(28/11/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

פרה סמינריון “כולנו שונים אך כולנו שווים” שילוב בעלי מוגבלויות בחברה הישראלית

מבוא

אחד הביטויים לשינוי בעמדותיה של החברה בארץ כלפי אנשים עם נכויות הוא חקיקתו של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ”ח-1998. אולם, בחינה של חקיקה זו מגלה כי החוק אינו מיושם באופן מלא, דבר המעלה שאלות חשובות בדבר עתידו והטמעתו בחברה הישראלית. אין ספק כי היום אנו עדים לשינוי משמעותי בהתייחסות החברה לאנשים עם נכויות. מגמה זו משתקפת בהעתקת המדיניות כלפי נכים מחקיקה סוציאלית, המדגישה קבלת זכאות על פי מבחני נכות, לחקיקת זכויות, המבטאת את עקרונות השוויון, מניעת אפליה וזכויות אדם. מקורותיה של חקיקה זו, מבוססים במאבקם הפוליטי של ארגוני נכים בארצות הברית, אשר קראו לשוויון זכויות ולהטמעת ערך זה בחקיקה המתייחסת לאוכלוסייה זו.

בישראל, חוקקה הכנסת ה-14, בשנת 1998 את חוק שוויון לאנשים עם מוגבלות תשנ”ח. חוק זה, המכוון להגן על כבודם וחירותם של אנשים עם מוגבלות, מעגן את זכותם למעורבות שוויונית ופעילה בחברה ובכל תחומי החיים. במקביל לחקיקה אנו עדים בשנים האחרונות לפעילות ציבורית ענפה של מטה המאבק וארגוני נכים אחרים לקידום זכויותיהם החברתיות, תוך הסרת מחסומים סביבתיים וחברתיים.

המדיניות כלפי אנשים עם מוגבלות עברה תהפוכות רבות במהלך השנים. עד שנות ה-90 של המאה הקודמת נקבעה מדיניות הנכות בעולם על פי התפיסה הליברלית או הסוציאל דמוקרטית. אף ששתי גישות אלה מייצגות אידיאולוגיות קוטביות, הן אימצו את המודל הביו- רפואי, הגורס שקשיי השתלבותו של האדם בחברה הם פועל יוצא של הליקוי הפיסי או הנפשי שהוא סובל ממנו. מטרת המדיניות התמקדה אפוא בניסיון לסייע לאדם “לשקם” את יכולותיו ולהתאימן לנורמות הנהוגות בחברה, תוך סיפוק תנאי מחיה סבירים. השוני בין גישות אלה התבטא לא בעצם התייחסות לאדם ולמקומו בחברה, אלא בהערכת המדינה את היקף הצרכים אשר באחריותה לספק לו. מדיניות סעד זו גם התייחסה לצרכים ספציפיים ונטתה להיות בעלת אופי תגובתי ומקוטע. היא נקבעה בידי אנשי מקצוע ובדרך עיצובה נטתה למזער את מקומם של האנשים עם המוגבלות.

בעשרים השנים האחרונות ניכר שינוי בהתייחסות החברה המערבית לאנשים עם מוגבלות. לא עוד נתמכים ונזקקים, אלא קבוצת מיעוט אשר סובלת מדיכוי ומאפליה ושאין מעורבותה המצומצמת בחברה נתפסת כבעיה אינדיווידואלית הנובעת ממצב בריאותי, אלא כבעיה הדורשת תיקון חברתי מהותי. מגמה זו הובילה גם לשינוי בהגדרת מטרת המדיניות החברתית כלפי אנשים עם מוגבלות- מהבטחת סעד וביטחון סוציאלי לפעולה נמרצת ומגינה על זכויותיהם החברתיות והאזרחיות.

שאלת המחקר שלי היא: מהן הבעיות ביישום חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ”ח-1998, תוך התייחסות גם ליישום פרק הנגישות במקומות ציבוריים הקיים בו?

 

תוכן עניינים
מבוא עמ’ 3
החקיקה בנוגע לאנשים עם מוגבלות עמ’ 4-5
מעבר ממדיניות רווחה למדיניות של זכויות אדם  עמ’ 6-7
אנשים עם מוגבלות בישראל- נתונים כלליים כללי עמ’ 7-8
פרק הנגישות עמ’ 8-9
חשיבות קידום הנגישות עמ’ 9
יישום חקיקת הזכויות בישראל- הקשיים עמ’ 9-11
הקשיים ביישום פרק הנגישותעמ’ 11-12
דיון וסיכום עמ’ 12-13
ביבליוגרפיה עמ’ 14-15

