(24/07/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

סמינריון רשתות של שכול: המקרה הישראלי של הנצחת הרוגי מלחמה ונפגעי איבה באמצעות האינטרנט והרשתות החברתיות

מבוא

אנו חיים בעידן שבו האינטרנט הפך לחלק בלתי נפרד מחיינו והרשתות החברתיות הפכו למקום בו אנשים מבטאים שמחה, בהלה, עצב ורגשות רבים אחרים חיים (Brossard & Scheufele, 2013 ). בארצנו, כמו בשאר העולם, האינטרנט הפך לזירה המאפשרת הזדהות בין אנשים שחווים התנסויות חיים דומות מבלי שהם מכירים זה את זה. חלק מההתנסויות כוללות משברי חיים והתמודדות עם מוות של בן משפחה או קרוב ובאמצעות אתרים שונים בלוגים ופורומים באינטרנט ניתן למצוא מזור לתחושת הלבד ולקבל תמיכה הדדית עם אנשים שחווים את אותה גורל. בישראל, מוכת המלחמות והאבידות בנפש הן של חיילי צה”ל והן של אזרחים ישנה קרקע “פורייה” לביסוס של אתרי הנצחה באינטרנט וברשתות החברתיות לזכר האנשים ההרוגים. באתרים אלו יש אפשרות להפגין רגשות צער ולקבל לגיטימציה לתחושת השכול אשר חולשת על כל תחומי החיים עבור האנשים שחווים אותה. כמו כן אתרים אלו מהווים חלק ממפעל ההלאמה של המוות של הרוגי מלחמות ואיבה בישראל. באמצעות סמלים, סיסמאות ופעולות נוספות הנותנות למוות ההרוגים משמעות והרואיות (בילו וויצטום, 1999).

בחרנו לכתוב את עבודה זו על מנת לחקור את ייצוג השכול של הרוגי מלחמות ישראל ונפגעי איבה ולבחון כיצד הוא מתבטא במרחב האינטרנט. כמו כן, נבקש לדון בנושא הנצחת החללים ברשת האינטרנט כאשר נתמקד ברשתות חברתית ובדגש על אתר הפייסבוק. שאלת המחקר בעבודתנו הינה: כיצד מרחב האינטרנט מבטא או מייצר אבל במקרה של אובדן חייל? וכיצד נסיבות המוות של החייל משנות את אופייה של ההנצחה, אם בכלל?
שיטת המחקר היא מחקר איכותני- וירטואלי של שלושה עמודי הנצחה ווירטואליים של חיילים שמתו במסגרתו נציג סקירה של מאמרים שנכתבו בנושא ונדון בשלושה בעמודי הנצחה אשר דגמנו מן הפייסבוק. באמצעות כל אלו נתייחס לשאלת המחקר ולייצוגים בהם מוצגים באינטרנט ייצוגים של אבל ושכול.

 

תוכן עניינים

מבוא……………………………………………………………………………………………………3

מדיה חדשה……………………………………………………………………………………………4

אבל אובדן ושכול………………………………………………………………………………………5

רקע על הנצחת הרוגי מלחמה בישראל…………………………………………………………….11

הנצחת חללים באינטרנט……………………………………………………………………………13

מתודולוגיה……………………………………………………………………………………………14

ממצאים……………………………………………………………………………………………….15
סיכום………………………………………………………………………………………………….16

ביבליוגרפיה………………………………………………………………………………………….17

 

ביבליוגרפיה

אהרון, מ. חיות, ע. ועשת-אלקלעי, יורם. (2010). מחקר משווה של חברות מקוונת וחברות פנים אל פנים בקרב תלמידי בית ספר בישראל. האוניברסיטה הפתוחה.

גרנות, ת. (1985). אבדן. משרד הביטחון.

גרשון, ס. ודרור, י. (2012). ישראלים בעידן הדיגטלי 2012. המכללה למינהל.

דולב-כהן, מ. (2010). שיחות במסרים מידיים בין מתבגרים: יתרונות, חסרונות ומה שבינהם. אוניברסטת חיפה.

דרור, י. (2011). עיתונות מקוונת. האוניברסיטה הפתוחה.

דובילנסקי, ש. (2011). מה קורה לפרופילים אחרי המוות.http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4041735,00.html

ויצטום, א. (2004). נפש, אבל ושכול. משרד הביטחון.

ויצטום, א. מלקינסון, ר. ורובין,ש. (1993). משרד הביטחון.

לוין, ר. (2012). “מי אתה הגולש הישראלי?”, “הארץ”: The Marker.

http://www.themarker.com/technation/comvention12/1.1697081

מייזל, מ. ושמיר, א. (2000). דפוסים של הנצחה. משרד הביטחון.

