(17/07/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

סמינריון- שוויון הזדמנויות לנשים בצה”ל

מבוא

סוגיית דרישה לשוויון הזדמנויות לנשים החלה  רשמית עוד במאה ה-19, עם התארגנות של נשים – “פמיניסטיות” – נגד הפלייתן בתחומים רבים. התיאוריה הפמיניסטית בוחנת את המעמד של נשים וגברים בחברה, במטרה להשתמש בידע זה לשם שיפור חייהן של הנשים. כיום עדיין קיימים אי-שוויון, הפליה ודיכוי נגד נשים, במיוחד בהקשר הפטריארכלי והכלכלי. כיון שכך, פמיניסטיות ממשיכות לעשות מאמצים רבים על מנת להשיג שוויון מגדרי  (Crossman, 2016).

הפמיניזם שינה חיי נשים רבות במובן של אפשרויות השכלה, תעסוקה, העצמה נשית וחוקים. למעשה, המטרות הפמיניסטיות היו פשוטות: להרשות לנשים את חירותן, הזדמנויות שוות, ושליטה על חייהן(שם). בעקבות פעילותן של הפמיניסטיות, צבאות המערב נפתחו לקליטת נשים לתוך שורותיהם.

בעבר, מרבית צבאות בעולם גייסו בגיוס חובה רק גברים. כיום בעולם המערבי מקובל לחשוב על הנשים כשוות (או לפחות ראויות לשיויון שיש לפעול כדי ליישמו, הכוונה לפעולות של הממשל, ארגוני נשים, ארגוני גברים, מוסדות, חברות פרטיות וכו’)מדובר בשיווין מלא בין הגברים לנשים. הפעילות בכיוון זה היא רחבה ומשמעותית אבל אי אפשר להגיד שהעבודה הסתיימה. יש בעיות שהן עדיין בלתי פתורות, כמו למשל התייחסות מיטבית לנושאי הריון ואימהות ונושאים נוספים. כמו כן עולים מידי פעם נושאים נוספים שאחד מהם הוא שירות נשים בצבאות. בעבר היה מקובל שנשים לא משרתות בצבאות, בעת האחרונה, אפשר להגיד בחצי השני של המאה ה20 הגישה הזו השתנתה. (Cornelsen, 2005)

ככלל התפיסה המקובלת בעולם הדמוקרטי הנאור תומכת בהעצמת נשים בחברה בדרכים שונות, כמו הסברה, חקיקה ואכיפת החוקים, שינוי נורמות התייחסות ודיבור כלפי נשים, ייעוץ ומתן פתרונות למצבים שונים, מתוך מטרה ליצור שינוי חברתי כללי.

התפיסה השיוויונית פעלה בכיוון הזה והחלו לגייס נשים בצבאות המערביים, כמו למשל בארה”ב וכך בישראל. גיוס הנשים עורר בעיות של חוסר שיוויוניות בתוך הצבאות, בעיות שלא היו קיימות לפני כן. למשל השירות הקרבי של הנשים. יש שיקולים שונים.

ישראל היא מקרה ייחודי בכל הקשור לצבא ומגדר, כיוון שהיא המדינה היחידה המגייסת נשים בגיוס חובה. צה”ל מהווה סוכן-חיברות חשוב ומרכזי במדינת ישראל, גיוס החובה מציב את הצבא ככור-היתוך עבור קבוצות שונות באוכלוסייה הישראלית ומשפיע באופן מעשי ומשמעותי על חייו של הפרט מבחינת עיצוב ערכים ונורמות חברתיים וכלכליים (בריק, 2014). (ברגמן, מ’. (אין תאריך). קיצור קצרצר של תולדות הפמיניזם)

מאז 1949, שנה שבה נחקק “חוק שירות הביטחון”, ומאוחר יותר – “חוק שירות הביטחון [נוסח משולב] 1986”, שירות נשים מבטא תפיסה ערכית, לפיה הצבא הוא “צבא העם” ויש לשלב בו את כל הצעירים במדינה. בשנת 2007 נקבע העיקרון של “האדם הנכון במקום הנכון”, לפיו יש להציב נשים וגברים כאחד לפי “קריטריונים ענייניים, המשקפים את צרכי צה”ל, את מרצם, יכולותיהם ותכונותיהם האישיות של המתגייסים, ולא את מינם.” (משה, 2015, ע’ 53).,  קליטת נשים לקורס טיס החלה  ב-1996, לאחר פסק הדין של בג”ץ בעניין אליס מילר (בג”ץ אליס מילר) בפסק דין זה נקבע שאסור לצבא להפלות נשים ויש לשלבן בכל תפקיד כולל טייס, השיבוץ צריך להיות ע”פ כישורים ולא לפי מגדר. (יובל ואביעד, 2008).

