשרה הארציות, ולהתמקד בתכנית התפתחות מקצועית מחוזית, מבוססת הדרכה קבוצתית ואישית.

 

תוכן עניינים
תקציר  עמ’ 3
סקירת ספרות  עמ’ 13-4
1. שינוי ארגוני
2. התפתחות מקצועית- בין שחיקה לצמיחה
3. תפקידו של המפקח המקצועי במערכת החינוך והתפתחותו המקצועית
מתודולוגיה  עמ’ 15-14
שאלת המחקר
שיטת המחקר
כלי המחקר
שדה המחקר
תוצאות עמ’ 21-16
דיון ומסקנות עמ’ 24-22
רשימה ביבליוגרפית עמ’ 27-25

מידע נוסף

מספר עמודים

27

מקורות

35

שנת הגשה

2014

אין עדיין ביקורות.

היה הראשון לכתוב ביקורת על “סמינריון פיתוח מקצועי של מפקחים בתקופה של רפורמות ושינויים”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תקציר

אופק חדש” ו”עוז לתמורה” הינן רפורמות מערכתיות שהונהגו בשנת תשס”ח בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים בישראל (אופק חדש) ובתיכונים (עוז לתמורה), ונועדו להקיף היבטים רבים בחיים בית הספר.

רפורמה המכתיבה שינויים מדרג השלטון מובילה שינויים מלמעלה למטה- מוכתבים מראש. בכדי שיצליחו להיטמע במערך החינוך הם זקוקים לתיווך בין מפתחי התיאוריה לפועלים בשטח. על התיווך אמון מערך הפיקוח המקצועי. הפיקוח בישראל מתחלק לשבעה סקטורים: פיקוח גנים, יסודי, תיכון, דתי, ערבי, חינוך מיוחד וחינוך התיישבותי. תפקידו לא השתנה מאז הגדרתו ב-1956 ועדכונו ב-1996: ייצוג משרד החינוך והתרבות בפני המנהלים, לשמש גורם מתווך בין משרד החינוך לקהילה, לפקח על ביצוע מדיניות משרד החינוך בשטח  ולבקר את השיטות הפדגוגיות המופעלות בבתי הספר, להעריך ולתת משוב על איכות, ארגון והצלחת בתי הספר ולבסוף- לדאוג להשתלמויות והדרכת מורים, מנהלים ועוד (Bogler,2014; Spanneut, Tobin & Ayers,  2010).

המפקחים מגיעים לתפקידם אחרי שנים של ניסיון שטח, הם בקיאים בגישות פדגוגיות מגוונות, והם אנשי המפתח בהנהגת רפורמות. הבעייתיות בעניין נובעת מעצם כך שהרפורמות מובילות חידושים בתחום החינוך, ואילו המפקחים רובם סיימו את הכשרתם המקצועית לפני שנים רבות, והגישות אותן למדו אינן מתאימות למציאות העכשווית (Spanneut et al.,2010).

לאור הרפורמות במערכת החינוך, ביקש מחקר זה לבדוק מהן העמדות והתפיסות של המפקחים ביחס לתהליך פיתוחם המקצועי בתקופה של רפורמות ושינויים בבתי הספר שבאחריותם.

מחקר זה נערך  בשיטות מחקר איכותניות המאפשרות לנהל מחקר “פתוח” שבא להבין, להכיר וללמוד את השדה הקיים. התקיימו ראיונות חצי- מובנים עם 3 מפקחות העובדות במשרד החינוך ובמהלך תפקידן הובילו רפורמה כזו או אחרת.

ממצאי המחקר מעלים כי קיים פער בין הכשרת המפקחים לתפקידם בפועל, אם כי קיים שיפור בהקצאת המשאבים המופנים להתפתחותם המקצועית של המפקחים. מסקנה מרכזית שבלטה מדבריהן הייתה שיש לצמצם את שעות ההכשרה הארציות, ולהתמקד בתכנית התפתחות מקצועית מחוזית, מבוססת הדרכה קבוצתית ואישית.

 

תוכן עניינים
תקציר  עמ’ 3
סקירת ספרות  עמ’ 13-4
1. שינוי ארגוני
2. התפתחות מקצועית- בין שחיקה לצמיחה
3. תפקידו של המפקח המקצועי במערכת החינוך והתפתחותו המקצועית
מתודולוגיה  עמ’ 15-14
שאלת המחקר
שיטת המחקר
כלי המחקר
שדה המחקר
תוצאות עמ’ 21-16
דיון ומסקנות עמ’ 24-22
רשימה ביבליוגרפית עמ’ 27-25

299.00 

סמינריון פיתוח מקצועי של מפקחים בתקופה של רפורמות ושינויים

מידע נוסף

מספר עמודים

27

מקורות

35

שנת הגשה

2014

סמינריון פיתוח מקצועי של מפקחים בתקופה של רפורמות ושינויים

מידע נוסף

מספר עמודים

27

מקורות

35

שנת הגשה

2014

299.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.