(15/11/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

סרטי לבנון המוקדמים מול סרטי לבנון המאוחרים

מבוא

במדינה שבה הגיוס לצבא הסדיר הוא חובה, וכך גם שירות המילואים, “השירות הצבאי הוא חוויה מכוננת בגיל המעבר מהתבגרות לבגרות, ורכישת הזהות הצבאית היא חלק משמעותי בבניית הזהות האישית”, כותבת זילברשטיין (2013: 12), ומצטטת גם את הורוביץ וליסק (1990: 249), הכותבים כי “ישראל היא הדוגמא המובהקת ביותר המתקרבת לדגם של ‘עם חמוש’ […], או בגרסתו הישראלית, ‘עם במדים’.” דהיינו, זהות היחיד שואבת מהחוויה הצבאית, המהווה נדבך מרכזי בהבנייתו החברתית הכוללת, ומצד שני החברה מתגלמת בצבא, והצבא – בחייל הבודד, כשדמותו בתיאטרון ובקולנוע היא הביטוי הדרמטי לתפיסה מורכבת זו.

הקולנוע והטלוויזיה, ככלים אידיאולוגיים, נשענים על מרכיבים של הזדהות ופנטזיה (Hall, 1996: 7). מסיבה זו שתי המדיות הללו משמשות כר טבעי להתמודדות עם זהויות המשותפות לקבוצות אוכלוסייה שונות, שאחת מהן – אולי החשובה ביותר בישראל – היא הצבא כ”צבא העם”. זה המודל לפיו תפקידו של צה”ל אינו רק להגן על ביטחון המדינה, אלא גם לשמש כמתווך חברתי וככלי במדיניות כור ההיתוך באמצעות שילובם של כל מגזרי החברה בו (נבו ושור, 2002: 10).

ואכן, צה”ל הוא אחד הגיבורים הבולטים של הקולנוע הישראלי בכל שנותיו, וכראי פני החברה הוא גם משנה את פניו בקולנוע לאורך השנים – מדמות הצבא ההרואי של מלחמת השחרור ואחריה, עבור בניתוץ מיתוס צבא העם והגיבור לאחר מלחמת יום הכיפורים וכלה בדמות החייל החדש לאחר ההתבוססות בשטחי יו”ש ועזה ומלחמות לבנון מעוררי המחלוקת ומכרסמי הקונצנזוס סביב צבא העם.

בעבודה זו אני בא לבחון את דמות החייל כפי שהיא מוצגת בסרטי מלחמות לבנון המוקדמים (שתי אצבעות מצידון, גמר גביע, עונת הדובדבנים) מול אלה המאוחרים (בופור, ואלס עם באשיר, לבנון), תוך התמקדות בייצוג החייל כלוחם וכאדם ותוך בחינת השפעתם של הסרטים מ/על הציבוריות הישראלית ויחסה למלחמת הברירה היחידה בתולדות ישראל, שהיא גם הארוכה במלחמות ישראל. אבחן האם יש הבדל בין שתי החטיבות ומה משמעותו של הבדל זה הן בהקשר החברתי והן בהקשר הקולנועי.

בפרק הראשון אבחן את ייצוגו של החייל בקולנוע הישראלי. בפרק השני אסקר את השפעת מלחמת לבנון הראשונה על הציבוריות הישראלית. בפרק השלישי אבדוק את היחס שבין המלחמה לטראומה ולגבריות בקולנוע. בפרק הרביעי אנתח את שתי חטיבות סרטי לבנון. בפרק הסיכום אתייחס לניתוח סרטים אלה על רקע ייצוגו של החייל הקולנוע הישראלי וייצוג הטראומה המלחמתית בקולנוע.

 

 

תוכן העניינים

מבוא – 2
1. ייצוג החייל בקולנוע הישראלי – 3
2. השפעת מלחמת לבנון הראשונה על הציבור הישראלי –  6
3. מלחמה, טראומה וגבריות בקולנוע – 7
4. ניתוח סרטי מלחמת לבנון הראשונה – 10
4.1 סרטי לבנון המוקדמים – 10
4.1.1 שתי אצבעות מצידון – 10
4.1.2 גמר גביע- 13
4.1.3 עונת הדובדבנים – 14
4.2 סרטי לבנון המאוחרים- 17
4.2.1 בופור – 17
4.2.2 ואלס עם באשיר – 20
4.2.3 לבנון – 21
4.3 סרטי לבנון המוקדמים מול המאוחרים –  23
סיכום – 28
מקורות – 29

Additional information

מספר עמודים

31

מקורות

25

שנת הגשה

2013

There are no reviews yet.