עם השילוב, שירות של נשים בארגונים לצד גברים מביא למתח מיני ביניהם, ולא פעם האישה היא הנפגעת מיחס בוטה ואף מתקיפות מיניות. על מנת למנוע תופעות כאלה, המדינה חוקקה ב-1998 חוק למניעת הטרדה מינית (האגודה לזכויות האזרח) שמקיף את כל הארגונים בארץ. במקביל, יצאה פקודת מטכ”ל בעניין זה בכל הקשור לשירות הצבאי (mifkad.org.il).

בארץ ישראל היה מצב מיוחד, שבו היה צורך להגן על המולדת מהשלטון הבריטי ומפני האויבים מבפנים, המיליציות והכנופיות הערביות האכזריות והנחושות ומבחוץ, הצבאות הערביים הגדולים, המאורגנים והחזקים. במצב זה, נשים נאלצו, אבל גם רצו, ליטול חלק במלחמה לצד הגברים.

נפילת נשים בשבי הייתה בעייתית בשל התנהגותם הברברית של האויבים (כפי שרואים אותה גם כיום בסוריה ובמקומות אחרים) שתקפו את הנשים מהבחינה המינית. המחתרות ניסו למנוע מצבים כאלה אבל ידוע שקרו מקרים קשים, למשל בשיירות האספקה לירושלים. (הבר ושרביט-ברוך 2013)

לנושא זה של שיוויון נשים בצבא יש היבטים שונים וחשובים. היות וצה”ל “צבא העם” ובגלל המצב הביטחוני-פוליטי המיוחד של מדינת ישראל, אפשר להגיד שחייב להיות שוויון בנטל בין גברים לנשים, אחרת המדינה תפסיד חלק מכוחה שהוא כנראה הפסד שלא נוכל להרשות לעצמנו. תפיסות כמו: מאז ומתמיד גברים היו לוחמים, ונשים, אם גויסו, עסקו בתפקידי-תמך אדמיניסטרטיביים  או כאחיות, וכך זה צריך להימשך… לנשים אסור ללחום לצד גברים בגלל החשש לנפילתן בשבי… ערבוב בין נשים לגברים ביחידות-שדה עלול להביא לתוצאות בלתי מוסריות ובלתי רצויות עבור נשים  ועוד הן בלתי מקובלות בצבאות העולם המערבי בכלל ובצה”ל בפרט. כיום קיים (או לפחות על פי החוק והנורמה שמנסים לגזור מהחוק) שוויון הזדמנויות לנשים בכל תחומי החיים האזרחיים. אין סיבה שלא יהיה כך גם בצבא. (ראשית ימי הח”ן. אין תאריך)

(שם) הדת בוחנת את הנושא בדרך אחרת. ההשקפה, שנשים הן נחותות לעומת גברים, מקיפה את כל הדתות והאמונות (למרות שהדתות משתבחות בטענות כמו “אצלנו לאישה מעמד מיוחד”, “באיסלם לאישה מעמד מיוחד”, “היהדות מעניקה לאישה מעמד מיוחד”…) בבחינת הדברים בצורה מעמיקה ואפילו לא מעמיקה מתברר שהמעמד המיוחד הוא מעמד ירוד למדי ולא שיוויוני כלל. כיון שכך, נמנע מנשים(מבחינת הדת) לקחת חלק שווה לגברים בהתנהלות החיים ובשיתופן המלא. השקפה רווחת זו סיפקה הצדקה לדיכוי נשים בעולם.

ההשפעה של דעות דתיות אלה נוגעת לכל תחומי החיים. הן מסבירות מדוע במדינות רבות בנים לומדים ובנות לא, מדוע במדינות מסוימות או לפי דת מסוימת אסור לנשים לנוע ולהתלבש בחופשיות, מדוע מכתיבים לבנות מתי ועם מי להתחתן, או מדוע לא מתחשבים בנשים כאשר הן חוות סכנות-חיים בעת הריון או לידה ואין באפשרותן לעבור הפלה או טיפול מונע (Carter, 2013). בהדרגה, נשים החלו להתקומם נגד הדעות הדתיות-הגבריות האלה והתאגדו באופן מסודר לצורך זה (Crossman, 2016).