מידע נוסף

מספר עמודים

15

מקורות

26

שנת הגשה

2013

מבוא

אחד הביטויים לשינוי בעמדותיה של החברה בארץ כלפי אנשים עם נכויות הוא חקיקתו של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ”ח-1998. אולם, בחינה של חקיקה זו מגלה כי החוק אינו מיושם באופן מלא, דבר המעלה שאלות חשובות בדבר עתידו והטמעתו בחברה הישראלית. אין ספק כי היום אנו עדים לשינוי משמעותי בהתייחסות החברה לאנשים עם נכויות. מגמה זו משתקפת בהעתקת המדיניות כלפי נכים מחקיקה סוציאלית, המדגישה קבלת זכאות על פי מבחני נכות, לחקיקת זכויות, המבטאת את עקרונות השוויון, מניעת אפליה וזכויות אדם. מקורותיה של חקיקה זו, מבוססים במאבקם הפוליטי של ארגוני נכים בארצות הברית, אשר קראו לשוויון זכויות ולהטמעת ערך זה בחקיקה המתייחסת לאוכלוסייה זו.

בישראל, חוקקה הכנסת ה-14, בשנת 1998 את חוק שוויון לאנשים עם מוגבלות תשנ”ח. חוק זה, המכוון להגן על כבודם וחירותם של אנשים עם מוגבלות, מעגן את זכותם למעורבות שוויונית ופעילה בחברה ובכל תחומי החיים. במקביל לחקיקה אנו עדים בשנים האחרונות לפעילות ציבורית ענפה של מטה המאבק וארגוני נכים אחרים לקידום זכויותיהם החברתיות, תוך הסרת מחסומים סביבתיים וחברתיים.

המדיניות כלפי אנשים עם מוגבלות עברה תהפוכות רבות במהלך השנים. עד שנות ה-90 של המאה הקודמת נקבעה מדיניות הנכות בעולם על פי התפיסה הליברלית או הסוציאל דמוקרטית. אף ששתי גישות אלה מייצגות אידיאולוגיות קוטביות, הן אימצו את המודל הביו- רפואי, הגורס שקשיי השתלבותו של האדם בחברה הם פועל יוצא של הליקוי הפיסי או הנפשי שהוא סובל ממנו. מטרת המדיניות התמקדה אפוא בניסיון לסייע לאדם “לשקם” את יכולותיו ולהתאימן לנורמות הנהוגות בחברה, תוך סיפוק תנאי מחיה סבירים. השוני בין גישות אלה התבטא לא בעצם התייחסות לאדם ולמקומו בחברה, אלא בהערכת המדינה את היקף הצרכים אשר באחריותה לספק לו. מדיניות סעד זו גם התייחסה לצרכים ספציפיים ונטתה להיות בעלת אופי תגובתי ומקוטע. היא נקבעה בידי אנשי מקצוע ובדרך עיצובה נטתה למזער את מקומם של האנשים עם המוגבלות.

בעשרים השנים האחרונות ניכר שינוי בהתייחסות החברה המערבית לאנשים עם מוגבלות. לא עוד נתמכים ונזקקים, אלא קבוצת מיעוט אשר סובלת מדיכוי ומאפליה ושאין מעורבותה המצומצמת בחברה נתפסת כבעיה אינדיווידואלית הנובעת ממצב בריאותי, אלא כבעיה הדורשת תיקון חברתי מהותי. מגמה זו הובילה גם לשינוי בהגדרת מטרת המדיניות החברתית כלפי אנשים עם מוגבלות- מהבטחת סעד וביטחון סוציאלי לפעולה נמרצת ומגינה על זכויותיהם החברתיות והאזרחיות.

שאלת המחקר שלי היא: מהן הבעיות ביישום חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ”ח-1998, תוך התייחסות גם ליישום פרק הנגישות במקומות ציבוריים הקיים בו?

 

תוכן עניינים
מבוא עמ’ 3
החקיקה בנוגע לאנשים עם מוגבלות עמ’ 4-5
מעבר ממדיניות רווחה למדיניות של זכויות אדם  עמ’ 6-7
אנשים עם מוגבלות בישראל- נתונים כלליים כללי עמ’ 7-8
פרק הנגישות עמ’ 8-9
חשיבות קידום הנגישות עמ’ 9
יישום חקיקת הזכויות בישראל- הקשיים עמ’ 9-11
הקשיים ביישום פרק הנגישותעמ’ 11-12
דיון וסיכום עמ’ 12-13
ביבליוגרפיה עמ’ 14-15

299.00 

פרה סמינריון “כולנו שונים אך כולנו שווים” שילוב בעלי מוגבלויות בחברה הישראלית

מידע נוסף

מספר עמודים

15

מקורות

26

שנת הגשה

2013

פרה סמינריון “כולנו שונים אך כולנו שווים” שילוב בעלי מוגבלויות בחברה הישראלית

מידע נוסף

מספר עמודים

15

מקורות

26

שנת הגשה

2013

299.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.