פרקול, ש. (2004). הילדים מתים, זכרם חי באינטרנט. עיתון מעריב.

קינן, ע. (2012). מראה, מראה- מי הכי יפה בעיר? אודיסאה: הרשת המובילה.

שני, ר. (2004). הנצחה ויראטואלית. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2907760,00.html

שביט, ו. (2012). אחרי המוות: אבל והנצחה וירטואליים.   http://digital-era-death.blogspot.co.il/2012/06/blog-post_9748.html

שמיר, א. )1996(. הנצחה וזיכרון. ת”א: עם עובד.

boyd. D. M.& Ellison, N.B. (2007) Social network sites: Definition, history, and scholarship. Journal of Computer-Mediated Communication, 13(1), 67-89.

Brossard, D. & Scheufele, D.M. (2013). Science, New Media, and the Public. Science 339, 39-41.

Eden,S & Heiman,T. (2009). Computer Mediated Communication: Social Support for Students with and without learning disabilities. Israel: The Open University.

Eber-Schmid, B. &Socha, B. (2013). What is New Media? http://www.newmedia.org/what-is-new-media.html

Hampton, K. N & Wellman, B. (2002). The not so global village of netville. In B. Wellman & C. Haythornthwaite (Eds.), The internet in everyday life

Kaplan, A.M. & Haenlein, M. (2010). Users of the world unite! The challenge and opportunities of social media. Business horizon, 53(1), 59-68.

Manovich, L. (2002). The language of new media (1st MIT Press pbk. ed.) Cambridge, Mass: MIT Press.

McCallig, D. (2013). Facebook after death: An evolving policy in social network. International Journal of law and  information technology,1-34.

Parrone, M. (2013). What happens when we die: Estate planning of digital assets.

Mosteller, J., Donthu, N. &Eroglu, S. (2014). The fluent online shopping experience. Journal of business research, 67(11), 2486-2493.

Rideout, V.J, Foehr, U.G. & Roberts, D.F. (2012). Generation M2 media in the lives of 8- to 18- year- olds. A Kaiser Family Foundation Study.

אין עדיין ביקורות.

היה הראשון לכתוב ביקורת על “סמינריון רשתות של שכול: המקרה הישראלי של הנצחת הרוגי מלחמה ונפגעי איבה באמצעות האינטרנט והרשתות החברתיות”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מבוא

אנו חיים בעידן שבו האינטרנט הפך לחלק בלתי נפרד מחיינו והרשתות החברתיות הפכו למקום בו אנשים מבטאים שמחה, בהלה, עצב ורגשות רבים אחרים חיים (Brossard & Scheufele, 2013 ). בארצנו, כמו בשאר העולם, האינטרנט הפך לזירה המאפשרת הזדהות בין אנשים שחווים התנסויות חיים דומות מבלי שהם מכירים זה את זה. חלק מההתנסויות כוללות משברי חיים והתמודדות עם מוות של בן משפחה או קרוב ובאמצעות אתרים שונים בלוגים ופורומים באינטרנט ניתן למצוא מזור לתחושת הלבד ולקבל תמיכה הדדית עם אנשים שחווים את אותה גורל. בישראל, מוכת המלחמות והאבידות בנפש הן של חיילי צה”ל והן של אזרחים ישנה קרקע “פורייה” לביסוס של אתרי הנצחה באינטרנט וברשתות החברתיות לזכר האנשים ההרוגים. באתרים אלו יש אפשרות להפגין רגשות צער ולקבל לגיטימציה לתחושת השכול אשר חולשת על כל תחומי החיים עבור האנשים שחווים אותה. כמו כן אתרים אלו מהווים חלק ממפעל ההלאמה של המוות של הרוגי מלחמות ואיבה בישראל. באמצעות סמלים, סיסמאות ופעולות נוספות הנותנות למוות ההרוגים משמעות והרואיות (בילו וויצטום, 1999).

בחרנו לכתוב את עבודה זו על מנת לחקור את ייצוג השכול של הרוגי מלחמות ישראל ונפגעי איבה ולבחון כיצד הוא מתבטא במרחב האינטרנט. כמו כן, נבקש לדון בנושא הנצחת החללים ברשת האינטרנט כאשר נתמקד ברשתות חברתית ובדגש על אתר הפייסבוק. שאלת המחקר בעבודתנו הינה: כיצד מרחב האינטרנט מבטא או מייצר אבל במקרה של אובדן חייל? וכיצד נסיבות המוות של החייל משנות את אופייה של ההנצחה, אם בכלל?
שיטת המחקר היא מחקר איכותני- וירטואלי של שלושה עמודי הנצחה ווירטואליים של חיילים שמתו במסגרתו נציג סקירה של מאמרים שנכתבו בנושא ונדון בשלושה בעמודי הנצחה אשר דגמנו מן הפייסבוק. באמצעות כל אלו נתייחס לשאלת המחקר ולייצוגים בהם מוצגים באינטרנט ייצוגים של אבל ושכול.