גיוס חיילים חרדים לצה”ל שינה בו את המפה החברתית-תעסוקתית. החלה הדרת נשים מהמרחב הציבורי ומתפקידים חיוניים, מה שפוגע, בעצם, בעיקרון השוויון ובהוראות החוק, וגורם להפליה ברורה על רקע מגדרי (כליפי-אמיר, 2011).

ראשי פרקים

ראשי פרקים 2

1.מבוא 3

2.השתלבות נשים בצה”ל: סקירה 5

שירות נשים לוחמות בא”י 5

התפתחות כרונולוגית של השתלבות נשים בצה”ל 8

3.שוויון הזדמנויות בעבודה מהו (והייחוד של ה”עבודה” בצה”ל) 9

אפליית נשים בצה”ל 10

מקרה אליס מילר 11

שירות נשים בקבע 13

שירות נשים במילואים 15

חיילים וחיילות דתיים בצה”ל 16

התגברות הדת בתוך צה”ל 16

שילוב גברים חרדים בצה”ל 18

השלכות שילוב הגברים החרדים בצה”ל מבחינת אפליית נשים 18

ניסיונות הצבא להגיע לשיפור בשוויון הנשים 19

אפליה והדרת נשים בצה”ל 20

הטרדה מינית בצה”ל 21

כישלון בהתמודדות עם תופעת ההטרדות המיניות 23

6.דיון סיכום ומסקנות 24

7.ביבליוגרפיה 28

מקורות אקדמיים 28

מקורות לא אקדמיים 28

Academic Sources 29

Non Academic Sources 30

מידע נוסף

מספר עמודים

30

מקורות באנגלית

15

מקורות בעברית

21

אין עדיין ביקורות.

היה הראשון לכתוב ביקורת על “סמינריון- שוויון הזדמנויות לנשים בצה”ל”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מבוא

סוגיית דרישה לשוויון הזדמנויות לנשים החלה  רשמית עוד במאה ה-19, עם התארגנות של נשים – “פמיניסטיות” – נגד הפלייתן בתחומים רבים. התיאוריה הפמיניסטית בוחנת את המעמד של נשים וגברים בחברה, במטרה להשתמש בידע זה לשם שיפור חייהן של הנשים. כיום עדיין קיימים אי-שוויון, הפליה ודיכוי נגד נשים, במיוחד בהקשר הפטריארכלי והכלכלי. כיון שכך, פמיניסטיות ממשיכות לעשות מאמצים רבים על מנת להשיג שוויון מגדרי  (Crossman, 2016).

הפמיניזם שינה חיי נשים רבות במובן של אפשרויות השכלה, תעסוקה, העצמה נשית וחוקים. למעשה, המטרות הפמיניסטיות היו פשוטות: להרשות לנשים את חירותן, הזדמנויות שוות, ושליטה על חייהן(שם). בעקבות פעילותן של הפמיניסטיות, צבאות המערב נפתחו לקליטת נשים לתוך שורותיהם.

בעבר, מרבית צבאות בעולם גייסו בגיוס חובה רק גברים. כיום בעולם המערבי מקובל לחשוב על הנשים כשוות (או לפחות ראויות לשיויון שיש לפעול כדי ליישמו, הכוונה לפעולות של הממשל, ארגוני נשים, ארגוני גברים, מוסדות, חברות פרטיות וכו’)מדובר בשיווין מלא בין הגברים לנשים. הפעילות בכיוון זה היא רחבה ומשמעותית אבל אי אפשר להגיד שהעבודה הסתיימה. יש בעיות שהן עדיין בלתי פתורות, כמו למשל התייחסות מיטבית לנושאי הריון ואימהות ונושאים נוספים. כמו כן עולים מידי פעם נושאים נוספים שאחד מהם הוא שירות נשים בצבאות. בעבר היה מקובל שנשים לא משרתות בצבאות, בעת האחרונה, אפשר להגיד בחצי השני של המאה ה20 הגישה הזו השתנתה. (Cornelsen, 2005)

ככלל התפיסה המקובלת בעולם הדמוקרטי הנאור תומכת בהעצמת נשים בחברה בדרכים שונות, כמו הסברה, חקיקה ואכיפת החוקים, שינוי נורמות התייחסות ודיבור כלפי נשים, ייעוץ ומתן פתרונות למצבים שונים, מתוך מטרה ליצור שינוי חברתי כללי.