Be the first to review “סרטי לבנון המוקדמים מול סרטי לבנון המאוחרים”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מבוא

במדינה שבה הגיוס לצבא הסדיר הוא חובה, וכך גם שירות המילואים, “השירות הצבאי הוא חוויה מכוננת בגיל המעבר מהתבגרות לבגרות, ורכישת הזהות הצבאית היא חלק משמעותי בבניית הזהות האישית”, כותבת זילברשטיין (2013: 12), ומצטטת גם את הורוביץ וליסק (1990: 249), הכותבים כי “ישראל היא הדוגמא המובהקת ביותר המתקרבת לדגם של ‘עם חמוש’ […], או בגרסתו הישראלית, ‘עם במדים’.” דהיינו, זהות היחיד שואבת מהחוויה הצבאית, המהווה נדבך מרכזי בהבנייתו החברתית הכוללת, ומצד שני החברה מתגלמת בצבא, והצבא – בחייל הבודד, כשדמותו בתיאטרון ובקולנוע היא הביטוי הדרמטי לתפיסה מורכבת זו.

הקולנוע והטלוויזיה, ככלים אידיאולוגיים, נשענים על מרכיבים של הזדהות ופנטזיה (Hall, 1996: 7). מסיבה זו שתי המדיות הללו משמשות כר טבעי להתמודדות עם זהויות המשותפות לקבוצות אוכלוסייה שונות, שאחת מהן – אולי החשובה ביותר בישראל – היא הצבא כ”צבא העם”. זה המודל לפיו תפקידו של צה”ל אינו רק להגן על ביטחון המדינה, אלא גם לשמש כמתווך חברתי וככלי במדיניות כור ההיתוך באמצעות שילובם של כל מגזרי החברה בו (נבו ושור, 2002: 10).

ואכן, צה”ל הוא אחד הגיבורים הבולטים של הקולנוע הישראלי בכל שנותיו, וכראי פני החברה הוא גם משנה את פניו בקולנוע לאורך השנים – מדמות הצבא ההרואי של מלחמת השחרור ואחריה, עבור בניתוץ מיתוס צבא העם והגיבור לאחר מלחמת יום הכיפורים וכלה בדמות החייל החדש לאחר ההתבוססות בשטחי יו”ש ועזה ומלחמות לבנון מעוררי המחלוקת ומכרסמי הקונצנזוס סביב צבא העם.

בעבודה זו אני בא לבחון את דמות החייל כפי שהיא מוצגת בסרטי מלחמות לבנון המוקדמים (שתי אצבעות מצידון, גמר גביע, עונת הדובדבנים) מול אלה המאוחרים (בופור, ואלס עם באשיר, לבנון), תוך התמקדות בייצוג החייל כלוחם וכאדם ותוך בחינת השפעתם של הסרטים מ/על הציבוריות הישראלית ויחסה למלחמת הברירה היחידה בתולדות ישראל, שהיא גם הארוכה במלחמות ישראל. אבחן האם יש הבדל בין שתי החטיבות ומה משמעותו של הבדל זה הן בהקשר החברתי והן בהקשר הקולנועי.

בפרק הראשון אבחן את ייצוגו של החייל בקולנוע הישראלי. בפרק השני אסקר את השפעת מלחמת לבנון הראשונה על הציבוריות הישראלית. בפרק השלישי אבדוק את היחס שבין המלחמה לטראומה ולגבריות בקולנוע. בפרק הרביעי אנתח את שתי חטיבות סרטי לבנון. בפרק הסיכום אתייחס לניתוח סרטים אלה על רקע ייצוגו של החייל הקולנוע הישראלי וייצוג הטראומה המלחמתית בקולנוע.

 

 

תוכן העניינים

מבוא – 2
1. ייצוג החייל בקולנוע הישראלי – 3
2. השפעת מלחמת לבנון הראשונה על הציבור הישראלי –  6
3. מלחמה, טראומה וגבריות בקולנוע – 7
4. ניתוח סרטי מלחמת לבנון הראשונה – 10
4.1 סרטי לבנון המוקדמים – 10
4.1.1 שתי אצבעות מצידון – 10
4.1.2 גמר גביע- 13
4.1.3 עונת הדובדבנים – 14
4.2 סרטי לבנון המאוחרים- 17
4.2.1 בופור – 17
4.2.2 ואלס עם באשיר – 20
4.2.3 לבנון – 21
4.3 סרטי לבנון המוקדמים מול המאוחרים –  23
סיכום – 28
מקורות – 29

299.00 

סרטי לבנון המוקדמים מול סרטי לבנון המאוחרים

Additional information

מספר עמודים

31

מקורות

25

שנת הגשה

2013

סרטי לבנון המוקדמים מול סרטי לבנון המאוחרים

Additional information

מספר עמודים

31

מקורות

25

שנת הגשה

2013

299.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.