 

תוכן עניינים

מבוא……………………………………………………………………………………………………3

מדיה חדשה……………………………………………………………………………………………4

אבל אובדן ושכול………………………………………………………………………………………5

רקע על הנצחת הרוגי מלחמה בישראל…………………………………………………………….11

הנצחת חללים באינטרנט……………………………………………………………………………13

מתודולוגיה……………………………………………………………………………………………14

ממצאים……………………………………………………………………………………………….15
סיכום………………………………………………………………………………………………….16

ביבליוגרפיה………………………………………………………………………………………….17

 

ביבליוגרפיה

אהרון, מ. חיות, ע. ועשת-אלקלעי, יורם. (2010). מחקר משווה של חברות מקוונת וחברות פנים אל פנים בקרב תלמידי בית ספר בישראל. האוניברסיטה הפתוחה.

גרנות, ת. (1985). אבדן. משרד הביטחון.

גרשון, ס. ודרור, י. (2012). ישראלים בעידן הדיגטלי 2012. המכללה למינהל.

דולב-כהן, מ. (2010). שיחות במסרים מידיים בין מתבגרים: יתרונות, חסרונות ומה שבינהם. אוניברסטת חיפה.

דרור, י. (2011). עיתונות מקוונת. האוניברסיטה הפתוחה.

דובילנסקי, ש. (2011). מה קורה לפרופילים אחרי המוות.http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4041735,00.html

ויצטום, א. (2004). נפש, אבל ושכול. משרד הביטחון.

ויצטום, א. מלקינסון, ר. ורובין,ש. (1993). משרד הביטחון.

לוין, ר. (2012). “מי אתה הגולש הישראלי?”, “הארץ”: The Marker.

http://www.themarker.com/technation/comvention12/1.1697081

מייזל, מ. ושמיר, א. (2000). דפוסים של הנצחה. משרד הביטחון.

פרקול, ש. (2004). הילדים מתים, זכרם חי באינטרנט. עיתון מעריב.

קינן, ע. (2012). מראה, מראה- מי הכי יפה בעיר? אודיסאה: הרשת המובילה.

שני, ר. (2004). הנצחה ויראטואלית. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2907760,00.html

שביט, ו. (2012). אחרי המוות: אבל והנצחה וירטואליים.   http://digital-era-death.blogspot.co.il/2012/06/blog-post_9748.html

שמיר, א. )1996(. הנצחה וזיכרון. ת”א: עם עובד.

boyd. D. M.& Ellison, N.B. (2007) Social network sites: Definition, history, and scholarship. Journal of Computer-Mediated Communication, 13(1), 67-89.

Brossard, D. & Scheufele, D.M. (2013). Science, New Media, and the Public. Science 339, 39-41.

Eden,S & Heiman,T. (2009). Computer Mediated Communication: Social Support for Students with and without learning disabilities. Israel: The Open University.

Eber-Schmid, B. &Socha, B. (2013). What is New Media? http://www.newmedia.org/what-is-new-media.html

Hampton, K. N & Wellman, B. (2002). The not so global village of netville. In B. Wellman & C. Haythornthwaite (Eds.), The internet in everyday life

Kaplan, A.M. & Haenlein, M. (2010). Users of the world unite! The challenge and opportunities of social media. Business horizon, 53(1), 59-68.

Manovich, L. (2002). The language of new media (1st MIT Press pbk. ed.) Cambridge, Mass: MIT Press.

McCallig, D. (2013). Facebook after death: An evolving policy in social network. International Journal of law and  information technology,1-34.

Parrone, M. (2013). What happens when we die: Estate planning of digital assets.

Mosteller, J., Donthu, N. &Eroglu, S. (2014). The fluent online shopping experience. Journal of business research, 67(11), 2486-2493.

Rideout, V.J, Foehr, U.G. & Roberts, D.F. (2012). Generation M2 media in the lives of 8- to 18- year- olds. A Kaiser Family Foundation Study.

290.00 

סמינריון רשתות של שכול: המקרה הישראלי של הנצחת הרוגי מלחמה ונפגעי איבה באמצעות האינטרנט והרשתות החברתיות

מידע נוסף

סמינריון רשתות של שכול: המקרה הישראלי של הנצחת הרוגי מלחמה ונפגעי איבה באמצעות האינטרנט והרשתות החברתיות

מידע נוסף

290.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.