התפיסה השיוויונית פעלה בכיוון הזה והחלו לגייס נשים בצבאות המערביים, כמו למשל בארה”ב וכך בישראל. גיוס הנשים עורר בעיות של חוסר שיוויוניות בתוך הצבאות, בעיות שלא היו קיימות לפני כן. למשל השירות הקרבי של הנשים. יש שיקולים שונים.

ישראל היא מקרה ייחודי בכל הקשור לצבא ומגדר, כיוון שהיא המדינה היחידה המגייסת נשים בגיוס חובה. צה”ל מהווה סוכן-חיברות חשוב ומרכזי במדינת ישראל, גיוס החובה מציב את הצבא ככור-היתוך עבור קבוצות שונות באוכלוסייה הישראלית ומשפיע באופן מעשי ומשמעותי על חייו של הפרט מבחינת עיצוב ערכים ונורמות חברתיים וכלכליים (בריק, 2014). (ברגמן, מ’. (אין תאריך). קיצור קצרצר של תולדות הפמיניזם)

מאז 1949, שנה שבה נחקק “חוק שירות הביטחון”, ומאוחר יותר – “חוק שירות הביטחון [נוסח משולב] 1986”, שירות נשים מבטא תפיסה ערכית, לפיה הצבא הוא “צבא העם” ויש לשלב בו את כל הצעירים במדינה. בשנת 2007 נקבע העיקרון של “האדם הנכון במקום הנכון”, לפיו יש להציב נשים וגברים כאחד לפי “קריטריונים ענייניים, המשקפים את צרכי צה”ל, את מרצם, יכולותיהם ותכונותיהם האישיות של המתגייסים, ולא את מינם.” (משה, 2015, ע’ 53).,  קליטת נשים לקורס טיס החלה  ב-1996, לאחר פסק הדין של בג”ץ בעניין אליס מילר (בג”ץ אליס מילר) בפסק דין זה נקבע שאסור לצבא להפלות נשים ויש לשלבן בכל תפקיד כולל טייס, השיבוץ צריך להיות ע”פ כישורים ולא לפי מגדר. (יובל ואביעד, 2008).

עם השילוב, שירות של נשים בארגונים לצד גברים מביא למתח מיני ביניהם, ולא פעם האישה היא הנפגעת מיחס בוטה ואף מתקיפות מיניות. על מנת למנוע תופעות כאלה, המדינה חוקקה ב-1998 חוק למניעת הטרדה מינית (האגודה לזכויות האזרח) שמקיף את כל הארגונים בארץ. במקביל, יצאה פקודת מטכ”ל בעניין זה בכל הקשור לשירות הצבאי (mifkad.org.il).

בארץ ישראל היה מצב מיוחד, שבו היה צורך להגן על המולדת מהשלטון הבריטי ומפני האויבים מבפנים, המיליציות והכנופיות הערביות האכזריות והנחושות ומבחוץ, הצבאות הערביים הגדולים, המאורגנים והחזקים. במצב זה, נשים נאלצו, אבל גם רצו, ליטול חלק במלחמה לצד הגברים.

נפילת נשים בשבי הייתה בעייתית בשל התנהגותם הברברית של האויבים (כפי שרואים אותה גם כיום בסוריה ובמקומות אחרים) שתקפו את הנשים מהבחינה המינית. המחתרות ניסו למנוע מצבים כאלה אבל ידוע שקרו מקרים קשים, למשל בשיירות האספקה לירושלים. (הבר ושרביט-ברוך 2013)

לנושא זה של שיוויון נשים בצבא יש היבטים שונים וחשובים. היות וצה”ל “צבא העם” ובגלל המצב הביטחוני-פוליטי המיוחד של מדינת ישראל, אפשר להגיד שחייב להיות שוויון בנטל בין גברים לנשים, אחרת המדינה תפסיד חלק מכוחה שהוא כנראה הפסד שלא נוכל להרשות לעצמנו. תפיסות כמו: מאז ומתמיד גברים היו לוחמים, ונשים, אם גויסו, עסקו בתפקידי-תמך אדמיניסטרטיביים  או כאחיות, וכך זה צריך להימשך… לנשים אסור ללחום לצד גברים בגלל החשש לנפילתן בשבי… ערבוב בין נשים לגברים ביחידות-שדה עלול להביא לתוצאות בלתי מוסריות ובלתי רצויות עבור נשים  ועוד הן בלתי מקובלות בצבאות העולם המערבי בכלל ובצה”ל בפרט. כיום קיים (או לפחות על פי החוק והנורמה שמנסים לגזור מהחוק) שוויון הזדמנויות לנשים בכל תחומי החיים האזרחיים. אין סיבה שלא יהיה כך גם בצבא. (ראשית ימי הח”ן. אין תאריך)

(שם) הדת בוחנת את הנושא בדרך אחרת. ההשקפה, שנשים הן נחותות לעומת גברים, מקיפה את כל הדתות והאמונות (למרות שהדתות משתבחות בטענות כמו “אצלנו לאישה מעמד מיוחד”, “באיסלם לאישה מעמד מיוחד”, “היהדות מעניקה לאישה מעמד מיוחד”…) בבחינת הדברים בצורה מעמיקה ואפילו לא מעמיקה מתברר שהמעמד המיוחד הוא מעמד ירוד למדי ולא שיוויוני כלל. כיון שכך, נמנע מנשים(מבחינת הדת) לקחת חלק שווה לגברים בהתנהלות החיים ובשיתופן המלא. השקפה רווחת זו סיפקה הצדקה לדיכוי נשים בעולם.

ההשפעה של דעות דתיות אלה נוגעת לכל תחומי החיים. הן מסבירות מדוע במדינות רבות בנים לומדים ובנות לא, מדוע במדינות מסוימות או לפי דת מסוימת אסור לנשים לנוע ולהתלבש בחופשיות, מדוע מכתיבים לבנות מתי ועם מי להתחתן, או מדוע לא מתחשבים בנשים כאשר הן חוות סכנות-חיים בעת הריון או לידה ואין באפשרותן לעבור הפלה או טיפול מונע (Carter, 2013). בהדרגה, נשים החלו להתקומם נגד הדעות הדתיות-הגבריות האלה והתאגדו באופן מסודר לצורך זה (Crossman, 2016).

גיוס חיילים חרדים לצה”ל שינה בו את המפה החברתית-תעסוקתית. החלה הדרת נשים מהמרחב הציבורי ומתפקידים חיוניים, מה שפוגע, בעצם, בעיקרון השוויון ובהוראות החוק, וגורם להפליה ברורה על רקע מגדרי (כליפי-אמיר, 2011).

ראשי פרקים

ראשי פרקים 2

1.מבוא 3

2.השתלבות נשים בצה”ל: סקירה 5

שירות נשים לוחמות בא”י 5

התפתחות כרונולוגית של השתלבות נשים בצה”ל 8

3.שוויון הזדמנויות בעבודה מהו (והייחוד של ה”עבודה” בצה”ל) 9

אפליית נשים בצה”ל 10

מקרה אליס מילר 11

שירות נשים בקבע 13

שירות נשים במילואים 15

חיילים וחיילות דתיים בצה”ל 16

התגברות הדת בתוך צה”ל 16

שילוב גברים חרדים בצה”ל 18

השלכות שילוב הגברים החרדים בצה”ל מבחינת אפליית נשים 18

ניסיונות הצבא להגיע לשיפור בשוויון הנשים 19

אפליה והדרת נשים בצה”ל 20

הטרדה מינית בצה”ל 21

כישלון בהתמודדות עם תופעת ההטרדות המיניות 23

6.דיון סיכום ומסקנות 24

7.ביבליוגרפיה 28

מקורות אקדמיים 28

מקורות לא אקדמיים 28

Academic Sources 29

Non Academic Sources 30

300.00 

סמינריון- שוויון הזדמנויות לנשים בצה”ל

מידע נוסף

מספר עמודים

30

מקורות באנגלית

15

מקורות בעברית

21

סמינריון- שוויון הזדמנויות לנשים בצה”ל

מידע נוסף

מספר עמודים

30

מקורות באנגלית

15

מקורות בעברית

21

300.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.